הלב

1. הלב

2. מבנה • שריר חלול, דמוי אגס, באדם בוגר כ- 300 גר'. • מיקום בגוף- בבית החזה, מתחת לצלעות ולעצם החזה. במרכז כשקצהו התחתון פונה באלכסון שמאלה. • הגנות הלב- הצלעות. כיס הלב- כיס קרומי דו שכבתי ביניהם נוזל סיכה המקטין את חיכוך הלב עם איברים סביבו. מקבע את הלב אך גם מאפשר לו לנוע בחופשיות. חללי הלב- 2 משאבות – ימנית ושמאלית המופרדות ע"י מחיצה שרירית. בכל צד- חדר, עליה ומסתמים (מפרשים וכיסים). עובי הדפנות שונה בין חדרים לעליות ובין צד ימין לצד שמאל השאלה למה?

3. פעילות הלב – שריר אירובי • בגופנו שלושה סוגי שרירים: • שרירי שלד • שרירי איברים פנימיים • שריר הלב

4. שריר הלב • שריר אירובי – אינו מתעייף • אספקת הדם עשירה- צפיפות נימים גבוהה פי 10 מצפיפות בשרירים אחרים • עשירים במיטוכנודריה

5. מסתמי הלב • מפרשים – מהעליות לחדרים. מחוברים לדופן החדרים ברצועות גידיות דקות. • כיסים- מהחדר אל עורק הריאה/אבי העורקים. במקום החיבור של עורק הריאה ואבי העורקים לחדרים. – שלושה כיסים החלק הקמור (האטום) פונה לחדר והחלק הקעור (הפתוח) כלפי העורק. https://www.youtube.com/watch?v=0bzmCHDE5qwסרטון פעילות הלב

6. מסתמים

7. בעיות במסתמי הלב http://www.nytimes.com/slideshow/2007/08/01/health/100161Heartvalvesurgeryseries_index.html פיתרון – מסתם מלאכותי.

8. מחזור הדם

9. כתבו את שמות האברים המתאימים לכל מספר בתרשימים תרשים ב' – מחזור הדם תרשים א' - לב

10. פעילות הלב • פעילות הלב מבוססת על שינוי נפח ולחץבחללי הלב וכלי הדם. • קיים יחס הפוך בין לחץ ונפח. נפח עולה – לחץ יורד. צמצום נפח- לחץ עולה. • דם זורם על פי מפל לחצים. • פעילות הלב היא מחזורית ולכן יש הקבלה בין שלבים שונים. התכווצות עליות התכווצות חדרים הרפיית כל 4 חללי הלב

11. פעילות הלב • פעימת לב היא פעולת המשאבות והיא תוצאת שאיבת הדם מהורידים אל הלב, והזרמתו אל העורקים. • בכל פעימה ניתן להבחין ב- 3 שלבים: 1. התכווצות העליות. 2. התכווצות החדרים. (הקול הראשון) 3. הרפייה. (הקול השני) • "קולות הלב" הנשמעים, שניים בכל פעימה , הם צלילי סגירת השסתומים: הצליל הראשון, הרפה יותר, הוא קול סגירת השסתומים שבין העליות לבין החדרים הצליל השני, החזק יותר, הוא קול סגירת השסתומים שבין החדרים לבין העורקים • הידעת? במנוחה כ- 70 פעימות בדקה, במאמץ 120 פעימות בדקה.

13. סיכום- מהלך פעימת לב אחת

14. הידעת? "אוושת לב" או "רשרוש בלב" נגרמת בגלל ערבול קל בזרימת הדם המלווה את תנועת השסתומים. פגם באחד המסתמים יגרום לרשרושים חזקים יותר, מצב זה מצריך טיפול.

15. מחזור התכווצות הלב • הרפיית העליות- הגדלת הנפח- ירידת הלחץ- לחץ נמוך מהלחץ בורידים = זרימת דם מהורידים הראשיים לעליות. • דיאסטולה- גם החדרים נרפים. לחץ בחדרים < לחץ בעליות. 70% מהדם בעליות עובר באופן פסיבי לחדרים תוך פתיחת המסתמים והצמדת המפרשים הקרומיים לדופן החדרים = זרימת דם מהעליות לחדרים. • התכווצות העליות- ירידה בנפח- עליה בלחץ = 30% מהדם שנותר נדחף לחדרים. • סיסטולה- התכווצות החדרים. לחץ בחדרים עולה. דם זורם גם בחזרה לעליות וגם לכיוון העורקים. מסתמי המפרשים נסגרים (קול ראשון) ונמנעת זרימה חזרה לעליות. יש זרימה לכיוון העורקים תוך פתיחת מסתמי הכיסים. • הרפיית החדרים- לחץ בחדרים נמוך מזה שבעורקים ודם חוזר מהעורקים לחדרים. יוצר מילי של כיסי המסתמים שנצמדים זה לזה ונסגרים (קול שני). מתחיל מילוי מחדש של החדרים.

