פרדס גולדברג

1. סוגיות בשימור פרדס גולדברג: איש ואתר מנחים: אדר' סרג'יו לרמן ואדר' אמנון בר אור מגישה: רוני פינגולד אוניברסיטת תל-אביב התכנית ללימודי שימור המורשת הבנויה שנה א', סמסטר ב', יוני 2006 פרדס גולדברג

2. תוכן העניינים: 1. מבוא (עמ' 2-3) 2. יצחק לייב גולדברג – הנדיב הלא ידוע (עמ' 4-14) 3. פרדס גולדברג (עמ' 15-19) 4. בית האריזה (עמ' 20-25) 5. תל גריסה (עמ' 26-28) 6. הבאר (עמ' 29) 7. שימור ושיקום (עמ' 30-34)

3. 2 פרדס גולדברג רשל מיכלובנה (לבית פינס) יצחק לייב גולדברג

4. 3 מי היה האיש שביאליק כתב עליו : פרדס גולדברג בעבודה זו אני מבקשת לבדוק: מהו פרדס גולדברג? האם וכיצד השפיע על התפתחותן של רמת-גן ותל-אביב? מהי משמעותו של המתחם כיום? האם וכיצד ניתן להעצים משמעות זו תוך שימור ערכיו ההסטוריים כך שישמש בין היתר מזכרת לאיש ולפעלו העצום? יצחק לייב גולדברג

5. 4 יצחק לייב גולדברג (1860-1935) - הנדיב הלא ידוע - יצחק לייב גולדברג נולד ב-1860 למשפחת סוחרי כימיכלים ותרופות(משפ.סגל, מצד אמו) ברוסיה, על גבול גרמניה. - בן 13 יוצא הנער ללמוד בישיבה בקובנא, בירת ליטא. - בן 18 נוטש את הישיבה לטובת חיי עבודה בוילנא, בסניף המרכזי של "האחים סגל". - בן 22 יורש את מקומו של דודו, מייסד הסניף הוילנאי של בית המסחר, שפרש. עבודתו מתאפיינת ביעילות והספק יוצאי דופן, ובשקט המופתי בו הוא מנהל מספר דברים במקביל. הוא מצטיין בתפיסה ובזיכרון מפליאים, ממעט מאד בדיבור, ובזמנו החופשי מקפיד לקרוא וללמוד באופן שמפצה - ויותר מכך – על העדר השכלה גבוהה פורמלית. - ב-1888 נושא לאשה את רשל(רחל) מיכלובנה פינס, בתו סוחר יערות עשיר שעל אף אדיקותו איפשר לה ללמוד בגימנסיה הכללית עם תום לימודיה ב'חדר המתוקן' לבנות. מאוחר יותר יקנה בעלה בכספי הנדוניה שהביאה את האדמה הראשונה שלו, בראשל"צ. - יצחק לייב, שמימן הוצאה לאור של חומר על א"י, נמנה עם מייסדי "חובבי ציון" בווילנא. - ב-1890 מתמנה ל'מורשה' של התנועה בווילנא. אף שתרומתו הכספית היא הגבוהה בעיר, מסרב הפעיל הבלתי-נלאה לקבל תואר 'חבר נכבד', המיועד לתורמים גדולים. - ב-1891 יוצא עם משלחת של "חובבי ציון" לא"י, נוסע לאורכה ולרוחבה ומבקר, בפעם הראשונה, בחלקת הכרם שלו בראשל"צ, אותה רכש מברוך ואהרון פפירמייסטר. מכאן ואילך יבקר בא"י מידי שנה, עד שיעלה ארצה עם משפחתו לצמיתות. - בווילנא הוא מוסיף להיות יזם ואיש עסקים מצליח ופעיל ציוני מרכזי. בעקבות פרעות ביהודי קישינייב הוא יוזם ומממן את הקמת ארגון "הגנה עצמית" של צעירי הקהילה. פרדס גולדברג יצחק לייב גולדברג

6. 5 - ב-1893 מקימה רשל (אז כבר אם לניוטה, לודה ושמואל) את ביה"ס לבנות "יהודיה", בניהולה, במטרה להנחיל את השפה העברית לבנות ישראל. מאות תלמידות סיימו את לימודיהן בביה"ס. - ב-1896 נמנה יצחק-לייב עם מייסדי חברת "כרמל" לשיווק יינות ראשל"צ, במטרה לסייע לכורמים להקטין את תלותם בברון, ומאוחר יותר נמנה עם 3 מייסדי "כרמל מזרחי". בשנה זו מפרסם הרצל את "מדינת היהודים", ויצחק-לייב גולדברג מצטרף לתומכי 'הציונות המדינית'. במחלוקות הרבות בין זרמי הציונות השונים מתגלה יצחק לייב גם כמפשר בלתי נלאה, וככוח המניע בבניית הגשר בין הציונות המדינית, המערב-אירופאית, לבין חיבת-ציון. נמנה עם מייסדי "אחיאסף"(מו"ל "לוח אחיאסף" וירחון "השילוח"), השבועון "דור" והיומון "היום". - ב-1897 נמנה יצחק לייב עם 4 נציגי ווילנא לקונגרס הציוני הראשון בבזל. - בוריס גולדברג, האח הצעיר, שאת לימודיו הגבוהים ברוסיה ובגרמניה מימן יצחק-לייב, משתקע בווילנא ומקים לפרנסתו מפעל למוצרים כימיים (שני האחים יכונו "תאומי ציון", על משקל "תאומי סיאם"). - ב-1898 מייסד י.ל. בווילנא את האגודה "פרי עץ הדר" (לימים "פרדס") לשיווק פרי א"י. בשנה זו מופיע זרם חדש ושנוי במחלוקת: הציונות הסוציאליסטית. יצחק לייב,בדרכו המיוחדת, תומך כספית גם בהם ומשכין שלום בינם לבין ה'בורגנים'. - בעקבות הקונגרס קם בנק "אוצר התיישבות היהודים" כמכשיר הכספי לפעולה המדינית-כלכלית של ההסתדרות הציונית העולמית, וגולדברג מתגייס בכל מרצו להפצת מניותיו ברוסיה. פרדס גולדברג יצחק לייב גולדברג

