ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנט מקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית

1. ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנטמקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית אסתי לסלו ד"ר אילת ברעם- צברי המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל

2. תקשורת המונים וחינוך גבוה • תקשורת ההמונים מהווה מקור ידע מרכזי לדיון ציבורי בסוגיות אקטואליות בקרב בוגרים (Falk, 2007) חינוך גבוה פורמאלי למידה לא פורמאלית

3. בשל כך ראוי לתת את הדעת כיצד הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך • ומתוך כך לגזור את תרומתו האפשרית של החינוך הגבוה על התפקוד המושכל של הפרט בדיון אינטרנטי אקטואלי.

4. סביבה אוטנטית • תקשורת מקוונת • הגברת נגישות • הציבור שיח ציבורי אומדן תפקוד מושכל בחברה זיהוי הכישורים המתבטאים בדיון, ואומדן רמת הידע העל-תיכוני הנצרך לדיון האם החינוך הגבוה מכיר בערך של אורינות? התרומה האפשרית של ההשכלה הגבוהה להתפתחות דיון ציבורי מושכל באינטרנט

5. אורינות literacy מוגדר כידיעת קרוא וכתוב. שם התוארliterate מוגדר כיום גם כתרבותי ומשכיל. אורינות- כישורים המגבירים יכולות למידה שמטרתם השגת ושימוש בידע. האוריינות לא מסתפקת בידיעת עובדות, אלא דורשת לדעת ליישם את הידע. רמת היכולת המגדירה אוריינות נתונה לויכוח.

6. אוריינות מומחיות

7. אוריינות ומטרות החינוך הגבוה כנסייה מאה 12 אירופה חופש אקדמי, עצמאות לומד והוראה לא רק בשלבי התמחות מודל גרמני מאה 17 מכללות –אירופה וצפון אמריקה מורשת יוונית אריסטוטלית- קלאסית חינוך של אזרח חופשיLiberal Arts אוניברסיטאות- חינוך מקצועיgraduate מאה 19 ארצות הברית בהמשך- השפעת הדגם הגרמני השפעה ציבורית- מחקר יישומי, דעת קהל מלחמת העולם 2 השכלה גבוהה לא תוביל לקריירה ספציפית מהפך טכנולוגית מידע התמחות יתר סוף מאה 20

8. כתבת חדשות

13. תגובות גולשים-טוקבקים

14. תגובות גולשים • טוקבקים, הפופולרים בקרב גולשים ישראלים, בהשוואה למדינות אחרות (גולדשמידט, 2006), עשויים לשקף דרכים בהם הציבור משתמש בטיעון מדעי, תוך השתתפותו בדיון בהקשר מדעי בחיי היום יום. • התגובה נחשבת כהזדמנות לנצל את חופש הדיבור במסגרת האינטרנט, וכמעבר של הגולש בין מצב פאסיבי לשותף אקטיבי ביצירת תוכן בעולם וירטואלי (גולדשמידט 2006).

15. השפעת הטוקבקים (הכט, 2003) • "הזירה הציבורית"--- העצמת סימטריה. • קטליזאטור תרבותי --- תנועת רעיונות: מרכז החברתי ---שוליים. • התקשורת הקנונית-----חופש הדיבור כערך מרכזי טוקבק----הצורך במנגנוני פיקוח. • כרסום במעמדה של התקשורת כמתווכת מידע ומעצבת דעת קהל. • קטליזאטור בהתחדשות תרבותית--שפה דיגיטלית: טשטוש גבולות: לשון הדיבור - השפה הכתובה.

