Download
1 / 50
810 likes | 2.05k Vues
מערכת השרירים מבנה, אספקת אנרגיה והיבטים מכניים. ד"ר זוהר שדה. שרירי השלד: היכרות, מבנה וסוגי התכווצות. יעדים לימודיים : 1. סוגי השרירים בגוף האדם 2. שמות שרירי השלד ופעולתם 3. מבנה מקרוסקופי ומיקרוסקופי של שריר שלד
E N D
מערכת השרירים מבנה, אספקת אנרגיה והיבטים מכניים ד"ר זוהר שדה
שרירי השלד: היכרות, מבנה וסוגי התכווצות יעדים לימודיים : 1. סוגי השרירים בגוף האדם 2. שמות שרירי השלד ופעולתם 3. מבנה מקרוסקופי ומיקרוסקופי של שריר שלד 4. הגיד ותפקידו 5. שיתוף פעולה בין שרירים (קואורדינציה בין - שרירית) 6. סוגי ההתכווצות של שריר 7. ניתוח תנועה
1. סוגי שריר • השרירים שבגוף האדם עשויים מרקמת שריר שהיא אחת מארבע רקמות היסוד. • ישנם שלושה סוגים של שרירים, המוצגים בשקופית הבאה ונבדלים זה מזה • בתפקודם, • בעצבובם, • בצורת הסיבים • ובאופן התכווצותם.
שרירי שלד - שרירי השלד מהווים כ- 40% ממשקל הגוף ונקראים גם שרירים רצוניים ושרירים משורטטים. שרירי שלד הם רב- גרעיניים ומאופיינים במבנה מסודר של היחידות המתכווצות. הם ניחנים ביכולת להתכווץ מהר ולזמן קצר ומסוגלים לפתח כוח רב. תפקידי שרירי השלד : 1.מניעים את הגוף, 2.מאפשרים את יציבת הגוףהזקוף, 3.מגינים על איברים פנימיים, 4.מפיקים חום, 5.עוזרים בהחזרת הדם הוורידי מהגפיים התחתונים ומהבטן אל הלב 6.ומסייעים בספיגת זעזועים הנובעים מתנועות הגוף.
שרירים חלקים - השרירים החלקים נמצאים באיברים הפנימיים: מעיים, קיבה וכלי דם. שרירים אלה נקראים גם שרירים ויסצרליים. השרירים החלקים בעלי גרעין אחד, ואין להם מבנה מסודר של יחידות מתכווצות. הם מאופיינים בהתכווצויות איטיותוממושכות שיכולות גם להופיע בעוצמה חזקה, למשל בזמן התכווצויות הקיבה להעברת מזון ובעת התכווצויות הרחם בזמן הווסת הגורמות כאבי בטן. שריר הלב – דומה במבנהו לשרירי השלד, אך שונה מהם באופן פעולתו. השרירים החלקים ושריר הלב מהווים כ- 10% ממשקל הגוף. בגוף האדם ישנם כ – 650 שרירי שלד, בשקופית הבאה מוצגים השרירים וקבוצות השרירים העיקריים לעיסוק בספורט.
2. מבנה מקרוסקופי של שריר שלד שרירי השלד מורכבים מתאים הנקראים גם סיבים. תאי השריר בנויים בצורת גליל ומשתרעים לכל אורך השריר. אורכם יכול להגיע למספר רב של סנטימטרים. מספר תאי השריר בשריר מסוים נקבע בהתאם לתפקיד ולכמות הכוח שעליו לפתח. לדוגמה, בשריר הדו-ראשי של הזרוע ישנם כ- 580,000 תאי שריר, ובראש הפנימי של שריר התאומים ישנם כ- 000,000, 1 סיבי שריר. לשרירים ישנו מבנה ברור ומוגדר המודגם בשקופית הבאה השריר כולו עטוף ברקמת חיבור (אפימזיום) ומחולק לצרורות תאי שריר, שכל אחד מהם עטוף ברקמת חיבור נוספת (פרימזיום). בתוך צרור כזה ניתן למצוא מסיב שריר אחד ועד מאות סיבים. כל סיב שריר עטוף ברקמת חיבור משלו (אנדומזיום).
