מחלות זיהומיות של מערכת העיכול

1. מחלות זיהומיות של מערכת העיכול

2. מחלות זיהומיות של מערכת העיכול • רוב המזונות והמשקאות מכילות חיידקים ומיקרואורגניזמים • רובם לא גורמים לנזק בערכת העיכול • הגנות של מערכת העיכול: • חומציות הקיבה • מלחי מרה • תנועת המעיים • פלורה טבעית • מרכיבי מערכת החיסון • זיהומים: • ביצי תולעים, נבגים וסוגים שונים של חיידקים ונגיפים פיתחו שיטות הישרדות • גורם המחלה יכול להיות רעלן toxin ולא הפתוגן עצמו

3. שלשול acute diarrhea • התופעה החמורה ביותר בכל העולם הגורמת תחלואה ותמותה • מושפעת מגיל ומשמירה על היגיינה אישית • גורמים שונים: • חיידקים: Shigella ,Giardia lamblia ,Entamoeba histolyticaCampylobacter jejuni, Salmonella, E. coli, Vibrio cholerae • נגיפים: Reovirus, parvovirus, rotavirus, calcivirus, adenovirus, astrovirus, coronavirus

4. שלשול acute diarrhea • הפרשה מוגברת של נוזלים ושל אלקטרוליטים לחלל המעי • צואה נוזלית הניתנת לעיתים תכופות • שלשול אוסמוטי: • חומרים לא נספגים לזרם הדם ונשארים במעי • הצטברות נוזלים במעי • שלשול • שלשול מפריש • המעי מפריש מלחים ומים אל הצואה, נגרם בד"כ בגלל רעלנים כמו טוקסין הכולרה

5. התסמינים יכולים לנוע בין שלשול קל הנמשך מספר ימים ועד שלשול כבד המלווה באיבוד נוזלים ואלקטרוליטים ויכול להסתיים במוות • הסכנה העיקרית התייבשות • יובש בריריות הפה • שקיעת עיניים • שקיעת מרפסים בתינוקות • ירידה בקצב מתן השתן • ירידה מהירה במשקל ברוב המקרים ההחלמה עצמית לעיתים יש צורך באישפוז ואז ניתן טיפול בנוזלים ובאלקרוליטים או טיפול אנטיביוטי

6. אוכלוסיות רגישות • ילודים: • חוסר בשלות של מערכת החיסון • הדבקה במהלך הלידה • הדבקה מתינוקות אחרים, מבקרים וצוות רפואי • ילדים במעונות יום • סיכוי פי 2 מילדים הנשארים בבית • היגיינה נמוכה • לקיחת חפצים לפה • זיהום ידיים • מגע קרוב בין ילדים

7. אוכלוסיות רגישות המשך • תיירים: • נחשפים למיקרואורגניזמים שאינם מחוסנים נגדם • טיול במדינות עם תנאי תברואה ירודים • טיול במקומות בהם קשה לשמור על היגיינה • שלשול לא דלקתי: הפרשה דלילה ומימית, ללא דם, ריר או מוגלה • שלשול דלקתי: הפרשה דמית המכילה ריר ומוגלה • בד"כ השלשול הדלקתי קשה יותר

8. שלשול דלקתי ושלשול לא דלקתי

10. דלקת של מערכת העיכול gastroenteritis • בד"כ הדבקה חיידקית אבל יכולה להיות ויראלית או בגלל פרזיטים • התסמינים: שלשול הקאות, חום והתייבשות • הדבקה: • אכילה של מזון מזוהם: • בד"כ בשר נא או מזון שלא נשמר כהלכה • חרקים או מכרסמים שבאו במגע עם המזון • הכנת מזון ע"י בני אדם נגועים • מקורת מים מזוהמים

11. הדבקה (המשך) • מעבר ישיר מאדם לאדם • מגע עם אדם נגוע • מגע עם הפרשות • מגע עקיף דרך שירותים או ברזים • מעבר פתוגנים דרך האוויר • מעבר פתוגנים מחיות בית

12. Crohn's disease • מחלה דלקתית כרונית • פוגעת בכל מערכת העיכול אבל בעיקר במעי הדק • נפוצה יותר אצל יהודים • גיל ההופעה 14-24 • סיבה לא ידועה • המעי נעשה דלקתי, מעובה וכיבי, יכולה להיגרם חסימה חלקית של המעי • תסמינים: כאב, שלשול וספיגה לקויה • טיפול: מנוחה, מתן סטרואידים, שינוי הרגלי תזונה ולפעמים כריתה של החלק הפגוע במעי

