מטרות הקורס

1. שם הקורס : גיאוגרפיה עירונית מס' 01א 201.2155 המרצה : דר' ראסם חמאיסי; 0505245541עוזר הוראה : מר ג'מיל גרזוזי; 0508698620 שעות קבלה : יום ג' בין 14-15 חדר 8015 הזמן : סמסטר א' , יום ה' שעות 10-12 סוג הקורס : שיעור ותרגילרמת הקורס : תואר ראשון שנה ב' + ג'

2. הגיאוגרפיה העירונית הפכה לאחת התחומים המרכזיות בגיאוגרפיה. כיום יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חייה בצורות שונות של ערים. תהליך העיור הקשור במודרניזאציה הולך ומתחזק בקרב קהילות שונים ברחבי העולם. הסטודנטים לגיאוגרפיה נדרשים להכיר טוב את התופעה המרחבית הנקראת עיר מנקודת ראות איך נוצרת, איך משתנה, איך מתכננים את העיר וגם הקשרים בין הערים ובין המערכת היישובית. סוגיית ניהול העיר ומרחב עירוני מהווים חלק מתהליך ארגון המרחב העירוני. קיימים מודלים שונים לניהול עיר. הסטודנטים ילמדו מודלים אלה בנוסף למודלים של המסברים את ארגון העיר מבחינת מבנה, תכנון וניהול. לעיר ולשכונות בה קיימים מחזור חיים במהלכו המרקם האורבני משתנה מדרדר ומתחדש. קיימים גם שיטות שונות להחייאת העיר, השאלה איך מחיים את העיר כאשר היא מדרדרת. הקורס מיועד להקנות מושגים בסיסיים בגיאוגרפיה עירונית, ולנתח את התהליכים המתחוללים בעיר, בין רשתות של ערים, ובין עיר למרחבה. במהלך הקורס נעמוד על התפתחות הגיאוגרפיה העירונית, ההתפתחות של העיר ותהליכי העיור. נעמוד גם על תיאוריות ומודלים של התפתחות הרשת העירונית, המדרג העירוני, צורות העיר השונות (העיר האמריקאית, העיר האירופית, העיר הסינית, העיר המוסלמית העיר הגלובאלית). במהלך הקורס נציג דוגמאות מישראל ומהעולם.. הקורס יעסוק בניתוח האקולוגיה העירוני, מבנה חברתי של עיר, צפיפות, ערך הנדל"ן. כמו כן נעסוק בתכנון ופיתוח ערים כולל שימוש בעיר כצורת ייושב לארגון המרחב, זאת לאחר הסבר הגדרה של עיר, סיווגה וגם התפקודים בעיר ושימושי הקרקע בה. הקורס יבחן את המערכת העירונית ומערכת העיר, ינסה להסביר את הזיקות בין שתי המערכות וארגונם החברתי, כלכלי, תרבותי , פוליטי ופיסי. ההצגות והניתוח ישלב בין הרמה התיאורטית והישומית. הסטודנטים נדרשים להכין תרגיל (עבודת ריפירט) על מודלים עירוניים על ידי הכנת תרגילים, עצמאיים. בהמשך יועברו אליכם את השאלה או הנושא לתרגיל. מטרות הקורס

3. עיקרי נושאים לדיון במהלך הקורס ל ן יוצגו הנושאים הראשיים של המפגשים במהלך הסימסטר. נושאים אלה יוצגו לפי פירוט נושאי משנה והדגמת דוגמאות מישראל והעולם. -         מהותה של גיאוגרפיה עירונית. -         העיר כתופעה יישובית, המערכת העירונית ומערכת העיר. -         התפתחות העיור והעיר בעולם (העיר הקדומה, עיר ימי הביניים, העיר החדשה). -         הגדרת העיר וסיווגה. -         טיפוסי ערים (עיר אמריקאית, עיר מוסלמית, סינית, אפריקנית, עיר קולניאלית, העיר הגלובאלית, רשת של ערים). -         המדרג העירוני. -         תיאורית המקומות המרכזיים. -         זיקות ויחסים במערכת העירונית בין עיר ועורף. -         מבנה פנימי של העיר, אקולוגיה עירונית והיררכיה של מרכזים ושירותים . -         הבסיס הכלכלי של עיר. -         הגיאוגרפיה החברתית של העיר. -         שימושי קרקע בעיר (צפיפות המגורים, מע"ר). -         תהליכי התחדשות עירונית. -         פרבור ומטרופולין ותופעות עירונית. -         התחבורה בעיר ומערך התשתיות. -         תכנון וניהול עירוני. דרישות הקורס       ²         נוכחות חובה       ²         הכנת תרגילים (לפחות שני תרגילים), בהתאם להנחיות ובקשות המרצה. מבנה הציון - הציון הסופי יהיה מורכב 30% על התרגילים 70% ציון מבחן