איור 3 : מבנה מקרוסקופי של שריר שלד (חתך רוחב בשריר)
רקמות החיבור שייכות למרכיבים האלסטיים של השריר ומהוות כ- 30% ממשקלו. לרקמות החיבור תפקיד חשוב ביצירת המבנה של השריר ובפעולתו.הן משמשות מצע שבו עוברים כלי הדם והעצבים, והן משפיעות מאוד על גמישות המפרקים. כמו- כן ישנה סברה שרקמות החיבור קשורות בכאבי שרירים מושהים, שמורגשים בימים הראשונים שלאחר מאמץ קשה.
3. מבנה מיקרוסקופי של תא (סיב) שריר סיב שריר כולל בתוכו את האברונים ומרכיבי התא הבאים: 1.סרקולמה (קרום התא), 2.סרקופלסמה (ציטופלסמה – נוזל תוך תאי), 3. גרעין (תא שריר שלד הנו רב- גרעיני)בתוכו נמצא החומר התורשתי של התא המאורגן בכרומוזומים, 4. רשת סרקופלסמית (רשת אנדופלסמית – רשת של תעלות המקשרת בין גרעין לבין קרום התא)מייצרת חלבונים ושומנים ומובילה אותם בתוך התא, 5.מיטוכונדריה (במיטוכונדריון מיוצרת אנרגיה כימית הדרושה לפעילותו התקינה של התא), 6.ריבוזומים ("בתי החרושת" שבהם התא מייצר חלבונים ואנזימים), 7.אנזימים רבים וחומרי אנרגיה ומזון כמ : ATP, קריאטין פוספט (CP), גליקוגן ושומנים.
8. בנוסף, בתאי השריר ישנו מרכיב הנותן להם את היכולת להתכווץ ולהפעיל מתח, והוא המיופיבריל (ליף). בכל תא שריר ישנם מאות ואףאלפים של מיופיברילים, המחולקים לסרקומרים, שהם היחידה התפקודית הקטנה ביותר במנגנון ההתכווצות. הסרקומרים בנויים מסוגי חלבון שונים. חלק מהחלבונים שייכים למנגנון ההתכווצות ומכונים מרכיבים מתכווצים (קורים). החלבונים האחרים שומרים על מבנה הסרקומר ושייכים למרכיבים האלסטיים. הסרקומרים שמרכיבים מיופיבריל מסוים, מחוברים זה לזה במבנה טורי באופן מכני על- ידי מבנים הנקראים פסי Z. כאשר הסרקומר מתכווץ, המרחק בין שני פסי Z שתוחמים אותו, מתקצר. כאשר הסרקומרים מתקצרים, כל המיופיברילים מתקצרים, ותא השריר מתקצר.
שני הקורים המרכזיים במנגנון ההתכווצות הם אקטין (קור דק), שמחובר ישירות לפסי Z, ומיוזין (קור עבה) שמיוצב לפסי Z . על-פני המיוזין ישנן בליטות הנקראות גשרי רוחב של המיוזין, ולהן תפקיד מרכזי בתהליך ההתכווצות של השריר. בשקופית הבאה מתואר המבנה המיקרוסקופי של שריר שלד. הסידור הרוחבי של החלבונים המתכווצים המרכיבים את הסרקומר, יוצר פסים כהים ובהירים המסודרים לסירוגין ומעניקים לתאי השריר מראה מפוספס או משורטט. באזור הבהיר הסמוך לפסי Z נמצאים חלבוני האקטין הדקים. באזור הכהה נמצאים בחפיפה זה לזה האקטין והמיוזין, ובאזור האמצעי של הסרקומר המאופיין בגוון ביניים נמצאים חלבוני המיוזין העבים. המראה המפוספס ניתן לצפייה באמצעות מיקרוסקופ אור.
