1 / 49

מידע שהתקבל מבתי-ספר וממרכזי תמיכה יישוביים-אזוריים (מתי"אות)

התמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית השילוב. בגני חובה ובבתי-ספר רשמיים (יסודיים וחטיבות ביניים) תשס"ד. מידע שהתקבל מבתי-ספר וממרכזי תמיכה יישוביים-אזוריים (מתי"אות). צוות ההערכה: איילה קיסר-שוגרמן, מרכזת צוות ההערכה רונה רפאלי-הירש, אגף הערכה ומדידה

Télécharger la présentation

מידע שהתקבל מבתי-ספר וממרכזי תמיכה יישוביים-אזוריים (מתי"אות)

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. התמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת תוכנית השילוב בגני חובה ובבתי-ספר רשמיים(יסודיים וחטיבות ביניים) תשס"ד מידע שהתקבל מבתי-ספר וממרכזי תמיכה יישוביים-אזוריים (מתי"אות)

  2. צוות ההערכה: איילה קיסר-שוגרמן, מרכזת צוות ההערכה רונה רפאלי-הירש, אגף הערכה ומדידה ד"ר גילי שילד, מנהלת אגף הערכה ומדידה

  3. תוכן העניינים • הקדמה • תקציר מנהלים • הקצאת משאבי סל השילוב • התלמידים הנתמכים • הערכות תפקוד • משאבי התמיכה וסוגי הטיפול • האם הטיפול עונה על קשיי התלמידים? • מתשס"ג לתשס"ד: המשכיות התמיכה

  4. הקדמה מידי שנה, בשנים תש”ס-תשס"ד, אסף אגף הערכה ומדידה מידע אודות פעולת תוכנית השילוב בגני ילדים ובבתי-הספר בארץ, עבור האגף לחינוך מיוחד. המאגר כולל מידע אודות התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים המקבלים תמיכה במסגרת תוכנית השילוב ואודות אופן ניצול משאבי השילוב, בשנים אלה. עיקרי הנתונים שנאספו בשנים אלה הוצגו בדוחות אגף הערכה ומדידה קודמים. בשנת תשס"ד יזם האגף לחינוך מיוחד שינוי באופן הפעלת תוכנית השילוב: משנה זו תלמיד צריך לעבור בוועדת שילוב מוסדית סטטוטורית לצורך קביעת זכאותו לקבלת שירותי שילוב. הוועדה קובעת זכאות על-פי מסמכים קבילים המגדירים אפיון לקות ועל-פי הערכת תפקוד של תלמידים. הנתונים המוצגים בדו"ח מבוססים על מידע שהתקבל אודות פעולת תוכנית השילוב ב- 96% מהמוסדות המוכרים והרשמיים -- בגני חובה ועד לסוף חטיבת הביניים. לתוכן העניינים

  5. תקציר מנהלים לתוכן העניינים

  6. הקצאת משאבי סל השילוב בשנת הלימודים תשס"ד עמדו לרשות תוכנית השילוב כ-98,000 שעות – רובן משעות השילוב (מקור 24 ו/או 14). בסה"כ חסרו לתוכנית כ- 6,000 שעות על-פי הקריטריונים לתקצוב שקבע משרד החינוך. בשנת תשס"ד, כמו בכל שנות היישום של תוכנית השילוב, רק חלק קטן מבתי-הספר קיבלו בפועל הקצאה הקרובה להקצאה המגיעה להם על-פי הקריטריונים. נמצא כי: מגזר: גובה הקצאת שעות שילוב הייתה נמוכה במידה ניכרת במגזר הלא-יהודי בהשוואה למגזר היהודי. הנתונים מצביעים על ויסות לא מספק, במהלך השנים, של משאבים בין מחוזות ובין רשויות. כך שבתשס"ד חסרו ברשויות לא-יהודיות כ-11,000 שעות בעוד שברשויות יהודיות ומעורבות נמצא עודף של כ-5,300 שעות. שלב חינוך:ליותר בתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים הקצאת חסר בהשוואה לגני ילדים. גודל המוסד: ליותר בתי-ספר גדולים הקצאת חסר בהשוואה לבינוניים וקטנים.

