מגיש: אפיק כהן סיור מספר: 2 שם הסיור: צפון מדבר יהודה 5 בנובמבר 2006

1. מגיש: אפיק כהן סיור מספר: 2 שם הסיור: צפון מדבר יהודה 5 בנובמבר 2006

2. צומת הלידו סלע PEF קומראן עין פשחה חירב'ת מזין (מדין) ציון נקודות המסלול במפה

3. זמני נסיעה: • רכבת צפון 06:30 • צומת הלידו 08:50-10:30 • עין פשחה (עינות צוקים) 10:40-13:15 • חירב'ת מזין (מדין) 13:20-14:00 • קומראן 14:10-17:30 • רכבת צפון (סוף סיור) 19:30

4. הדרך מכביש 443 עד צומת הלידו. העיר מודיעין- מודיעין היא עיר במחוז המרכז בישראל, הממוקמת בין ירושלים לתל אביב. שטח השיפוט שלה הוא 46,000 דונם. מודיעין הוקמה בשנת 1993, הוכרזה כמועצה מקומית עקב כניסת התושבים הראשונים ב-1996, וכעיר בשנת 2001. בשנת 2003 אוחדה מודיעין עם המועצה המקומית השכנה מכבים-רעות. העיר מודיעין ממוקמת באזור גבעות יהודה, משקיפה אל שפלת לוד ממערב ואל הרי ירושלים ממזרח. בשטחה נמצאות מספר גבעות כגון גבעת ברפיליה, גבעת שר וגבעת התיתורה. תכנונה של העיר מתחשב בפני הקרקע שלה: הרחובות הראשיים עוברים בעמקים שבין הגבעות (ונושאים שמות של עמקים שונים בארץ), ולאורכם פזורים מבני הציבור והשטחים הפתוחים והירוקים של העיר; אזורי המגורים נבנו על הגבעות עצמן. העיר נמצאת בשטח מחוז המרכז ומקבלת את שירותיה המנהליים בעיר רמלה, בירת מחוז המרכז. במודיעין נמצא בית כנסת מתקופת בית שני, חירב'ת טיטורה. ממזרח למודיעין שילת, החממות. ויקטור גרן (VICTOR GUERIN)- חוקר צרפתי מובהק שנחשב לאחד מחשובי החוקרים שפעלו בארץ-ישראל במחצית השנייה של המאה ה- 19, הוא חקר את מודיעין העתיקה וקברם של מתתיהו ובניו באופן שניתן להגדירו כמעט אובססיבי. בעקבות פרסום ידיעה בנושא בעיתון לה-מונד (על הפרסום המדובר ועל נושא חשיבותה של מודיעין לחוקרים הנוצרים ראה בהמשך), ביקר גרן ב- 27 במאי 1870 באל-מידיה ובתל א-ראס תוך תקווה למצוא את מבנה הקבר והתאכזב ממראה עיניו.

5. איזור השפלה השפלה, או שפלת יהודה, הוא אזור גאוגרפי במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: מזרח - הרי יהודה - הרים תלולים וגבוהים (ומכאן שמה- שפלה- נמוכה יחסית). במערב- מעבר ההדרגתי למישור החוף. בצפון - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק - ראש העין (עמק איילון ותוואי נחל איילון). בדרום - צפון הנגב (אזור נחל שקמה).אורכה כ 100 ק"מ, רוחבה הממוצע כ-10-15 ק"מ וגובהה 120-450 מ' מעל פני הים. נחל איילון- החיבור בין איזור השפלה לאיזור הרי יהודה. נחל איילון הינו מנחלי הרי יהודה.הוא מתחיל את דרכו מיובלים בהרי יהודה,זורם בעמק איילון משם הוא נכנס למאגר איילון וממשיך לרדת במורדות ההר,מזרחית לישובים כפר שמואל ומשמר איילון. הוא ממשיך לזרום מהשפלה ליד נמל התעופה בן גוריון, עד ששני יובליו הגדולים מתחברים זה לזה הוא מתחיל לזרום בתוך נתיבי איילון (בתל אביב) עד שהוא נשפך לירקון.