4. חיבור שריר – עצם שריר מחובר לעצם על ידי גיד. הגיד הוא המשכם של רקמות החיבור העוטפות את התאים, צרורות תאי שריר והשריר כולו. כלומר, הגיד הוא רקמת חיבור ומהווה חלק מהשריר. רוב הגידים הם בעלי צורה דמוית חבל וסיביהם מסודרים במקביל. ככל שחתך הרוחב של הגיד גדול יותר (הגיד עבה יותר), כך הגיד חזק יותר. תפקיד הגידים להעביר את המתח שנוצר בשרירים לעצמות. הגידים אינם נמתחים. לתכונה זו חשיבות רבה מאחר שהם מסוגלים להעביר כל מתח קטן שמתפתח בשריר אל מערכת השלד. לו הייתה לגידים יכולת מתיחה קלה, אי-אפשר היה לבצע תנועות עדינות, כגון פעולת אצבעות והזזת גלגל העין.
5. יצירת תנועה במפרק כדי ששריר יוכל ליצור תנועה במפרק, הוא חייב לעבור מעליו. כל שריר מחובר בדרך כלל לשתי עצמות. האחת קרובה למרכז הגוף ונקראת תחל. השנייה רחוקה ממרכז הגוף ומהווה את נקודת האחיזה שלו ונקראת אחז. התכווצות השריר מפעילה מתח על הגיד, השואף לקרב את העצמות זו לזו ועל-ידי כך ליצורתנועה. מידת הקיבוע של עצמות המפרק היא שתקבע איזו עצם תנוע. לדוגמה, הפעלת שריר הדו- ראשי של הזרוע יכולה לקרב את האמה לכיוון הזרוע או את הזרוע לכיוון האמה. האיבר שייתן את ההתנגדות הקטנה יותר לפעולת השריר יהיה זה שינוע. ישנם מקרים שבהם השריר עובר מעל שני מפרקים, ואז הוא יכול ליצור תנועה בשני המפרקים יחד או באחד מהשניים. לדוגמה, שריר הדו- ראשי של הזרוע יכול לבצע כפיפה במרפק וגם כפיפה בכתף.
6. פעולת שרירי השלד • בטבלאות 1, 2 ו- 3 מפורטת : • פעולת שרירי השלדהעיקריים תוך ציון • המפרק שבו מתבצעת התנועה, • התחל של השריר, • האחז של השריר, • סוג התנועה העיקרי שהשריר מבצע. • באיורים 5, 6, ו- 7 • מוצגים בהתאמה שרטוטי השרירים שפעולתם מפורטת בטבלאות.
טבלה 1 : פעולת שרירי חגורת הכתפיים והגו פעולת שרירי חגורת הכתפיים והגו
7. שיתוף פעולה בין שרירים ישנם שרירים שמבצעים תנועה מסוימת במפרק, וישנם שרירים שעושים את התנועה ההפוכה. לדוגמה, שריר הדו - ראשי של הזרוע מבצע כפיפה במרפק, ושריר התלת-ראשי מבצע פשיטה במרפק. כאשר מתבצעת תנועה במפרק, השריר העיקרי המבצע את התנועה נקרא אגוניסט, והשריר שמבצע את התנועה המנוגדת נקרא אנטגוניסט. כאשר האגוניסט מתכווץ, האנטגוניסט רפה, סיביו מתארכים וכך הוא מאפשר תנועה חלקה ומתואמת.
בעת ביצוע תנועת כפיפה במרפק, שריר הדו-ראשי הנו האגוניסט, ושריר התלת-ראשי אנטגוניסט. כאשר מבוצעת תנועת פשיטה במרפק, שריר התלת-ראשי הוא האגוניסט ושריר הדו-ראשי האנטגוניסט. ישנם מקרים שבהם מספר שרירים מבצעים יחד את התנועה במפרק. אחד מהשרירים בדרך כלל חזק יותר, ולכן הוא המפעיל העיקרי ונחשב אגוניסט. השרירים האחריםעוזרים לאגוניסט בביצוע התנועה ונקראים סינרגיסטים. תנועה של פשיטה בכתף מהווה דוגמה לפעולה משותפת של אגוניסט וסינרגיסטים. בתנועה זו שריר הרחב-הגבי הוא אגוניסט, והשרירים תלת-ראשי ודלתא אחורי הם סינרגיסטים.