7. - ב-1900, בתגובה להסתה חרדית נגד הציונות, מארגן גולדברג כנס של רבנים ופעילים המכין את הקרקע להקמת התנועה הציונית-דתית "המזרחי", שנתיים אח"כ, בווילנא. • - ב-1902 נמנה גולדברג עם מייסדי בנק אפ"ק בלונדון, וישמש חבר בדירקטוריון הבנק. בשנה זו תורם גולדברג לקק"ל, בנוסף לתרומתו הכספית הראשונית ולהתחייבותו לשנים הבאות, מאדמתו הפרטית בחדרה: יהיה זה רכושה הקרקעי הראשון של הקרןהקיימת. 6 פרדס גולדברג יצחק לייב גולדברג (שלוב זרועות, בפינה השמאלית של השולחן), בחברת בוריס גולדברג,נחום סוקולוב, ארתור רופין ואחרים, בתמונה שצולמה בבנק "אנגלו -פלשתינה" בירושלים. • - ב-1902מוקמת גם חברת "גאולה" במטרה לאפשר קנייה מרוכזת של קרקעות, בעיקר באזורים עירוניים, ולמכרה בתנאים נוחים למתיישבים בני המעמד הבינוני.עם מייסדיה נמנה גם גולדברג, העסקן השתקן, שישמש בה חבר הנהלה עד יומו האחרון. יצחק לייב גולדברג

8. - ב-1903 הוא נפגש עם הרצל, המבקר בווילנא. אך ל'תוכנית אוגנדה' שלו, אשר תידון בקונגרס השישי, התנגד גולדברג באופן נחרץ. - ב-1905 נולד ילדם החמישי של יצחק לייב ורשל, בנימין זאב (ע"ש הרצל), אח לחנה, יהודית, שמואל יוסף (ע"ש מוהליבר) ושולמית. - ב-1906 נוסד "בצלאל" ע"י בוריס שץ, שלמד ציור בווילנא. גולדברג, שתרם כסף למימון הקמתו של ביה"ס, מממן גם מילגות לימודים לצעירים בעלי כשרונות. - ב-1908 הוא רוכש כשליש מאדמות המושבה הרטוב, שמצבה הכלכלי בכי רע, ומקים שם חווה חקלאית מקצועית, המספקת עבודה בשכר לנזקקים ומגדלת את עדר פרות החליבה המסודר הראשון בארץ. מנהל החווה אף רוכש עבורו את אדמות מגדל, לניסויים בגידול כותנה. - בשנים הבאות תדע רוסיה תהפוכות, ופעילותו של גולדברג רק תגבר. משנה זו ואילך הוא גם עורך ומו"ל של השבועון "העולם", בטאונה העברי של ההסתדרות הציונית. 7 פרדס גולדברג - בפרוץ מלחה"ע 1 נמצא גולדברג בגרמניה, שקוע בפעילות התנועה הציונית ובתכנון החיסול המוחלט של עסקיו ברוסיה ועליית המשפחה כולה לא"י, ובקושי רב מצליח לחזור לווילנא. במהלך תקופה זו (1914-1918) ימשיך, למרות הקושי והסיכון האישי האדיר, לנוע ברחבי אירופה ולחצות את קו החזית כדי להמשיך בפעילותו הציונית ולקדם את רעיון הבית הלאומי בארץ-ישראל ההולך וקורם עור וגידים בחסות ממשלת בריטניה ושר החוץ שלה, הלורד בלפור. יצחק לייב גולדברג

9. 8 ב-1914 מבקרים "תאומי ציון" בארץ כהכנה לתרומות והשקעות בקנ"מ גדול, אך מלה"ע 1 קוטעת את תכניותיהם. את האוסף הציוני העצום שלו ואת ארכיונו האישי הוא מעביר מרוסיה להרטוב (לימים יאבד הכל כשתישרף החווה, במאורעות 1929).בביקורו זה הוא מחליט לרכוש את אחוזת הלורד גרייהיל (115 דונם) בהר-הצופים לצורך הקמת האוניברסיטה העברית. - באוגוסט 1916, בישיבת ההנהלה הציונית בלונדון, מקדיש גולדברג את אדמתו בהר-הצופים לאוניברסיטה העברית ותורם סכום כסף נוסף להקמתה. - ווילנא, הקרובה לחזית, מתמלאת פליטים, בהם יהודים רבים שגורשו מאזור הקרבות. רשל מיכלובנה מתמסרת לטיפול בפליטים, ויצחק לייב מתכונן לעבור עם המשפחה לפטרבורג. - בשל נסיעתו לישיבת הועד הפועל הציוני בקופנהגן בזמן המלחמה נאסר על גולדברג לגור בפטרבורג והוא משתקע זמנית עם משפחתו במוסקבה, שם נרתמת רשל מיכלובנה בכל מירצה להקמת "הבימה". את אותם משאבי נפש וממון שהשקיעה בהנחלת הלשון בבתי-הספר "יהודית" היא משקיעה כעת בהחייאת השפה העברית באמצעות התיאטרון. פרדס גולדברג עם סיום הקניה, ליד הכותל: אפל, בוריס, סוקולוב ויצחק-לייב יצחק לייב גולדברג