13. דלקת מעי גס : colitis • מחלה כרונית • גיל ההופעה: 15-30 • תסמינים: שלשול קשה לעיתים דמי ורירי, כאבי בטן תחתונה, חום ודלקת בחלק התחתון של הבטן • סיבוכים: דימום, אנמיה וחוסר ברזל • איבחון: קולונוסקופיה או צילום רנטגן עם חוקן בריום • טיפול: הדלקת קשה ומתמשכת מצריכה לעיתים ניתוח

15. זיהום ב- campylobacter • גורם נפוץ לשלשול • חיידק גראם שלילי • נמצא במים מזוהמים אבל בעיקר בעוף או בשר לא מבושלים • נפוץ מאוד בחיות • גורם לשלשול, כאבי בטן וחום • בד"כ אין צורך בטיפול

16. טיפוס הבטן salmonella • חיידק גראם שלילי, הנפוצים הם s. tiphimurium, s.entertidis, נפוץ במערכת העיכול של בע"ח • הדבקה: מזון מזוהם מהחי או מזון מהצומח המזוהם בהפרשות של בע"ח, ביצים • החיידקים חודרים אל מערכת העיכול • אוכלוסיה רגישה: אנשים לאחר כריתת קיבה או טחול, אנשים עם אנמיה חרמשית או מלריה • תקופת הדגירה: 12-17 שעות

17. תסמינים:חום, כאבי ראש, כאבי מפרקים,כאבי גרון, עצירות,אובדן תאבון ורגישות בבטן • זיהוי: ע"י תרבית • סיבוכים: • דימום המעיים • זיהום חלל הבטן • טיפול: אנטיביוטיקה למשך 4-6 שבועות • 3% מהאנשים שלא מקבלים טיפול ממשיכים להפריש חיידק למשך יותר משנה

18. הדבקה ב- E. coli • חיידק של הפלורה הטיבעית • העברה: החיידק נפוץ בבע"ח, העברה ע"י אכילת מזון מזוהם, בשר לא מבושל או חלב לא מפוסטר • זיהום של המעי הגס, החיידק יוצר רעלן toxin • תסמינים: התכווצויות קשות, שלשול דמי • סיבוכים: • HUS- Hemolytic Uremic Syndrome שבה יש אנמיה חריפה וירידה בטסיות • TTP- Thrombotic Thrombocytopenia Porpura שהיא תופעה של הופעת קרישים בנוסף לירידה בטסיות • טיפול: שתייה ודיאטה

21. הדבקה ב- shigella • חיידק גראם שלילי • הגורם ל 5-10% מכלל מחלות השלשול, נפוץ במגפות • זיהום: מגע עם צואה, מים או חפצים מזוהמים, אוכל מזוהם או העברה לאוכל ע"י זבובים

22. הדבקה ב- shigella • תסמינים: • תקופת הדגירה 12-50 שעות • 1-4 ימים החיידק חודר לרפידת המעיים וגורם לכיבים • חום, בחילות, הקאות, שלשול ,כאב ונפיחות בבטן • 3 ימים: דם ומוגלה בצואה, ירידה במשקל והתייבשות • זיהוי ע"י גידול בתרבית • סיבוכים: זיהום כללי ומוות • החלמה: מהירה 4-8 ימים או ארוכה 3-6 שבועות

23. כולרה Vibrio cholerae • חיידק גראם שלילי בצורת מתג כפוף הגורם למחלת הכולרה בבני אדם בלבד ולא מדביק בעלי חיים • V. cholerae יוצר מושבות במעי הדק בצמוד לתאים הסופגים בדופן המעי ומפריש רעלן toxin. הרעלן גורם למעי להפריש נוזלים ומלחים וגורם להתייבשות. • החיידק בודד לראשונה כגורם לכולרה על ידי החוקר פיליפו פצ'יני, אבל הגילוי עלה לכותרות כעבור שלושים שנה כאשר רוברט קוך, פרסם מידע על המחלה ועל הדרכים להלחם בה.

