יום רביעי כ"ב בסיוון, 25 ביוני 2008, 20:00 – 21:30

יום רביעי כ"ב בסיוון, 25 ביוני 2008, 20:00 – 21:30 מפגש מקווןמדיניות "האופק הפדגוגי" של מערכת החינוך ודרכים ליישומה פרופ' ענת זוהר יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית "אופק פדגוגי" יוני 2008: תמונת מצב ודרכים בהכשרת מורים פרופ' ענת זוהריו"ר המזכירות הפדגוגית

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית את עיקר המדיניות המוצעת ניתן לסכם במשפט אחד: "מלמידה המתמקדת בשינון מידע ללמידה לקראת הבנה ופיתוח החשיבה"

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית סיבות לאימוץ "האופק הפדגוגי": • עידן הידע • תיאוריות עדכניות על "ידע" ועל "הוראה ולמידה"

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית למידה לקראת הבנה ופיתוח החשיבה משולבת בתחומי הדעת השונים (מקצועות הלימוד)

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית תכנית אופרטיבית: שינוי מערכתי חייב להתבסס על התקדמות בו זמנית בשלושה אפיקים ללמידה המפתחת הבנה וחשיבה מלמידה המתמקדת בשינון

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית הערכה: בגרות מיצ"ב פיתוח מקצועי עובדי חינוך והוראה הכשרה השתלמויות תכניות לימודיםסטנדרטים חומרי למידה

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית מערך ההטמעה

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית תכניות לימודים, חומרי למידה וסטנדרטים • תכניות לימודים חייבות לשקף גם מטרות מפורשות בתחום יכולות חשיבה • ייחודם של חומרי הלמידה הנכתבים הוא בכך שהעיסוק בתכנים יציב דרישה לפתרון בעיות, לחיפוש מידע ולשימוש בו בצורה מושכלת וביקורתית, להסקת מסקנות, לניסוח טיעונים מנומקים וכו'.

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית ( ניתוח מקורות היסטוריים חשיבה מסדר גבוהה בנושא שיטת האפוטרופסות (נכתב ע"י גיטה רוקח)

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית • היעד:להפוך את המקור לאירוע הדורש שימוש בכישורי חשיבה וטיפוח חשיבה ביקורתית • דרך העבודה:שאלות "פשוטות" של פיצוח הטקסט וכןשאלות מורכבות הדורשות כישורי חשיבה • התוצאה:התלמידים מבנים ידע היסטורי באופן פעיל תוך כדי התנסות בהפעלת כישורי החשיבה לדוגמא....

אחד העם – הוא שמו הספרותי של אשר צבי (הירש) גינצבורג (18 באוגוסט 1856- 2 בינואר 1927), מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית. ב 1902 כתב את אחד ממאמריו על אנשי העליה הראשונה. "האנשים ההם, רובם משכילים ואנשי לב, שבאו לארץ ישראל במיטב ימיהם לשם אידיאל נשגב וחלמו על עתיד טוב, חירות וכבוד, עבודה תמה, תחיית האומה, ומה הם עתה? עשרים שנה חינכה אותם האפוטרופסות על פי דרכה וחינוכה... האידיאליסטים אנשי הרוח היו לקטני נפש ורכי לב, אבד מהם כל רצון לפעולה גדולה... והפחד מפני ה"אדון" (הברון רוטשילד) רשום בכל תווי פניהם"(אחד העם, הישוב ואפוטרופסיו, נדפס ב"השילוח" כרך ט' חוב' ב'-ו' 1902)

