סוציולוגיה של גוף, עבודת גוף יחסים אחות/מטופל

1. סוציולוגיה של גוף, עבודת גוףיחסים אחות/מטופל

2. סוציולוגיה של גוף • התייחסות לגוף בסוציולוגיה התחילה יחסית לא מזמן (בשנות ה-80 של המאה ה-20) • אומרים כי חשיבות הגוף כמושא קשורה לתרבות הצריכה האופיינית לתקופה הפוסט-תעשייתית כאשר כל אחד יכול "להקנות" לעצמו דימוי חיצוני לפי בחירתו

3. סוציולוגיה של גוף • הבנת מהו הגוף משקף את התקופה החברתית והתרבותית • בימי הביניים הגוף היה מוגדר במושגים תיאולוגיים כמשקף את התוכנית האלוהית • חלק מהמחלות נתפסו כ"בעיות" בנשמה ולא בגוף הפיזי. לדוגמה, גמגום נחשב לחולי של הנשמה.

4. סוציולוגיה של גוף • במאה ה-17 הפילוסוף הצרפתי (שרוב חייו גר בהולנד) רנה דקארט השווה גוף האדם לשעון וכך המטפורה הדומיננטית של הגוף הפכה להיות – המכונה שאמורה לתפקד "נכון ומדוייק".

5. סוציולוגיה של גוף • לפי טענתו של דקרט: • הגוף הוא דואליסטי: מורכב משני מרכיבים מנוגדים – הגוף הפיזי והנפש (הכוונה לתבונה) • דקרט אמר "אני חושב משמע אני קיים" • בכך הוא קבע היררכיה בין נפש לגוף הפיזי • הגוף הפך להיות משני, פחות חשוב ומכניסטי

6. סוציולוגיה של גוף • המודל הרפואי משתמש במטפורה של דקרט בהגדרת מהו גוף האדם, איך הוא מתפקד, מהם מחלות ואיך ניתן לטפל בהן. • לפי הגישה הסוציולוגית: אי אפשר לנתק הגוף הפיזי מהסביבה החברתית, התרבותית, הפוליטית ומהגורמים הפסיכולוגיים

7. סוציולוגיה של גוף • שאלות סוציולוגיות לדוגמה: • איך הגוף צריך להיראות (רזה/שמן)? • מה אנשים צריכים לאכול כדי לשמור על גוף בריא? • מה זה גוף בריא? • איך מתייחסים להמתת חסד? • איך מתייחסים להפלות? • מה הם הבדלים בין גוף של אנשים שונים? • .........................

8. סוציולוגיה של גוף • הבדלים בין גברים לנשים: • לפני מאה 18 היה מקובל לחשוב שקיים גוף אוניברסלי אחד ושגברים ונשים נושאים אותם איברי רבייה רק באופן "הפוך": • כל מה שיש לגבר "בחוץ" אצל אישה נמצא "בפנים" • לפי התיאוריה של "מין אחד" – אישה היא הגרסה הנחותה של הגבר

9. סוציולוגיה של גוף • הבדלים בין גברים לנשים: • בספרי לימוד של רופאים הייתה התייחסות רק לגוף גברי • מה היו השלחות חברתיות של התיאוריה הזאת?

10. סוציולוגיה של גוף • הבדלים בין גברים לנשים: • מצד אחד לנשים התייחסו כאל "לא לגמרי גברים" • מצד שני התנהגות "נשית" של גבר או התנהגות "גברית" לאישה נתפסה כ"נורמלית" ו"טבעית"

11. סוציולוגיה של גוף • הבדלים בין גברים לנשים: • במאה 18 כתוצאה מהתפתחות של רפואה וביולוגיה כבר היה ברור שנשים שונות מגברים, לכן התפתחה תאוריה של "שני מינים" • לפי התיאוריה הזאת נשים הן לא רק שונות לגמרי מגברים, אלא הן הניגוד שלהם

12. סוציולוגיה של גוף • הבדלים בין גברים לנשים: • מכוון שגברים ונשים שונים מבחינה ביולוגית המדענים של עידן הנאורות חשבו שגם תפקידיהם בחברה חייבים להיות שונים ו"מותאמים לטבעם". • כך ז'ן ז'ק רוסו טען כי מקומה של אישה – בספרה הפרטית (בבית, טיפול בילדים) ומקומו של הגבר – בספרה הציבורית (מדוע?)