16. ויסות התכווצות שריר הלב • הידעת? לב שנותק מעצביו ממשיך את פעולתו. בדגים ודו חיים ממשיך לפעום גם לאחר שהוצא מהגוף. • הסיבה: בלב ישנם שני קוצבי לב המווסתים את פעולתו. 1. קוצב הלב העיקרי- קשר הגת, מצוי בחלקה העליון של העלייה הימנית, סמוך לכניסת וריד חלול עליון. 2. קשר עליות חדרים- נמצא במחיצה בין שני צדי הלב, בצומת בין העליות לחדרים. • הידעת? הפרעות בקצב הלב ניתנות היום לפתרון בעזרת השתלת קוצב לב מלאכותי.

17. תפוקת הלב • תפוקת הלב מוגדרת כנפח הדם היוצא מאחד החדרים בדקה. • נפח הפעימה היא כמות הדם המוזרמת בכל פעימה מחדר. • במצב מנוחה נפח הפעימה כ- 60-70 סמ"ק. נפחו של כל חדר כ- 180 סמ"ק. • תפוקת לב (סמ"ק/ לדקה) היא נפח הפעימה (סמ"ק) x מס' פעימות בדקה. • הידעת? במצב מנוחה תפוקת הלב, 4,200 סמ"ק= 60x 70. תפוקת הלב יכולה להשתנות ע"י שינוי נפח הפעימה או מספר הפעימות בדקה.

18. וויסות פעולת הלב • מנגנוני וויסות תפוקת הלב: 1. רגישים לשינויים בריכוזי פחמן דו חמצני בדם: העברת מסר על-ידי תאים הרגישים לשינויי פחמן דו חמצני בעורק הצוואר למוח. 2. מערכת העצבים המרכזית: מערכת עצבים אוטונומית - בלתי רצונית: א. הגברת תפוקת הלב- על ידי מוח השדרה (סימפטטית). ב. האטת תפוקת הלב – על ידי גזע המוח (פרסימפטטית).

19. עוד על וויסות פעולת הלב • מערכת הורמונלית לדוגמא: הורמון האדרנלין משפיע על הגברת תפוקת הלב על ידי עלייה בנפח הפעימה ובמספר פעימות בדקה. הידעת? ההבדל בין שתי המערכות הוא בזמן התגובה מהירה בהשפעת העצבים, איטית בהשפעה הורמונלית. ובמשך התגובה- קצרה בהשפעה עצבית, ארוכה בהשפעה הורמונלית

20. חלוקת הדם לרקמות הגוף

21. לחץ הדם • זרימת הדם בגוף מתאפשרת הודות למפל לחצים: מלחץ גבוה ) בחדר השמאלי( ללחץ נמוך (בעליה הימנית). • לחץ הדם תלוי ב: 1. נפח הפעימה . 2. התנגדות כלי הדם לזרימה. 3. כמות הדם הנמצאת בכלי הדם.

22. הירידה בלחץ הדם • נגרמת בעיקרהעקב החיכוך של הדם בדפנות העורקיקים והנימים בגללשטחם הגדול. • הידעת? שטח חתך הרוחב הכולל של הנימים הוא כ- 4500 סמ"ר, ואילו בעורקים כ- 5 סמ"ר.

23. מהירות זרימת הדם • מהירות זרימת הדם הולכת ויורדת בגלל: • 1. עלייה בשטח החתך הכללי של כלי הדם. • 2. ההתנגדות של העורקיקים והנימים לזרימת הדם - התנגדות היקפית. • הידעת? • מהירות הזרימה בעורק היא- 50 ס"מ לשניה. • מהירות הזרימה בנים היא 0.5 מ"מ לשניה.

24. לחץ דם עורקי • העורקים מסייעים לזרימת דם מהירה ורצופה בגלל גמישותם הרבה. • גורמים המשפיעים על לחץ הדם העורקי: • התנגדות היקפית תפוקת הלב קוטר העורקיקים צמיגות הדם קצב הלב, נפח הפעימה, אדרנלין, מערכת עצבית מערכת העצבים תוצרי חילוף חומרים

25. מדידת לחץ דם • במדידת לחץ דם נמדד: • לחץ סיסטולי- הלחץ הנוצר בעת התכווצות החדרים כ- 120 מ"מ כספית. • לחץ דיאסטולי – הלחץ הנוצר בעת הרפיית החדרים כ- 80 מ"מ כספית. • הידעת? הדופק נוצר בגלל התנגשות הדם באבי העורקים.