10. 9 - שנות המלחמה והמהפכה ברוסיה היו רבות תהפוכות ליצחק-לייב גולדברג ולמשפחתו המפוצלת בין מזרח אירופה ומערבה: הבת הבכירה ניוטה נישאת וחיה בלונדון, יתר בני המשפחה במוסקבה, ואילו יצחק-לייב ואחיו בוריס מצליחים לנוע בין רוסיה לבין מערב- אירופה ולטפל הן בעסקי המשפחה והן בעינייני התנועה הציונית בתוך רוסיה ומחוצה לה. במכתבים שכתב יצחק לייב לחתנו שבלונדון לאחר מהפכת אוקטובר באו לידי ביטוי תפישת עולמו ותכניותיו לעתיד. וכך הוא כותב: פרדס גולדברג "...אם כיום אני עוסק הרבה בעסקים, אין זאת מרדיפה אחר עושר לעצמי, אלא אך ורק בכדי ליצור אמצעים גדולים יותר עבור צרכינו התרבותיים והמיישבים. מעולם לא שאפתי להיות עשיר, מטרת חיינו איננה צבירת הון עבורי ועבור ילדי, אבל כל שאיפתי היא להקדיש את כל אמצעי לעניין הגדול הזה, אשר עבורו, אני וידידי עובדים זה 37 שנים." "...עלינו להתחיל לחשוב על החזרה למולדתנו יחד...ולהיות מוכנים לנסיעה. אנו צריכים להתחיל לחסל את עסקינו הישנים ולא להתחיל עסקים חדשים..." - ב-1918 מונחת אבן הפינה לאוניברסיטה בהר-הצופים. שנים רבות יהיה חלקו העצום של יצחק לייב גולדברג בהקמת האוניברסיטה, מחזון ועד מימון, עלום ובלתי- ידוע, ולעתים קרובות אינו זוכה להכרה גם כיום. הנחת אבן-הפינה לאוניברסיטה העברית בהר-הצופים יצחק לייב גולדברג

11. ב-1918עולה גולדברג לארץ ישראל. ב-1919 מצטרפים אליו כאן בתו וחתנו, ניוטה ושמואל, ושתי נכדותיו, וב-1920 עולים ארצה יתר בני המשפחה, אשר מתיישבת בבית ברח' אלנבי מס' 3, שיהפוך מאוחר יותר לאלנבי 111. 10 בקומת הקרקע גרים ניוטה ושמואל טולקובסקי ושתי בנותיהם, בקומה מעל גרים יצחק-לייב ורשל מיכלובנה, ובדירה על הגג הצעיר בילדיהם, בנימין זאב. את הפרדס ברמת-גן מנהל החתן, שמואל טולקובסקי, אגרונום ומומחה לפרי הדר. מן החווה בהרטוב מגיעה יום-יום ברכבת תוצרת טרייה לבית המשפחה בת"א, למוסדות שונים בעיר (עבור נזקקים), ולפרדס. יצחק-לייב בעל המרץ האינסופי משכים קום מדי בוקר ויוצא לפגוש את השליח מהרטוב, המגיע ברכבת הראשונה מירושלים. פרדס גולדברג בית המשפחה ברחוב אלנבי בתל-אביב. ב-1919 רוכש גולדברג את הזכויות להוצאת "חדשות הארץ", שיהפוך לעיתון "הארץ". מעתה ועד 1922 ישקיע 4000 לירות מצריות, הון עתק באותם ימים, בעיתונו, המצוי בגרעון תמידי, בדומה למפעליו האחרים בארץ כדוגמת החווה בהרטוב או הפרדס שירכוש ברמת-גן, ואת כולם הוא מטפח בדבקות (ובהפסדים כספיים כבדים) מתוך אידיאליזם ציוני טהור. יצחק לייב גולדברג

12. 11 מ-1920 ואילך תומך גולדברג בכל מפעל תרבות המתקיים בשפה העברית: הגימנסיה העברית הרצליה, אולם "אוהל שם" בת"א, הוצאת "אמנות", עיתון "הארץ", ועד הלשון העברית, המדרשה למורים (סמינר לוינסקי), ועוד. רשל מיכלובנה מוסיפה לפעול למען התיאטרון העברי ומייסדת עם מקורביה את התא"י (תיאטרון ארץ-ישראלי). ביתם בתל-אביב הופך עד מהרה בית-ועד לחכמים. חיים נחמן ביאליק, שאותו הכיר יצחק לייב עוד באודסה שברוסיה, הופך חבר קרוב עוד יותר ולאיש סודו. לאחר מותו של גולדברג יכתוב עליו הסופר יעקב פיכמן: "ידידי הספרות העברית החדשה היו תמיד מעטים, והוא היה אחד הטובים והמסורים שבהם – אדם שסמכנו עליו תמיד, אדם שתמיד נתן לנו את ידו, יד-אמונה." פרדס גולדברג גולדברג וחברו ביאליק בביקור בפרדס יצחק לייב גולדברג

13. 12 פרדס גולדברג שלוש מתוך תעודות מניה רבות ושונות שרכש י. ל. גולדברג, במהלך השנים, לטובת מימון מיזמים לעידוד ההתיישבות והכלכלה בארץ-ישראל. מתוך: "שישים תעודות כלכליות מארץ-ישראל" 1870-1944 - אוסף סידני אולסון מוזיאון ישראל, ירושלים. יצחק לייב גולדברג