  7. התלמידים הנתמכים בשנת הלימודים תשס"ד לכ-73,000 תלמידים נקבעה זכאות לקבלת שירותי שילוב – בגני ילדים, ובבתי-ספר רגילים – המהווים כ-8% מכלל האוכלוסייה הלומדת במוסדות אלה. שיעור דומה של תלמידים קיבלו תמיכה במסגרת תוכנית השילוב בשנת הלימודים תשס"ג. סיכוי לקבלת שירותי שילוב: הנתונים מלמדים, כי בתשס"ד כמו בשנים קודמות, הסיכוי של תלמיד לקבל תמיכה משתנה בהתאם למוסד בו הוא לומד. כך שהסיכוי לקבלת שירותי שילוב יורד עם העלייה בגיל ועולה במוסדות יהודיים קטנים, עתירי משאבי שילוב. התפלגות לקויות: מרבית התלמידים הזכאים בתשס"ד הם בעלי לקות לימודית (62%), קרוב לעשירית מהזכאים בעלי הפרעות התנהגות ((ADHD, וכ-4% בעלי לקויות מורכבות כמו: אוטיזם, פיגור, שיתוק מוחין והפרעות נפשיות. לכרבע מהזכאים לא נקבעה כל לקות על-פי מסמך קביל.

  8. התלמידים הנתמכים -- המשך הערכות תפקוד של זכאי שילוב בבתי-ספר, בהשוואה לבני אותו גיל: כשליש מהזכאים הוערכו חלשים בתחום הלימודי (מרביתם, 60% הוערכו ברמה ממוצעת); חמישית מהזכאים הוערכו חלשים בהתנהגות ורגש וקרוב ל-40% הוערכו כחלשים בתחום ההתארגנות ללמידה (מרבית הזכאים הוערכו ברמה ממוצעת או גבוהה בתחומים אלה). הערכות תפקוד של זכאי שילוב בגנים, בהשוואה לבני אותו גיל: כרבע מהזכאים הוערכו כחלשים בתפקודי שפה וכחמישית כחלשים בתחום הקוגניציה (מחציתם, הוערכו מתחת לממוצע בתחומים אלה); עשירית הוערכו חלשים בתפקוד רגשי ו-15% חלשים בתפקודי תנועה.

  9. משאבי תמיכה וסוגי טיפול בממוצע, קיבל כל תלמיד 3.3 שעות שבועיות (בד"כ במסגרת קבוצתית). נמצא כי היקף הטיפול משתנה בקבוצות אוכלוסייה שונות. היקף הטיפול בקבוצות אוכלוסייה שונות: בבתי-ספר לא-יהודיים היקף הטיפול גדול יותר (4.6 ש"ש) בהשוואה לבתי-ספר יהודיים (3 ש"ש); בחטיבות ביניים היקף טיפול גדול יותר (3.9 ש"ש) בהשוואה לבתי-ספר יסודיים (3.3 ש"ש) וגני ילדים (2.2 ש"ש). חלוקת המשאבים לייעודים: מרבית משאבי השילוב מופנים להוראה מתקנת. חלק קטן מהם מופנים לטיפולים אחרים – כעשירית למורות תומכות לקויי חושים, ופחות מעשירית לטיפולים פרה-רפואיים (7%) ולטיפולי יצירה והבעה (6%). סייעות אישיות: 2,500 תלמידים קיבלו סייעת אישית. מרביתם לא הועלו לוועדות שילוב מוסדיות לצורך קביעת זכאות ולא קיבלו תמיכה נוספת מעבר לסייעת אישית (כמו הוראה מתקנת, טיפולים פרה-רפואיים או יצירה והבעה).