4. מהותה של גיאוגרפיה עירונית הערים כתופעה יישובית מרכזית בחיי הפרט, הקהילה, המדינה, הכלכלה, החברה והתרבות, דורשת צורך להבין את התהוותה, תפקידה בפיתוח. הגיאוגרפיה העירונית תחום בגיאוגרפיה האנושית העוסק בבחינת תפרוסת הערים במרחב, בגורמים המשפעים על צמיחתן, מבנה פנימי שלהן והזיקות בין הערים. הגיאוגרפיה העירונית תנסה להשיב על מספר שאלות כגון: מדוע ערים מתפרסות כפי שהן מתפרסות ומדוע קיימת שונות בניהן? ומדוע הן ממוקמות במקומן. מדוע ערים צומחות,למרות חוסר ההזדמנויות?. מה הן הזיקות והיחסים הקיימים בין הערים ואיך משפעים על הערים?. מה הוא המבנה של העיר ואיך מתהווה ומה אופי הזיקות בין החלקים של העיר?. מדוע ערים או חלקים מהם מדרדרות ומתחדשות, האם ניתן להתייחס לערים באופן סטטי או דינאמי ואיך דינמיקה מתהווה ומשתנה?.

5. הקשר בין גיאוגרפיה עירונית ובין הגיאוגרפיה האנושית ומדעי החברה סוציולוגיה גיאוגרפיה חברתית גיאוגרפיה כלכלית גיאוגרפיה עירונית גיאוגרפיה היסטורית היסטוריה כלכלה גיאוגרפיה פוליטית מדעי מדינה

6. קשר מדע העיר לבין תחומי גיאוגרפיה ומדעי חברה גיאוגרפיה עירונית מדע המדינה ופוליטיקה עירונית גיאוגרפיה מדע מדינה ערים סוציולוגיה אורבנית כלכלה עירונית כלכלה סוציולוגיה

7. התפתחות תחום הגיאוגרפיה העירונית ראשית העניין בגיאוגרפיה העירונית במערב במאה ה-18 עם התפתחות המהפכה התעשייתית. קודם הייתה התעניינות בתיאור העיר וניסיון להבין את היחסים ביניהן כגון עבודות הגיאוגרף אלמקדסי. עבודות מדעיות ומחקר בעניין העיר והגיאוגרפיה העירונית המבוססים על מתודה הופיעו בתחילת המאה העשרים. בשנות השלושים של המאה העשרים הופיעו עבודת של קריסטלר, שהיה ניסיון להבין את החוקיות בזיקות ובסדר בין ערים לפי גודל ומרחק. לאחר מלחמת העולם השניה התרחבה הגיאוגרפיה העירונית בכלל זה חידוש ערים לאחר מלחמה, תכנון ובניין ערים, ופרוגרמות לפיתוח הערים. מאז אמצע המאה העשרים התפתחה הגיאוגרפיה העירונית בגלל יכולתה לעשות אינטגראציה בין תחומים שונים שהיה להן תפקיד בצמיחה עירונית (עבודות של מאייר, הרטשורן). בסוף שנות השבעים החלו הגיאוגרפים לפתח מודלים להבנת מבנה ופיתוח העיר (עבודות של דיוויס, הגט, צ'ורלי ואחרים). במקביל לפיתוח מודלים כמותיים, החל המחקר העוסק בצדק בעיר, בכלכלת, בתבניות הפיסיות – מרקמים, מבנה חברתי וקהילתי (מחקר כמותי, תיאורי, ובחינת שונות בין ערים). אפשר לסכם את התפתחות הגיאוגרפיה העירונית בשלושה שלבים: שלב הגדרה /הבחנה; שלב התהוות; שלב בגרות וצמיחה- התמחות;

