עבודת סמינריון מחקרית שם הקורס: תפקידו של המורה בהחדרת שינויים בביה"ס מרצה : דר' אנט כהן מגישה : אורית אבריאל המכ

1. השפעתה של תוכנית אימון המטפחת מיומנויות של מודעות פונולוגית- על ילדים בכיתה א' המתקשים בקריאה עבודת סמינריון מחקרית שם הקורס: תפקידו של המורה בהחדרת שינויים בביה"ס מרצה: דר' אנט כהן מגישה: אורית אבריאל המכללה לחינוך ע"ש קיי יוני 2005

2. מוכנות לרכישת הקריאה ישנם 4 גורמים המשפיעים על יכולת רכישת הקריאה של הילד והם: • בשלות רגשית • הסתגלות חברתית • בשלות פסיכומוטורית • יכולות קוגניטיביות- תפיסתיות: הכוללת מיומנויות לשוניות ומיומנויות מטה-לשוניות. אחת מן המיומנויות המטה- לשוניות היא מודעות פונולוגית. אשר לה נודעת חשיבות רבה ועיקרית בתהליך הקריאה (יזדי- עוגב, 1995).

3. מודעות פונולוגית פונולוגיה היא המבנה הצלילי של השפה הדבורה. היכולת לקרוא אותיות ולחברן למילים אינה מתפתחת באופן ספונטאני כמו הדיבור, אלא מוקנית בצורה פורמאלית החל מכיתה א'. המטלה הבסיסית ברכישת מיומנות הקריאה היא יצירת הקשר בין הקוד האלפביתי לבין הייצוג הפונמי המתאים לו, וצירוף הפונמות ליחידה פונולוגית שלמה- מילה (בנטין, 1997).

4. התפתחות המודעות הפונולוגית • ממחקרים עולה כי הגורם ההתפתחותי, דהיינו הגיל, משפיע על השליטה במשימות של מודעות פונולוגית (Adams, 1990; Liberman et. al, 1985) • הסביבה האידיאלית לרכישת מודעות פונולוגית היא המסגרת הביתית. • המודעות הפונולוגית מתפתחת באופן הדרגתי. • בגיל 3-4 לומד הילד שהמילה מורכבת מכמה צלילים. • הילד לומד להכיר שירי ילדים ומשחקי מילים. • אחת ההבנות הראשונות היא לגבי חוסר הקשר בין אורך המילה לבין משמעותה.

5. -המשך- • בטווח של 4.5-5.5 שנים הילד מתחיל לגלות עניין בחריזה באופן עצמאי. • בסוף כיתה א' הילדים מסוגלים למנות הגאים, לפרק מילה להגאים, להשמיט הברה ראשונה ולבנות ממנה מילה חדשה. לסיכום, מודעות פונולוגית זו יכולת מתפתחת, תלוית גיל, אך יחד עם זאת היא תושפע ממידת החשיפה לשפה, שירי ילדים, חריזה ועוד. (סביבה אוריינית).

6. מדידת מודעות פונולוגית • באופן טבעי מודעות פונולוגית נדרשת רק במהלך הקריאה, לכן על מנת לבדוק אותה יש לערוך מבחנים בהם נדרש הנבדק להתייחס לשפה כאל אובייקט שיש להפעיל עליו אופרציות פונולוגיות. • ישנן מטלות שונות המשמשות למדידת מודעות פונולוגית. • להלן רשימה המהווה מדגם מייצג לטיפוסי מטלות:

7. מטלות הבודקות מודעות פונולוגית • חריזה • זיהוי צליל פותח, צליל סוגר • סגמנטציה (הפרדה) ע"י ספירת הפונמות • השמטת צליל במילה • התאמת מילים • מיזוג פונמות • יצירת מילה חדשה ע"י השמטת צליל או הוספה של צליל

8. דירוג המטלות מהקלה ביותר לקשה ביותר(עפ"י Yopp, 1988) • חריזה • התאמת מילים • סינתזה • הפרדת צלילים וזיהוי צליל פותח אח"כ סוגר. • ספירת פונמות • סגמנטציה לפונמות • השמטת פונמות

