תכנית אב לפיתוח בר קיימא

1. במועצה המקומית זמר תכנית אב לפיתוח בר קיימא ישיבת הוועדה הבינמשרדית 3.12.09

2. מטרות העל של התכנית 1. גיבוש תמונת העתיד של המועצה המקומית זמר, תוך חתירה לאיזון בין צרכים שונים עפ"י עקרונות פיתוח בר-קיימא, המשכיות ורצף לתהליכים קיימים. 2. הטמעת תפיסת הקיימות במועצה, תוך מינוף והרחבת הפעילות הסביבתית בשנים הבאות ושיתוף התושבים בעשייה.

3. תוצרי תכנית האב לקיימות התפוקות העיקריות של תהליך התכנון: • יצירת אווירה, שיח ופעילות במועצה בנושא איכות סביבה וקיימות. • רתימת ראש המועצה ועובדי המועצה לתהליך. • הנעה להמשך פעילות. • התפוקות העיקריות של התכנית: • איגום המידע הקיים (סקר סביבתי). • גיבוש סל כלים ליישום והטמעה - יצירת התשתית להמשך קידום תפיסת הקיימות בהיבטים פיזיים, חינוכיים וקהילתיים • זריעת זרעים ראשונים של עשייה בשטח. • מנוף להשגת תקציבים לביצוע פרוייקטים ממשרדי ממשלה. • השפעה על תכנית המתאר.

4. תהליך הכנת התכנית תוצרי התכנית היערכות והתארגנות גישת העבודה: תכנון במקביל ליישום תהליכים שהחלו ונמשכים סקר סביבתי מדדים ראשוניים נושאים לטיפול בחירת פרוייקטים להנעה חזון, מטרות, יעדים שביל חוצה זמר קידום הפרוייקטים חורשת ביר א-סיכה הגדרת מדיניות הפיתוח תגובה לתכנית מתאר זמר שיתוף הציבור ומחזיקי עניין המלצות, כלים, פרוייקטים המשך יישום והטמעה

5. שותפים ומעורבים בהכנת התכנית וקידומה • ראש המועצה ועובדי המועצה • היחידה הסביבתית טייבה-זמר • משרדי ממשלה מממנים: חקלאות ופיתוח הכפר, הגנת הסביבה, מפעם • מערכת החינוך בזמר: מנהל מח' חינוך, מנהלי בתי הספר, מורים, תלמידים, הרשת הירוקה • ארגונים ירוקים: קק"ל, חלה"ט, הועדה לסימון שבילים • תושבים / הקהילה המקומית

6. חדרה בקה-אל-ע'רביה זמר נתניה טול-כרם טייבה זמר – רקע כללי פרדס חנה כרכור ישובי ואדי ערה צ. טירה מס' תושבים: 5,800 / 1,200 בתי אב / 4 כפרים. שטח שיפוט: 12,000 דונם / כ- 60% בבעלות פרטית. שנת יסוד המועצה: 1988

7. זמר – רקע תכנוניתמ"א 35 • מרקם שמור משולב • שטח בעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה • ישוב מיוחד (10,000 תושבים ב- 2020) • סמיכות לתוואי הרכבת המזרחי המתוכנן

8. זמר – רקע תכנוניתמ"מ 21/3 • אזור חקלאי / נוף כפרי פתוח • אזור לפיתוח כפרי

9. זמר – רקע תכנוניתכנית המתאר • חלה על שטח של 8,162 דונם. • מטרה: הסדרת הפיתוח הפיסי ומתן מענה לצרכים בתחום המגורים, התעסוקה, מוסדות ושטחי ציבור ועוד. • הוגש נספח נופי סביבתי.