כדי להניע איבר מסוים יש לקבע את נקודת המוצא (תחל) של השריר העיקרי, ועל- ידי כך מאפשרים לו למשוך ולהניע את האיבר שבו הוא נאחז. קיבוע האיבר נעשה על- ידי שרירים הנקראים שרירים מקבעים (פיקסטורים). לדוגמה, בכפיפת מרפקים עם משקולת, השרירים זוקפי הגב והטרפז מקבעים את השכמה ואת החלק העליון של הגו ומאפשרים את תנועת האמה לכיוון הזרוע. ישנם שרירים שמבצעים יותר מפעולה אחת. לדוגמה, שריר הדו- ראשי של הזרוע, מבצע כפיפת מרפק וכפיפה בכתף. כאשר רוצים לבצע כפיפת מרפק בלבד, יש לנטרל את פעולת הכפיפה בכתף. נטרול חלק מפעולתו של השריר העיקרי נעשה על-ידישריר מנטרל, שבמקרה זה הוא הדלתא האחורי, שפעולתו פשיטה בכתף. בכל תנועה משתתפים שרירים אחדים. תיאום ושיתוף הפעולה בין השרירים שנעשים באמצעות מערכת העצבים, נקראים קואורדינציה בין-שרירית. תיאום זה מאפשר ביצוע תנועתי שוטף וחלק של איברי גופנו.
8. סוגי התכווצות של שרירים התכווצות השריר מפעילה מתח על הגידים בשני הקצוות. המתח שואף לקרב את העצמות זו לזו ועל ידי כך ליצור תנועה. לעתים על אף התכווצות השריר ויצירת מתח לא מתרחשת תנועה. הדבר קורה כששתי העצמות מקובעות על-ידי כוח אחר, הזהה לכוח שמפעיל השריר. ישנם מצבים שבהם מתרחשת תנועה בכיוון המנוגד להפעלת הכוח על- ידי השריר,זאת כאשר יש כוח מתנגד חזק יותר. לאור מצבים אלה ניתן להבחין בארבעה סוגים שונים של התכווצות שריר ויצירת מתח:
התכווצות דינמית קונצנטרית (איזוטונית) - בסוג זה של התכווצות השריר מפתח כוח ומתקצרתוך התגברות על ההתנגדות. • שריר מסוגל להתכווץ ולהתקצר עד כדי שליש מאורכו. • בהתכווצות קונצנטרית נקודת האחז של השריר מתקרבת בדרך כלל אל נקודת התחל שלו. • לדוגמה, בעת הרמת ידיים לצדדים עם משקוליות, הדלתא מתכווץ ומתקצר במהלך הפעולה, ולכן זוהי התכווצות דינמית קונצנטרית. • 2.התכווצות דינמית אקסצנטרית - בסוג זה של התכווצות השריר מפתח כוח הקטן מההתנגדות שכנגדה הוא פועל, ולכן הוא מתארך. • הפעלת כוח קטן יותר מההתנגדות נעשית במודע ומרצון או במצב של הפעלת כוח מרבי, אך הכוח המתנגד גדול יותר. • לדוגמה, במהלך הורדה איטית של ידיים המחזיקות משקוליות, שהיו מורמות לצדדים, שריר הדלתא מתכווץ ויוצר מתח תוך התארכות כדי להתנגד באופן מבוקר לכוח המשיכה.
3.התכווצות סטטית איזומטרית - בסוג זה של התכווצות השריר מפתח כוח הזהה להתנגדות שכנגדה הוא פועל, ולכן אינו משנה את אורכו. לדוגמה, בעת החזקת ידיים עם משקוליות, כשהן מורמות לצדדים, הדלתא מתכווץ ומפתח מתח, אבל לא מתרחשת תנועה, ולכן זוהי התכווצות איזומטרית. 4.התכווצות איזוקינטית - בסוג זה של התכווצות השריר מפתח כוח מרבי תוך התקצרות לכל אורך טווח התנועה. התנועה מבוצעת במהירות קבועה כנגד התנגדות משתנה. ניתן לבצע התכווצות מסוג זה רק בעזרת מכשירים מיוחדים, כגון cybex. הכוח החיצוני המרבי ששריר יכול להפיק, משתנה לאורך טווח התנועה. אם המתאמן יבצע התכווצות מרבית בכל טווח התנועה מול התנגדות קבועה, הדבר יגרום למהירות תנועה לא אחידה. הייחודיות של המכשירים האיזוקינטיים היא שהם חשים את מידת הכוח החיצוני שמופק על - ידי השרירים ומשנים בהתאם את ההתנגדות, כך שמהירות התנועה תישאר קבועה.
