Download
1 / 31
310 likes | 497 Vues
מפגש שני: עקומת ההיצע והביקוש. כשל שוק. המגבלה של מערכת השווקים להתמודד עם חלק מהבעיות של המשק המודרני נקראת כשל שוק ומצריכה התערבות של הממשלה.
E N D
מפגש שני: עקומת ההיצע והביקוש
כשל שוק • המגבלה של מערכת השווקים להתמודד עם חלק מהבעיות של המשק המודרני נקראת כשל שוק ומצריכה התערבות של הממשלה. • תעסוקה מלאה - ע"פ הכלכלן מיינארד קיינס (Maynard Keynes) אין כל ביטחון שתעסוקה מלאה אמנם תושג ע"י כוחות השוק. קיינס הטיל על הממשלה את התפקיד האקטיבי של חילוץ המשק מן האבטלה שהוא נתון בה. • יציבות מחירים הינה נושא בו קיים כשל שוק של מערכת השווקים.ועל הממשלה להתערב באופן פעיל לריסון עליות מחירים ולא להמתין עד לסיום התהליך מעצמו.
כשל שוק(המשך) • צמיחה כלכלית - מטרתה של החברה לשמור על רמת השקעה גבוהה נוגדת לעיתים את מטרותיהם של הפרטים המרכיבים אותה, ונדרשת התערבות של הממשלה בהקצאת המקורות לטובת השקעה בגורמי ייצור. • נזק סביבתי- על הממשלה לפקח ולהגביל את ביצוען של השקעות שהשפעותיהן הסביבתית שלילית.
הבטחת הכנסה גם כאשר מתקיימת תעסוקה מלאה במשק אין בכוחה של מערכת השווקים להבטיח הכנסה הולמת לכל. מנגנון המחירים נדיב ביותר למצליחים אך מציע מעט מאד לאלה שאינם כאלה.ההכנסות הנוצרות במשק מתחלקות בצורה לא שוויונית בין משקי הבית. לפיכך, נוטה הממשלה להתערב לצמצומו של אי השוויון בחלוקת ההכנסה.עיקר תשומת הלב מתמקד בדרך כלל בהבטחת הכנסה של מעוטי היכולת בדרך של השלמת הכנסה והשתתפות במחירי המוצרים והשירותים (סובסידיה).
מוצרים ציבוריים • מוצרים ושירותים אשר מערכת השווקים בעצמה אינה יכולה להבטיח את יצורם על אף שהם חיוניים לרווחת הכלל- למשל מגדלור. • מוצר או שירות אשר השימוש בו על ידי אחד אינו מגביל את שימושיהם של האחרים ,ואף אינו גורע מהם קרוי מוצר ציבורי-ביטחון, כיבוי אש, שיטור ונקיון סביבתי הם מוצרים ציבוריים טיפוסיים. • הממשלה מממנת את המוצרים הציבוריים מהכנסותיה ממיסים.
יתרון לגודל • במקרים רבים יצורו של מוצר או שירות יעיל יותר ככל שהוא מתבצע בהיקף גדול יותר. • במקרה כזה אומרים הכלכלנים כי בייצורו של המוצר קיים "יתרון לגודל". • בתנאים אלו קיומו של שוק מונופוליסטי יהיה עדיף למשק על פני קיומו של שוק תחרותי,ושוק תחרותי לא יוכל להתקיים בו לאורך זמן. • בתנאים אלו מכונה השוק "מונופול טבעי"-שירותים כמו מים ,חשמל, רכבת וכו'. • מהממשלה נדרש לפקח שמעמדו של הספק לא ינוצל לפגיעה בטובת הציבור - פיקוח על המחירים או הלאמה של בית העסק.
יוזמה מעורבת • ההחלטות על דרכי פתרונן של בעיות יסוד-מה,כמה,כיצד ולמי לייצר במשקים מודרניים מתקבלות בחלקן על ידי בתי העסק ומשקי הבית באמצעות מערכת השווקים, ובחלקן על ידי הרשויות המרכזיות. • מידת מעורבותן של הרשויות המרכזיות שונה במשקים שונים.
כללי • תורת הכלכלה המודרנית עוסקת בניתוח פעולתה של שיטת היזמה המעורבת כמכשיר לפתרונן של בעיות היסוד במשק,ומתחלקת לשני תחומים עיקרים: מיקרו-כלכלה - עוסק בתיאור התנהגותם של בתי העסק ומשקי הבית ובניתוח פעילות מנגנון המחירים בתנאי שוק שונים. מקרו-כלכלה - עוסק בתיאור התנהגותה של המערכת הכלכלית בכללותה ובניתוח האמצעים העומדים לרשות הממשלה להשגת תעסוקה מלאה,יציבות מחירים,וצמיחה מתמשכת
התנהגות היצרן תכנון הייצור של היצרן מאופיין על ידי שני סוגי החלטות: 1. החלטות של "הטווח הקצר" הנוגעות לפרק הזמן שבו ניתן לשנות את הכמות של חלק מגורמי היצור המשמעותיים (קרקע, מבנים, ציוד כבד וכו') העומדת לרשותו של היצרן. 2. החלטות של "הטווח הארוך" הנוגעות לפרק הזמן שבו היצרן יכול לשנות את כמותם של כל גורמי הייצור. החלטות הטווח הארוך כוללות בתוכן את ההחלטות הכרוכות בעצם הכניסה לייצור או הפסקתו המוחלטת.