  10. האם הטיפול עונה על קשיי התלמידים? האם הטיפול עונה על קשיי התלמידים בבתי-ספר: כמעט כל התלמידים, שהוגדרו חלשים בלימודים, קיבלו טיפול בהתאם לקשייהם (הוראה המתקנת); לעומת זאת, רק חלק קטן מהחלשים בתחומי ההתנהגות והרגש וההתארגנות ללמידה – קיבלו טיפול מתאים לקשייהם (טיפולים פרה-רפואיים ו/או טיפולי יצירה והבעה ו/או ניתוח התנהגות). האם הטיפול עונה על קשיי הילדים בגנים: כמעט כל הילדים, שהוגדרו חלשים בתחום השפה והקוגניציה, קיבלו טיפול בהתאם לקשייהם (גננת שילוב ו/או טיפול פרה-רפואי); לעומת זאת, רק חלק קטן מהחלשים בתחומי ההתנהגות והרגש ותפקודי התנועה – קיבלו טיפול מתאים לקשייהם (טיפולים פרה-רפואיים ו/או טיפולי יצירה והבעה ו/או ניתוח התנהגות).

  11. המשכיות טיפול מתשס"ג לתשס"ד מרבית התלמידים אשר קיבלו תמיכה בתשס"ג, הומלצו להמשך טיפול בתשס"ד. אולם, רק חלק מהם (40%), אכן קיבלו תמיכה בתשס"ד: 40% מהמומלצים לקבלת הוראה מתקנת; שליש מהמומלצים לקבלת טיפולים פרה-רפואיים; ופחות מעשירית מהמומלצים לקבלת טיפולי יצירה והבעה. קרוב למחצית מהנתמכים בכיתה ו' מקבלים טיפול המשך בחטיבת ביניים. לעומתם, שיעור תלמידי הגן הממשיכים לקבל טיפול בכיתה א', נמוך במידה ניכרת (רבע מכלל הנתמכים בגן).

  12. הקצאת משאבי סל שילוב לתוכן העניינים

  13. משאבי תוכנית השילוב תשס"ב-תשס"ד

  14. ויסות המשאבים בין מחוזות מתשס"ב לתשס"ד

  15. תשס"ד תשס"ב תשס"ג התפלגות המוסדות לפי מידת השוויון בהקצאה תשס"ב-תשס"ד אחוז המוסדות הקצאת חסר הקצאה נכונה הקצאת יתר

  16. תשס"ב תשס"ג תשס"ד שיעור המוסדות שקיבלו הקצאת חסר לפי מגזר אחוז המוסדות יהודים לא יהודים

  17. ויסות המשאבים בין מגזרים מתשס"ב לתשס"ד בשנת הלימודים תשס"ד חסרו ברשויות לא יהודיות 11,300 שעות בעוד שברשויות יהודיות ומעורבות נמצא עודף של כ-5,100 ש"ש.

  18. ויסות המשאבים בין רשויות מתשס"ב לתשס"ד מתקבלת תמונת המצב הארצית הבאה:

  19. תשס"ד תשס"ב תשס"ג שיעור המוסדות שקיבלו הקצאת חסר לפי שלב גיל אחוז המוסדות גנים בתי-ספר יסודיים חטיבות ביניים

  20. תשס"ד תשס"ב תשס"ג שיעור המוסדות שקיבלו הקצאת חסר לפי גודל המוסד אחוז המוסדות עד 300 תלמידים 301-500 תלמידים מעל 500 תלמידים

  21. התלמידים הנתמכים לתוכן העניינים

  22. התלמידים הזכאים – תשס"ג-תשס"ד *חושב מתוך כלל התלמידים ללא תלמידי החינוך המיוחד

  23. אפיון התלמידים הזכאים לפי אפיון לקות

  24. סיכויים לקבלת תמיכה נבדק אילו גורמי רקע בסביבה החינוכית של תלמיד משפיעים על הסיכוי לזכות בתמיכה במסגרת תוכנית השילוב, בתשס"ד*: • גודל בית הספר: הסיכוי לקבלת תמיכה קטן ככל שבית-הספר גדול יותר • גובה ההקצאה: הסיכוי לקבלת תמיכה גדל ככל שההקצאה גבוהה יותר • מגזר: הסיכוי לקבלת תמיכה במגזר היהודי גדול בהשוואה למגזר הלא-יהודי • עשירון טיפוח: הסיכוי לקבלת תמיכה גדל ככל שבית-הספר פחות מבוסס • שלב גיל: הסיכוי לקבלת תמיכה יורד עם העלייה בגיל * נבדק בהליך של רגרסיה מרובה: כל הגורמים מסבירים 29% מהשונות של אחוז התלמידים הזכאים במוסד החינוכי.