14. 13 שנות ה-20 מסתיימות באופן טרגי עבור המשפחה: בן-הזקונים המוצלח, בנימין, נהרג במאורעות 1929, עת יצא לעזרת נצורים שכותרו ע"י המון ערבי. קודם לכן עוד הספיק לסייע בחילוץ בני משפחתו ששהו באותה עת בירושלים, ומחלון הרכבת, בדרכו לתל-אביב, ראה את חוות אביו בהרטוב עולה באש. בנימין, שנורה בגבו, נטמן בקבר-אחים בבית הקברות ברחוב טרומפלדור בתל-אביב, שם קבורים גם הוריו. בן 24 היה במותו. פרדס גולדברג לא ניתן היום לשחזר את היקף מפעל ההנצחה שיזם יצחק-לייב לזכר בנו, ואשר כלל קרנות למילגות לימוד לניזקקים באין-ספור מוסדות חינוך. ברמת-גן הוקם ביה"ס "בית בנימין" מול בית העירייה, ובתל-אביב הקים גולדברג את מועדון הנוער "בית בנימין" ברחוב הירקון. יצחק-לייב אף רוכש שטח אדמה נוסף ברמת-גן – גבעת כורכר הסמוכה לפרדס – להקמת שכונה חדשה שתיקרא "תל-בנימין", לזכר בנו. תהיה זו בנימין זאב גולדברג 1905-1929 שכונת יוקרה שתצטיין בערכים תכנוניים ואסתטיים ברמה שאינה מוכרת עד אז בארץ. ביומנו הוא רושם: "הנני מייסד שכונה חדשה סמוך לפרדס שלי בשם "תל-בנימין" ועוד הרבה מחשבות בלבי לפעול פעולות שונות ששמו ישאר חי וקיים בעמנו וארצנו. כל אלה נותנים לי ספוק נפשי ומעט תנחומים". יצחק לייב גולדברג

15. 14 בינואר 1935, במלאת ליצחק לייב גולדברג 75 שנים, כותב לו, בין יתר המברכים, ידידו הותיק מאיר דיזנגוף: " רבים הם המוסדות והמפעלים בעירנו ובארץ כולה שהיו מטים לנפול לולא ידך הנדיבה אשר באה לעזרתם ועל פי רוב בסתר,בעילום שם, כדרך האצילים ממדרגה רמה, אשר מעשיהם עצמם הם גמולם. אתה הנך בלי הגזמה הסמל הנאה ביותר של "הציוני האלמוני" הנושא בעול בלי כל שאיפה קלה לפרסום...". באביב 1935 מאובחנת אצלו מחלת דם קשה, וביולי יוצא יצחק לייב בחברת רעייתו לטיפול רפואי בציריך, ומשם לקונגרס הציוני ה-29. אך עוד לפני תום הקונגרס הוא חש ברע ומובהל לבית החולים, שם נפטר יצחק לייב גולדברג ב-13 בספטמבר 1935. במותו מצווה יצחק לייב גולדברג את מחצית רכושו ליורשיו, ואילו את המחצית השנייה הוא מוריש לקרן הקיימת לישראל. היה זה העזבון הגדול ביותר אי-פעם בתולדות התנועה הציונית עד אז. פרדס גולדברג רשל מיכלובנה ויצחק לייב גולדברג יצחק לייב גולדברג

16. עבר,הווה ועתיד: תצפית מ"הר נפוליאון",שניצב בלב הפרדס, לכוון רמת-גן של ימינו פרדס גולדברג תל-אביב פרדס בלב העיר

17. 16 פרדס גולדברג מיקומו של המתחם, באזור מפגש הירקון והאיילון, בעל חשיבות איסטרטגית מימי קדם (למפגש הנחלים ניתן היה להגיע בכלי שייט מן הים לצרכי מסחר) ועד היום (מימשק המע"ר של תל-אביב ושל רמת-גן המתפתחים משני צידי נתיבי-איילון).ראשיתו של הפרדס באדמות חקלאיות לצד דרך שכם העתיקה ("הציר החילוני"), אשר לאורכה התפתחה במאות ה-19 וה-20 גם ההתיישבות היהודית מתל-אביב לכוון פ"ת. עד להקמת המושבה הטמפלרית שרונה היו אלה אדמות שעובדו ע"י תושבי הכפר הערבי ג'רישה(שבע טחנות), ומאוחר יותר נרכשו ע"י המתיישבים הגרמנים והיו לאדמותיה החקלאיות של המושבה. בשנת 1918 רכש יצחק לייב גולדברג את הדונמים הראשונים מן הגרמני קאפוס, ואח"כ המשיך וגאל בהדרגה חלקות נוספות של אדמה חקלאית, תוך שהוא מרחיב ומשכלל כל הזמן את הפרדס. כמו כן רכש גם גבעה של אדמת כורכר, עליה יסד מאוחר יותר את שכונת תל -בנימין שברמת-גן. הפרדס היה התגשמות חלומו מאז ביקורו הראשון בא"י: פיתוח ענף ההדרים. אך למושבה הצעירה רמת-גן, שנוסדה ב-1921, היה הפרדס מקור מחיה עיקרי (ולעתים אף יחיד) וכח מניע אדיר לכלכלתה המתפתחת, ואילו גולדברג עצמו – פטרונם הדואג והמיטיב של תושביה, שמרביתם התפרנסו מן הפרדס. פרדס גולדברג הפרדסים מעברו הצפוני של הכביש השחור(ז'בוטינסקי) בין ירקון לאיילון

