גיוס משאבים

1. גיוס משאבים בת חן וינהבר המכון ליזמות בחינוך מגזר שלישי | מגזר עסקי | בתי ספר המכללה האקדמית בית-ברל

2. גיוס משאבים • גיוס משאבים הינו תהליך נדרש וחשוב למרבית היוזמות החברתיות/קהילתיות/חינוכיות. • מדובר בתהליך ארוך בדרך כלל שצורך בעצמו משאבים רבים. • מרבית היזמים מתקשים למצוא בעצמם את האנרגיות ואורך הרוח הנדרשים לשם קיומו. • יש למפות את הצרכים השונים לתפעול המיזם הן בפריסה פרויקטלית (על פי משימות wbs) והן בלוחות הזמנים.

3. סוגי משאבים • התפיסה המקובלת של גיוס משאבים = גיוס כסף, איננה תואמת את תפיסת המשאבים הפילטנטרופיים כיום. • השלב הראשון הנדרש הוא שלב המיפוי לצרכים וללוחות הזמנים.

4. סוגי משאבים • שירותים- אם שירותים הנובעים משימוש בתשתיות קימות בארגון או שירותים הנובעים ממקצועיות הארגון • זמן עובדים- כמו בנקודה הקודמת, גם כאן ישנה תמיכת עובדים בתחום המקצועי ממנו הם באים ותמיכת עובדים בצרכים כללים • מוצרים- הן מוצרים של העסק והן מוצרים שהעסק/העמותה גיסו עבור התרומה • פרסום- באמצעות אימוץ הרעיון המרכזי והפצתו בקרב הגוף התורם ובקרב תורמים פוטנציאלים נוספים • כסף- כסף, מלגות, רכישת שירותים.....

5. אינטרסים • נימוקים אישיים- הכרה בחשיבות הבעיה, קשר אישי או הכרות קודמת עם המבקש, תחושת סיפוק מעצם הנתינה, אי נעימות בסרוב, תחושת שייכות, "ניקוי" המצפון, להראות אזרח טוב. • נימוקים עסקיים- תדמית, שיפור "יחסי השכנות", יחסי ציבור, הגברת הנאמנות למוצרי העסק, השפעה ועיצוב מדיניות, לגבש את העובדים וליצור גאוות יחידה על בסיסו של ציר ערכי • נימוקים סביבתיים- מיצוב העסק או הקרן כגורם מוביל, הנושא נתפס כחשוב, תרומה לקהילה נתפסת כאופנה מחייבת- אתה לא יכול להיתפס בלי זה.

6. גורמים לגיוס משאבים • קרנות- קרנות ישראליות העוסקות בתחום, קרנות חוץ ישראליות התורמות לישראל. • קהילת המיזם- דמי חברות, גביית תשלומים עבור השתתפות, אגודת ידידים • קהילת השייכות- קהילה יכולה להיות מוגדרת על בסיס גיאוגרפי או על בסיס מכנה משותף אחר: רשויות מקומיות, שכונות בסביבה, מוסדות ומפעלים בסביבה הקרובה • רשויות ומוסדות מדינה- מענקים, מלגות עידוד ותמיכה במיזמים חדשניים • עסקים- שילוב של רציונאל- החלטה עסקית נבונה שיש לה השפעה חיובית על הצרכנים והעובדים ורגש- מערכת ערכים שמובילה את מובילי וחברי חברות עסקיות

7. הכנות ותהליכים מקדימים • הערכות ראשונית- בשלב ראשון של התארגנות לגיוס כספים יש להעריך ולתכנן את התהליך. מן הסתם שלב גיוס הכספים אמור לבוא באופן טבעי לאחר ש"תיק הפרויקט" מוכן וערוך, קהל היעד, המטרות, היעדים, התוכנית הפדגוגית, תוכנית העבודה ותכנון התקציב מוכנים לשימוש. • מיפוי מקורות אפשריים- בשלב זה יש לקבוע תוכנית גיוס משאבים מותאמת צרכים ולוחות זמנים של הארגון. תכנון כזה מוטב לו שיתבסס על מגוון מקורות ובעלי עניין וייקח בחשבון אלטרנטיבות מספיקות. לוח הזמנים לגיוס משאבים מהווה סנן טבעי מפני רעיונות חולפים. • רה-עיצוב פרויקט תוך התחשבות במקורות האפשריים בהקשר זה חוקי הטבע פועלים באופן מיטב- רק החזקים והנחושים שורדים

