חורשת ה- 40 צילם וערך: שלומי כהן ביה"ס 'שיפמן' טירת כרמל.

1. תחילת המסלול המעגלי חורשת ה- 40צילם וערך: שלומי כהןביה"ס 'שיפמן' טירת כרמל. שמורת טבע חורשת ה- 40 נמצאת מצד מזרח של הכביש חיפה –עספיא ושוכנת כחצי ק"מ מדרום-מזרח לאוניברסיטת חיפה. בשמורה עשרות עצי אלון מצוי גדולים ועתיקים בני מאות שנים חלקם מגיע לגובה של 7 מ` וקוטר גזעם כ – 1.5 מ`. בשמורה מסלול הליכה מעגלי העובר לאורך מצוק גירי המשקיף למפרץ חיפה והגליל. קצת על המסלול המעגלי מרחבת חניית העפר נרד בשביל לעבר חורשת ה- 40 משם נמשיך לפי סימון שבילים כחול לבן לשדה פתוח ובו באר מים, בהמשך נפנה עם השביל לצפון מערב ונלך לאורך המצוק החשוף העובר מעל מחצבת "נשר" וחושף את נופי מפרץ חיפה והגליל. במקום זה נוכל לחוות את משמעות התערבות האדם בנוף – את מכלול נוף אדם ואת הדילמה של פיתוח מול שימור: במבט אחד נראה את החורש הטבעי בכרמל את נופו של נחל קטיע, יובלו של נחל נשר בו ממוקמת מחצבת נשר , אדמות חקלאיות בעמק זבולון ונחל הקישון ולצידם אזור התעשייה של חיפה, שכונות מגורים בחיפה, העיר נשר, קריות, נמל חיפה וברקע הגליל, גבעות אלונים שפרעם וקו החוף הצפוני של ישראל, כל זאת בערבוביה אחת גדולה. לקראת סוף המסלול ניכנס אל תוך חורש ים תיכוני סבוך ונעלה עם השביל אל עבר מגרש החנייה ומשם ל"דרך הדורות" המציג מוזיאון ארכיאולוגי פתוח.

2. בחורשת ה- 40 העצים נשתמרו הודות לקדושת המקום לאוכלוסייה המקומית הדרוזית וכן ליהדות, נצרות ואסלאם. (במקום צומחים כ- 80 עצים קשישים של אלון מצוי). משמעות השם ביהדות, נצרות ואסלאם: משה בהר סיני: "ויבא משה בתוך הענן, ויעל אל ההר; ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה" (שמות כד). המבול ותיבת נוח: ויהי הגשם על הארץ – 40 יום ו- 40 לילה (בראשית פרק ז'). בסיפור דוד וגלית: "ויגש הפלשתי השכם והערב ויתייצב ארבעים יום"(שמואל א פרק יז). 40 שנה משה הוביל את עם ישראל במדבר. בתקופת השופטים כתוב שלוש פעמים "ותשקוט הארץ 40 שנה". עצי אלון מצוי עתיקים אגדה מקומית מספרת כי במקום זה מדי שנה, באחד מלילות שישי שמועדו כמוס, מתכנסים ארבעים מאבות העולם הבא וממתיקים סוד על גורל העולם. אגדות רבות מהלכות על העונש הצפוי למי שיפגע בעצים. אגדה אחרת מספרת שבלילות של ירח מלא יורדים מהשמים 40 קדושים, מתרווחים מתחת ל-40 עצי האלון הקשישיםוחורצים גורלות.

3. המשך המסלול יורד לעבר קרחת יער קטנה שבמרכזה באר מים מהלך המסלול בסימון שבילים כחול, לאחר באר המים פונים שמאלה לעבר מצוק ההעתק ביציאה מהחורש נביט צפונה לעבר מפרץ חיפה והגליל

4. באר מים משוקמת, על פיתחה סורג נעול כדי למנוע נפילה לתוכו. הבאר נחצבה בסלע הגיר, המים מגיעים בעונת החורף מהמדרונות סביב לבור בזרימה עלית ובחלחול. מי הבאר משמשים להשקיית צאן וגידולי שדה חד שנתיים, במקום ניתן להבחין במס' עצי זית. לאחר שנעבור את הבאר נפנה עם השביל לכיוון צפון מערב וניכנס אל תוך סבך הצמחייה, לאחר מס' דקות יקבל את פנינו שלט המזהיר מפני המצוקים, בקטע זה ננהג במשנה זהירות כדי להימנע מהחלקה, נוף מפרץ חיפה, עמק זבולון והגליל יופיע לפנינו

5. תמונה פנוראמית של 180 מעלות הנשקפת מהמצוק. הכרמל,גבעות אלונים שפרעם, גליל,אדמות חקלאיות בעמק זבולון, בריכות חמצון,חיפה פטרוכימיה,מחצבת נשר,הקריות, מפרץ חיפה והנמל