18. 17 מהיכן ועד היכן השתרעו אדמות י.ל. גולדברג ומה היו גבולות הפרדס קשה לקבוע במדוייק. במפה זו, למשל, לא נכלל השטח בין דרך הרצליה (אבא הלל) לכביש ה'שחור' (דרך פ"ת), שהיה גבולו הדרומי של הפרדס. אך באשר למשמעותו של פרדס גולדברג ב-18 שנות קיומו יש עדויות ממקורות שונים אשר מציינים לשבח את יחס ההנהלה לפועליםוהשכר הגבוה ששולם להם, את ההקפדה על עבודה עברית, את תפוקתו של הפרדס ותוצרתו ששמה הלך לפניה, ואת האופן המקצועי בו נוהל הפרדס ע"י חתנו של גולדברג, שמואל טולקובסקי, שהיה אגרונום בעל שם עולמי ומומחה להדרים. מה פלא, אם כך, שפרדס גולדברג היה גאוותה של רמת-גן! תל-גריסה פרדס גולדברג בית האריזה שכונת תל-בנימין תכנית חלוקה למגרשים של חלק מאדמות הפרדס - ארכיון המשפחה שכונות רבות קמו על השטח שהיה פרדס גולדברג: שכון הותיקים, שכונת עלית, שכונת גפן ושכונת תל-בנימין שייסד גולדברג ב-1932 על גבעת כורכר, וקראה ע"ש בנו בנימין שנפל עלמשמרתו במאורעות 1929. כיום השכונה היוקרתית היא פנינה בלב ר"ג הסואנת, ההולכת ונעלמת בשל הפיתוי לבקש תב"ע מקומית שתגדיל את זכויות הבנייה המותרת. אשר לתל- גריסה, זהו שצ"פ נדיר בלב המטרופולין המציע, בין היתר, תצפית מדהימה על ת"א ור"ג. בין ירקון לאיילון

19. 18 פיתוח ענף ההדרים היה חלומו של גולדברג עוד מביקורו הראשון בארץ, ועל הפרדס היתה גאוותו – וגאוות עובדיו. היחס לפועלים היה לדוגמה, ושכרם גבוה מזה של העובדים בפרדסים השכנים. במשבר הכלכלי של 1927-1928 תרם גולדברג 100000 לירות ל"קרן חוסר העבודה" - סכום השווה אז ל-300000 ימי עבודה(!). בנוסף, נטע גולדברג על גדות האיילון מטע בננות ששווקו לאירופה ע"י "תנובה" – וזו ראשיתה של "תנובה אקספורט". דחיפה נוספת לתעשייה נתן כאשר מכר, בסכום סמלי, חלקה משטח תל-בנימין למייסדי מפעל "עסיס", והעביר להם ללא תמורה את הפרי הנחות מן הפרדס("בררה") לצורך ייצור ריבה. פרדס גולדברג לעיר רמת-גן היו הפרדס ובעליו, באותן שנים, בבחינת סם-חיים, כוח מניע ראשוןבמעלה ומנוף שאין שני לו לפיתוח העירהצעירה. הטקסט (משמאל) והתצלום מתוך: קורבמן – צלם תל-אביבי אחר, 1919-1936, מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב 2004 בין ירקון לאיילון

20. 19 הערכים שייצג הפרדס "תחילה קיבלו בעלי הפרדס ומנהליו את תורת ה"בוירג'ים" של יפו ואת סדרי העבודה של קפוס הגרמני. אבל, תוך זמן קצר למדי השתנו פני הדברים...בעליו החדש ובעיקר חתנו, עושה דברו, שניהל את הפרדס, הביאו מהפכה בכל סדרי-החיים. הם ביערו את השגרה והמסורת של פרדסי-יפו, והנהיגו "אמריקניזציה" בשיטות העבודה והעיבוד בפרדס. הכנסת השיטות האמריקניות- קליפורניות החדשות, מיכון העבודה, המכשירים והבסיס המדעי שלהם, וכן המרץ והטיפול המסור, נתנו את פריים." (שמואל אביצור, עם חופי הירקון לפני קום המדינה, תל-אביב 1980 ) ערכים היסטוריים: התיישבות לאורך ההיסטוריה (תל היקסוסי, הכפר הערבי ג'רישה, אדמות הטמפלרים, גאולת האדמות מטעמים ציוניים ע"י י.ל.גולדברג ולבסוף – העיר רמת-גן), וכן גילגולים שעבר בית האריזה (בין היתר שימש זמן מה את מכבי-האש של ר"ג). ערכים חברתיים: עבודה עברית, שכר הוגן, תנאים טובים, מסירות,התמדה, דאגה לעובדים ולמשפחותיהם, מקצועיות וגאווה מקצועית. ערך כלכלי: הפרדס וגופים הקשורים אליו (מפעל "עסיס", למשל) פירנסו בכבוד את אנשי ר"ג. ערך מדעי: הפרדס בבעלותו של גולדברג ובניהולו של האגרונום ש.טולקובסקי היה סמל לקידמה מדעית בתחום החקלאות, ליזמה וליצירתיות. בין היתר פותח בו זן משופר של תפוזים, שהיה למותג "לורד",ועליו היתה גאוות הפרדס. כמו כן, רכישת אדמת תל-גריסה והעמדתה לרשות האוניברסיטה העברית בד בבד עם מימון המחקר היא התגלמות תפישת עולמו של האיש שראה בהגשמה האקדמית ערך לא פחות חשוב מן ההגשמה המעשית. ערך נופי: הפרדס, על מבניו ומתקניו השונים, כמו גם התל המתנשא בתוכו, הם בבחינת נופי תרבות אופייניים לארצנו. ערך אורבני: על אדמות הפרדס קמו שכונות שלמות המהוות אבני-יסוד בבנייתה של ר"ג כמו שיכון הותיקים, שכונת עלית ושכונת גפן, וכן שכונת תל-בנימין היוקרתית, שתוכננה כשכיית-חמדה אדריכלית ומהווה היום "שמורת נדל"ן" (בסכנת הכחדה) בלב העיר. פרדס גולדברג בין ירקון לאיילון