6. הרי יהודה

7. הרי יהודה הרי יהודה או הר המלך הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב עד למדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל היווה את לב ממלכת יהודה.ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה. בהרי יהודה טרסות חקלאיות כאשר עצי הזית הם הגידול הנפוץ באזור. נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: צפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור מתנשא לגובה 1,016 מ' מעל פני הים. מרכז - הרי ירושלים,האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-800 מטרים בשיאו. דרום - הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1026 מטרים מעל פני הים. כפר סאפה- מיקומו בהרי יהודה באזור בית אומר וצוריף. לכפר נוף עוצר נשימה - תצפיות מדהימות לעבר שפלת החוף. בשנת 332 לפנה"ס, מפגש היסטורי בין אלכסנדר מוקדון והכהן הגדול התרחש בכפר סאפה. מעלה בין חורון – קרב בית חורון לאחר הניצחון על אפולוניוס - מושל שומרון, יצא נגד יהודה המכבי וצבאו, מצביא סלאוקי נוסף בשם סירון - מושל קוילה שבסוריה. סירון ניסה לעלות עם צבאו לירושלים מכיוון השפלה, אך הותקף על ידי כוחותיו של יהודה המכבי במעבר הקשה של הדרך במעלה בית חורון. בקרב, אשר מאז ידוע כ"קרב בית חורון", הוכה המושל בידי יהודה המכבי. תבוסתו של סירון הייתה הגורם, שהעיר את העם מדיכאונו, ועדד את צעירי ישראל מכל רחבי הארץ להצטרף אל לוחמיו של יהודה המכבי.

8. מעלה אדומים חומת מגן

9. שכונת רמות- שכונת רמות-אלון נוסדה בצפון-מערב ירושלים בשנת 1974 - אחת מתוך 5 שכונות ענק שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי מסביב לעיר. במשך 23 שנות קיומה התפתחה השכונה למסגרת אורבנית בסדר גודל של עיר בינונית בישראל, והיא מונה כיום כ-40,000 תושבים. מדובר בעצם ב"עיר שכונתית", המשלבת פונקציות של עיר ושכונה יחדיו, בתוך המרחב המטרופוליטני העירוני של ירושלים. מיקומה של רמות על הציר התעבורתי המרכזי המחבר בין צפון ירושלים לתל-אביב, עושה אותה לחוליה מקשרת בין העיר הגדולה ירושלים לבין היישובים הקהילתיים היושבים על הציר או בסביבתו. רמות מספקת כבר עכשיו שירותים עירוניים ברמה גבוהה: שירותי חינוך, שירותי רפואה ובריאות, שירותי חברה, שירותי פנאי ונופש ומקורות תעסוקה. חומת המגן- בעוברינו באיזור מערב שעפת נתקלנו בחלק מחומת/קיר המגן. גדר ההפרדה היא מערכת ביצורים ומכשולים המוקמת על ידי ישראל מאז 2002, ומטרתה לחצוץ בין התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון לבין מרכזי אוכלוסייה ישראליים. מעלה אדומים- מעלה אדומים היא התנחלות ועיר ישראלית בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. שטח השיפוט שלה הוא 50,000 דונם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1991. העיר מעלה אדומים הוקמה כעיר לוין (מלשון ליווי) לעיר ירושלים.

