רופאים ייקים בירושלים

1. רופאים ייקים בירושלים

2. המצגת הוכנה לקראת אירוע מחווה לרופאים הייקים הירושלמים, המתוכנן להתקיים ב-24.6.2014 בבית צרפת, במתחם קמפוס גבעת רם בירושלים, בשיתוף עם תא בוגרי רפואה, ידידי האוניברסיטה העברית ושוחריה ומנהל כוח אדם של בית הספר לרפואה של הדסה. המצגת הינה פרוייקט קהילתי של סניף ירושלים של ארגון יוצאי מרכז אירופה. התצלומים והחומר הכתוב התקבלו מארכיון חנה ואפרים דגני, ארכיון ביה"ח הדסה, מחברי ארגון יוצאי מרכז אירופה ורופאים חברי תא הבוגרים ו/או קרובי משפחה של הרופאים המופיעים במצגת. עדנה גוגנהיימר - בעלת הזכויות בארכיון חנה ואפרים דגני ומרכזת ארכיון הצילומים של בית חולים הדסה יצרה את המצגת. תודות למוטי מרגלית - חבר סניף ירושלים ובעליה של חברת "דוקו" לכתיבת ספרי ביוגרפיה והנצחה. פרטי מידע הושלמו מספרו של נסים לוי: "רופאיה של ארץ ישראל 1799 – 1948". תודה חמה לקרובי המשפחה של הרופאים המופיעים במצגת ששלחו לנו חומר ותצלומים. עיצוב גרפי: חי אלטרז, רכז הקהילה של סניף ירושלים.

3. אורבך הרברט-צבי 1898-1972 עלה ארצה בשנת 1950, החל לעבוד בירושלים כרופא שינייםעצמאי והצטרף כאחד הרופאים הראשונים לקופת חולים מאוחדת. נודע כאדם ישר והוגן ופעמים רבותלא גבה תשלום עבור הטיפול.

4. אהרנפלדארנסט-נחום 1912-1992 נולד בפראג, נכדו של הרב הראשי של העיר. התמחה במחלות פנימיות. עלה לארץ, התגייס לצבא הבריטי ושירת בסוריה, מצרים וקפריסין. עם שחרורו החל לעבוד בביה"ח הדסה בו ניהל את המרפאה האנדוקרינולוגית.

5. אולמן דוד-תיאודור 1908-1975 עם תום לימודיו בגרמניה עלה לארץ והחל לעבוד בביה"ח הדסה. בשנת 1944 נשלח מטעם הג'וינט למחנה פליטים בתימן. ניהל את השירות הנפרולוגי. הכליה המלאכותית הראשונה הופעלה תחת ניהולו.

6. אונגר הנרי 1906-1972 הצטרף לצוות המחלקה הפתולוגית בביה"ח הדסה עם עלייתו לארץ. ממייסדי איגוד הפתולוגים וממניחי היסודות של ביה"ס לרפואה. שוחר תרבות ומוסיקאי מחונן.

7. אנגל אלפרד 1895-1996 לימודי הרפואה שלו נקטעו במלחמת העולם הראשונה. התנדב לצבא ושרת ברכבת בי"ח. עם סיום לימודיו היה לרופא בברלין אותה עזבו הוא ואשתו בשנת 1933. בירושלים היה לרופא ילדים של קופת חולים, בתי ספר ומרפאה פרטית. עבד עד גיל 96. בגיל 101 קיבל תואר יקיר ירושלים.

8. בלראהרון 1912-1996 למד בוינה ועלה לארץ בשנת 1939. ניהל במשך שנים את המחלקה לנוירוכירורגיה בביה"ח הדסה ירושלים. סייע בפתיחת המגילות הגנוזות בקומראן באמצעות מכשירים המיועדים לניתוחי מוח.

9. בראון קרל 1912-1970 מייסד החברה הישראלית לקרדיולוגיה. השתלם בקרדיולוגיה בארה"ב והתמנה לראש היחידה למחלות לב. מחלוצי המצנתרים.

10. ברגמן אליעזר פליקס 1908-2002 למד בברלין כימיה ורפואה והיה פעיל בארגון הסטודנטים הציוניים. לאחר עלייתו לארץ הקים מפעלים ליצור חומרי נפץ עבור ההגנה. ניהל את המחלקה לפרמקולוגיה.

11. ברומברגיהודה 1911-1958 פרופסור למחלות נשים. מבכירי רופאי ביה"ח הדסה בירושלים.

12. ברנדטמרגרטה פסיכואנליטיקאית, אירגנה בביתה חוג לפסיכואנליזה. ניהלה את המכון לפסיכואנליזה בירושלים.