21. 20 בית האריזה השטח בו אעסוק תחילה הוענק לעיר רמת-גן, בהתאם לצוואתו של יצחק ליב גולדברג, בתנאי שיוקם עליו בית-ספר. לימים, התמלא תנאי זה כאשר הוקמו על השטח מכללת שנקר, ואח"כ גם מתנ"ס "חרוזים" שבפינת הרחובות ידע-עם ואנה פרנק. מתחם זה, על בית האריזה שבו, וכן שכונת תל-בנימין על גבעת הכורכר שממערב לרחוב ביאליק, הינם שרידי אדמות גולדברג היחידים שנותרו בתוך תחומה של העיר רמת-גן. (תל-גריסה והשטח שסביבו, כולל הבאר, עבר במרוצת השנים לידי תל-אביב). פרדס גולדברג רמת-גן ( באדיבות עיריית רמת-גן – מחלקת תכנון ) בית האריזה-מתחם שנקר

22. 21 בשטח האמור, ניצב עד היום בית האריזה הגדול של הפרדס, שהחליף ב- 1928 את 18(!) צריפי האריזה שהיו פזורים בפרדס, והיה בית האריזה המודרני הראשון בארץ. קירות המבנה החיצוניים והעמודים התומכים את הגג מבפנים בנויים לבני סיליקט. הגג, שהוחלף במרוצת השנים, משופע בשני כיוונים, עם "מדרגה" שיוצרת פתח נמשך לאורך הגג בשני הצדדים לצורך החדרת אור ולאיוורור. פתחים אלה מכוסים תריסי עץ, שעשויים להיות התריסים המקוריים. פרדס גולדברג רמת-גן בית האריזה-מתחם שנקר

23. 22 סביב מתחם המכללה והמתנ"ס, מעברם השני של הרחובות המקיפים אותם, יש מבני מגורים. למרות זאת, נראה כי תושבי המקום אינם מודעים לאתר המסתתר מאחורי חומת האבן. שרידי החומה שהקיפה את המתחם נראים גם בתוך החצר, הקטנה יחסית, של המכללה, ועליהם גדר. פרדס גולדברג הגישה אל המבנה הגדול, שהיה פעם בית-אריזה, מתבצעת מתוך מתחם בית הספר, דרך החצר הקטנה בה יושבים תלמידים בזמנם החופשי. רמת-גן בית האריזה-מתחם שנקר

24. 23 מבנה בית האריזה מוקף מבנים טרומיים שונים אשר נוספו במרוצת השנים בשל צרכים שהתעוררו ודרשו מענה, כאשר השיקול המנחה הוא פונקציונלי-כלכלי בלבד. כך, למשל, הכניסה לתוך בית-האריזה עוברת דרך מבנה קטן הדבוק אליו (ראה תמונה מימין). פרדס גולדברג פנים בית-האריזה מפתיע את הנכנס: נראה כי כולו, למעט הגג החדש, שמור פחות או יותר כפי שהיה. המבנה מכיל ציוד מכני ומתפקד כסדנא עבור תלמידי המכללה לעיצוב בפלסטיקה, זכוכית וכד'. בבדיקה שטחית, נראה כי המבנה מתוחזק כראוי, מן הסתם הודות לציוד שהוא מכיל ולפעילות המתבצעת בתוכו. רמת-גן בית האריזה-מתחם שנקר

25. 24 פרדס גולדברג רמת-גן בית האריזה-מתחם שנקר

26. 25 מתחם בית האריזה מוקף חומת אבן (לפחות בחלקו) ובתוכו גם בריכת ההשקייה. יתכן מאד שהחומה בחלקה היא בעצם שריד לקיר של בית האריזה הישן יותר, מתקופת הטמפלרים, מאחר ויש בה פתחים הנראים כחלונות. בעוד שמבנה בית האריזה, שנשתמר היטב, משמש את סדנאות ביה"ס (ניפוח זכוכית, פלסטיקה וכד'), נראה כי לחצר שמעבר לחומה אין גישה ישירה, או לפחות לא כזו ההופכת אותה לחלק נגיש ואינטגרלי של ביה"ס. בחצר בית האריזה מצויים שרידיה של בריכת ההשקייה. פרדס גולדברג רמת-גן ביקור בפרדס: הזוגות ביאליק, גולדברג וטולקובסקי בית האריזה-מתחם שנקר

27. 26 "הר נפוליאון" (תל גריסה) פרדס גולדברג תל-גריסה זכה לכינוי "הר נפוליאון" בפי תושבי האזור שסברו כי זוהי סוללה שהוקמה לצורך תצפית על הסביבה ע"י חיילי נפוליאון, תחת פיקודו של הגנרל קלבר, שאכן חנו במקום ב-1799. תל-אביב תל גריסה-"הר נפוליאון"