אליהו שייד1841-1922 ראש צוות הפקידות של הברון רוטשילד, יליד צרפת, ניהל מפעלים פילנטרופיים יהודיים בפאריס. ב-1883 עלה לארץ-ישראל והיה מפקח ראשי על מושבות הברון, עד 1900 כשהמושבות עברו ליק"א. ניצל את השפעתו וסמכותו להשיג הקלות למתיישבים במושבות אצל השלטונות כמו השגת רישיונות בניה, העברת קרקעות ועוד. בספר זיכרונות 1889-1883 כתב: "האם יש לשבח את האדון הברון או לגנותו על שנטע גפנים בראשון לציון? מניח אני את התשובה לקוראי. לולא נטע אותן היו לפניו שתי אפשרויות : להניח למתיישבים למות ברעב, או לעוץ להם שייעזבו את אדמותיהם וישובו לרוסיה ... כל המותחים ביקורת על מפעלו של הברון אדמונד דה רוטשילד אינם מביאים בחשבון דבר אחד , והוא שאם אמנם הגו חובבי ציון ברוסיה וברומניה את הרעיון להקים מושבות בא"י . הרי זה כבר לא היינו שומעים עוד עליהם ולא על המושבות... יכולים אנו להוסיף , כי מקימן האחד והאמיתי של כל המושבות הוא האדון הברון א. דה רוטשילד. אין לך דבר קל מלייסד מושבות חקלאיות באירופה או באי קפריסין, בתוניסיה או באמריקה. אבל בתורכיה? אבל בארץ ישראל??" זיכרונות 1889-1883, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1983

סמולנסקין פרץ(1842-1885) סופר עברי, משכיל אשר פעל לתחיית השפה העברית, בשנת 1869 החל להוציא לאור כתב עת עברי "השחר" שהיה כלי להפצת הרעיונות הלאומיים. באחד ממאמריו בשנת 1883 כתב: "ואל הגואל והמושיע הזה(הברון רוטשילד), עלינו לחשבו כגואל ומושיע לכל ישראל, כי המושיע הזה לא רק שלוש מושבות הקים בישראל, לא רק מספר משפחות הציל ממחסור ורעב, לא רק בילבל שפת המקטרים נגד ישוב ארץ ישראל, לא רק סתם פיות צוררינו כי היהודים יתנו את אחיהם למות ברעב, לא רק אלה עשה לנו, כי אם הוא המייסד כיום אבן פינה לתחיית הגוי (העם) כולו וכל אשר ייעשה אך בעצתו ייעשה, כי לולא קם לעזרה, כי אז אבדו אנשי המושבות ועתה יש תקווה כי יחיה רוחנו ותאמצנו ידינו לעשות"(פרץ סמולנסקין, "שחר", תרמ"ג, חוברת יא')

אילו פרטים בחר כל אחד מכותבי המקורות להדגישובאיזה אמצעים בחר לשכנע את קהל קוראיואו את קהל מאזיניו? • מהן הסיבות האפשריותלהבדלים בתיאוריהם של כותבי המקורות על פעילותו של הברון רוטשילד?

א - מלא את הטבלה שלפניך: • עיין בטבלה שמלאת וכתוב מה הן מסקנותיך. • איזה מהמקורות נראה לך אמין יותר? הוכח את דבריך בעזרת הטבלה. • חבר 3 שאלות שכדי לענות עליהן יצטרך המשיב להשתמש בטבלה ובמסקנותיך.

סיכום השלם את הטבלה :

פיתוח יחידת הוראה מתוקשבת בתנ"ךאורנה שווידמדריכה לתנ"ך במחוז חיפהולימור הררי מדריכת מידענות הנושא:"מדינת ישראל תהייה מושתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל" האמנם? • הסוגיות שהנושא העלה היו: • כיצד הערכים הבאים לידי ביטוי במגילת העצמאות, באים לידי ביטוי בדברי חזון הנביאים • האם וכיצד מממשת המדינה את חזון הנביאים עליו מושתתת מגילת העצמאות

מהלך העבודה כולל שלבים כגון: • בניית המושגים "ערך" ו"מוסר" (בקבוצות בפורום) • זיהוי ערכים מרכזיים של מדינת ישראל (מתוך מקורות עכשויים) • זיהוי ערכים מרכזיים שהיו בחברה המקראית בכלל ובחזון הנביאים בפרט • עריכת השוואה בין החברה המקראית לחברה הישראלית. לדוגמא - מי המוכיח אז וכעת? אילו ערכים השתמרו ואילו התחלפו?