16. מדיה ביואתיקה סוגיה ביואתית במדיה מדע סוגיות סוציו-מדעיות

17. סוגיות סוציו-מדעיות סוגיות בתפר בין מדע, חברה וטכנולוגיה Zeidler 2009 שיפוט, ניסוח דעות רב תחומיות

18. מדע רקע השיטה המדעית ידע תוכן מהות המדע עמדות

19. ביואתיקה חשיבה מוסרית: אינטואיציה הנמקה מוסרית שימוש בתיאוריות אתיקה נורמטיבית מטא אתיקה בעיות מוסריות, חברתיות ופוליטיות שהן תוצאה של התפתחויות במדעי החיים הבנת מהות האתיקה: מסגרות דיון שונות עקרונות וערכים הכרעה כבחירה טראגית חוסר מתודה מוסכמת ידע בביואתיקה: עקרונות ערכים גישות, הכרת סוגיות

20. מדיה יוצר פורמט שפה יצירתית טכניקות תפיסת עולם מטרה קהל יעד

21. אוריינות מדעית אוריינות מוסרית אוריינות מדיה סוגיה ביואתית בתקשורת טיעון

22. אורינות מדעית אוריינות מדעית על הגדרותיה השונות כוללת יישום ידע מדעי, פיתרון בעיות בחיים האישיים, האזרחיים והמקצועיים (Laugksch, 2000) .

23. אורינות מוסרית יכולת נלמדת בסיסית, להשגה ולשימוש בידע מוסרי, לצורך הפעלת שיפוט ונקיטת פעולה. Herman 1997) )

24. אורינות מדיה • יכולת גישה לתכנים • יכולת ניתוח של המסר התקשורתי • כישורי הערכת המידע • ויכולת יצירת מסרים תקשורתיים במגוון דרכים. (Livingstone, 2004)

25. מתודולוגיה • תקופת הדגימה בתאריכים 1-15 בספטמבר 2009 • שבעה אתרי חדשות מובילים • 141 כתבות העוסקות בסוגיות בביואתיקה • 4928 תגובות.

26. אופן הדגימה • דגימת הכתבות התבססה על ההגדרה הרחבה של ביואתיקה כמתייחסת לבעיות מוסריות המתעוררות מהביולוגיה ומדעי החיים באופן כללי ומעורבות באופן ישיר או עקיף באיכות חיי האדם. בשימוש רחב זה נכללו סוגיות של אתיקה רפואית, אתיקה סביבתית, אתיקה מחקרית ואתיקת בעלי החיים. • אתרים כלליים: YNET, וואלה!, אתרים כלכליים: גלובס, The Marker , אתר עיתון איכות: הארץ, אתר מגזרי: ערוץ7, ואתר מדע פופולרי: הידען. • בכל תחום נבחר האתר המוביל באמצעות Google Insight ו- Google Trends.

27. קביעת עמדות באופן מושכל(Bauman 1995; Spiro 2001; Brian 2006; Tokuda 2009) • ידע • (מושגים) • כישורי חשיבה ייחודיים • (Schwab 1962; Wu 2010; Beauchamp 1999; CML 2008) אוריינות • הבנת מהות התחום • (Beauchamp 1999; Lederman 2002; CML 2008)

28. ממצאים

29. הלימה בין תגובות לכתבות

30. אורינות מדעית • השתתפות בדיון ביואתי באתרי החדשות ברשת הישראלית מצריך אוריינות מדעית. • צורך זה משתקף בעיקר בשימוש במושגים מדעיים. לדוגמא: • מושגים ברמה אקדמית: ניתוח אפידמיולוגי, גרוי יתר שחלתי, אנדוקרצינומה • מושגים שהוגדרו ברמה של מגמה מדעית בתיכון: פרפור חדרים, ביומסה, מחלות אוטואימוניות.

31. נמצא ש- 70% מהמושגים בכתבות ברמת תיכון ומעלה

32. השיטה המדעית טיעונים, שכללו התייחסות להבנת השיטה המדעית, הופיעו בהיקף של כ 6% מהתגובות לדוגמא: איתור כשלים בבקרות ובגודל דגימה: "המחקרים שכביכול מקשרים את זה לסרטן נופלים בטווח הטעות הסטטיסטי". Ynet 14.9.09 "דו"ח איכות המים בישראל: לאן נעלם הפלואור?"

33. מהות המדע • 10% מהתגובות: • תפיסת הידע המדעי כמתפתח ולא סופי, והטלת ספק בוודאות הממצאים המחקריים בשלב זה. • הבנה שהמדע מושפע מאינטרסים שונים " מי מימן את המחקר?"