28. 27 ליד הפרדס, בסמוך לשפך המוסררה, נמצא תל-גריסה (ג'רישה) המכונה "הר נפוליאון". כאמור, זהו אזור מפגש שני הנחלים שאליו ניתן היה להגיע בכלי שייט מן הים, וסביר היה שיימצא בו יישוב קדום. אגב חפירת בורות, בסמוך לפרדס טודרוס השכן, נתקלו פועלי הפרדס בקבר ובו שלד אדם, חוד ברונזה וכדי חרס. מנהל הפרדס זימן מייד ארכיאולוג לצורך בדיקה ראשונית בה נתגלו כמה קברים קדומים. גולדברג רכש את אדמת התל והעמידו לרשות האוניברסיטה העברית. בשנת 1927 החלו החפירות ובמקום, שהיה מצודה היקסוסית, ניתגלו ממצאים רבים מן התקופה הכנענית התיכונה אשר מעידים על עיר משגשגת: כור יוצרים, כלי חרס וקרמיקה מיקנית,כלי נשק מברונזה, תכשיטים, וחרפושית ענקית. בכל 4 עונות החפירה, מ-1926 עד 1940, מימן גולדברג את החפירה (לאחר מותו הגיע המימון מעיזבונו). התל, שניזנח מאז, ניצל למעשה ע"י גולדברג אשר גרם להכרזתו כאתר ארכיאולוגי. פרדס גולדברג תל-אביב תל גריסה-"הר נפוליאון"

29. 28 כאז כן היום, התל, המהווה חלק ממתחם ראש-ציפור ומשתייך מבחינה מוניציפלית לתל-אביב, מציע תצפית יוצאת דופן על נוף מגוון ומשתנה. המשקיף מראש התל יבחין במספר אלמנטים: - השכונות הצפוניות של תל-אביב, ממערב - המע"ר של רמת-גן, מדרום - העיר רמת-גן ממזרח, ששכונותיה הסמוכות מתאפיינות בבנייה נמוכה וגגות רעפים - פארק הירקון המשתרע מצפון (שבע טחנות) - הסמיכות האיסטרטגית לציר האיילון פרדס גולדברג מע"ר רמת-גן תל-אביב מדרום לירקון תל-אביב מצפון לירקון אוניברסיטת ת"א ומרכז רבין גני-יהושע – פארק הירקון תל-אביב תל גריסה-"הר נפוליאון"

30. 29 הבאר בסמוך לתל-גריסה נמצאת החווה החקלאית "תלמי אביב", המשמשת את תלמידי בתי הספר בתל-אביב במסגרת תוכנית הלימודים. בחווה, שהיתה אף היא חלק מפרדס גולדברג, מצוייה בין היתר גם באר אנטיליה ששימשה להשקיית הפרדס. למתחם בנוי זה, שהינו נדיר בלב שטחים עירוניים כאלה, ערך היסטורי ואסתטי שאינו מוטל בספק, ומן הראוי היה לשמרו – מה גם שמתקיימת שם פעילות חקלאית-חינוכית באופן שוטף. למרבה הצער, אין המקום זוכה לטיפול הראוי, וקיימת סכנה שיתדרדר וייהרס. כמו כן, מצער הדבר שמלבד אותם תלמידים, הזוכים להכיר את האתר הודות לפעילות המתבצעת בו, אין לציבור הרחב גישה למקום. לטעמי, דווקא פעילות מסוג זה – "חקלאות עירונית" – ניתן לפתח כפעילות פנאי לציבור המעוניין בכך, ולשמר בדרך זו לא רק את האתר ומתקניו אלא גם את תכניו, שאף הם ראויים לשימור. פרדס גולדברג תל-אביב חווה חקלאית "תלמי אביב"

31. 30 שימור ושיקום עובדת היותו של בית האריזה בתחום מכללת שנקר היא ששמרה עליו מחורבן, והיא שיכולה וצריכה, לדעתי, להיות המפתח לשימורו. כל מה שסימל "פרדס גולדברג" ובית האריזה שלו, מן הראוי שיהיה יקר גם למפעל חינוכי זה: העשייה, ההתמדה, המצויינות, המקצועיות, הצניעות מחד והגאווה מאידך – כל אלה ערכים המתגלמים במבנה . פרדס גולדברג 1. להכריז על בית האריזה כמבנה לשימור. 2. יש להכין פרוגרמה יחד עם הנהלת המכללה ועם התלמידים תוך חתירה לפתיחת המבנה לשימושם של כל תלמידי המוסד (למשל: להכשירו כאולם התכנסות) ולבניית תחושת השייכות למקום בקרב הלומדים בו. 3. לבחון אפשרות לפתוח את המבנה המשוקם לשימוש הקהילה החיה סביבו – בין אם באמצעות ביה"ס עצמו או במסגרת מתנ"ס חרוזים (למבנה דלת גדולה לכוון רחוב ידע-עם). 4. לטפל גם בחצר רחבת הידיים – נכס בפני עצמו במתחם הניצב בלב העיר – ולחבר אותה גם לחצר המכללה באופן שיאפשר לתלמידים ליהנות ממנה באופן שוטף. 5. לראות את בית האריזה כחלק ממכלול האתרים שנותרו מן הפרדס ולטפל בכולם! לדעתי, יש לנקוט בצעדים הבאים: רמת-גן הצעה לתכנון