8. גישות בגיאוגרפיה עירונית • העיר כתופעה יישובית במסגרת תצריף או תפרוסת של רשת של ערים במרחב. המחקר מתמקד בתפוצה, בזיקות, בגודל, תפקוד, דרך התפתחות והשתנות. היבט הגיאוגרפי המרחבי. • העיר כיחידה יישובית נפרדת, מתרכזים במבנה של העיר, היסטוריה, התפתחות, צורת בניה ותפקוד כלכלי, שימושי קרקע, מבנה חברתי פנימי- היבט חקר המבנה של העיר המובדלת מסביבתה. • גישה התפתחותית, גישה נושאית וגישה נושאית (תיאורית איכותית או כמותית אנליטית).

9. ייחודה של הגיאוגרפיה העירונית • מפגש בין התעניינות של מתודות שונות במדעי החברה והרוח • שימוש רחב בשיטות מחקר כמותיים ואיכותיים להבנת והסבר השערות ותהליכי התפתחות של ערים • לימוד התנהגות קבוצות של קהילות בעיר ללא התעלמות מהתנהגות הפרט ושיקוליו בצריכה ובהתמקמות בעיר • התעניינות באינטגראציה בין סוגיות חברתיות, כלכליות, פוליטיות ותהליכי קבלת החלטות

10. התפתחות החשיבה של הגיאוגרפיה העירונית התפתחות החשיבה של הגיאוגרפיה העירונית מושפעת מהתפתחות החשיבה בגיאוגרפית הכללית שניתן לסכם בשלושה שלבים: • יחס בין האדם לסביבה, הדגש על הסבר המורפולוגיה של העיר באמצעות הסביבה הפיסית המשפיעה על התפקוד וההתנהגות האנושית. • השונות במערכת העירונית, הדגש על בחינת תיאור ואפיון פריסה, דגמים ההבדלים בין הערים והסבר הבדלים אלה באמצעות מודלים המסברים את הארגון הפנימי של העיר והארגון הבין יישובי. • הארגון המרחבי, הדגש על בחינת ארגון התופעות הגיאוגרפיות העירוניות. המטרה להגיע לחוקים כמותיים ואיכותיים להבין את התנהגות האדם מסביבתו. במאה האחרונה מעבר מבחינת יחסים אנכיים בין סביבת האדם מלמעלה, לסביבה הפיסית ,מלמטה ליחסים האופקיים בין אדם לאדם במרחב העירוני, ומעבר מדיספלינה תיאורית מאפיינת לדיספלינה יישומית מנחה ארגון,תכנון ופיתוח המרחב האורבני

11. הגדרת גיאוגרפיה עירונית על פי בראיין בירי • בירי מגדיר גיאוגרפיה עירונית שהיא תחום בגיאוגרפיה העוסק והלומד מערכת הערים כחלק מהמערכת הארבנית. ניתן להבחין בשני חלקים המערכת הארבנית והעיר כמערכת

12. העיר כחלק ממערכת אורבניתcitysystem • לימוד ובחינת העיר כחלק ממרקם יישובי עולמי, ארצי, אזורי יש בו מרכיבים, בינים קיימות זיקות הדדיות. אין לומדים את המבנה הפנימי של העיר. מערכת עירונית כוללת: גודל ופריסת יישובים, דגמי היחסים בין הערים והיישובים, עוצמת היחסים וסוגם. העיר כמערת עירונית City as System • לימוד העיר כמרחב נפרד מהסביבה שלה והתמקדות במבנה הפנימי של העיר (שכונות, שימושי קרקע, יחידות סטטיסטיות, אזורים חברתיים או מנהליים), בכלל זה אופי אורבני, צפיפות, רמת חיים, אופי ודגמי התנועה בתוך המרחב העירוני

13. העיר כחלק מערכת אורבנית ב פריסה ג ו מרחק א ה התמחות זיקות ז גודל ד

14. העיר כמערכת עיר אחרת מערכת שונה שימוש ן ה א זיקות בין שימושים ז ג ח ב יחידה חברתית ד צפיפות יחידה מנהלית