9. מודעות פונולוגית ככלי ניבויי לרכישת הקריאה • במחקרים שנערכו בארץ ובעולם נמצא כי קיים קשר בין יכולת של מודעות פונולוגית לבין הישגים בקריאה. (אדמס, 1990; קוזמינסקי וקוזמינקי, 1998 ואחרים). • למשל במחקרם של קוזמינסקי וקוזמינסקי נמצאה יכולת ניבויית בין ביצועיהם של הילדים בקריאה בכיתה ג' לבין יכולתם הפונולוגית כפי שנמצאה בהיותם בגן. • ממחקרם של Stanovich et. al (1984) הוכח גם כי ההישגים במטלות שבדקו מודעות פונולוגית היו המנבאים הטובים ביותר לרכישת הקריאה. אפילו טובים יותר ממשתנים אינטלקטואלים, קוגניטיביים ומשתני רקע אחרים.

10. חשיבותה של המודעות הפונולוגית • מנבאת את רכישתה של הקריאה. • לפי כל טוב (1997) המסתמך על מחקרים רבים שנעשו בתחום יש טעם לאבחן את המיומנות הפונולוגית של הילדים, ובמידת הצורך לאמן אותם, בכדי לשפר את הישגיהם בקריאה. • ככל שרמת המודעות הפונולוגית גבוהה יותר, כך יכולת רכישת הקריאה טובה יותר.

11. שיטות אימון של יכולת המודעות הפונולוגית • בספרות המקצועית מצויות שיטות אימון מגוונות כפי שיושמו במחקרים השונים שנערכו במרוצת השנים. • אין תמימות דעים בין החוקרים באשר למשך הפעלת האימון, אינטנסיביות, המטלות בהן מתמקדים וכו'. • צורת העבודה המנחה בכל השיטות היא: איתור ואבחון הקושי, ובהתאם טיפוח של מיומנויות פונולוגיות כשהקו המוביל הוא שלבי ההתפתחות של המודעות הפונולוגית מן הרמה הבסיסית ביותר אל מטלות קשות ומורכבות יותר.

12. החשיבות בדבר התערבות מוקדמת ובניית תוכנית אימון • מורה טוב יודע על התקדמות תלמידיו בקריאה. • תפקידו של המורה לשפר את ביצועי תלמידיו. • המורה צריך לזהות את הילדים המתקשים בקריאה ולהפנותם לסיוע. • הסיוע יינתן באמצעות תוכנית המותאמת עבור צרכיהם האישיים. • המטרה היא למנוע פער בין התלמיד המתקשה בקריאה לבין חבריו לכיתה.

13. המחקר • מטרת המחקר: לבדוק את השפעתה של הפעלת תוכנית אימון בנושא תפקודים פונולוגיים על ביצוע מיומנויות של מודעות פונולוגית בקרב ילדי כיתה א' המתקשים בקריאה. • השערת המחקר: הפעלתה של תוכנית אימון בנושא תפקודים פונולוגיים תשפר את ביצוע המיומנויות של מודעות פונולוגית בקרב ילדי כיתה א' המתקשים בקריאה.

14. אוכלוסיית המחקר • 6 ילדים מבי"ס יסודי בדרום הארץ, בכיתה א'. • ילדים שאותרו בסוף גן חובה כבעלי קשיים במוכנות לכיתה א'. • אותרו בתחילת שנה"ל כבעלי קשיים בתהליך רכישת הקריאה.

15. כלי המחקר • אבחון מקדים ואבחון סופי זהה (עפ"י אבחון של אסתר טוב- לי). • האבחון הורכב מסוללת מבחנים. • כל מבחן התייחס למדד שונה במודעות הפונולוגית. המדדים היו: צליל פותח, צליל סוגר, סגירות פונמית, אנליזה וסינתזה.

16. שלבי המחקר • לאחר האבחון המקדים ובהתאם לממצאיו נבנתה תוכנית האימון. • התוכנית הופעלה במשך כחודשיים. • בתדירות של שני שיעורים בשבוע. משך כל שיעור חצי שעה. • עבודה בקבוצות של 2 ילדים (עפ"י חלוקה שרירותית). • אופן העבודה היה באמצעות משחקים ופעילויות משעשעות.