34. עמדות כלפי מדע 10% מהטיעונים שהובעו כללו עמדות כלפי מדע. אמון מלא בכל מחקר מדעי (5%) ספקנות (2%) חוסר אמון שעלו כלפי המחקרים (4%) "בהתאם לדיווחי ICAAC בסן פרנסיסקו- החיסון לשפעת החזירים מבטיח". לעומת: "מי שרוצה למות- שיתחסן!" ותגובה נוספת: "לפי'מחקרים' של יו טיוב החיסונים אחראים לכל מחלות המין האנושי" Ynet 14.9.09 "החיסון שבדרך לשפעת החזירים: בטוח שזה בטוח?"

35. אורינות מוסרית • השימוש בערכים בכתבות היה מינימלי. בממוצע הופיעו 0.94 ערכים לכתבה • ב 49% מהכתבות שעסקו בנושאים ביואתיים לא הוזכרו ערכים כלל. • בטוקבקים הוזכרו ערכים באחת מכל חמש תגובות. • יש לציין שמבנה טוקבק שונה במהותו ממבנה והיקף כתבה ומכיל מרכיבים בודדים, ואם כך, מתוך מרחב כיווני התגובה האפשריים הצגת ערכים אחת לחמש תגובות מציבה את הפן הערכי כמשמעותי בתגובות.

36. נמצא מתאם בין מספר הערכים המוצגים בכתבות למספר הערכים המופיעים בתגובות (r = 0.84). • בכתבות שזכו ליותר מ-100 תגובות היתה התיחסות רבה יותר לערכים (p < 0.001).

37. רמת הנמקה מוסרית • רמת ההנמקה המוסרית היתה ברוב הכתבות והתגובות אינטואיטיבית בלבד. • בדיון על קשר בין נורות חסכוניות וסרטן: " ה'נורות החסכוניות' נראות לי כמו לא יותר מתעלול של בעלי הון, שמצאו דרך להרוויח". Ynet 1.9.09 "אירופה מפסיקה לייצר ולייבא נורות ליבון" • לא הובעו התייחסויות למהות הדיון האתי, ונעדרה הבעת עמדות מושכלות כלפי המוסר בדיון.

38. אורינות מדיה • נוכחות דלה, בהיקף של 2% מהתגובות. • כמעט ולא היתה התיחסות למרכיבי המסר התקשורתי, למהות התקשורת וניתוח מדיה. • תגובות בודדות (2%) הביעו חוסר אמון בתקשורת לדוגמא: "עד מתי תשקורת = תקשורת?"

39. סיכום • אורינות מדעית, המאפשרת לאזרח לפעול בתרבות מדעית- טכנולוגית מורכבת (Durant, 1993) שונה במהותה מהתמחות מדעית. • בהתאם לכך נשאלת השאלה האם החינוך הגבוה מכיר בערך של אורינות מדעית? • לשם כך יש לבחון את מטרות ההשכלה הגבוהה.

40. מטרות ההשכלה הגבוהה בהתאם, יש להגדיר האם השיח הציבורי והאזרחות המושכלת נמצאת במטרת חינוך גבוה. ניתן למצוא הבדלי הגדרות בין תואר ראשון ותארים מתקדמים, או בין מכללה לאוניברסיטה.

41. הצורך בכלים ברמה על תיכוניתלשם השתתפות מושכלת בדיון ציבורי • ניתן להצביע בבירור בתגובות הגולשים על התייחסות לערכים. • ניכר חוסר בכלים להנמקה מוסרית הן בתגובות והן בכתבות. • מיעוט ההתייחסות לתיווך התקשורתי בדיון עשוי להצביע על חוסר מודעות וכלים בתחום זה.

42. המשך המחקר יבחן את תרומת הרקע האקדמי של סטודנטים בביולוגיה, פילוסופיה ותקשורת, ליכולת להשתתף בדיון אינטרנטי מושכל בסוגיות בביואתיקה.