13. גוטמן משה (מוזס) יוליוס 1894-1961 אורולוג. יליד דרום גרמניה, למד רפואה במינכן. עסק במחלות היהודים. ראש התנועה הציונית במינכן משנת 1925. עלה ארצה ב-1935. הביא לארץ את רפואת האלרגיה והאסתמה.

14. גצובה סופיה 1872-1946 למדה רפואה בברן, שם הכירה את חיים ויצמן והייתה לארוסתו. לא התאוששה מהפרידה עמו והקדישה את חייה למדע. עבדה במספר אוניברסיטאות באירופה, עלתה לארץ בשנת 1925 והקימה את המכון הפתולוגי של הדסה. המשיכה לעסוק במחקר והדרכה גם אחרי פרישתה.

15. גרינפלדר בנו טוב נולד ב-1883. התמחה במחלות ילדים אך הפסיק את עבודתו וגויס לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה עלה לארץ והיה ממונה על מחלקת הילדים בהדסה.הפרופסור הראשון למחלות ילדים בארץ.

16. דולז'נסקילאוניד1898-1948 חוקר סרטן. לפני עלייתו ארצה עבד במכוני מחקר שונים באירופה. הקים את המחלקה לחקר הסרטן של המכון הפתולוגי בהר הצופים. נפל בשיירה להר-הצופים.

17. דוסטרובסקיאריה 1887-1975 הגיע לארץ לאחר שהתמחה במחלות עור באירופה. פתח את מרפאת העור הראשונה בארץ, הרופא הראשון שהתיישב ברחביה וניהל את מחלקת העור בהדסה. היה המנהל הרפואי של בית המצורעים (הנסן) והדיקן הראשון של הפקולטה לרפואה בירושלים.

18. דרייפוס פריץ 1910-1971 למד רפואה בגרמניה ואחר מספר שנות עבודה עלה לארץ. התנדב לעבוד בהדסה. לאחר השתלמויות בארה"ב התקבל למחלקה פנימית בהדסה כפרופסור מן המניין. היה ממייסדי הפקולטה לרפואה בתל אביב וכיהן בה כדיקן ראשון.

19. דרייפוס קרל דניאל 1905-1949 נולד בגרמניה סיים את לימודי הרפואה בהיידלברג. עם עליית הנאצים עלה לארץ והצטרף למכון לפסיכואנליזה בירושלים. במלחמת העצמאות שירת כרופא עזרה-ראשונה בירושלים. גוייס לצבא, נשלח לחיפה והיה מראשוני המטפלים בנפגעי "הלם קרב". עם סיום הקרבות נתמנה למנהל מחלקת הפסיכיאטריה בביה"ח רמב"ם.

20. היילברונר אדגר 1880-1967 מנתח אורתופדי, מנהל רפואי של ביה"ח אלי"ן (אגודה לשיקום ילדים נכים) בירושלים. למד רפואה באוניברסיטאות היידלברגופרייבורג. עלה לארץ עם עליית הנאצים ב-1933 והשתקע עם משפחתו בירושלים.

21. היילפריןרפאל יום-טוב ליפמן 1902-1968 נוירולוג, מחבר שבועת הרופא העברי לכבוד טקס הסיום של המחזור הראשון בביה"ס לרפואה בירושלים.קיבל חינוך תורני, נועד לרבנות אך העדיף את הרפואה. למד בברלין והתמחה ברפואת הנפש. עם עלייתו לארץ יזם את החברה הנוירופסיכיאטרית ולימים התמנה למנהל המחלקה הנוירולוגית בביה"ח הדסה. קיבל פרס ישראל עבור הישגים ברפואה.

22. היימן וילהלם 1881-1953 יליד ברלין, רופא פרטי ומומחה למחלות פנימיות, קיבה ומעיים. עלה ארצה בעקבות בנו וחי בירושלים משנת 1933 ועד תום מלחמת השחרור.

23. הרמן הורן 1899-1969 פנימאי, הגיע ארצה מגרמניה בשנת 1933 ופעל בירושלים עד פטירתו בשנת 1969.

24. ואלך משה 1866-1957 ואלך נולד למשפחה דתית, למד בישיבות והוסמך לרפואה. נשלח לירושלים לסיוע לישוב היהודי. נסע לגרמניה לגייס כספים לקניית אדמה ולהקמת בית חולים בשכונת "שערי צדק". הביא עמו מהמבורג את שווסטרזלמה שהייתה לאחות ראשית בביה"ח, מנהלת ביה"ס לאחיות, ועבדה לצדו שנים רבות. מממשלת המנדט קיבל את אות הכבוד לקיסרות בריטית ובזקנתו היה לאזרח כבוד של ירושלים.

