סקר עלויות ייצור חלב בשנת 2003

1. סקר עלויות ייצור חלב בשנת 2003

2. אוכלוסיית המחקר כלל רפתות החלב בישראל מקור: מועצת החלב, נתוני שיווק חלב לשנת 2003

3. שיטת המחקר • בחירת מדגם • איסוף נתונים • תחילת שנה (מלאי פתיחה אינוונטר חי ואינוונטר נכסים) • במהלך שנה (מאפייני רפת ורפתן, השלמת נתונים, בניית מחירוני נכסים ומחירוני אינוונטר חי וכן בניית נתוני מטריצת המזונות) • סוף שנה (מלאי סגירה אינוונטר חי ואינוונטר נכסים) • תחילת השנה העוקבת (תוצאות כספיות וכמותיות) • עיבוד הממצאים

4. עקרונות לבחירת מדגם הרפתות • בחירה על ידי גורם מקצועי חיצוני • בחירת הרפתות וקביעת מקדמי הניפוח בוצעו ע"י ד"ר הילרי פוט • חתכי הבחירה המרכזיים • מגזר (משפחתי / שיתופי) • אזור גיאוגרפי (מחוז) • גודל (על בסיס נתוני ייצור ב-2001 ומכסות 2002) • בחירת רפתות הנמצאות במהלך עסקים רגיל • התמקדות ברפתות שאינן בעיצומו או לקראת שינוי מבני

5. המדגם ביחס לאוכלוסיית המחקר התאמה של כמעט 100% בין המדגם המנופח לבין אוכלוסייתהמחקר וזאת הן במונחי ייצור חלב והן במונחי מספר רפתות פעילות

6. עיקרי הממצאים

7. שחיקה בריווחיות ענף רפת החלב • ירידה בהכנסות מחלב • נסיגה בתנובת החלב לפרה • שחיקה ריאלית של מחיר ליטר חלב • ירידה בהכנסות מבשר • שחיקה במחירי הבשר הריאליים ובכמויות הנמכרות (על רקע הסגר בשטחים) • עלייה ריאלית בהוצאות למזון • עקב התייקרות התשומות (גרעינים) וכן בשל שינויים בשע"ח השחיקה בריווחיות ענף רפת החלב מותנה במעט בשל התייעלות בכוח אדם, אין המדובר בצמצום בכמות העבודה, אלא בשימוש נרחב יותר של עבודה שכירה (זולה יותר)

8. רואים כי מצבת העדר נותרה ללא שינוי, אולם מס' הרפתותקטן בכ-20%, מנגד הרפתות כיום גדולות בכ-25% מבעבר.כמו כן רואים כי תנובת החלב נסוגה בכ-2%, מנגד איכותהחלב (במונחי חלבון ושומן) השתפרה.

9. עיקר הצמצום במס' הרפתות הינו במגזר המשפחתי. במגזר זה חלה גם שחיקה רבה יותר בתנובת החלב לפרה, מאידך איכות החלב במגזרהמשפחתי השתפרה משמעותית (כיום זהה לזו של המגזר השיתופי)

11. תמורות בחשבון הריווחיות (₪ לפרה)

12. עיקרי ממצאי הריווחיות • ענף רפת החלב עבר מרווח של 266 ₪ לפרה להפסד של כ-700 ₪ לפרה. דבר המבטא שחיקה כוללת של כ-6% בריווחיות. • השחיקה בריווחיות הייתה חריפה יותר במגזרהמשפחתי, כ-8% לעומת כ-5% במגזר השיתופי. • המקור העיקרי להבדלים בן המגזרים הינו בהכנסות (תנובת החלב הגבוהה יותר במגזר השיתופי). • הוצאות המזון לפרה במגזר המשפחתי נותרו ללא שינוי לעומת התייקרות של כ-9% במגזר השיתופי. • מנגד גם הוצאות העבודה לפרה במגזר המשפחתי נותרו ללא שינוי בעוד שבמגזר השיתופי נצפתה התייעלות כספית בשיעור של כ-12%.

13. תמורות בחשבון הריווחיות (אגורות לליטר חלב)

14. בשנת 2003 חל גידול קטן במספר ימי העבודה לפרה, עיקר הגידול נובע משימוש נרחב יותר בעבודה שכירה (שהיא זולה יותר) זאת על חשבון עבודה עצמית. לפיכך בסה"כ, בתחשיב הכספי, יש התייעלות של כ-5% בעלויות העבודה לפרה.

15. במגזר השיתופי חל קיטון במס' י"ע לפרה במקביל לגידול בעבודה השכירה, קרי התייעלות כמותית וכספית.לעומת זאת, במגזר המשפחתי חל גידול במס' י"ע לפרה שמקורו בגידול משמעותי בעבודה שכירה עם צמצום מינורי בעבודה העצמית, הווי אומר העבודה העצמית במגזר המשפחתי, הפכה לעבודה ניהולית יותר ובסה"כ עלויות העבודה נותרו ללא שינוי

16. רואים מגמה ברורה של ירידה בצריכת כמות החומר היבש לפרה. דבר היכול להסביר את הירידה בתנובת החלב לפרה. הנ"ל גם מלמד כי ההתייקרות בהוצאות המזון לפרה (אשר נצפתה לעיל בשיעור של כ-5%), הינה חריפה יותר בכל האמור למחיר יחידת המזון הבסיסית, כיוון שההתייקרות המחושבת לעיל הינה גם לאחר הקיטון בכמות המזון לפרה.

17. מידוד לפי התייקרויות סעיפי ההוצאה השונים

18. השקעות במסגרת הרפורמה • על פי נתוני מנהלת ההשקעות קיימות 543 תוכניות השקעה במסגרת הרפורמה בהיקף כולל שלכ-1,130 מיליוני ₪. מזה בוצעו כ-320 מיליון ₪. • על פי ממצאי הסקר במהלך השנים 1999-2003 בוצעו השקעות בהיקף של כ-500 מיליון ₪. • נראה כי הפער בין נתוני המנהלת לממצאי הסקר נובע מהשקעות הנמצאות בתהליכי אישור שונים ו/או מהשקעות שלא במסגרת הרפורמה ו/או מהשקעות שלא הוכרו על ידי המנהלת.

19. סטטוס ההיערכות לרפורמהבתחום גודל מכסה

20. סטטוס ההיערכות לרפורמהבתחום איכות הסביבה