הגדרה ויישום המושג "מינניות" (סקסיזם) בעזרת אסטרטגיית חשיבה מסוג טיעון(ארגומנטציה)

1. הגדרה ויישום המושג "מינניות" (סקסיזם)בעזרת אסטרטגיית חשיבה מסוג טיעון(ארגומנטציה) נכתב ע"י: כץ מרינה ת.ז. 304214257 כהן מיכל ת.ז. 029598067 ורד גת ת.ז. 57415655 מלכה ברורמן ת.ז.50689462

2. מטרת – על בתחום החשיבה: טיפוח חשיבה ביקורתית תוך פנייה לרגש/לסקרנות /התלבטות התלמיד

3. מטרות אופרטיביות בתחום החשיבה: • התלמיד יבחין בין טענה לבין טיעון • התלמיד יבין מהו טיעון ויכיר את מרכיבי הטיעון: טענה ונימוק • התלמיד יבחין בין שני סוגי נימוקים: נימוק מסוג ראיה ונימוק מסוג הסבר • התלמיד יבנה טיעון המתבסס על הסברים ועל ראיות מתוך מחקר.

4. מטרות אופרטיביות בתחום התוכן: • התלמיד יבין את המושג "מינניות" (סקסיזם) • התלמיד יבין את הקשרו של המושג "מינניות" לאי שיוויון בין גברים לנשים בחברה/תרבות • התלמיד יבחין בין הסברים חברתיים להסברים גנטיים לשוני בין המינים בהישגים הלימודיים.

5. ידע קודם של התלמיד: • מושגים: מין, מגדר כמוסד חברתי, סטריאוטיפ ודעות קדומות. .משך השיעור: 90 דק' • חומר עזר: מאמרים, לוח (ניתן גם להשתמש במצגת עפ"י שקפים אלה)

6. מהלך השיעור – שלב 1 • פתיחה: • המורה יציג את הטיעון הבא לתלמידים: • " קיימים הבדלים בין נשים לגברים ביכולות מתמטיות ומדעיות. • כבר בחודשי החיים הראשונים בנים ובנות נוטים להתמקד במאפיינים שונים של הסביבה: בנים ממוקדים יותר מאשר בנות בעצמים וחפצים חומריים ואילו בנות ממוקדות יותר באנשים ברגשות ובמערכות יחסים" (מתוך מאמרה של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ שפורסם בynet מרץ 06 ) – נספח 1

7. המורה יציג לתלמידים את מטרת השיעור: • דיון במושג מינניות באמצעות הטיעון שהוצג והוראת אסטרטגיית חשיבה- ארגומנטציה • המורה יסביר לתלמידים את האבחנה בין טענה לטיעון ואת מרכיבי הטיעון (טענה + נימוק) ואת ההבחנה בין סוגי הנימוקים : ראיה והסבר.

8. הגדרות בסיסיות של מרכיבי הטיעון: טענה:אמירה שניתן להתווכח על הצדקתה, נכונותה, אמיתותה או תקפותה. טענה עשויה להיות קביעה, עמדה, דעה, החלטה מסוימת, השערה, הנחה, מסקנה, ציווי, תיאוריה או פיתרון מסוים לבעיה. נימוק:אמירה המובאת לתמוך בטענה ולבססה. נימוק מסוג "ראיה" (evidence) עונה על השאלה: "איך אני יודע שהטענה אמיתית?". בעולם המשפט לדוגמא ישנן ראיות ישירות ונסיבתיות המנסות לענות על השאלה איך אני יודע שהנאשם בעברה ביצע אותה. הטענה במקרה זה: "אלמוני ביצע את העברה". נימוק מסוג "הסבר" (explanation) עונה על השאלה: " מהם הגורמים, ההצדקות או הסיבות לטענה?". בעולם המשפט מחפשים את המניע לעבירה. המניע הוא ההסבר לטענה "אלמוני ביצע את העברה".