25. וולפסון ארנה 1898-1984 נולדה בקרֵפֶלדבריינלאנד. למדה בבון והתמחתה ברפואת עיניים בקלן. עלתה לארץ בשנת 1933 והתיישבה בירושלים. התמחתה אצל פרופסור פייגנבאום, מנהל מח' עיניים בהדסה, במחלות מקומיות. עבדה באופן פרטי ובקופות החולים עם אוכלוסייה מעורבת, לרוב עם חולי הגרענת. לאחר מלחמת העולם התמחתה בטיפול ליקויי ראיה בגיל הנעורים.

26. וולפסון גיאורג1881-1955 נולד בברלין, למד רפואה בפרייבורגוברלין. עבד כמנתח בביה"ח היהודי בברלין, ובפרקטיקה פרטית. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל ועבד כמנתח בביה"ח ביקור חולים ושערי צדק. היה פסנתרן וחובב מוסיקה.

27. ויניק צבי 1902-1982 פרופסור ויניק השתלם בפסיכואנליזה בברלין ווינה. ניהל את שלושת בתיה"ח הפסיכיאטרים הציבוריים בארץ. היה חבר ועדה שהכינה את התחיקה הפסיכיאטרית בארץ.

28. וירץ בלה 1890-1980 ילידת מינכן, שם סיימה לימודי רפואה. התמחתה ברפואת ילדים בברלין. עלתה לארץ בשנת 1933 ועסקה ברפואת ילדים וספורט עבור קופות החולים. הרצתה ברדיו על ספורט.

29. זגהר פליקס 1908-1981 עם עלייתו לארץ בשנת 1938 החל לעבוד במחלקת עור בהדסה ונשא לאשה את בתו של מנהל המחלקה, הפרופסור דוסטרובסקי. השתלם בארה"ב בבי"ח לצרעת והיה רופא ומייעץ בביה"ח ע"ש הנסן בטלביה.

30. זולמן פליקס גד 1907-1986 זולמן נולד בברלין. בשנת 1930 קיבל ממנה תואר דוקטור לווטרינריה (DVM) ובשנת 1933 תואר דוקטור לרפואה. בנוסף, ניצח בברלין על מקהלה שנהגה לשיר בחגים בבתי כנסת. היה פרופסור לפרמקולוגיה ומנהל המחלקה לפרמקולוגיה שימושית באוניברסיטה העברית בירושלים. ממייסדי פסטיבל אבו גוש למוזיקה.

31. טיכו אברהם 1883-1960 עלה לארץ ב-1918 עם רעייתו אנה, לאחר שסיים לימודי רפואה והתמחות במחלות עיניים. נלחם במגיפת הגרענת בבתי ספר ובמוסדות חינוך במימון של הדסה. היה בעל בית חולים פרטי ואהוד מאד על נכבדי הערבים. הוא ואשתו קיימו חיי חברה תוססים. ביתם בירושלים נתרם למען תושבי העיר. כיום מתקיימים בו אירועים, תערוכות ובית קפה.

32. טרוי יוסף (יופ) 1900-1964 חלוץ אורתופדיה בארץ, היה ידוע ביחסיו הטובים עם האוכלוסייה הערבית. טיפל באנשי ה"הגנה" והמחתרות וכן היה ידוע בפעילותו ההומניטרית ב"רוטרי" וב"בונים החופשים".

33. לאופר אלכסנדר 1917-2004 החל את לימודי הרפואה באירופה וסיים בביירות בשנת 1940. החל את עבודתו בהדסה הר הצופים, במחלקה לפתולוגיה. בשנת 1948 יצא לעבוד במחנות בקפריסין. התמחה ברקמת חיבור ועצמות. לימים היה מנהל מחלקת הפתולוגיה בהדסה. היה ידוע בחביבותו וצניעותו.

34. להרס הוגו צבי 1904-1947 למד בברלין והתמחה במחלות טרופיות ומדבקות.ב-1933 עלה לארץ עם אשתו והשתקע בצפת. ב-1936 התמנה לרופא אחראי על הקרנטינה בנמל. ב-1945 נתמנה כמנהל ביה"ח הממשלתי בבית-צפאפה ונודע במסירותו לחולים הערבים. ד"ר להרס לא שעה לאזהרות כי חייו בסכנה והיה משוכנע שלא יפגעו בו הערבים. ב-28.12.1947 נרצח בתוך ביה"ח.

35. להרס יוסף 1882-1937 למד רפואה כללית וב-1914 שירת כרופא בצבא הגרמני. ב-1933 עלה לארץ-ישראל. תחילה התיישב בחיפה ולאחר מכן בבית-שאן, שם יצר מערכת יחסים קרובה עם התושבים היהודים והערבים כאחד. במקביל הצטרף לארגון ה"הגנה".ב-26.2.1937 הקישו על דלתו בשעת לילה שלושה ערבים. ד"ר להרס כנראה הניח שהשלושה זקוקים לסיוע רפואי, פתח את הדלת ונורה.