10. חקלאות בזמר נוף תרבות מקור פרנסה תרומות סביבתיות ואקולוגיות יצירת זיקה למקום בהיבטים של: זהות, שייכות, בעלות

11. שטחים פתוחים בזמר • חורש • חורש זיתים • יער מגוון • בתה • יער אחיד • נחל וסביבותיו • יער נטע אדם חורש טבעי וברקע מטעי זיתים חורש זיתים וברקע יער מגוון יער נטע אדם נחל וסביבותיו יער מגוון מתוך: סקר החברה להגנת הטבע

12. המרחב המבונה • ארבעת הכפרים נבדלים: במיקום, בגודל האוכ' ובצפיפות הדיור. • באזורים הותיקים בכפרים הבינוי צפוף יותר – "אופי של כפר". קיימים מבנים היסטוריים המספרים את סיפורו של המקום. • עם השנים – שינוי באופי הבנייה וגם בעיצוב החצרות והגינון הפרטי. • רוב השטחים הפתוחים הציבוריים אינם מטופחים. • המרכז האזרחי ההולך ומתגבש בתווך שבין הכפרים מהווה ביטוי לרצון להתגבש ולתפקד כישוב אחד.

13. סוגיות סביבתיות • עסקים הפועלים באזורי המגורים, לרבות מבני משק (דירים). • שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים) מוזנחים או מתוחזקים חלקית. • אין מערכת ביוב מוסדרת. • פסולת ביתית ופסולת חקלאית המושלכת בשולי הדרכים ובשטחים החקלאיים והפתוחים. • חניית ותנועת אוטובוסים ורכב כבד בדרכים בשכונות המגורים. • צורך בהסדרת נחל חביבה (ניקוז ושימור). • שימוש בחומרים מסוכנים ולעיתים לא מאושרים לפעילות דישון והדברה. • קיימת פעילות סביבתית בבתי הספר, אך פעילות מצומצמת בקהילה.

14. טבע ונוף קיימות בזמר תרבות ומורשת חקלאות קיימות בזמר – מרכיבים מרכזיים ודגשים • ראשוניות • מיקום • צביון • הסטוריה ומורשת

15. חזון המועצה המקומית זמר לפיתוח מקיים מרחב המועצה המקומית זמר יישאר מרחב בעל צביון כפרי וחקלאי, המנוהל ע"י המועצה ובשיתוף התושבים, מתוך אחריות ומחויבות לשמירת הסביבה והמשאבים הטבעיים, לצורך הבטחת איכות חיים גבוהה בהווה ובעתיד ופיתוח כלכלי התואם את אופי ורוח המקום.

16. הנושאים המרכזיים בתכנית 1. ניהול והתנהלות סביבתית של המועצה, ההנהגה המקומית בכפרים והתושבים. 2. צמצום, טיפול וניהול הפסולת. 3. מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים. 4. חקלאות, שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים. 5. חינוך סביבתי פורמאלי ובלתי פורמאלי. 6. המורשת ההיסטורית וצביון המועצה.

17. פירוט המטרות בחלוקה לפי נושאים ניהול והתנהלות סביבתית של המועצה, ההנהגה המקומית בכפרים והתושבים • הטמעת ערכי הקיימות בפעילות השוטפת של אגפי ומחלקות המועצה. • טיפול במפגעים הסביבתיים ברחבי המועצה, לרבות באזור התעשייה ובשטחי המגורים. • קידום פעילות סביבתית בכפרים ועידוד יוזמות "מלמטה" (בקרב הקהילה).

18. פירוט המטרות בחלוקה לפי נושאים צמצום, טיפול וניהול הפסולת • העלאת מודעות בקרב תושבי המועצה לנושא ניקיון המרחב הציבורי. • צמצום והסדרת הטיפול בפסולת החקלאית. • צמצום מפגעי פסולת בניין ומיגור התופעה של השלכת פסולת זו בשטחים הפתוחים.

19. פירוט המטרות בחלוקה לפי נושאים מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים • שילוב מרכיבי "בנייה ירוקה"/בנייה חוסכת אנרגיה במבני ציבור שונים. • טיפול בשטחי החוץ של מבני הציבור הסובלים מהזנחה/העדר טיפוח. • טיפוח השטחים הציבוריים הפתוחים (שבילים, צידי דרכים, גנים ופארקים) והשמשתם לצרכי התושבים.