10. סיפור השומרוני הטוב – (באיזור האכסניה) השומרוני הטוב הוא מושג נוצרי מפורסם. מקורו ב"דרשת השומרוני הטוב", אחת הדרשות המפורסמות בברית החדשה. הדרשה מופיעה ב"בשורה על פי לוקאס", פרק י', פסוקים 25 עד 37. בדרשה זאת מפרט ישו למאמיניו, את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך", שואל "מי הוא "רעך", ונותן כדוגמה סיפור על אדם פצוע ששכב בדרך. לפי הדרשה עבר במקום כהן ולא סייע לו, עבר לוי ולא סייע לו, ואילו דווקא השומרוני, שהיה בדרגה מעמדית פחותה, לפי היהדות, עצר במקום, חבש את פצעיו, השקה אותו, הביאו לפונדק, ואף שילם מכספו לבעל הפונדק עבור הלנת אותו פצוע. המושג "השומרוני הטוב" הפך כיום לביטוי לאדם המסייע לאחר באופן מיידי וללא תמורה. בית הערבה (היישוב הישן) בית הערבה הינו קיבוץ בצפון ים המלח ליד העיר יריחו השייך למועצה אזורית מגילות. שמו של היישוב נגזר ממיקומו בצפון הערבה. היישוב הוקם בשנת 1939 על ידי חלוצי תנועת נוער ציונית ופליטי אירופה שהגיעו דרך עליית הנוער. הקיבוץ ננטש במלחמת העצמאות בשנת 1948. בית הערבה (היישוב החדש) היישוב החדש הוקם בשנת 1980 כהיאחזות נח"ל במקום שבו ישב בעבר היישוב ובשנת 1986 היישוב אוזרח. בשנת 2000 היישוב העתיק את מיקומו בכ-5 ק"מ מערבה. היישוב מונה כיום כ-40 משפחות, מתוכן כ-30 המקיימות בו קיבוץ והשאר מתגוררות בבית הערבה כיישוב קהילתי.

11. אתרים בהם ביקרנו!בליווי המדריך והגיאולוג אלי רז

12. צומת הלידו(איזור בית הערבה – מפגש עם כביש 90) אבן (מונומנט), הונחה כ"אבן שואבת" למקום הנמוך בעולם. צומת הלידו – ה"שער" לאזור ים המלח הצפוני. מבנה ה"לידו" ההרוס משנות ה-70, שימש בעבר כמקום בילוי מצליח. הוא ננטש בעקבות בעיות בטחוניות באזור, וכיום הוא מבנה מפורק והרוס שניקרות בו תופעות ונדליזם והשחטה. על קירותיו המעוגלים ישנה מפה מודרנית שהיא למעשה חידוש למפה מתקופת ימי הביניים. מושגים ואישים עליהם הרחבנו בצומת הלידו: שבט הראוורנה – הובאו במיוחד מאפריקה לעבוד בחקלאות באיזור הסמוך לביצות ים המלח. עד היום נחשבים בני השבט לנחותים בבני עמם. מפעל האשלג- האשלגן המופק מים המלח חיוני להתפתחות צמחים, ולכן שימושו העיקרי הוא בדשנים. האשלג (זהו השם המסחרי של אשלגן כלורי), הוא התוצר העיקרי המופק בים המלח. קלי"ה- הוא קיבוץ ישראלי הממוקם בצפון ים המלח ליד העיר יריחו ושייך למועצה האזורית מגילות. היישוב הוקם בשנת 1968 כהאחזות נח"ל ואוזרח בשנת 1974. שמו של היישוב הינו נוטריקון של המילים :"קם לתחייה ים המוות".