  25. גודל בית-ספר: שעור התלמידים הנתמכים סה"כ תלמידים בבית-ספר יחס הקצאה שעור התלמידים הנתמכים

  26. מגזר שעור התלמידים הנתמכים שלב גיל שעור התלמידים הנתמכים

  27. הערכות תיפקוד לתוכן העניינים

  28. הערכות התפקוד של זכאים בבתי-ספר התפלגות הערכת התפקוד של תלמידים זכאים, בהשוואה לתלמידים אחרים בני אותו גיל בתי-ספר יסודיים חטיבות ביניים אחוז הזכאים תפקוד לימודי תפקוד רגשי/ התנהגותי התארגנות ללמידה תפקוד לימודי תפקוד רגשי/ התנהגותי התארגנות ללמידה תפקוד ממוצע תפקוד טוב תפקוד חלש

  29. תפקוד רגשי / התנהגותי תפקוד לימודי התארגנות ללמידה הערכות תפקוד זכאים בבתי-ספר לפילקות אחוז הזכאים החלשים* משכל גבולי לקות למידהעיכוב התפתחותי או שפתי פיגור קל ובינוני אוטיזם שיתוקמוחין / נכות פיזית קשה * (דירוג 1-3 בשאלון הערכת תפקודים)

  30. תפקוד רגשי / התנהגותי תפקוד לימודי התארגנות ללמידה הערכות תפקוד זכאים בבתי-ספר לפילקות -- המשך אחוז הזכאים החלשים* חירשות/ כבדות שמיעה עיוורון /לקות ראיה הפרעות נפשיות הפרעות התנהגות * (דירוג 1-3 בשאלון הערכת תפקודים)

  31. תפקוד טוב תפקוד חלש תפקוד ממוצע מתחת לממוצע מאפייני התפקוד של זכאים בגני ילדים התפלגות הערכת התפקוד של תלמידי גנים זכאים, בהשוואה לתלמידים אחרים בני אותו גיל אחוז הזכאים תפקודי שפה תפקודי קוגניציה תפקוד רגשי תפקודי תנועה

  32. תפקודי שפה תפקוד רגשי תפקודי תנועה תפקודי קוגניציה מאפייני התפקוד של ילדי הגן הזכאים, לפי לקות אחוז הזכאים החלשים* משכל גבולי לקות למידהעיכוב התפתחותי או שפתי פיגור קל ובינוני אוטיזם שיתוקמוחין / נכות פיזית קשה * (דירוג 1 בשאלון הערכת תפקודים)

  33. תפקודי שפה תפקוד רגשי תפקודי תנועה תפקודי קוגניציה מאפייני התפקוד של ילדי הגן הזכאים, לפי לקות (המשך...) אחוז הזכאים החלשים* חירשות/ כבדות שמיעה עיוורון /לקות ראיה הפרעות נפשיות הפרעות התנהגות * (דירוג 1 בשאלון הערכת תפקודים)

  34. משאבי תמיכה וסוגי טיפול לתוכן העניינים

  35. חלוקת המשאבים ליעודים

  36. הוראה מתקנת בבתי-ספר – מרכיבי הטיפול התפלגות הנתמכים בין תחומי ההוראה המתקנת אחוז הנתמכים קריאה חשבון אנגלית אסטרטגיות למידה

  37. אחוז נתמכים מכלל הזכאים וממוצע ש"ש לפי סוג התמיכה בממוצע, קיבל כל תלמיד 3.3 שעות תמיכה בשבוע בדרך כלל במסגרת קבוצתית ממוצע ש"ש אחוז נתמכים הוראה מתקנת טיפולי יצירה והבעה טיפול פרה-רפואי ניתוח התנהגות מורות תומכות חירשים מורות תומכות עיוורים