26. ההחזר הוורידי • זרימת הדם בוורידים מושפעת מ: 1. לחץ הדם העורקי. 2. התכווצות שרירי השלד הלוחצים על הוורידים ודוחפים את הדם כלפי מעלה בעזרת השסתומים החד כיווניים. 3. לחץ נמוך בבית החזה בקרבת העלייה הימנית. 4. כוח השאיבה המופעל ע"י התכווצות העלייה והחדר הימניים.

27. מערכת ההולכה החשמלית של הלב • קוצב לב- גוש של תאי שריר לב בעלי התמחות גבוהה המסוגלים ליצור גירוי חשמלי בספונטאניות ומוליכות חשמלית גבוהה. גורם להתכווצות תאי שריר הלב. • 2 קוצבים: 1. קוצב ראשי (קוצב קשת הגת)- SA Node 2. קוצב משני (קוצב עליה חדר)- AV node

28. מסלול הולכת הגירויים החשמליים ורצף התכווצויות חללי הלב השונים גירו קוצב הלב הראשי גירו העליה הימנית התפשטות לעליה שמאלית התכווצות העליות גירוי הקוצב המשני לאורך המחיצה דרך צרור היס לסיבי פורקיניה התכווצות החדרים התרפות העליות והחדרים (דיאסטולה)

29. קצב הלב

30. ויסות ובקרה על קצב הלב מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית. מערכת עצבים אוטונומית פרהסימפתטית = מעכבת סימפתטית = מעוררת נוירוטרנסמיטור אצטיל כולין אדרנלין ונוירואדרנלין ויסות קצב הלב

31. השפעת המערכת הסימפתטית והפרהסימפתטית על מערכת ההובלה

32. כמות הדם שמזרים הלב בכל דקה תפוקת הלב Q-שיעור זרימה [מ"ל\שנייה] - נפח הנוזל בחתך רוחב בשנייה SV-נפח פעימה[מ"ל]-נפח הדם שהלב מוציא בפעימה HR-קצב ההלב [1\שניה]-מספר פעימות הלב בפרק זמן Q=SVXHR

33. לב ספורטאי ולב לא מאומן http://science.cet.ac.il/science/transportation/transport3.asp - פעילות אישית בנושא תפוקת הלב

34. אימון ומנוחה. מאומן ולא מאומן

35. בדיקת E.C.G Electro- Cardio – Gram • משקף את השינויים החלים עם הזמן במתח החשמלי בין זוגות של נקודות על פני העור. • תרשים כולל 3 גלי מתח עיקריים: P, QRS, T P = התכווצות העליות QRS= התכווצות החדרים T= הרפיית שריר הלב

36. מה ניתן לאבחן בתרשים א.ק.ג? • קצב פעולת הלב • אי סדירות בקצב פעולת הלב • שינויים במחזור פעילות הלב • עוצמת האותות החשמליים בלב

37. מסלול הולכת הגירויים החשמליים ורצף התכווצויות חללי הלב השונים גירו קוצב הלב הראשי גירו העליה הימנית P התפשטות לעליה שמאלית התכווצות העליות גירוי הקוצב המשני QRS לאורך המחיצה דרך צרור היס לסיבי פורקיניה התכווצות החדרים T התרפות העליות והחדרים (דיאסטולה)

38. ליקויים בלב היוצרים א.ק.ג לא תקין • התקף לב- שיבוש במכלול QRS, עליית קטע T-S או היפוך בגל T • תעוקת לב- גלי S ו- T "צונחים " ונמוכים מהרגיל • הפרעות בקצב הלב- גלים לא סדירים המעידים על שיבושים בהולכה החשמלית של הלב. • הגדלת חדרי הלב (יתר לחץ דם או לב ספורטאי)- גל R גבוה מדי או גל S נמוך מדי • נטיית הלב ימינה- כל הגלים הפוכים (כלפי מטה)

39. פרפור חדרים

40. גל הדופק • התרחבות והתכווצות קצבית של עורקים הנובעת מהתכווצות הלב. • נוצר מאבי העורקים גל הנע לאורך דפנות העורקים במהירות של 5 מטרים לשניה. • מהירות גל הדופק מבטאת את תנועת האנרגיה של דופן העורקים המתרחבים ומתכווצים באלסטיות.

41. אימון לב