13. משה נובומייסקי- יליד בארגוזין בקרבת ימת בייקל במזרח סיביר (1873), היה בהכשרתו מהנדס מכרות ומעורב בהקמת מפעל להפקת מלחים, בכריית זהב ובחקר אוצרות הטבע בסיביר. כאשר נדלק לרעיון הציוני נתוודע לאוצרות הטבע של ים המלח, בשנת 1905, במשרדו של פרופ' אוטו פרופ' וארבורג, מפעילי הוועדה הארץ-ישראלית של הקונגרס הציוני. אוטו וארבורג, מרצה לבוטניקה באוניברסיטת ברלין, העמיד לרשותו את הדין-וחשבון המדעי של הגיאולוג הגרמני בלאנקנהורן, על התכונות הכימיות ועל הממצאים הגיאולוגיים של מי ים המלח. .ים המלח הוא מקווה המים הגדול ביותר על פני כדור הארץ שיש בו מגנזיום, אשלגן וברום - שלושה יסודות כימיים חיוניים, שיש להם ביקוש רב. בשנת 1911 יצא נובומייסקי לראשונה לארץ-ישראל, למסע גישוש קצר. הוא סקר את חוף ים המלח ואת שפך הירדן לים, דגם ואסף ממצאים, ושב עמם למעבדתו בסיביר. באוקטובר 1920 עלה משה נובומייסקי ארצה ובאוקטובר 1921 העלה את כל בני משפחתו והושיבם בגדרה. מאז ביקורו הקודם תפס השלטון הבריטי את מקום העות'מאני ובמציאות החדשה התעוררו קשיים בהגשמת כוונתו להקים תעשייה כימית. הוא קיווה לזכות בתמיכתם של המוסדות הציוניים ושל בעלי הון יהודים ובתמיכתה של בריטניה, שביקשה לשבור את המונופול התעשייתי הגרמני על הפקת האשלג, שהוא מרכיב חיוני בתעשיית הדשנים ובייצור חומרי נפץ. כאשר נתקל נובומייסקי בעיכובים מינהליים, הקדים לקבוע עובדות בשטח. בשלהי 1922 קנה את הזיכיון של איברהים חזבון, ערבי-נוצרי מבית-לחם, שרכש לאחר המלחמה מהבריטים רישיון לחציבת מלח בהר סדום, זכויות שיט, ואת הצריפים שהופקרו במאחז התורכי בחוף צפון ים המלח. בד בבד הקים חברה להובלה על פני הים, שמעולם לא הופעלה, והקים את חברת "הירדן" לחיפושי נפט. בשנת 1924 הביא נובומייסקי מודדים למיפוי מקומן של בריכות האידוי, ערך סקרים עם הגיאולוג הממשלתי בלייק, הקים את חברת "הסינדיקט הארץ-ישראלי למכרות בע"מ" כמסגרת לקבלת סיוע למימון הניסיונות, לתכנון המפעל ולקבלת הזיכיון. בשנת 1925 אישר הנציב העליון לנובומייסקי להרחיב את ניסוייו בים. כאות לנחישותו ביקש נובומייסקי ממוסיה לנגוצקי, שעבד במשקה של אחותו בגדרה, לרדת עמו לים המלח ולנהל את הניסויים בעבודה שיטתית. לנגוצקי השתכן בבקתה של איברהים חזבון ב- 1925 ולבטחונו התחזה לרופא. הוא היה קשור למפעל עד מותו ב- 1968. ב- 1933 נשא לאשה את פרומה - גושנסקי, העובדת הראשונה במפעלי ים המלח.

14. עינות צוקים

15. הר נבו- הר בעבר הירדן המזרחי. מראשו ראה משה לפני מותו את "כל הארץ" שנועדה לבני ישראל (דברים ל"ב 49; ל"ד 4-1). משה מת על ההר אולם נקבר בגי, בארץ מואב (דברים ל"ב 50; ל"ד 6-5). לפי המתואר בספר דברים נמצא ההר בארץ מואב, על פני יריחו, ליד ערבות מואב. גם 'הר העֲבָרִים' ו'ראש הפִּסגה' קשורים להר נבו באופן לא ברור. אין יודעים איזהו הר נבו והיכן הוא. ייתכן שאפשר לזהות את הר נבו עם ג'בל נבא, הנמצא בראש המצוקים שמעל ערבות מואב ושקע ים המלח, וגובהו 802 מ'. מהר גבוה זה אפשר להשקיף על חלק גדול של ארץ ישראל, אך לא על היקף הארץ שצויין בדברים ל"ד 4-1. על הר זה, ועל כל ההרים הסמוכים, הוקמו אתרים מקודשים על ידי בני כל הדתות, בניסיון לזהות אותם עם הר נבו של משה. עינות צוקים (בערבית "עין פשחה") - שמורת טבע מוכרזת הממוקמת בצפון ים המלח, כ- 3 ק"מ דרומית לקיבוץ קלי"ה. השמורה מחולקת לשלושה חלקים: חלק צפוני המהווה שמורה סגורה (כ- 1500 דונם), חלק מרכזי הפתוח לקהל (כ- 500 דונם) וחלק דרומי בו ניתן לקיים סיורים מודרכים בלבד (כ- 1500 דונם). בשטח השמורה עשרות מעיינות של מים מליחים.(בחלקם אף מצויים 5 סוגים של דג האמנון) צמחייה הידרופילית("אוהבת מים") בה נתקלנו באתר: חגורת צמחי ה"מלוח", צמחי קנה הסוף העמידים המליחות גבוהה, צמח הינבוט, צמח ההגא, עצי אשל ועצי צפצפת הפרת – שמקורם בעיר פרת בעירק.