32. 31 בשלב הראשון יש להתמקד במתחם מכללת שנקר, מאחר ויתכן שכבר כעת יש תוכנית להרוס את בית האריזה לטובת בנייה חדשה. לדעתי, יש לנצל דווקא את זאת שבמכללת שנקר מגמה לתכנון אדריכלי וסביבתי, אשר, למיטב ידיעתי, אפילו עוסקת באופן ספציפי בפרוייקטים של שימור. יש להציע את תכנון שימורו של בית האריזה לא רק כפרוייקט לתלמידי המגמה, כי אם כנושא לתחרות הנושאת פרס כספי, כאשר הפרוייקט מוגדר עקרונית כמיועד לביצוע. כך תושגנה שתי מטרות: 1. בניית מודעות בקרב הקהילה בכלל ותלמידי המכללה בפרט. 2. מתן דחיפה במישור המעשי. פרדס גולדברג מכללת שנקר בית האריזה מתנ"ס "חרוזים" רמת-גן הצעה לתכנון

33. 32 אשר לתל-גריסה, רשות העתיקות הכינה, בשנת 2004, פרוגרמה לפיתוחו, על פיה ייסגרו חלק מן הבורות החפורים כרגע ושני אלמנטים בלבד יזכו לפיתוח נוסף: הארמון, ומפעל המים. כמו כן מדברת הפרוגרמה על מעורבות של הקהילה – במקרה זה תושבי השכונה הרמת-גנית הסמוכה, אשר עבורם המקום הוא בראש ובראשונה שצ"פ – שתהפוך את התל לאתר ארכיאולוגיה עירונית שבחפירתו ישתתפו תלמידי בית הספר. התל, שנזנח במשך שנים רבות, יכול וצריך לזכות בחיים חדשים, מה גם שבמרחק לא רב ממנו שוכן ביה"ס התיכון "אוהל שם". ניתן בהחלט להציע, במסגרת לימודי א"י, ארכיאולוגיה כמקצוע לבגרות במשולב עם עבודה מעשית של התלמידים בחפירות תל-גריסה. תכנית מצב קיים תכנית מצב מוצע פרדס גולדברג בנושא זה התפרסמה כתבה בתאריך 25.5.2005 במדור מדע וסביבה באתר "וואלה!חדשות" תחת הכותרת "גבעת נפוליאון בת"א תהפוך לפארק ארכיאולוגי". ברם, הכתבה, המתארת תכנית להקמת מערך שבילי טיול וחשיפת שרידי הארמון עוררה התנגדות מצד ארגוני הירוקים, שהעלו את הנושא על סדר היום הציבורי מתוך חשש שמא יהפוך התל לפארק "רגיל" כדוגמת גני-יהושע. תל-אביב הצעה לתכנון

34. 33 שכן, לתל, מלבד היותו אתר ארכיאולוגי, פוטנציאל פיתוח נוסף: שצ"פ בלב העיר, בין המע"ר של תל-אביב לזה של רמת-גן, ובקרב רבים רווחת הדעה כי חובה לשמר את התל דווקא כאותו שצ"פ, ולהמנע מלפתח אותו יתר על המידה. המצדדים בגישה זו רואים חשיבות רבה בשימור חלקת הבר הטבעית, הן כבית גידול לכ-100 מינים שונים של צמחים והן כנוף אפייני שכמעט ונכחד מן האזור. אלה חוששים מפני הפיכת האתר לפארק מלאכותי, עוד חלק מפארק הירקון רחב-הידיים, זאת מבלי לתת את הדעת על אופיו המיוחד ועל הצורך לשמרו. פרדס גולדברג לדעתי, יש לשלב בין השניים ולפתח את תל-גריסה כאתר ארכיאולוגי עירוני פעיל, תוך שימור נופו המיוחד. ברצוני להדגיש כי כרגע המקום מוזנח לחלוטין וממילא אינו נגיש במיוחד, ולכן חובה למצוא דרך לטפחו ולתחזקו באופן שוטף גם אם אין משנים את אופיו הבוטני והנופי. תל-אביב מתוך: עיתון תל-אביב – חדשות המהדורה השבועית 19.5.2006 הצעה לתכנון

35. 34 לאור הפיתוח העתידי אשר מתוכנן במתחם "ראש ציפור", יש מקום לחפש דרך לחבר בין שלושת האתרים אשר נותרו היום מן הפרדס: בית האריזה במתחם שנקר, תל-גריסה אשר נותר, הודות לגולדברג, הן כאתר ארכיאולוגי עירוני והן כשטח פתוח בעל איכויות יוצאות דופן בנוף המטרופולין, ואתר הבאר האנטילית במתחם "תלמי-אביב". מסלול הליכה, לדוגמה, בין שלוש התחנות הנ"ל יכול לספר, בעזרת שילוט נאות, את סיפור הנדיב הלא-ידוע. פרדס גולדברג הצעה לתכנון

36. רשימת מקורות: 1. גרשון גרא, הנדיב הלא ידוע 2. שמואל אביצור, עם חופי הירקון לפני קום המדינה, תל-אביב 1980 ( מוזיאון קריניצי, ר"ג) 3. בתיה כרמיאל, קורבמן – צלם תל-אביבי אחר 1919-1936 מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2004 4. מועצת העיר רמת-גן, יומני מלחמה 1944-1945 , ארכיון (מוזיאון קריניצי, ר"ג) 5. רשות העתיקות, תל-גריסה("גבעת נפוליאון")פרוגרמה ראשונית לשימור ולפיתוח 2004 6. וואלה!חדשות, "גבעת נפוליאון" בתל אביב תהפוך לפארק ארכיאולוגי, 25.5.2005 7. עיתון תל-אביב, אלי סניור, גזר דין מוות לשטחי הטבע, 19.5.2006 8. יצחק לייב גולדברג – חייו ופעולותיו, בהוצאת משפחתו של י. ל. גולדברג ז"ל 9. ארכיון המשפחה פרדס גולדברג