20. פירוט המטרות בחלוקה לפי נושאים חקלאות, שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים • הבטחת עיבודם של השטחים החקלאיים בזמר. • פיתוח מגוון אפשרויות לקיום הפעילות החקלאית במרחב המועצה. • קידום התפיסה "חקלאות מקיימת"/"חקלאות משמרת סביבה". • חינוך הקהילה לערכי החקלאות. • הבטחת שימורם של שטחים פתוחים בעלי ייחודיות, רגישות ו/או ערכיות אקולוגית גבוהה. • קידום מיזמים בתחומי התיירות הכפרית והתיירות החקלאית בתיאום ובשיתוף עם רשויות התכנון.

21. פירוט המטרות בחלוקה לפי נושאים חינוך סביבתי פורמאלי ובלתי פורמאלי • הרחבת הידע וההבנה בנושאי סביבה בקרב ילדי הגן ותלמידי בתי הספר. • העלאת מודעות לנושאי איכות הסביבה ופיתוח בר קיימא בקרב כלל האוכלוסייה בזמר. • העמקת מעורבות הקהילה בעשייה הסביבתית הן ברמת השכונה והן ברמת המועצה.

22. פירוט המטרות בחלוקה לפי נושאים המורשת ההיסטורית וצביון המועצה • מיפוי ותיעוד האתרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים ברחבי המועצה. • חיזוק הזיקה של תושבי המועצה למקום (גאווה מקומית). • מינוף הפעילות התרבותית בזמר (בזיקה להיסטוריה של הכפרים).

23. עקרונות המדיניות עיקרון העל: שמירה והדגשת "רוח המקום" – הזהות והמאפיינים של זמר • שימור הייחודיות של כל כפר וכפר, ויחד עם זאת: • הבניית זהות מלכדת לכלל תושבי המועצה. המשך המגמה של יצירת מרכז שירותים וחינוך אחד לכל הכפרים. • טיפוח המרחב המבונה בהיבטים חזותיים. • פיתוח המרחב המבונה והמרחב הפתוח בדגש על תיירות כפרית ותיירות חקלאית.

24. עקרונות המדיניות שמירה על השטחים החקלאיים והשטחים הפתוחים • חיזוק ההכרה הציבורית בחשיבותם ובערכם של השטחים הפתוחים והחקלאיים. • שמירה על שטחים פתוחים נרחבים ורציפים ככל הניתן. • המשך עיבוד וטיפוח השטחים החקלאיים במסגרת הקיימת, תוך בחינת מסגרות נוספות להבטחת העיבוד. • הגדרת שטחי חקלאות בעלי ערכיות גבוהה כ"שטח חקלאי-נופי לשימור". • חיזוק וטיפוח החינוך החקלאי. • מעבר הדרגתי ל"חקלאות משמרת סביבה".

25. עקרונות המדיניות פיתוח פיסי המתחשב בטופוגרפיה ובסביבה • פיתוח צמוד דופן. • שימור משאבי קרקע ומים. • שמירה על "קו רקיע". אי פגיעה בנוף ובניצפות. • הקפדה על פיתוח סביבתי משלים בכל תכנית בינוי.

26. עקרונות המדיניות פיתוח המרחב בדגש על תיירות כפרית וחקלאית • פיתוח ענף התיירות כענף פרנסה מרכזי או משלים לתושבים. • יצירת תשתית מתאימה ופיתוח שירותים למגוון פעילויות: שבילי הליכה ותחנות/נקודות מידע במרחב הפתוח הסובב; שירותי הסעדה ואירוח מסורתי; שירותי הדרכה וסיורים, וכיו"ב.

27. עקרונות המדיניות התנהלות סביבתית מקיימת של המועצה המועצה המקומית זמר תפעל להטמעת דפוסי ניהול וערכי סביבה במכלול תחומים: חינוך והסברה, ניהול והגנה על השטחים הפתוחים, הסדרת הטיפול בביוב, קידום תשתיות לטיפול בפסולת, קידום חקיקה סביבתית ומנגנוני אכיפה, שיתוף התושבים בהחלטות ובעשייה, התאמת מערכות תשתיות לחיסכון באנרגיה, טיפוח הגנים הציבוריים ועוד.