24. כולרההמשך • התפשטות: • מים מזוהמים (סגירת הבארות בלונדון) • מאכלי ים • מזון מזוהם ע"י אנשים • התפרצויות: • בד"כ בחודשים החמים במיוחד בארצות אסיה אפריקה מזרח התיכון ודרום אמריקה • לאחר שיטפונות ואסונות טבע שבהם נוצרים מקווה מים • החיידק שורד תקופות ארוכות במקווה מים

25. כולרההמשך • תסמינים: • תקופת הדגירה 1-5 יום • רק כ- 10% מהמודבקים יפתחו מחלה • 1-3 ימים הקאות ושלשולים • איבוד נוזלים שיכול להיות חמור מאוד (עד 30 ליטר ביממה) • התייבשות • סיבוכים: • התכווצויות • אי ספיקת כליות • הלם ומוות

26. כולרההמשך • החלמה: בד"כ תוך מספר ימים האנשים נשארים נשאים • 50% מהאנשים שלא יקבלו טיפול ימותו • מניעה וטיפול: • הגיינה • שתיית מים נקיים או מורתחים • קיים חיסון של חיידק מומת בחום אבל יעילותו נמוכה, הוא מגן רק על כ- 50% מהמטופלים ולתקופה קצרה (6 חודשים)

28. Helicobacter Pylory • חיידק גראם שלילי המצוי בקיבה של כמחצית האוכלוסיה הבוגרת • רוב המקרים אינם סימפטומטיים • אחראי לכ-95% מכלל מקרי כיב התריסריון • אחראי לכ- 70% מכיבי הקיבה. • ההדבקה ע"י מזון, צואה או מים או מאדם לאדם • מייצר את האנזים אוראז אשר הופך שתנן לביקרבונט ולאמוניה והללו יוצרים עננה בסיסית שבתוכה יכול החיידק להסתתר בפני חומציות הקיבה.

29. Helicobacter Pylory • את החיידק גילו בארי מרשל ורובין וורן, רופא ופיזיולוג אוסטרלים. • הם גידלו ב-1982 תרבית של החיידק והעלו את ההשערה כי הוא קשור לאולקוס ולסרטן הקיבה. • השערתם לא זכתה לאמונה של הקהילייה המדעית, עד שב-1984 שתה מרשל צלחת פטרי מלאה בחיידק ופיתח במהרה תסמינים של דלקת רפידת הקיבה, שנעלמו לאחר שנטל אנטיביוטיקה. • מחלתו והבראתו, לאחר נטילת תרבית חיידקים שמקורם בחולה, תאמו לאקסיומות של קוך מבחינת הקשר בין הליקובקטר פילורי לבין דלקת רפידת הקיבה. • תוצאות הניסוי התפרסמו במאמר ב-1985. וזיכו השניים בפרס נובל לרפואה לשנת 2005 .

30. לאחר ההדבקה הראשונית החיידק שורד בקיבה למשך שנים רבות הודות לאנזים המנטרל את החומצה • הוא גורם לפגיעה בשכבת הריר המגנה על דופן הקיבה והתריסריון • דלקת • החומצה חודרת לאזור הפגוע והורסת את התאים וכך נוצר הכיב

31. Helicobacter Pyloryתסמינים • כאב מכרסם בבטן, בד"כ מופיע כשעתיים לאחר הארוחה או באמצע הלילה כשהקיבה ריקה • צואה דמית או קיא דמי וכאבי בטן חדים • ניתן להקל על הכאב ע"י אכילה או תרופות סותרות חומצה • החיידק עצמו מטופל בשלוש סוגי אנטיביוטיקה למשך זמן ארוך מאוד

32. כיבי תריסריון: • אופייני לילדים וקשישים • כאב, צריבה, ריקנות ורעב • לא מורגש מוקדם בבוקר • חוזר בד"כ במשך שנתיים ואח"כ מידי פעם החיים • כיבי קיבה: • נפיחות, בחילות והקאות לאחר אכילה • אכילה מגבירה את הכאב ולא מפחיתה אותו • תרופות: • נוגדי חומצה • לוסק –להפסקת הפרשת חומצת הקיבה. • אנטיביוטיקה

33. סיבוכים • חדירה – הכיב עלול לחדור מהקיבה לאברים אחרים כמו כבד או לבלב • ניקוב – הכיב עלול ליצור פתח אל חלל הבטן, מצב מסוכן מאוד בגלל חשש לזיהום, והלם. יש צורך בניתוח דחוף • דימום - הקאה של דם או צואה שחורה, סיבוך נפוץ יחסית, מטופל ע"י אנדוסקופיה וצריבה • חסימה – רקמות נפוחות גורמות להצרות בקיבה או בתריסריון, התופעה גורמת להקאות קשות, נגרם חוסר איזון בנוזלים ואלקטרוליטים העלול להביא להתייבשות