8. שאלות שצריך לשאול • מה הם האינטרסים של הגוף התורם? • באילו תחומים היו מעורבים התורמים הפוטנציאליים בעבר? • אילו סוגי משאבים תרם הגוף הפוטנציאלי בעבר? • באילו היקפי תרומות מעורב הארגון? • האם תרם לפעילות דומה/לארגונים דומים? • מה הם לוחות הזמנים לשליחת טפסי בקשה, אישור הבקשה והעברת התרומה- המקובלים בקרב אותה חברה או גורם • למשך כמה זמן מוכן הפילנתרופ להתחייב כי ישתתף בפרוייקט? • גישה מתודולוגית של הפילנתרופ- גישה עסקית (עלויות- תועלות, הוצאות והכנסות), גישה פתוחה, גישה הוליסטית- קשר לכל סביבת העבודה של הפרוייקט..

9. נושאים אתים • מה לעשות עם תרומה "מפוקפקת"? • שינוי סדרי עדיפות וערכים בעקבות תרומה? • "השתלטות" תדמיתנית של תורם על המיזם ( מקרה עופר ומוזיאון תל אביב)

10. שלב הפניה בשלב שני נדרשת פניה רשמית לארגון בכדי לקבל הנחיות לפניה רשמית. אם דרך איש הקשר שלכם בארגון ואם דרך איש הקשר שמעמיד הארגון לצורך כך. נושאים נדרשים להכנת בקשה: • תקציר • הצגת הארגון • הצגת הבעיה • מטרות ויעדים ברורים (smart) • תוכנית עבודה • הערכה • ניהול וצוות • תקציב • פרוט מלא של צריכם • נספחים רלוונטיים

11. תיאור תועלת המיזם • ברמה אישית (תרומות לפרטים)- הישגים לימודיים, קבלה למוסדות לימוד גבוה. • ברמה קהילתית- שיפור הישגי בית הספר, עליה בתדמית החינוכית של הקהילה, שיפור הישגים ברמה קהילתית יצירת שיתופי פעולה והגברת ההון החברתי המקומי • ברמה של פיתוח שירותים- יצירת שוויון בנגישות לשירותי חינוך, פיתוח תוכניות לימודים מותאמות לקבוצות ייחודיות • ברמה חברתית-לאומית- חיסכון תקציבי בהוצאה עתידית, מודל חדשני ליישום במקומות אחרים, שיתופי פעולה והתנדבות בין קבוצות אוכלוסייה שונות.

12. תרגול

13. עשר הטעויות הנפוצות בכתיבת תוכניות עבודה ובקשת מענקים (שתיל) • בבקשה חסרים מרכיב אחד או יותר- • הגדרת הבעיה אינה נתמכת בתיעוד- נתונים סטטיסטים, סיפור מקרה מגובה, שימוש במקרה מוכר • בבקשה חסרים יעדים שניתן למדוד את השגתם • תוכנית העבודה שמופיעה בבקשה לא מושלמת- המידה הנכונה בין קיצור לתיאור מספק • העדר תוכנית הערכה

14. עשר הטעויות- המשך • התקציב לא מספיק מפורט • חסרה תוכנית ניהול (מוצג רק מידע על הצוות) • הבקשה משעממת (שימוש רב מידי בפעלים פסיביים, סגנון כתיבה גרוע, מיעוט דוגמאות, תיאור שאיננו ממחיש את הבעיה, כתיבה על ידי מישהו חסר נסיון). • הבקשה חסרת סדר הגיוני ואיננה זורמת • הפרויקט לא נראה אפשרי

15. שמירת קשר עם תורמים • שיתוף בתהליכי קבלת החלטות • עדכון שוטף • הערכת פרויקט- באיזה מידה המיזם ענה על הציפיות • דו"ח קבוע ומוסכם מראש • מעורבות התורם באספקטים שונים בניהול המיזם • מודעות לשינויים אצל התורם

16. שאלות שכדאי לשאול • מה אני צריך? • מתי צריך? • מי הגופים הרלוונטיים/מתאימים? • מה האינטרס של הגוף אליו אפנה? • האם יש לי קשר נוסף מלבד פניה בצינורת הרגילים? • מה תהליך הפניה המומלץ אל אותם גופים? • מה חשוב לגוף הנבחר לקדם?

17. סיבות לתרומה/אינטרסים