28. עקרונות המדיניות התנהלות סביבתית מקיימת של התושבים • לקיחת אחריות מצד התושבים והנהגות הכפרים על הנעשה בתחומם בכל הנוגע לחזות וניקיון, הפרדת פסולת, טיפוח הגנים הציבוריים ודיווח על מפגעים ומטרדים. • טיפוח מנהיגות סביבתית בכפרים והכשרת ועדים (ועדי כפרים/ועדי שכונות) לעיסוק בנושאי איכות הסביבה. • חיזוק שיתוף הפעולה בין המועצה לבין התושבים והרחבת התמיכה והסיוע לפעילות קהילתית.

29. תכנית האב לקיימות / תכנית המתאר • נבדקה מידת ההתאמה בין תכנית האב לקיימות לבין תכנית המתאר בנושאים הבאים: • מגורים ובינוי • שטחים ציבוריים פתוחים • שטחים פתוחים • שטחי החוץ במבני הציבור • שטחים חקלאיים • תיירות • ארכיאולוגיה, היסטוריה ומורשת • תעסוקה • איכות הסביבה • תשתיות (שפכים) • באופן כללי קיימת הלימה בין שתי התכניות. זאת למעט: • העדר התייחסות בתכנית המתאר לפיתוח ענף התיירות. • העדר התייחסות להעתקת פעילות חקלאית מחוץ לאזורי המגורים.

30. אתגר הקיימות בזמר: המלצות 3 סוגים של המלצות: • המלצות למועצה לקידום מהלכים שונים, ברוח עקרונות הקיימות. • דפי פרוייקטים בנושאים מוגדרים. • כלי/מנגנוני יישום, שהכנסתם לשימוש והפעלתם ב"שוטף" יסייעו בקידום התכנית.

31. כלי/מנגנוני יישום: ועדה לאיכות הסביבה. ועדה לשימור אתרים. פיקוח סביבתי. רכז קיימות/פרוייקטור. חקיקה סביבתית. פרוייקטים: טיפוח ופיתוח שביל חוצה זמר. הכנת תכנית חינוכית לשביל חוצה זמר. טיפוח חורשת ביר א-סיכה והפיכתה ליער קהילתי. הכנת תכנית לטיפול בפסולת בניין. העמקת הפרדה במקור ומיחזור פסולת. קיום סדנת הסברה והכשרה לעובדי המועצה בנושא קיימות. הכנת "ספר המועצה" לטיפוח המורשת. טיפוח והשמשת שצ"פים לרווחת התושבים. שימור וטיפוח אתרים היסטוריים ומבני מורשת בזמר: בית הספר הישן, הבאר בביר א-סיכה ועוד. הכנת מערך מידע והסברה לחקלאים. המלצות למועצה: • מיגור מפגעי פסולת בכפרים ובסביבתם. • מתווה לעידוד מעבר העסקים לאזור התעסוקה. • הפיכת בית הספר התיכון החקלאי למרכז קהילתי לחינוך חקלאי מקיים. • מתווה לעידוד יזמות מקומית של תושבים בתחומי התיירות והחקלאות. • מיסוד פורום פעילים סביבתיים בישוב. • גיוס אנשי הדת לתכנית. • הקמת מערך פרסום, שיווק וגיוס משאבים. • בחינת הטמעתם של מרכיבים חוסכי משאבים בבנייני הציבור. • קידום שיתופי פעולה עם מוא"ז עמק חפר ומנשה בתחום התיירות. • סיוע לחקלאי זמר בהמשך העיבוד החקלאי ובקידום יוזמות בתחום התיירות.