לבדוק האם חוקי המדינה משקפים את חזון הנביאים • לקיים דיון האם תתכן אצלנו דמוקרטיה המושתתת על חזון הנביאים. • לשאול מה היו אומרים הנביאים על החברה שלנו כיום? • להעלות שאילתא: בישעיהו יא' מופיע חזון אחרית הימים, אולי ניתן להסיק מכך שחזון הנביאים הוא רק שאיפה להגיע חרות צדק ושלום ובעצם זה רק אידיאל ואוטופיה?

שילוב כישורי חשיבה בהוראת התנ"ך בחינוך היסודי אוכלוסיית היעד: כיתה ב' (נכתב על ידי אריאל פוגלמן) הנושא: הריב בין רועי אברהם לבין רועי לוט בראשית פרק י"ג האסטרטגיה: פתרון בעיות

הריב בין רועי אברהם לבין רועי לוטבראשית פרק י"ג • מטרות בתחום התוכן: • להכיר ולבחון את דמותו של אברהם. • להכיר את התנ"ך כספרות שאינה מעלימה ומטשטשת חולשות אנוש. • לנקוט עמדה מבוססת כלפי ערכים ודמויות בתנ"ך. • מטרות בתחום החשיבה: התלמידים ילמדו : • לפתור בעיות באמצעות הגדרת הבעיה. • ליצור פתרונות אפשריים. • לבחון את ההשלכות של הפתרונות השונים. • לבחור את הפתרון הטוב ביותר לבעיה. • לנמק את הבחירה.

יצירת עניין בנושא הנלמד ובאסטרטגית החשיבה בעיה מהחיים צחי דרך עלי והכאיב לי מאוד • מה הבעיה? סמנו בעיגול את האפשרות המתאימה. • א. אני כועס/ת על צחי כי לדעתי הוא דרך עלי בכוונה. • ב. כואב לי מאוד. • ג. אני כועס/ת על צחי גם אם דרך עלי בטעות. • ד. אחר.... • כיצד נפתור את הבעיה? ענו באמצעות הטבלה

"וְלֹא-נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ, לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.וַיְהִי-רִיב,בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" שואלים ומגדירים מהי הבעיה בין אברהם לבין לוט מהי הבעיה שהתעוררה בין הרועים? מהן הסיבות לבעיה? ספר בראשית פרק י"ג פסוק 6 -7

פתרונות אפשריים לבעיה והערכתם משימה בזוגות • הציעו פתרונות לבעיה של אברם ולוט. • מהם היתרונות ומהם החסרונות של כל פיתרון? • מה הפתרון שמציע אברהם? • מה דעתכם על הפתרון שמציע אברהם? • העריכו, האם הפתרון הוגן כלפי לוט?

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית פיתוח מקצועי של עובדי חינוך והוראה א.הכשרת "ראש מניפת ההטמעה" • השתלמות מקצועית למפמ"רים • "קורסי מומחים": במסגרתם הוכשרו מפמ"רים נוספים, מרצים, מנחים ומדריכים מובילים בתחום.

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית ב. פיתוח מקצועי במוסדות להכשרת מורים 30 קורסים חדשים בתשס"ח המשלבים חשיבה בתחומי התוכן. בתשס"ט מספר הקורסים יעלה ל 90 קורסים. בנוסף, עבודה מערכתית לביסוס תרבות החשיבה. ג. השתלמויות מורים הנושא של פיתוח החשיבה שולב במערך השתלמויות המורים באופן הדרגתי החל מתשס"ח.