התנהגות היצרן - המשך • הקורס הנוכחי אינו עוסק בענייני הטווח הארוך. התנהגותו של היצרן נבחנת מנקודת ראות של תכנון לטווח קצר בלבד. • השאלה המרכזית שנדון בה היא האם כדאי ליצרן להמשיך לייצר בטווח הקצר לנוכח תנאי השוק המשתנים, או שמא כדאי לו לחדול מייצור.
פונקצית הייצור • כל תהליך ייצור מחייב שימוש בשירותיהם של גורמי ייצור. חלק מגורמי הייצור מתכלים עם השימוש, ואחרים משמשים תקופות ייצור רבות. • פונקצית ייצור – ביטוי המתאר את הכמות המרבית שניתן לייצר בעזרת כמות נתונה של גורמי ייצור. • תשומה - שירותי ייצור המסופקים על ידי גורם ייצור נתון בתקופה נתונה. • תפוקה - המוצרים או השירותים המיוצרים בתהליך ייצור נתון בתקופה נתונה.
פונקצית הייצור (המשך) • פונקצית הייצור - לכל היקף נתון של תשומות ניתן להתאים את התפוקה המרבית שניתן לייצר מאותו היקף תשומות בתקופה נתונה. התאמה זו הנקבעת על פי הרמה הטכנולוגית המופעלת בתהליך הייצור הינה-פונקצית הייצור. • תפוקה כוללת- סך התפוקה המיוצרת על ידי כלל תשומות העבודה הנמדדת. • תפוקה ממוצעת - חלוקת התפוקה הכוללת במספר תשומות העבודה. • תפוקה שולית - תוספת לתפוקה הכוללת הנתרמת ע"י יחידת תפוקה נוספת. • תפוקה שולית פוחתת - רמת תפוקה כוללת שממנה והלאה כל תוספת תשומה תוביל לירידה בתפוקה השולית.
פונקצית הייצור (המשך) • חוק התפוקה השולית הפוחתת – אם בתהליך ייצור נתון תלך ותגדל כמותה של תשומה משתנה אחת ואילו כמויות התשומות האחרות תישארנה קבועות – אזי החל מרמה מסוימת של העסקת התשומה המשתנה, תלך תפוקתה השולית של זו ותפחת. • לחוק התפוקה השולית הפוחתת השלכות רבות שעניינן בניצול יעיל של גורמי הייצור. קשרי גומלין: • כל עוד התפוקה השולית חיובית - עולה התפוקה הכוללת עם הוספה של יחידות תשומה. • כאשר התפוקה השולית שלילית -יורדת התפוקה הכוללת עם הוספה של יחידות תשומה.
פונקצית הייצור (המשך) • כאשר התפוקה השולית > מהתפוקה הממוצעת - התפוקה הממוצעת עולה. • כאשר התפוקה השולית < מהתפוקה הממוצעת - התפוקה הממוצעת יורדת. • כאשר התפוקה השולית = לתפוקה הממוצעת – התפוקה הממוצעת לא משתנה (היא ברמתה המרבית).
דוגמא מספר 1 עומדת בפניך בחינה, לרשותך 5 שעות לימוד. כיצד היית מקצה את זמן הלימוד בין שעות הבוקר והערב?
דוגמא מספר 2 • לסטודנטית יש 6 שעות ללמוד למקצועות כלכלה, ניהול, סטטיסטיקה. הציונים במקצועות השונים נתונים בטבלה. כיצד תקצה הסטודנטית את זמנה בין המקצועות השונים?
דוגמא מספר 3 לביה"ח 2 מחלקות פנימיות ו-4 אחיות. תפוקת האחיות נתונה בטבלה. איך תוקצנה האחיות?
עלויות הייצור • לגורמי הייצור המשמשים כתשומות בתהליך הייצור יש בדרך כלל שימושים אלטרנטיביים. • ניצולם בייצורו של מוצר נתון כרוך בוויתור על השימוש בייצורו של מוצר אחר- עלות אלטרנטיבית. • מנקודת מבטו של היצרן נמדדת העלות האלטרנטיבית על ידי הערך הכספי של הוויתור הכרוך בשימוש בהם – שכר, פחת, ריבית וכד'. • עלות קבועה כוללת - סך העלויות ללא קשר לגודל התפוקה. • עלות משתנה כוללת - סך העלויות התלויות בכמות התשומה שאנו משקיעים (עבודה, חומרים) ברמת ייצור נתונה. • עלות כוללת – סכום העלויות ברמת ייצור נתונה. עלות קבועה כוללת +עלות משתנה כוללת.
קביעת היקף הייצור • עלות קבועה ממוצעת ליחידה- העלות הקבועה הכוללת מחולקת במס' יחידות התפוקה - עלות זו קטנה ככל שעולה מס' יחידות התפוקה. • עלות משתנה ממוצעת ליחידה - העלות המשתנה הכוללת מחולקת במס' יחידות התפוקה.