34. לפני זיהום אחרי זיהום

35. בדיקת נשיפה להליקובקטר • המטופל בולע איזוטופ יציב לא רדיואקטיבי ושאינו מזיק (UREA  - C13). • האיזוטופ מתפרק בקיבה במידה והחיידק קיים. • הבדיקה מאפשרת את זיהוי תוצרי הפרוק במידה וקיימים, ע"י בדיקת האוויר הנינשף. • מתי מבוצעת הבדיקה? • גילוי ואיתור החיידק • הוכחת הצלחת טיפול אנטיביוטי להכחדת החיידק.

36. בדיקת נשיפה להליקובקטר כיצד מבוצעת הבדיקה? • הנבדק נושף לתוך מבחנה. • לאחר מכן נוטל 75 מיליגרם של האיזוטופ  UREA - C13 מעורבב במיץ. • לאחר כחצי שעה, מתבקש הנבדק לנשוף לתוך מבחנה חדשה. • קביעת הנוכחות של החיידק נעשית על ידי השוואת יחס האיזוטופים C12/C13 לפני ואחרי בליעת האוריאה. • בדיקה זו איננה פולשנית, מהירה, קלה וידידותית לנבדק  

38. דלקת כבד (צהבת) • דלקת כבד נגרמת בד"כ ע"י נגיפים אבל גם ע"י מיקרואורגניזמים אחרים אלכוהול או תרופות • הגורמים העיקריים הם נגיפי hepatitis מסוגים A, B, או C • יכולה להיגרם גם מסיבוך נדיר של הדבקה סיסטמית בנגיפי CMV, EBV, Rubella • נגיף Hepatitis A מועבר ע"י צואה • נגיפי Hepatitis B, C מועברים ע"י דם ונוזלי גוף

39. דלקת כבד (צהבת) • 1942 גרמו להעברת הצהבת מאדם לאדם • אבל היו שני סוגי מחלות: • מחלה אחת עברה ממערכת העיכול ונקראה infection hepatitis • מחלה שנייה עברה דרך הדם ונקראה serum hepatitis • נמצא Australia Antigen שנמצא רק ב- serum hepatitis • אותו אנטיגן נמצא אצל אנשים שקיבלו הרבה מנות דם • הגורם ל- infection hepatitis גדל בתרבית תאים • הגורם ל- serum hepatitis גדל רק בקופים וכך הבדילו בסופו של דבר בין HAV לבין HBV לאחר שנים נמצא גם HCV

40. HAV • נגיף ממשפחת ה- picorna • לנגיף ממברנה עם שלושה חלבונים מבניים • הנגיף עמיד לחומצה, חום (אפילו 5 דקות ב- 100oC), פורמלין למשך 3 ימים, אור UV • נשאר על שולחן אפילו מספר שבועות • מחלה אנדמית מתפרצת בקייטנות ובצבא • הדבקה מאדם לאדם, אוכל, מים מזוהמים • קשה להיפטר מהנגיף

41. HAV פתוגניות • הנגיף חודר לגוף ומתרבה במערכת העיכול • וירמיה קצרה והנגיף מגיע לכבד, יכול להגיע גם לטחול ולכליות • תקופת הדגירה 2-6 שבועות • החולה מפתח חום ובחילה חוסר תאבון הקאות עייפות • כשבוע לאחר מכן מופיע צבע צהוב בעור ובעיניים, שתן כהה וצואה בהירה אשר נמשכים כשלושה שבועות • האבחנה סרולוגית, זיהוי נוגדנים בסרום או זיהוי הנגיף ע"י PCR • הדבקה מקסמלית עוד לפני הופעת הסימפטומים • פגיעה בכבד בגלל תגובה של הגוף • החלמה בד"כ תוך 4-6 שבועות

42. האדם מדבק

43. מניעה וחיסון • המניעה הטובה ביותר היא שמירה על תנאי הגיינה נאותים • חיסון פעיל (נגיף אינאקטיבי) מקנה חסינות לשנים אחדות • חיסון סביל gamma globulins ניתן רק אחרי חשד סביר לחשיפה, יעיל למספר חודשים • חיסון סביל ניתן לאנשים שבאו במגע ישיר עם החולה בזמן הדגירה של המחלה