מיפוי העשייה בתחום פיתוח החשיבה במכללות (בתשס"ז)

אופק פדגוגי במכללות.... ניתוח הנתונים מראה כי סה"כ הייתה עוד קודם ל"אופק הפדגוגי לא מעט עשייה בתחום פיתוח החשיבה במכללות. נדרשים שני שינויים על מנת להתאים את הנעשה במכללות למדיניות האופק הפדגוגי של המשרד: • הגדלת מספר הקורסים והתכניות העוסקות בחשיבה כך שיגיעו לכל פרח הוראה • העברת הדגש לגישה המשלבת (במקום הכללית)

4 דרכים לשדרוג נושא החשיבה בגישה המשלבת במכללות: • קורסים ייעודיים לפיתוח החשיבה במגוון מקצועות לימוד • קורסים בתחום התכנים משלבים חשיבה- modeling • שילוב פיתוח החשיבה בהדרכה הפדגוגית • עבודה מערכתית בכל המכללה

בשנה"ל תשס"ח- תקצוב ל- 30 קורסים ייעודיים (28 ש') לפיתוח החשיבה במגוון מקצועות לימוד הקריטריונים: • לא על חשבון קורס קודם בחשיבה • קורס מעל 25 תלמידים • מטרות מפורשות בתחום פיתוח אסטרטגיות חשיבה בתוך תחום דעת • תחומי החשיבה: רשימת אסט' חשיבה, חקר, PBL, חשיבה ביקורתית, יצירתית, פתרון בעיות • סילבוס + רשימת ספרות העונים לקריטריונים שיפורסמו בימים הקרובים

תכנית לשנת תשס"ט: תקצוב ל- 90 קורסים כנ"ל (!)

האתגר בהכשרת מורים: • שינוי תפקיד המורה מ"מעביר חומר" ל" יוזם, מנחה ומוביל תהליכי חשיבה ולמידה" • לא רק הכרות עם חומרי הלמידה החדשים אלא עבודה פדגוגית על שינוי דרכי הוראה

פיתוח כלים לפרחי הוראה בנושאים הבאים: • היבטים תיאורטיים של הוראת החשיבה • פיתוח יחידות הוראה מגרות לחשיבה ומשלבות בין תוכן לימודי לאסטרטגיות חשיבה • הנחיית תהליכי חקר וחשיבה בכיתה, • עבודה מפורשת על אסטרטגיות חשיבה, • עבודה ברמה מטה-קוגניטיבית, • הוראה לקראת העברה, • זמן המתנה • חלופות בהערכה • ועוד.....

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית הערכה (בגרות ומיצ"ב) בבחינות הבגרות הקיימות: • באים לידי ביטוי כמעט בלעדי הישגים הנמדדים על ידי בחינות בכתב ואלה בודקים בעיקר ידע והבנה בסיסית • בבחינות יש מעט מדי מטלות הדורשות הבנה מעמיקה וחשיבה ברמה גבוהה

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית הערכה (בחינות בגרות ומיצ"ב) מכיוון שבמידה רבה מערכת החינוך כולה מכוונתל "הוראה לקראת הבחינה"-"teaching for the test", מסמנות בחינות הבגרות כי הלמידה הנדרשת היא בעיקרה למידת שינון של תכנים לימודיים. בכך מהוות בחינות הבגרות גורם שמרני המרחיק את המערכת מאפשרות של רענון שיטות ההוראה והלמידה. הבחינות הקיימות הן מכשול לשינוי המהותי הנדרש.

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית שינויים בדרכי ההערכה: מתיאוריה ליישום הטמעת מדיניות ה"אופק הפדגוגי" הגיעה לנקודה בה עלינו להתחיל להיערך לקראת הטמעת השינויים הנדרשים בתחום ההערכה. שינויים אלה כוללים שימוש בדרכי הערכה מגוונות המותאמות להערכה של תכנים, של ביצועי הבנה, ושל כישורי חשיבה המתרחשים בהקשר של התכנים הנלמדים.