6. מחצבות נשר הממוקמות על אפיק נחל קטיע במשך 80 שנות קיומה, מובילה נשר את הייצור המקומי של המלט ומלווה את התפתחות המדינה מימי היישוב הוותיק של תחילת שנות העשרים ועד לישראל של שנות האלפיים. החזון של הקמת מפעל מלט ישראלי מופיע לראשונה בספרו של הרצל "אלטנוילנד". הרצל האמין כי תכנון בנייתה של מדינה לעם היהודי, חייב לקחת בחשבון גם את ייסודו של מפעל מלט עברי וציין כי כדאי שהמפעל ייבנה בעיר חיפה, לה צפה עתיד מבטיח של עיר נמל מובילה.החזון מומש ב- 1919 עת הוקם "הסינדיקט פורטלנד בארץ ישראל" על-ידי שבעה אנשי עסקים שבראשם עמד מיכאל פולק. החברה נרשמה בלונדון כחוק ב- 1922, המפעל נבנה סמוך לכפר יג'ור. באוקטובר 1925 הופעל הכבשן הראשון מאז ועד היום יוצרו במפעל למעלה מ- 130 מיליון טון מלט. נשר מספקת את מרבית תצרוכת המלט של ישראל והרשות הפלסטינית בשלושה מפעלים - ביניהם המפעל ברמלה, מאתרי ייצור המלט הגדולים והמתקדמים בעולם.מלט הינו מוצר חיוני לחברה האנושית המודרנית. תהליך ייצורו עתיר אנרגיה, עתיר חומרי גלם טבעיים והוא כרוך בהשפעות סביבתיות. תעשיית המלט מתבססת על חציבת חומרי גלם (אבן גיר וחרסית) מסביבתם הטבעית. הפגיעה בסביבה ברורה ומעלה שאלות של פיתוח מול שימור

7. מקום טוב למנוחה והסברים על הסביבה הנשקפת מהמצוק

8. המצוק הגירי בו אנו הולכים נוצר כתוצאהמהעתק שבר יגור(או העתק הכרמל), נמצא לאורך הצד הצפון מזרחי של הכרמל ונמשך כעשרים ק"מ לתוך הים. זהו העתק גיאולוגי פעיל ומסוכן במיוחד בגלל קרבתו לאוכלוסיה צפופה של חיפה, הקריות, טבעון , נופית, יוקנעם ועד לשפרעם. המפעלים הפטרוכימיים הנמצאים במפרץ חיפה והקריות מגבירים עוד יותר את הסכנה מהנזקים של רעידת אדמה. השבר הגיאולוגי לאורך הצד הצפון מזרחי של הכרמל, גרם לצניחתו של מדרון ההר וחשיפת סלעי דולומיט מתקופות גיאולוגיות עתיקות יותר (ליד יגור), בהשוואה לסלעי הגיר ולסלעי הקירטון הצעירים יותר שמעליהם. המבנה של הר הכרמל השתנה עקב כך ולא נשאר סימטרי בשני מדרונותיו. המדרון המערבי הפונה אל הים הוא מתון וארוך יותר, אורכו מקו פרשת המים עד לבסיס ההר, מגיע לשבעה וחצי ק"מ. לעומתו המדרון הפונה ליגור תלול וקצר, אורכו מגיע לשניים וחצי קילומטרים, בגלל השבר הגיאולוגי שגרם לצניחתו. המצוק הגירי לאורכו נמתח מסלול ההליכה

9. בסוף ההליכה לאורך המצוק פונה המסלול שמאלה ומטפס בתלילות אל תוך חורש ים תיכוני סבוך

10. סוף המסלול המעגליומשם ל"דרך הדורות" קצת על הצומח לאורך המסלול הצמחייה מרובה במיוחד באביב ובה צומח ים תיכוני אופייני, לאורך המסלול נפגוש ב: קטלבים אדומי גזע עליהם מספרת האגדה שעל רקע אהבת אב ובנו את אותה אישה רצח הבן את האב שדמו ניתז על הגזע ומאז הוא אדום. בן החצב היקינתוני, שפריחתו דומה לחצב, צבע הפרחים סגלגל וגובהו של עמוד התפרחת הוא כמטר אחד. הסחלבים פורחים במרץ-אפריל, בעיקר נפוץ הסחלב הפרפרני שפורח בצבעי ורוד-סגול, עם נקודות על שפת הפרח. דם המכבים האדום שפורח בחודשים אפריל-מאי. שיחי הלוטם השעיר בעל פרחים ורודים והלוטם המרווני בעל פרחים לבנים, אגדת הלוטם: שני אחים תאומים, אחד חרוץ ודייקן והשני עצלן ורשלן. יום אחד הוזמנו האחים למסיבה. האח החרוץ (הלוטם המרווני) הכין חולצה לבנה ומגוהצת, צחצח נעליים, התגלח ויצא מוקדם לחגיגה. האח העצלן (הלוטם השעיר) נזכר במסיבה ברגע האחרון, לבש חולצה מקומטת ומלוכלכת, ויצא. משנכנס נעצו בו הכול מבט מלגלג, ומרוב בושה סמקו פניו. מאז ועד היום מקומטים עלי כותרתו של הלוטם השיער, צבעם ורוד והפרי שעיר ובלתי מגולח.

11. מקור התמונות בעמוד זה - ויקיפדיה סחלב פרפרני קטלב לוטם מרווני לוטם שעיר בן חצב יקינתוני דם המכבים

12. אתר "דרך הדורות" –הינו מוזיאון תחת כיפת השמים, אליו הועברו מבנים עתיקים שעמדו בפני הרס כתוצאה מפיתוח אזורי או הזנחה ושוחזרו במקום. היום ממוקמים מספר מבנים מה"תקופה הישראלית" מאזור הנגב וכן בית בד מקסטרא מחוף הכרמל. שביל ברור ומסודר מוביל בין המבינים.

14. לאחר ביקור באתר, סיום יום השדה