32. הפרוייקט:שביל חוצה זמר • תפיסת הפרוייקט ומטרותיו: • מינוף הפעילות התיירותית בזמר ע"י יצירת מוקד משיכה. יצירת תשתית לפיתוח כלכלי נלווה. • מיתוג מרחב המועצה כבעל איכויות נופיות וסביבתיות. • שמירה על שטחים פתוחים וחקלאים. • חינוך סביבתי פורמאלי ובלתי פורמאלי. • חיזוק הקשר בין התושבים למקום (לוקאל פטריוטיזם) ויצירת "גאווה מקומית". • חיזוק הקשר ושיתוף הפעולה בין המועצה לבין התושבים.

33. המלצות להעצמת והרחבת הפרויקט: • הכנת תכנית חינוכית לבתי הספר. • הצבת תשתית נלווית: שילוט, ברזים, דפי מידע, פחים, גשרון מעל נחל חביבה. יצירת מצפור. • חיזוק ושיפוץ מבנים עתיקים או אלמנטים בעלי ערך הקיימים לאורך השביל (באר, עצים עתיקים). • איתור וחיבור שותפים רלוונטיים: קופות חולים, חברת דרך ארץ ועוד.

34. הפרוייקט: טיפוח חורשת ביר א-סיכה והפיכתה ליער קהילתי • תפיסת הפרויקט ומטרותיו: • שיפור חזותה של החורשה ויצירת מתחם ירוק המהווה מוקד משיכה לתלמידים ולתושבים. • פיתוח פיסי של ציר הכניסה למועצה (כביש 574) ע"י חיבור החורשה עם הטיילת. • יצירת שיתוף פעולה בין המועצה לבין הקק"ל בכל הנוגע לטיפוח החורשה, הקמת מתקנים לרווחת הציבור (שולחנות פיקניק, ברזיות וכו') ואחזקתה. • המלצות להעצמת והרחבת הפרויקט: • חיבור פיסי של מתחם החורשה עם הטיילת ועם אזורים נוספים במועצה (אזור התעשייה המוצע מדרום, מתחם המועצה ועוד), על מנת שלא להשאירה "מבודדת". • אימוץ החורשה ע"י כיתה בבית ספר, בכל שנה. • קיום אירוע מועצתי בחורשה.

35. תוצרי תכנית האב לקיימות התפוקות העיקריות של תהליך התכנון: • יצירת אווירה, שיח ופעילות במועצה בנושא איכות סביבה וקיימות. • רתימת ראש המועצה ועובדי המועצה לתהליך. • הנעה להמשך פעילות. • התפוקות העיקריות של התכנית: • איגום המידע הקיים (סקר סביבתי). • גיבוש סל כלים ליישום והטמעה - יצירת התשתית להמשך קידום תפיסת הקיימות בהיבטים פיזיים, חינוכיים וקהילתיים • זריעת זרעים ראשונים של עשייה בשטח. • מנוף להשגת תקציבים לביצוע פרוייקטים ממשרדי ממשלה. • השפעה על תכנית המתאר.

36. מה הלאה? פעולות להמשך קידום התכנית • הטמעת עקרונות הקיימות בעבודה השוטפת של מחלקות המועצה. (דוגמה: פרוייקט פיתוח מרכז המועצה. מקודם ע"י מחלקת הנדסה. בחינת אלמנטים של בנייה ירוקה, פאנלים סולריים, מיחזור מים).

37. מה הלאה? פעולות להמשך קידום התכנית • השגת תקציבים ליישום הפרויקטים - "קולות קוראים", וכו'. • חשיפה ציבורית של התכנית: - בבתי הספר - בקהילה (ועדי שכונות, אירוע ציבורי) - באתר האינטרנט של המועצה - כלפי חוץ (משרדי ממשלה, רשויות שכנות ועוד • קיום ישיבות מועצה לצורך קידום ויישום ההמלצות. • הפעלת חוק העזר של המועצה לתברואה וסילוק מפגעים. מינוי פקח ותיאום הפיקוח עם היחידה הסביבתית. • קידום פרוייקט "ספר המועצה" באחריות ישירה של ראש המועצה. • קידום שיתופי פעולה עם המועצות האזוריות השכנות.