  38. ממוצע שעות שבועיות תמיכה בקבוצות שונות לפי מסגרת לפי שלב גיל לפי מגזר ממוצע ש"ש מרכז טיפולי בי"ס / גן גנים בתי-ספר יסודיים חטיבות ביניים יהודיים לא יהודיים

  39. סייעות אישיות בשנת הלימודים תשס"ד לא נאסף מידע, במסגרת מיפוי השילוב, אודות שירותי סיוע שניתנו לזכאי שילוב. מהצלבת נתוני המיפוי עם נתונים הקיימים באגף לחינוך מיוחד, בנושא שירותי סיוע, מסתבר כי כ-2,500 תלמידים קיבלו שירותי סיוע בשנת הלימודים תשס"ד – מרביתם (72% מהם) לא הועלו לוועדות שילוב מוסדיות לצורך קביעת זכאות לשירותי שילוב.

  40. סוגי טיפולים בנוסף לשירותי סיוע לפי לקות עיקרית

  41. סוגי טיפולים בנוסף לשירותי סיוע לפי לקות עיקרית -- המשך

  42. האם הטיפול עונה על קשיי התלמידים לתוכן העניינים

  43. סוגי תמיכה לפי הערכת תפקוד של תלמידי בית-ספר אחוז הזכאים החלשים, שקיבלו טיפול בהתאם לתחום הקושי שלהם, מתוך כלל הזכאים החלשים בכל תחום אחוז התלמידים שטופלו בהתאם לקשייהם חלשים בלימודים חלשים בהתנהגות ורגש חלשים בהתארגנות ללמידה וקיבלו הוראה מתקנת וקיבלו טיפול פרה-רפואי ו/או יצירה והבעה ו/או ניתוח התנהגות וקיבלו טיפול פרה-רפואי ו/או סייעת

  44. סוגי תמיכה לפי הערכת תפקוד של תלמידי גן אחוז הזכאים החלשים, שקיבלו טיפול בהתאם לתחום הקושי שלהם, מתוך כלל הזכאים החלשים בכל תחום אחוז התלמידים שטופלו בהתאם לקשייהם חלשים בשפה חלשיםבקוגניציה חלשים בתפקוד רגשי חלשים בתפקודי תנועה וקיבלו גננת שילוב ו/או טיפול פרה-רפואי וקיבלו גננת שילוב וקיבלו טיפול פרה-רפואי ו/או יצירה והבעה ו/או ניתוח התנהגות וקיבלו טיפול פרה-רפואי ו/או סייעת

  45. מתשס"ג לתשס"ד לתוכן העניינים

  46. המשכיות הטיפול בין השנים ל-40% מהנתמכים בתשס"ג, נקבעה זכאות לקבלת שירותי שילוב בתשס"ד. בטבלה הבאה מוצג אחוז הנתמכים שנתיים ברצף, לפי תחום התמיכה: למעלה ממחצית מהזכאים בתשס"ד (56%)הם תלמידים "חדשים" (לא נתמכו בתשס"ג)

  47. המשכיות הטיפול מתשס"ג לתשס"ד -- בהתאם למעבר בין מוסדות ולמעבר בין שלבי חינוך

  48. תכנון מול ביצוע: האם תלמידים המומלצים לקבלת תמיכה בסוף תשס"ג אכן קיבלו תמיכה זו בתשס"ד יצירה והבעה הוראה מתקנת טיפולים פרה-רפואיים 86% מהתלמידים אשר קיבלו תמיכה בתשס"ג, הומלצו להמשך טיפול בתשס"ד – ל-40% מהם אכן נקבעה זכאות לשילוב בתשס"ד אחוז הנתמכים בתשס"ד מכלל המומלצים לתמיכה בתשס"ג הומלצו לקבלת טיפולי יצירה והבעה הומלצו לקבלת הוראה מתקנת הומלצו לקבלת טיפולים פרה-רפואיים

  49. סוף לתוכן העניינים

More Related