13. סוציולוגיה של גוף • הבדלים בין גברים לנשים: • "אי התאמות" מגדריות כמו גבר "נשי" או אישה "גברית" היו נחשבות כ"לא טבעיים" ומנוגדים לעובדות ביולוגיות • תפקידים מיניים של גברים ונשים נתפסו כמנוגדים: גבר הוא האקטיבי וחייב לקבל הנעה ואישה היא פסיבית ולא חייבת להרגיש משהו "מיוחד" כדי להכנס להריון (לפי התיאוריה של מין אחד אישה חייבת להרגיש אורגזמה כדי להכנס להריון)

14. סוציולוגיה של גוף • הבדלים בין גברים לנשים: • הבדלים בין גברים לנשים בתפקידים המיניים השפיעו על התפתחות התפקידים המגדריים בחברה

15. סוציולוגיה של גוף • B.S. Turner “The body and society” • לפי דעתו, סוציולוגיה של הגוף זה חקר בעיות של סדר חברתי סביב הנושאים הקשורים בגוף האדם

16. סוציולוגיה של גוף • B.S. Turner “The body and society” • הוא התייחס ל-4 מימדים של התייחסות לגוף בחברה: • Reproduction (שעתוק) • Regulation (הסדר) • Restraint (הגבלה) • Representation (ייצוג)

17. סוציולוגיה של גוף • B.S. Turner “The body and society” • סוציולוגיה של הגוף בוחנת איך מין, משפחה, פטריארכיה משפיעים על התייחסות לגוף בתקופות שונות ובתרבויות שונות

18. סוציולוגיה של גוף • הגישה הפוקוינית • לפי גישה זאת, דרך בה אנחנו תופסים את הגוף שלנו היא לא "טבעית", אלא מוגדרת על ידי השיח הדומיננטי בחברה הספציפית • לדוגמה, בחברה בה רזון נחשב ל"יפה" אני ארגיש שהגוף שלי לא מושלם וצריך "לטפל" בו • מצד שני, בחברה בה נשים מלאות הן דוגמת היופי, ארגיש מצויין עם הגוף שלי

19. סוציולוגיה של גוף • הגישה הפוקוינית • גם תפקידים חברתיים תלויים בשיח הדומיננטי: באותה דוגמה – בחברה בה נחשבים הרזים ל"יפים, בריאים ומוצלחים" אדם רזה ימצא עבודה טובה יותר, ירוויח יותר וירגיש "מקובל" יותר ואדם שמן יצטרך לבצע פעולות שונות על מנת להשוות את מצבו לרזה

20. סוציולוגיה של גוף • הגישה הפוקוינית • שפה מגדירה ומעצבת התנהגות האנשים • כך עצם העובדה שבשפה יש התייחסות לגודל הגוף נותנת אפשרות להבדיל בין אנשים לפי מאפיין זה • http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=D6M47FoxxeE

21. סוציולוגיה של גוף • הגישה הפמיניסטית • לפי גישה זאת התייחסות לציפיות מגוף קיימת בקרב שני המינים: בכל חברה מוגדר מהו גוף האישה האידיאלי ומהו גוף הגבר • ציפיות אלה תלויות בתרבות ותקופה. כך לדוגמה, בזמן המלחמת האולם השנייה נשים בארצות הברית עבדו בעבודות פיזיות קשות הנחשבות ל"גבריות", לכן נדרשו להיות חזקות פיזית ולא חלשות, רגישות כמו בתקופת לפני ואחרי המלחמה

22. סוציולוגיה של גוף • הגישה הפמיניסטית • גם לגוף הגברי יש דרישות שונות בתקופות זמן ובתרבויות שונות: • לדוגמה, אידיאל הגברי החזק המצ'ואיסטי התחלף בזמן האחרון לגבר מטרוסקסואל הדואג למראה החיצוני ורגיש • שער בחזה היה נחשב לתופעה חיובית בשנות השישים ושבעים, אך הפך להיות לא מקובל בשנות השמונים והלעה • http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=RUir84RPYhg

23. סוציולוגיה של גוף • הגישה הפמיניסטית • חוקרים פמיניסטיים מדגישים כי יתר ההתייחסות ליופי הנשי לעומת הגברים בחברה המערבית זאת לא הסדר ה"טבעי", אלא נורמה חברתית

24. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG • בדרך כלל כאשר אומרים "עבודת גוף", מתכוונים לפעולות שאדם מבצע על הגוף שלו במהלך שמירה על בריאות או ריפוי ממחלה • בסוציולוגיה של בריאות "עבודת גוף" זה עבודה בתשלום על גופם של אנשים אחרים

25. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG • מטרת ההתערבות כזאת יכולה להיות לצורך רפואי, טיפולי, הנאה, אסתטי, היגייני, ארוטי או סמלי • היא כוללת מגוון של המקצוענים: רופאים, אחיות, מטפלים אלטרנטיביים, מטפלים, ספרים, קוסמטיקאיות, מעסים, עובדי תעשיית המין וקברנים

26. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG • בפרקטיקה רפואית הסטטוס המקצועי מוגדר במונחים של מרחק מהגוף • רופאים מבצעים יחסית מעט עבודת גוף ואם כן – בדרך כלל מדובר באבחון או מתווח במכונות

27. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG • כאשר עבודת גוף היא חלק מהטיפול (חוץ ממקרה של מנתחים), מעבירים אותה לביצוע על ידי אחיות, פיזיואתרפיסטים או עובדים אחרים בעלי סטטוס מקצועי נמוך יותר מרופאים

28. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG • למרות שעבודת גוף נמצאת בלב מקצועות הסיעוד, המצב בתחום הוא לא ברור • עבודת סיעוד מאורגנת באופן היררכי, כך, ככל שמתקדמים בתפקיד - מתרחקים יותר ויותר מעבודה הבסיסית של התעסקות עם סירי לילה ואמבטיות הספוג כלפי טכנולוגיות עיליות והתערבויות מיומנויות • מתקדמים מהעבודה המלוכלכת על הגוף לעבודה על מכונות

29. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG • התמקדות במימדים הפסיכולוגיים של המטופל ושאיפה לאקדמיזציה של האחיות מראים מעבר העתידי מעבודת גוף להיבטים חדשים של ידע ומיומנויות בעבודות הסיעוד

30. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG • עבודות המתעסקות ישירות עם הגוף בדרך כלל נתפסים בחברה כבעלי סטטוס נמוך • בהודו בחברה של קאסטות ספרים ומנקי אוזניים הם הקאסטות הנמוכות • קברנים נחשבים למקצוע לא מקובל, מלוכלך

31. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG • 3 מימדים של עבודת הסיועוד כעבודת גוף: • התעסקות עם "לכלוך" –שתן, צואה, קיא וכו' • התעסקות עם עירום • התעסקות עם נגיעות

32. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG התעסקות עם "לכלוך" –שתן, צואה, קיא וכו' • איך עובדי סיעוד מתמודדים עם לכלוך? • על ידי שימוש בשיח מדעי במקום שיח יום-יומי • על ידי בדיחות והומור • לא מתמקדים בפעילויות הקשורות בלכלוך בשיחות

33. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG התעסקות עם עירום ונגיעות • איך עובדי סיעוד מתמודדים עם עירום? • שימוש ב"מחסומים" סמבוליים ופיזיים כמו כפפות, מדים וכדומה • ריחוק מנטלי מהמטופלים כחלק מהפרדה פורמלית עובד/לקוח

34. עבודת גוף (Bodywork) Carework as a form of bodywork JULIA TWIGG • עבודת סיעוד נתפסת בחברה כעבודה "נשית" מכוון שדורשת "טיפול" אשר נחשב לתכונה נשית • העובדה שבמקצוע עובדים לא מעט גברים לא משפיעה על תפיסות אלה

35. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • החברה רואה את אחיות באור חיובי, לעתים קרובות כמוסריות וראויות להערצה. • האחיות תמיד היו סטריאוטיפ חיובי כמו "המלאך מהשרת" או "מלאכים של רחמים" (Muff, 1982). • אחיות בדרך כלל מרגישות את דעות החיובית כאשר הן נכנסות בפעם הראשונה לתפקידן. • כמה פעמים שמעתם התבטאויות כאלה: "הם [אחיות] כל כך נחמדות", "הו, מאמי, את כל כך מתוקה", "את האחות הכי טובה", "הצוות הסיעודי מאוד נחמד"?

36. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • במחקר פנומנולוגי של סביבת בית חולים ב-2002 נמצא כי מצד אחד אנשים דווחו על "אחיות נחמדות" ומצד שני נתנו גם תאורים שליליים של צוות הסיוד. כך, לדוגמה, החולה האונקולוגי אמר: • " It’s terrible [the radium implant]. So finally I thought okay, endure this, we’ll get through it. And heck with it and I’ll get through the next one and of course I didn’t want to come back here. I mean this time when I had surgery, I mean I knew I had to come back up here and I thought, I hate them, and they hate me”

37. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • כך,בעמדות של המטופלים לגבי האחיות ניתן לראות פרדוקס ברור • החוויה של המטופלים האלה עומדת בניגוד לדעה הקדומה שלהם לגבי ה"אחות הנחמדה" • ככל שאדם נמצא בבית חולים יותר זמן, הוא מרגיש התנתקות מהסביבה הרגילה ומתחיל לחפש באופן אקטיבי את הקשר הקרוב יותר עם האחיות • תלות של המטופל באחות והרגשת חוסר שליטה מול הכוח של אחות מעמידה את המטופל במצב כאשר הוא מרגיש שהוא חייב לבקש עזרה מאחיות

38. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • בנוסף לגורמים אלה, אחיות נראו כעובדות יותר מדי ועסוקות יותר מדי, מה שגורם להפעלת אסטרטגיות יותר אקטיביות מצד החולים על מנת לקבל תשומת לבן של האחיות

39. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • ניתן להמחיש את היחסים בין אחות למטופל בעזרת תיאוריית האינטרקציות הסימבוליות • לפי התיאוריה הזאת: • "תחושת העצמי של האדם מתגלה דרך אינטראקציה חברתית ...תחושת העצמי מתפתחת כאשר אנשים • (א) מדמיינים את עצמם בתפקידים חברתיים מוגדרים (רואים את עצמם דרך עיניהם של אחרים, ומפנימים את העמדות של הצד השני), • (ב) מצפים לתגובה של האחרים, • (ג) פועלים בהתאם למשמעות שיש לאנשים האחרים לגבי רעיונות, אירועים, חפצים, או מצבים" (Powers & Knapp, 1995, pp. 166–167).

40. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • במילים אחרות, אדם מפרש את הסביבה בעזרת סמלים ומשמעויות ופועל בהתאם • האינטראקציה הסימבולית רואה יחסים בין אדם לאדם לא בהתאם לתגובה ומניע, אלא דרך פרשנות ופעולה בעלת משמעות

41. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • לפי התיאוריה של גופמן: אנשים פועלים במודע על מנת לנהל את הדימוי שלהם מול האחרים • הם תמיד חושבים איך התנהגות שלהם תפורש על ידי אחרים, לכן הם תמיד משחקים תפקיד מסויים כדי לעשות רושם נכון על הצד השני

42. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • גופמן השווה אינטרקציה בין אישית לריקוד הדדי • הוא קרא לזה "הגישה הדרמטורגית" • כמו בתאטרון, אנחנו "מביימים" את עצמינו כך שבכל סיטואציה ניראה הכי טוב ונפעל הכי נכון

43. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • התיאור האמביוולנטי של אחיות כ"נחמדות" מצד אחד וכ"קרות ומרוחקות" מצד אחר ניתן להסביר בעזרת תיאוריה של גופמן כך: 1. מטופלים בוחרים "להתחנף" לאחיות במצב של נתינת/קבלת הטיפול 2. מטופלים שואפים לשמור על הערכה עצמית גבוהה ועצמאות

44. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • במספר מחקרים בדקו איך מטופלים בבתי חולים מנהלים את הקשר שלהם עם צוות האחיות • נמצא שאנשים נוהגים לדבר עם האחות בצורה נחמדה, לא להתפרץ באמצע דבריה כוון שהם לא רוצים להיות מתויגים כ"מטופלים רעים"

45. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • מצד שני במחקרים אחרים מצאו שאחיות מעדיפות לתקשר יותר זמן עם מטופלים נחמדים שלא שואלים יותר מדי שאלות • למקצוע סיעוד יש "אג'נדה" מסוימת לכללי ההתייחסות למטופלים

46. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • Harrison et al. (1989) במחקרם מצאו הבדלים בין סטודנטים לסיעוד שחוו התנסות בעבודה קלינית לאלה שלא. • הם מצאו שסטודנטים שעבדו בבית חולים לפני הלימודים נהגו לתקשר פחות עם המטופלים, לשים פחות תשומת לב לרצונותיהם ולשמור על ריחות גדול יותר בין אחות למטופל

47. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • אפשר להסביר את התופעות האלה בעזרת הגישה הדרמטורגית של גופמן: • בכל מצב אנשים מנסים לפעול בהתאם לציפיות שהם חושבים שיש לאחרים, לכן הם משחקים את התפקיד הנדרש כדי להשאיר רושם מתאים

48. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • נעשו מחקרים בהם נבחנה תפיסת היחסים בין אחות למטופל על ידי המטופלים • נמצא שכאשר אחות משדרת רוגע, שומרת קשר עין, מדברת על החיים שלה, המטופלים מרגישים "זריקת אנרגיה" ותופסים את האחות באור חיובי מאוד • לעומת המקרים, בהם אחיות היו מרוחקות, לא שמרו קשר עין, ביצעו רק פעילויות מקצועיות. במקרים כאלה מטופלים דיווחו על מצב רוח רע, חולשה ותיארו את הצוות במונחים שליים

49. יחסי אחות/מטופל Shattell, M. (2004). Nurse-patient interaction: A review of the literature • Goffman’s theory of face work • צריך לשים לב יותר לתפקיד המטופל ביחסי אחות/מטופל כדי להבין ולשפר אותם • http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=8uSyvw5RR28