15. העיר כמערכת איתור ומיקום של יישוביים מורפולגייה אורבנית, ניתוח תחום העיר, אקולוגיה אורבנית ניתוח המרחב החברתי של העיר; ניתוח האקולוגיה העירונית לפי גורמים, תיחום והגדרה של מע"ר תנועות (מוביליות ) אוכלוסיות, התנהגות צרכנים ומסחר קמעוני, דמיון בצורות עירוניות כוח ופוליטיקה בעיר, צדק טריטוריאלי; נגישות שונה לשירותים, תכנון עיר בעיות אורבניות בתבניות הערים; רה בניית הכלכלה העירונית; עוני ומחסור; בעיות מרכז העיר שוק המגורים והתחדשות; שוק הבעלויות העירוניות, בעיות תחבורה ונגישות; המבנה הפיסי של העיר; שיכון, בריאות וכלכלה בערי העולם השלישי השפעת העיור על גלובליזאציה; מבנה חברתי של המרחב העירוני; שונות תרבותית בערים, צדק חברתי וסביבתי; יכולת חיים אורבנית, ערים בקיימא, ניהול גידול והפיתוח; פיתוח חכם צורות עתידיות של מבנה ותפקיד העיר מערכת של ערים גידול והתפתחות אורגנית עירונית דגמים אזורים של יישובים תיאוריות המקומות המרכזים סיווג של ערים תנועות אוכלוסייה: החלטה על הגירה, פרבור תכנון עירוני ואזורי תפקיד הערים בכלכלה ופוליטיקה לאומית: עיר קצה, מרחב מעויר הגירה כפר עיר בעולם השלישי גלוביליזאציה של תרבות וחברה הכלכלה העולמית המערכת האורבנית העולמית (רשתות של ערים) ערי עולם ערי ענק – מיגאסיטיז , מטרופולין תכנופוליס (מקבצי ערי עולם) 1900 התרחבות תחום הגיאוגרפיה העירונית 2003

16. אסכולות בגיאוגרפיה עירונית האסכולה של המיקום, התעניינות בעיר כמקום במרחב, ומרכיב במערכת העירונית; כולל לימוד מדרג עירוני, פריסת ערים והמרחק ביניהם מקומות מרכזיים; הזיקות בין ערים, חוק הגראוויתאציה, התפתחות וצמיחה כלכליות ערים ותיאוריות המסבירות צמיחה זו. האסכולה ההתנהגותית, הדגש הוא על הממד ההתנהגותי ותהליכי קבלת החלטות העומדות ברקע של הארגון המרחבי של העיר וההתנהגות של צרכנים, יזמים ופירמות במרחב העירוני. מבנה פנימי של עיר, שינוי בשימושי קרקע מתרחש תוצאה של קבלת החלטות והתנהגות רציונאלית ולא על בסיס ספונטאני. האסכולה המבנית (דווי הארבי שנות 70-80), דגש על אי שוויון ופערים בפיתוח, לכלכלה הפוליטית האורבנית תפקיד בהסבר והבנת הארגון וההרכב האורבני, בכלל זה תפקיד המדיניות וההתערבות הממשלתית בארגון הערים.

17. הבניה חברתית של שכונות בתל-אביב-יפו גבולות השכונה חמישה רחובות עיקריים בשכונה נקודות ציון מרכזיות מפה מנטלית נהירה ומוסכמת טריטוריה מימד מרחבי עתי קשר לשכונה בעבר ותק המגורים שורשיות בעלות על הדירה מחויבות לשכונה בהווה תכניות להישאר בשכונה כוונות עתידיות מגוון מוסדות חינוך וקהילה שביעות רצון השתתפות בפעילות קהילתית פעילות קהילתית מערך תפקודים שימוש במתקני ציבור נוחות ואיכות יכולת לזהות אדם זר התארגנות פוליטית לפתרון בעיות בשכונה פיקוח חברתי שליטה חברתית עבירות על הנורמות בשכונה נורמות מחייבות מימד מרחבי עתי אחוז פגישות עם חברים בשכונה השתלבות אינטראקציה חברתית עזרה לשכן בביתו מעורבות תכונות דומיננטיות של קבוצות חברתיות בשכונה תיוג זהות ציון הקבוצות החברתיות להן השכונה אינה מתאימה ייחוד מימד מרחבי עתי שני גורמים להרגשת גאווה כבן השכונה הרגשת שייכות הזדהות שני גורמים להרגשת אי נוחות כבן השכונה הרגשת ניכור