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית לכן נערך המשרד להכנסת שינויים הדרגתיים בבחינות הבגרות: א. יותר שאלות שידרשו חשיבה ב. הרחבת המרכיב של הערכה בית ספרית המתבצעת על ידי המורים לאורך זמן בצד בחינות חיצוניות בכתב (המלצת דו"ח בן פרץ ודברת). ג. הרחבת המרכיב של פרויקטים ולמידת חקר

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית חשוב להדגיש כי כל המרכיבים הללו אינם חדשים ונמצאים כבר כיום בבחינות אולם: • התדירות שלהם נמוכה מדי (למשל מעט מדי מטלות חשיבה בבחינה בכתב) • הם נמצאים בעיקר ב"שוליים", כלומר במקצועות הבחירה (ביוטופ, גיאוטופ, פרויקט באומנות) ולא במקצועות החובה אותם לומדים כל התלמידים.

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית המגמה היא להעלות את שכיחות המרכיבים הללו ולהטמיע אותם גם במקצועות החובה. על התהליך להיות איטי,הדרגתי ומבוקר (באופן שהשפעתו על הישגי התלמידים תהיה בהתחלה מזערית. אח"כ תתרחב בהדרגה תוך מעקב מסודר ומשוב).

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית דוגמא לבחינת בגרות בכימיה- שאלה פתוחה על פי המתכונת הישנה: (שאלון 918651 קיץ תשס"ב עמוד 10 שאלה 3 ): • נושא: מבנה קישור ואנרגיה • לתלמיד מוצגים ניסוחים ותהליכים ועליו לציין לגבי כל אחד את סוג התהליך בהיבט אנרגטי - האם התהליך הוא אקסותרמי או אנדותרמי. ("לפניך ניסוים של שני תהליכים, ציין לגבי כל אחד אם הוא אקסותרמי או אנדותרמי, נמק במושגים של מבנה וקישור.") • השאלה דורשת יישום ידע ברמה נמוכה.

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית דוגמא לשאלה: על פי המתכונת החדשהכימיה, מס' 037202,קיץ תשס"ו. השאלה אינטגרטיבית ורלוונטית, התלמיד נדרש להבנה וחשיבה. התלמיד נדרש לקרוא קטע ממאמר מדעי עדכני שאינו מכיר • שם הקטע: מה משותף לתה ולקקאו? • (מקור: מעובד ע"פ מאמר מחקרי עדכני: 2003, 51,7292-7295;Journal of Agricultural and Food Chemistry) • תמצית הקטע: הקטע דן בחומרים נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים), המומלצים ע"י רופאים ותזונאים ונמצאו בתה ירוק, תה שחור ובקקאו. חומרים אלה מעכבים פעילות של רדיקלים חופשיים הנוצרים בתהליכים כימיים בגוף. מובא הסבר בליווי דוגמאות ונוסחאות על המבנה ואופן פעולת הרדיקלים החופשיים. • דוגמאות לשאלות הדורשות חשיבה: • 1. "לפניך נוסחאות מבנה של שלושה חומרים, על פי המידע שבקטע אלו מבין החומרים יכול לפעול כנוגדי חמצון?נמק". נדרשים: הבנת הנקרא, יישום ידע וניתוח. • 2. "נסח שאלה שאין עליה תשובה בקטע, והתשובה עליה יכולה לתרום להבנת הפעילות של חומרים נוגדי חמצון." נדרשת היכולת לנסח שאלות

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית המרת חלקים מיחידות הבגרות בדרכי הערכה חלופיות. • המרת חלקים מיחידת הבגרות באמצעות חלופות בהערכה תהיה אחידה ותתבצע בהנחיית המפמ"ר ובפיקוחו. הציון שינתן במסגרת החלופות בהערכה ימיר את הציון של חלק מן הבחינה בכתב וישוקלל כחלק מהציון הכולל של הבחינה. הציון יינתן על ידי מורה הכיתה או בהערכת עמיתים וייבדק באופן מדגמי על ידי הפיקוח המקצועי וראמ"ה.