אם המכשיר חש שרמת הכוח החיצוני שהשריר מפיק עולה, הוא יעלה את ההתנגדות בהתאם. אם רמת הכוח החיצוני שהשריר מפיק פוחתת, המכשיר מפחית את ההתנגדות בהתאם. המתאמן או המאמן מחליטים מהי מהירות התנועה הרצויה (מהירות זוויתית), ובהתאם לכך מכוונים את המכשיר. המכשירים האיזוקינטיים יקרים מאוד, ולכן אינם נמצאים בשימוש שכיח. השימוש בהם נעשה בעיקר במעבדות מחקר ובמכוני שיקום, שבהם יש חשיבות לבקרת המהירות התנועתית.
שאלות חזרה : 1 מדוע שרירי השלד נקראים גם שרירים משורטטים ? 2 ציינו את שלושת סוגי השרירים הנמצאים בגוף האדם ומהו תפקידו של כל אחד מהם ? 3 מה התפקיד של רקמות החיבור העוטפות את סיבי השריר, צרורות תאי השרירוהשריר השלם? 4 באיזה מהשרירים, פושטי האצבעות או הארבע- ראשי ישנם פחות תאי שריר? הסבירו. 5 מהו מיופיבריל (ליף), מה תפקידוומה הן יחידות המבנה שלו ? 6 זהו את השרירים המתוארים באיור 8 והתאימו לכל אות הנמצאת על הדמות את מספר השריר שזה מקומו האנטומי. את התשובות יש לרשום בטבלה 4. 7 זהו את השרירים המתוארים באיור 9 והתאימו לכל אות הנמצאת על הדמות את מספר השריר שזה מקומו האנטומי. את התשובות יש לרשום בטבלה 5.
8 הסבירו מה הם תחל ואחז של שריר וציינו את התחל ואת האחז של שריר התאומים. 9 תנו דוגמה לשתי פעילויות ספורטיביות, שבהן מבצעים השרירים התכווצויות איזומטריות,ולשתי פעילויות, שבהן מתבצעות התכווצויות אקסצנטריות. 10 מהי התכווצות איזוקינטית? 11 מהו שריר אגוניסט ומהו שריר אנטגוניסט?
12 השלימו את המילים החסרות במשפטים הבאים: • שריר הדו-ראשי מבצע ________ במרפק, ושריר _______ מבצע • פשיטת מרפק. • שריר ________מבצע כפיפת כתף, ושריר הרחב- גבי מבצע _____ • כתף. • שריר ______ מבצע פשיטת ברך, והשרירים פושטי הירך מבצעים • ______ ברך ו- ______ בירך. • בתנועת כפיפה בכתף האגוניסט הוא שריר _______ והאנטגוניסט הוא שריר • ________. • בתנועת הרחקת ירך האגוניסט הוא שריר ______ והאנטגוניסטים הם _______ .
13המשפטים הבאים מתייחסים לניתוח תנועה של תרגיל הכולל כפיפה ופשיטה של הירך ברגל ישרה בעמידה (איור 10 בשקופית הבאה). • עליכם להשלים את המילים החסרות ו/או למחוק את המילים המיותרות. • בתנועה של הרמת הרגל התנועה מתבצעת במפרק ה ________ . • סוג התנועה הוא _______ . • השריר האגוניסט הוא __________ . • השריר התקצר / התארך / לא שינה אורכו (מחק את המיותר). • השריר פועל בהתכווצות _______ .