17. מטרת האימון: להפנות את תשומת לב הילדים להיבטים הפונולוגיים של הדיבור.האימון כלל מטלות שונות של מודעות פונולוגית, גם כאלו שלא הופיעו באבחון.

18. ממצאי המחקר • באבחון המקדים המטלה הקלה ביותר עבור כל הנבדקים הייתה "צליל פותח". (הצלחה של 100%). • באבחון המקדים המטלות הקשות ביותר עבור הנבדקים היו "אנליזה"(הצלחה בין 30% לבין 40%)ו"סגירות פונמית"(הצלחה בין 60% לבין 82%). • באבחון הסופי המטלות בהן הייתה הצלחה של 100% הן: צליל פותח, צליל סוגר, סינתזה. • באבחון הסופי נמצא כי הצלחתם הממוצעת של הנבדקים במטלת האנליזה הייתה בין 80% לבין 100%. • באבחון הסופי נמצא כי הצלחתם הממוצעת של הנבדקים במטלת הסגירות הפונמית הייתה בין 80% לבין 98%.

19. הצגת הנתונים השוואה בין הצלחה בביצוע מטלת "אנליזה" באבחון המקדים לעומת האבחון הסופי בכל אחד מהנבדקים

20. השוואה בין ההצלחה בביצוע מטלת "סגירות פונמית" באבחון המקדים לעומת האבחון הסופי בכל אחד מהנבדקים

21. מסקנות • השערת המחקר אוששה. • תוכנית האימון שיפרה את ביצועי הנבדקים. • שתי המיומנויות שנותרו עדיין ללא הצלחה של 100% בקרב כל הנבדקים מופיעות גם בספרות כמיומנויות קשות יותר ומורכבות. (Yopp, 1988).

22. סיכום • למודעות הפונולוגית יש יכולת ניבוי באשר לתהליך רכישת הקריאה. • ניתן לבנות תוכנית אימונים אשר מבוססת על מיומנויות של מודעות פונולוגית, ומותאמת לצרכים האישיים של הילד, ובכך לשפר את הישגי הילד. במילים אחרות, המודעות הפונולוגית ניתנת לשיפור ע"י אימון. • תפקידו של המורה הוא לאתר כמה שיותר מוקדם את הילד המתקשה בקריאה, ולהופכו לקורא מיומן. חשיבותה של תוכנית האימון היא בכך שבאפשרותה למנוע פערים שהולכים ומעמיקים עם השנים בין: • הפוטנציאל האישי של הילד לבין ביצועיו בפועל. • הישגיו האישיים של הילד אל מול כל בני גילו.

23. ביבליוגרפיה בעברית בנטין, ש. (1997). על הקשר בין פונולוגיה, מודעות פונמית ותהליכי קריאה. בתוך: י. שימרון (עורך), מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל, ירושלים: מאגנס, 202-184. יזדי- עוגב, א. (1995). מוכנות ובשלות פסיכומוטורית, הד הגן, ג', אדר ב', 271-265. כל- טוב, י. (1997). דיסלקציה והמודעות הפונולוגית, הגיגי גבעה, 5, 79-73. קוזמינסקי, ל. קוזמינסקי, א. (1998). ההשפעה של האימון במודעות הפונולוגית בגיל הגן על ההצלחה ברכישת הקריאה בביה"ס. חלקת לשון, 16-15.

24. המשך: ביבליוגרפיה באנגלית Adams, M.J. (1990). Beginning to read: thinking and learning about print, Cambridge, MA: Mit Press. Liberman, I.Y., Rubin, H., Dugues, S. & Carlisle, J. (1985). Linguistic abilities and spelling proficiency in kindergartners and adult poor spellers. In D.B. Gray & J.F. Kavanagh (Eds.). Biobehavioral Measures of Dyslexia. Timonium, MD: York Press, 163-176. Stanovich , K.E., Cunningham, A. &Cramer, B. (1984). Assessing phonological awareness in kindergarten children: Issues of task comparability. Journal Experimental Child Psychology, 38, 175-190. Yopp, H.K. (1988). The validity and reliability of phonemic awareness tests, Reading Research Quarterly, 23, 159-177.

25. סוף