16. הרחבנו הדיבור בשמורה גם על: האקויפר – למעשה מן "סנן" מים המגיעים ממרגלות מצוק ההעתקים. נמצא בערך כ 10 מטרים מתחת לפני השטח, כאשר הוא מעביר מים לכיוון ים המלח – מי תהום. ככל שהאבנים המרכיבות את האקויפר גדולות יותר, כך מתאפשר מעבר גדול יותר של מים מתוקים המגיעים מהמצוק וכן ממי הירדן. לקראת ים המלח האקויפר נחסם ולכן המים מלוחים באזור. מי התהום הנובעים בעין פשחה נחשבים זכים ביותר לפי "סקלת הזיהום" של סוגי המים השונים, ובהתאם לבע"ח החיים במים אלו. כלל: מי התהום יהיו תמיד גבוהים ממים מלוחים בגלל משקלם הסגולי הנמוך יותר. כלל: ככל שהמים מלוחים יותר כך הטמפרטורה גבוהה יותר. דגי הנוית- מלשון נוה=יפה, דגי האמנון – 5 סוגים. חיפושיות למיניהן וסוגי חילזונות.

17. חירב'ת מזין (מדין) סיימנו את הסיור בעינות צוקים. אחרי מספר ק"מ בודדים לכיוון דרום על כביש 90, נמצא אתר חירבת מזין. מבנה(גל אבנים) ארכאולוגי זה שימש בעבר כמספנה. צידו הצפוני עשוי חומה ישרה של אבני גויל, צידו הדרומי היוה מסדרון המוביל לאולם רחב שבנוי מאבני גזית מיושרות. עוד ניתן לראות כי היה מן "שובר גלים" – שמטרתו לשמור על הספינות שעגנו במספנה זו. סלע ה PEF תצפית מהאוטובוס אל עבר הסלע הממוקם למרגלות צוקי ההעתקים סמוך לכביש 90. סימון שביצע הרופא הבריטי מסטרמן למדידת עומק ים המלח, בוצע על סלע ה PEF. ניתן לראות 3 קוים המתארים את גובהי ים המלח המשתנים, כאשר שיאו העליון של המפלס היה בשנת 1930 כשגובה ים המלח היה כ 390 מטר מתחת לפני הים.(כ 30 מטר גבוה מימינו)

18. אתר קומראן קומראן ממוקמת במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום. (כיום אפשר למצוא חלק מהן פזורות בארצות שונות בהתאם לשליטי אותה תקופה שבזזו אותן – מוזיאון רוקפלר מחזיק בכמות נכבדה של מגילות) מערות קומראן התגלו בשנת 1956 על-ידי נער בדואי שיצא לחפש עז שהלכה לאיבוד, ובמקומה גילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי מעל 14,000 כתבי יד במקום. לאחר גילוי המגילות נעשו חפירות שבעקבותן נמצאו במקום שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 130-150 לפני הספירה. רובם של החוקרים משייכים את המקום לכת יהודית, ככל הנראה כת האיסיים המוזכרת פעמים רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו, ולכן גם נקראת לעיתים "כת קומראן". ישנם חוקרים מעטים החולקים על דעה זו וטוענים שהמבנה שימש כמבנה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר של חיילי ליגיון רומאים. באתר ישנו מחזה אורקולי המתאר את תושבי המקום – כת האיסיים, לאחר צפייה קצרה המשכנו במעלה ההר לכיוון הממצאים הארכאולוגיים שבאתר: המקוה (16 מקואות), חדר הסעודה, חדר הסופרים, בורות המים ועוד. הערה:(ההבדל בין גויל לקלף) גויל – החלק הפנימי של עור החיה שנשק לגוף. קלף – החלק החיצוני של העור – החלק השעיר.