36. לכמן יוסף 1897-1961 רופא אף אוזן וגרון, ניהל את המחלקה בהדסה ירושלים.

37. אהרן קרל מאיר 1898-1933 נולד בנירנברג בשנת1898, עלה לירושלים באפריל 1933. יקיר ירושלים. נפטר בירושלים בנובמבר 1979.

38. מונטנרזיסמן1897-1973 נולד בוינה, שרת בצבא האוסטרי במלחה"עהראשונה. למד רפואה בברלין, עלה לארץ בשנת 1933 והפעיל קליניקה של רופא כללי בירושלים. הקדיש את חייו לחקר ההיסטוריה של הרפואה היהודית: חיבר ספרים ומאמרים רבים על הרמב"ם ועל אסף הרופא. היה אדם צנוע, ישר דרך, איש רוח נדיר.

39. מילויצקי חנוך 1911-1970 חלוץ מנתחי הלב, כירורג חזה וכלי דם. נהרג בהתקפת טרור על מטוס סוויסאייר בדרכו מציריך לתל-אביב.

40. נברצקיעליזה-אילזה1910-1996 רופאת ה"פזילות של ילדי ירושלים". למדה רפואה בברלין ופירנצה. עבדה בתחומים שונים ברפואה, התמחתה ברפואת עיניים וניהלה את המרפאה לראיה ירודה.

41. פויכטונגרהיינריך אהרן מאיר 1898-1963 רופא שיניים, פה ולסת. יליד מינכן, עלה ארצה בשנת 1935 ופתח קליניקה ברחוב מרדכי בן הלל. הוכר כאחד מגדולי אספני היודאיקה בעולם היהודי. חובב טיולים נלהב, כתב את מדריך הטיולים בכתב יד לצרכי המשפחה.

42. פויכטונגראוגוסט ישראל אשר 1879-1938 רופא נשים מנתח יליד מינכן, עלה ארצה בשנת 1935

43. פייזרעלי 1919-1982 נולד בגרמניה , עלה עם משפחתו ארצה בשנת 1932. במהלך מלחמת השחרור נשאר בעיר העתיקה שהייתה נצורה וטיפל בפצועים כשהוא בן 28,ללא ציוד ועם ניסיון מועט. בהמשך עבד בנוירוכירורגיה, השתלם בארצות הברית וחזר ארצה לעבוד לצד פרופסור בלר שניהל את המחלקה הנוירוכירורגית בהדסה.

44. פייגנבאוםאריה 1885-1981 מנהל מחלקת עיניים, יחד עם מנהל המחלקה העתידי פרופסור מייכלסון למד רפואה בגרמניה והוזמן לארץ לפתוח מרפאת עיניים בבית שטראוס בירושלים. הקים מערך מרפאות עיניים ארצי ועסק בפעילות רפואית וציבורית לרוב. היה חובב ציור ומוסיקה ואף נקרא לנגן בתזמורת הפילהרמונית ככנר.

45. פרגר יוסף 1885-1983 גדל בהנוברולמד בברלין. התמחה בנוירולוגיה ובמלחה"ע ה-1 טיפל בנפגעי הלם קרב. פעיל ציוני, השתתף בקונגרסים ציוניים. לפני עלייתו פעל להקמת בתי חולים פסיכיאטרים בארץ.

46. פרנקל אליהו קרל 1888-1973 עבד בראשית עלייתו לארץ בשנת 1939 עם הגב פרייארבעליית הנוער. לאחר קום המדינה עבד כרופא משפחה בקופת חולים בבית הכרם. העיריה וההסתדרות הרפואית קראו על שמו את התחנה לטיפול באם ובילד בבית וגן.

47. צונדק הרמן 1887-1978 התמחה ברפואה פנימית בברלין והיה רופאם האישי של ראשי המדינה בגרמניה. יחד עם זאת היה אחד הרופאים הראשונים שפוטרו. התפרסם בתור מרצה מרתק וניהל מחלקה פנימית בביה"ח "ביקור-חולים". קיבל אזרחות כבוד של ירושלים.

48. צונדקברנהרד1891-1966 למד רפואה בברלין, השתלם בגניקולוגיה והיה לפרופסור בגיל 35. עסק בחקר הורמונים, ממציאי קביעת ההיריון בשלב מוקדם (מבחן אשהיים-צונדק). מנהל מחלקה וחוקר פורה. זכה בפרס ישראל לרפואה.

49. קורנבליט ואלטר 1914-1966 רופא עיניים בביה"ח הדסה. בשנת 1966 התמנה למנהל מחלקה בשערי צדק ונהרג בתאונת דרכים באותה שנה.

50. קליברג יוליוס 1894-1988 מחלוצי הרפואה האקדמית בארץ ישראל רופא של כל "המי ומי" בשנות ה-40