פדיון ורווח • פדיון כולל - הכפלת מחיר השוק ליחידת תפוקה במספר יחידות התפוקה הנמכרות. • רווח כולל - ההפרש בין הפדיון הכולל לעלות הכוללת. • כאשר הרווח הכולל הוא חיובי הייצור מוצדק מבחינה כלכלית. • בטווח הקצר ייצור מוצדק מבחינה כלכלית כאשר ההפסד הכולל נמוך מהעלות הקבועה, או לחילופין כל עוד הפדיון הכולל גבוה מהעלות המשתנה הכוללת בייצורה, או כל עוד מחיר השוק גבוה מהעלות המשתנה הממוצעת.
שיווי משקל • התיאוריה הכלכלית הבסיסית מניחה שהיצרן יעסוק בייצור כדי להפיק רווח ושהעיקרון המנחה אותו בקביעת היקף הייצור הוא השגת רווח מקסימאלי (או לפחות הפסד מינימאלי). • פדיון שולי - התוספת לפדיון הכולל המתקבל ממכירתה של יחידת התפוקה האחרונה. • התנאי הנדרש להשגתו של רווח כולל מקסימאלי הוא רמת ייצור (אופטימאלית) בה מתקיים שוויון בין העלות השולית ובין הפדיון השולי (מחיר השוק -בתחרות משוכללת).
שיווי משקל (המשך) • כל עוד התפוקה הכוללת נמוכה מהתפוקה הכוללת האופטימאלית יהיה על היצרן להרחיב את היקף הייצור. • כאשר התפוקה הכוללת בפועל גבוהה מהתפוקה הכוללת האופטימאלית על היצרן לצמצם את היקף הייצור. • התפוקה הכוללת האופטימאלית מכונה גם תפוקת שיווי משקל. • שיווי משקל הוא גם הנקודה בה הרווח השולי שווה ל-0.
הכמות המוצעת • כמות מוצעת -מס' היחידות מאותו מוצר שבוחר היצרן לייצר בתקופה מסוימת. כמות זאת הינה תפוקת שיווי משקל של היצרן ובטווח הקצר היא תלויה במחיר השוק, במחיר התשומות המשתנות וברמה הטכנולוגית המופעלת בתהליך הייצור. • פונקצית ההיצע -לכל מחיר של תשומה משתנה ולכל מחיר שוק של מוצר נתון משויכת הכמות המוצעת של היצרן מאותו מוצר.
תחרות משוכללת :התנהגות הצרכן • התיאוריה הכלכלית מתייחסת אל הצרכן כאל יחידה בעלת מערכת נתונה של טעמים והעדפות בין אפשרויות צריכה שונות הפועל במסגרת מגבלה של משאבים נתונים. • התיאוריה מניחה כי מבין כל הרכבי הצריכה האפשריים יבחר הצרכן בהרכב העומד במקום הגבוה ביותר בסולם ההעדפות שלו. הנחה זו קרויה הנחת הרציונאליות של הצרכן. • התיאוריה מניחה ברמה הבסיסית כי בידי הצרכן מצוי מידע מלא על מגוון המוצרים והשירותים הנסחרים בשווקים ,מחיריהם ומידת יכולתם לספק את צרכיו השונים.
דוגמא מספר 1 • רופא מעוניין לפתוח מרפאה פרטית. לצורך כך הוא שוכר דירה לשנה בחוזה בעלות של 120,000₪. החוזה אומר שגם אם המרפאה לא תפתח, הכסף ישולם. לאחר חתימת ההסכם גילה הרופא שכל פגישה עם מטופל עולה לו 6 ₪ והוא יכול לדרוש עליה 9 ₪. בנוסף, יכול הוא יכול לקבל רק 30,000 חולים. מה הוא יבחר לעשות בטווח הקצר ובטווח הארוך?
דוגמא מספר 2 • מחלקה מטפלת בחולים באמצעות מכונות (גורם ייצור קבוע)ואחיות (גורם ייצור משתנה). עלות שכר לשנה לאחות – 300 ₪. מחיר הטיפול בשוק – 100 ₪. עלות המכונה – 200 ₪, התחייבות לשנה. א. מה הכמות האופטימאלית לטיפול בחולים? ב. האם הפעלת המחלקה כדאית בטווח הקצר? ג. האם הפעלת המחלקה כדאית בטווח הארוך?
דוגמא מספר 3 מכון פרטי מטפל בחולים באמצעות מכונות ואחיות. המכונות נשכרו לשנה מראש בעלות של 150 ₪. מחיר טיפול בשוק – 200 ₪. שכר אחות לשנה – 800 ₪. א. כמה אחיות כדאי להעסיק, ובכמה חולים כדאי לטפל? ב. האם הייצור (הפעלת המכון)כדאי בטווח הקצר ובטווח הארוך? ג. גזבר בארגון הציע להעסיק גם את האחות החמישית מהסיבה שהארגון עדיין מרוויח. מה תעני לו בתשובה?