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית להלן מספר דוגמאות חדשות לחלופות בהערכה שיעמדו לבחירת בתי הספר כבר בשנת הלימודים תשס"ט: • מטלת ביצוע באזרחות(20% מהציון הסופי באזרחות) • תיק עבודות בתנ"ך לדוגמא: בנושא השוואה בין ערכי הנבואה לערכי מדינת ישראל (ימיר שניים מתוך שלושת נושאי הבחירה מתוך הבחינה של שתי י"ל בתנ"ך , סה"כ 28 נקודות מתוך הבחינה) • תיק עבודות בעברית בנושא אוריינות כתיבה וקריאה ביחידה השנייה של תכנית הלימודים החדשה. (ימיר 50% מציון הבחינה של היחידה השנייה בתכנית הלימודים החדשה בעברית)

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית למידת חקר • עבודות חקר ופרויקטים אישיים קיימים מזה שנים במקצועות בחירה רביםכגון ביולוגיה, אמנות, מחשבת ישראל, ומקצועות טכנולוגיים רבים. לא יחול כל שינוי בכללים הנהוגים לגבי עבודות אלה. • הזדמנות נוספת לביצוע עבודות חקר קיימת במסגרת עבודות גמר. כיום רק תלמידים מעטים (כ-1% מכלל התלמידים) מנצלים את הזדמנויות הלמידה המוצעות במסגרת עבודות הגמר. על מנת לעודד תלמידים נוספים לבצע עבודות גמר יחולו בנוסף לכללים שהיו קיימים עד כה לגבי עבודות גמר בהיקף 4 ו- 5 י"ל השינויים הבאים: • ניתן יהיה להשלים עבודת גמר לא צמודה ל- 5 י"ל באחת משתי דרכים: באמצעות יחידת לימוד שתעסוק בתהליך החקר או באמצעות יחידת לימוד שתעסוק בנושא הרחב המהווה רקע לעבודה.

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית פיילוט בלמידה בדרך החקר בהיקף 2 י"ל • מתוכנן פיילוט שעיקרו למידת חקר בהיקף 2 י"ל שתוכל להמיר את אחת מבחינות החובה בהיקף זה (הסטוריה, אזרחות. ספרות, תנ"ך). • מסלול דומה היה קיים בעבר ובוטל לפני מספר שנים. • בפילוט יבדקו מספר מודלים חילופיים. • השתלמות מורים תהיה תנאי להצטרפות בית הספר לתהליך. • תוגדרנה דרישות אחידות לעבודה בהיקף נתון ויפורסמו מחוונים מחייבים על ידי המשרד. • ההערכה תכלול הן את התהליך והן את התוצר

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית מערך ההטמעה

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית ציר המפמ"רים הטמעה בבתי הספר דרך תחומי הדעת

ציר המפמ"רים סיכום כללי** • ספרות מ"מ+ ממ"ד • תנ"ך • היסטוריה מ"מ+ ממ"ד • אנגלית • עברית • אזרחות • ביולוגיה • כימיה • מידענות • מוט"ב • גיאוגרפיה • תושב"ע • מדעי החברה • מדעים - חט"ב • מדעים – יסודי • תרבות ישראל • פיתוח מקצועי של מפמ"רים • הכשרת מדריכים כ - 400 • הכשרת מורים כ - 4000 • דגמי הוראה • יישום בכיתות • תכנון השינוי בבחינות הבגרות והערכות לקראת ביצוע • התאמת תכניות לימודים **הנתונים בשקף חופפים בחלקם לנתונים שניתנו במקום אחר

[ [ פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית ציר בתי הספר הטמעה דרך תכניות בית ספריות

יום רביעי כ"ב בסיוון, 25 ביוני 2008, 20:00 – 21:30