במצב של רגל כפופה בירך ב- 90(מקבילה לרצפה) - האם מתרחשת תנועה ? כן / לא (מחק את המיותר). השריר האגוניסט הוא __________ . • השריר התקצר / התארך / לא שינה אורכו (מחק את המיותר). השריר פועל בהתכווצות _______ . • בתנועת הורדה איטית של הרגל מכפיפה של 90 בחזרה לעמידה ישרה - התנועה • מתבצעת במפרק ______ . סוג התנועה הוא ________ . השריר האגוניסט הוא ______ השריר_____התקצר / התארך / לא שינה אורכו (מחק את המיותר). השריר פועל בהתכווצות __________ . • 14 מהו השריר האגוניסט בכפיפת המרפק בביצוע תרגיל שכיבת סמיכה ? איזה סוג של התכווצות הוא מבצע ? • 15 מהו השריר האגוניסט בפשיטת המרפק בביצוע תרגיל שכיבת סמיכה? איזה סוג של התכווצות הוא מבצע ? • 16 נתחו את תרגיל כפיפת מרפק עם משקולת בשכיבת פרקדן (שכיבה על הגב) המתואר באיור 11(בשקופית הבאה).
שאלות חזרה • איור 11
בניתוח התנועה ציינו את • המפרק שבו מתבצעת התנועה. • סוג התנועה שמבוצעת. • השרירים המעורבים בפעולה (אגוניסט, סינרגיסט ואנטגוניסט). • סוג ההתכווצות של השריר האגוניסט. • 17 מה הדומה ומה השונה בין התכווצות דינמית קונצנטרית ובין התכווצות איזוקינטית ? הסבירו.
שאלות חזרה 1הכינוי שרירים משורטטים ניתן לשרירי השלד בגלל הסידור הרוחבי של החלבונים המתכווצים (אקטין ומיוזין), המרכיבים את הסרקומר היוצר פסים כהים ובהירים המסודרים לסירוגין ומעניקים לתאי השריר מראה משורטט. 2 סוגי שרירים: שרירים חלקים - בונים את הקירות של המערכות הפנימיות בגוף, כגון מעיים, קיבה וכלי דם, ומפעילים את המערכות הפנימיות. שרירי שלד - מניעים את הגוף, מאפשרים את יציבות הגוף הזקוף, מגינים על איברים פנימיים, מפיקים חום, עוזרים בהחזרת הדם הוורידי מהגפיים התחתונות ומהבטן אל הלב, עוזרים בספיגת זעזועים הנובעים מתנועות הגוף, מגרים את העצמות ואת המפרקים לגדילה ולהתעבות. שריר הלב - מזרים את הדם בגוף.
3 רקמות החיבור מהוות חלק מהמבנה של השריר ומשמשות מצע לתאי העצב ולכלי הדם שמגיעים לתאי השריר. רקמות החיבור שבשריר מתלכדות בקצותיו ויוצרות את הגידים. 4 פושטי האצבעות כוללים פחות תאי שריר, מאחר שכמות הכוח הנדרשת בפשיטת האצבעות קטנה מזו הנדרשת בפשיטת ברך. 5 המיופיבריל הוא המרכיב הייחודי בתאי השריר המאפשר להם להתכווץ תוך יצירת מתח/כוח. המיופיבריל בנוי מיחידות הנקראות סרקומרים, התחומות על-ידי חלבונים מבניים המכונים פסי Z. הסרקומרים כוללים את חלבוני התכווצות (קורים) אקטין ומיוזין. 6 זיהוי שרירים והתאמת מיקומם (תשובה בטבלת השאלה) .
8 כל שריר מחובר לשתי עצמות. נקודת המוצא שלו הקרובה למרכז הגוף, נקראת תחל, ונקודת האחיזה שלו הרחוקה ממרכז הגוף, נקראת אחז. התחל של התאומים הוא עצם הירך, והאחז שלו בגיד אכילס בעצם העקב. 9 דוגמאות לסוגי התכווצות: התכווצות איזומטרית: צלב על טבעות בהתעמלות, ריתוק יריב בהיאבקות, עמידת ידיים. התכווצות אקסצנטרית: כפיפת הברכיים לאחר הבאת המשקולת לאזור החזה בהרמת משקולות בסגנון דחיקה, שלב הבלימה בעת הנחיתה ,על הרצפה לאחר חסימה בכדורעף או לקיחת כדור חוזר בכדורסל. 10 התכווצות בעוצמה מרבית שמתבצעת במהירות קבועה בכל טווח התנועה במפרק. התכווצות איזוקינטית ניתנת לביצוע רק באמצעות מכשירים מיוחדים, שמווסתים את רמת ההתנגדות בהתאם לכוח שהשריר מפיק.
11 השריר האגוניסט (העיקרי) הוא השריר האחראי ישירות לביצוע התנועה. השריר האנטגוניסט (המתנגד) הוא השריר המבצע את הפעולה ההפוכה לזו של השריר העיקרי. כאשר השריר העיקרי מתכווץ, השריר המתנגד רפה, סיביו מתארכים וכך הוא מאפשר תנועה חלקה ומתואמת. 12השלם: שריר הדו - ראשי מבצע כפיפת מרפק, ושריר התלת ראשי מבצע פשיטת מרפק. שריר הדלתא קדמי מבצע כפיפת כתף, ושריר הרחב- גבי מבצע פשיטת כתף. שריר הארבע ראשי מבצע פשיטת ברך, ופושטי הירך מבצעים כפיפת ברך ןפשיטת ירך בתנועת כפיפה בכתף האגוניסט הוא דלתא קדמי. והאנטגוניסט הוא הרחב של הגב בתנועת הרחקת ירך האגוניסט הוא עכוז תיכון והאנטגוניסטים הם מקרבי הירך.
13 השלם: בתנועה של הרמת הרגל - התנועה מתבצעת במפרק הירך סוג התנועה הוא כפיפה. השריר האגוניסט הוא הארבע- ראשי. השריר התקצר. השריר פועל התכווצות דינמית קונצנטרית. במצב של רגל כפופה בירך ב- º90(מקבילה לרצפה) - האם מתרחשת תנועה? לא. השריר האגוניסט הוא הארבע ראשי. השריר לא שינה אורכו. השריר פועל בהתכווצות איזומטרית. בתנועת הורדה איטית של הרגל מכפיפה של º90 בחזרה לעמידה ישרה - התנועה מתבצעת במפרק הירך. סוג התנועה הוא פשיטה. השריר האגוניסט הוא הארבע ראשי השריר התארך . השריר פועל בהתכווצות דינמית אקסצנטרית.
14 תלת- ראשי, התכווצות אקסצנטרית. 15 תלת- ראשי, התכווצות קונצנטרית. 16ניתוח תרגיל : המפרק שבו מתבצעת התנועה - מרפק. סוג התנועה שמבוצעת - כפיפה. השרירים המעורבים בפעולה (אגוניסט, סינרגיסט ואנטגוניסט) : עד º 90 במרפק : דו- ראשי (אגוניסט), זרוע (סינרגיסט), תלת-ראשי (אנטגוניסט). לאחר º 90 במרפק : תלת- ראשי (אגוניסט) , דו- ראשי (אנטגוניסט). סוג ההתכווצות של השריר האגוניסט: עד º 90 במרפק הדו- ראשי בהתכווצות קונצנטרית. לאחר º 90 במרפק התלת-ראשי בהתכווצות אקסצנטרית.
17 מההגדרות של סוגי ההתכווצות ניתן לראות שגם ההתכווצות האיזוקינטית וגם ההתכווצות הדינמית קונצנטרית (איזוטונית) מבוצעות תוך התקצרות השריר. למרות זאת ישנו הבדל מהותי ביניהם. ההתכווצות האיזוקינטית מבוצעת באמצעות מכשור מיוחד, שמשנה את ההתנגדות לעבודת השריר תוך כדי התנועה בהתאם למתח שהשריר יוצר. הדבר מאפשר ליצור התכווצות מרבית במהירות תנועה קבועהלאורך כל טווח התנועה. בפעילות הדורשת התכווצות קונצנטרית, המבוצעת כנגד משקולות או מכונות כוח, ההתנגדות משתנה לאורך טווח התנועה בגלל מבנה המכשיר ו/או כוח הכובד. בנוסף, הכוח שהשריר מפיק ומתבטא ביכולת להתגבר על התנגדות חיצונית, איננו אחיד בכל טווח התנועה. כתוצאה משני נתונים אלה, בעת התכווצות קונצנטרית מהירות התנועה איננה קבועה ו/או השריר אינו נמצא בהתכווצות מרבית בכל טווח התנועה (השריר לא מסוגל להפיק כוח מרבי לאורך כל טווח התנועה).