9. מהוטיעון? (Argumentation) פעילות מילולית וחברתית של חשיבה המכוונת לאשש או להפריך עמדה/סוגיה שנויה במחלוקת טיעון = נימוק + טענה

10. יישום המושגים בארגונמטציה • המורה יבחין בין המושגים : טענה , נימוק (כולל הסוגים) וטיעון על בסיס הפתיח: " קיימים הבדלים בין נשים לגברים ביכולות מתמטיות ומדעיות. כבר בחודשי החיים הראשונים בנים ובנות נוטים להתמקד במאפיינים שונים של הסביבה: בנים ממוקדים יותר מאשר בנות בעצמים וחפצים חומריים ואילו בנות ממוקדות יותר באנשים ברגשות ובמערכות יחסים" טיעון

11. שלב 2 של השיעור • המורה יחלק לתלמידים תקציר המאמר "מחקר חדש: בנים לא טובים יותר מבנות במתמטיקה" (נספח 2) • התלמיד יזהה את מרכיבי הטיעון מתוך תקציר הכתבה: טענה: " הגורם לפערים מגדריים בהישגי המתמטיקה הינו אי שוויון חברתי ושום דבר חוץ מזה" נימוק (מסוג ראיה): " המחקר מצא כי הפער הבין מגדרי ביכולות המתמטיות אינו קיים במדינות שבהן יש לנשים שיויון מלא....החוקרים מצאו תאימות מובהקת בין מדד הggi לבין מבחני פיזה , כלומר במדינות שבהן יש שוויון מגדרי יש שוויון ביכולות המתמטיות"....

12. מהלך השיעור-שלב 3 : דיון כיתתי: • המורה יציג שאלה לדיון לתלמידים: בהסתמך על שתי הכתבות שהוצגו, אם כן, מהיכן לדעתכם נובעות הטענות השונות בדבר הבדלים בין בנים לבנות בלימודי המתמטיקה? • המורה ירשום תשובות התלמידים על הלוח

13. הצגת המושג "מינניות" (סקסיזם): • המורה יציג לתלמידים את ההגדרה למושג מינניות: מינניות-תפיסה הנובעת מתוך אמונה שאחד המינים עולה מעצם טבעו על האחר .(משוניס,1999 ) תפיסה סטריאוטיפית זו מבטאת בד"כ שליטה של גברים וביטוי לפטריארכאליות ומביאה לקיפוחן של נשים בתחומי חיים שונים בחברה. המורה יקשר, באמצעות התלמידים, בין המושג למאמר

14. סיכום שיעור –שלב 1: • המורה יפנה לתלמידים את השאלות הבאות לדיון: - מהם מרכיבי האסטרטגיה שנלמדה? - מתי כדאי להשתמש במיומנות החדשה שנלמדה (הבניית טיעון ומרכיביו)? - מתי אנו משתמשים בחיי היומיום בתהליך (אסטרטגיה) באופן לא מודע? 2. -כיצד בא לידי ביטוי המושג מינניות במחקר שחולק ובפתיח שנרשם על הלוח? -הבא דוגמה נוספת מחיי היומיום למושג מינניות .

15. סיכום ע"י המורה: 1. בשיעור זה למדנו על אסטרטגיית חשיבה הנקראת טיעון. ראינו מהם מרכיבי הטיעון וכיצד בונים טיעון באמצעות נימוק מסוג ראיה ונימוק מסוג הסבר (הפתיח היווה נימוק מסוג הסבר והכתבה בהמשך נימוק מסוג ראיה) 2. כמו כן בשיעור זה למדנו את המושג מינניות ואת ההסברים השונים לתופעה.

16. נספח 1: מתמטיקה: על בנים ועל בנותהפקולטות למדעי הטבע, למדעים מדויקים ולהנדסה בארץ ובעולם מאוישות בעיקר בגברים. מדוע מספר הנשים הפונות לתחומים אלה הוא כה מועט?מרים דישון-ברקוביץ, גליליאו הפקולטות למדעי הטבע, למדעים מדויקים ולהנדסה בארץ ובעולם מאוישות בעיקר בגברים. מדוע מספר הנשים הפונות לתחומים אלה הוא כה מועט? אחת הסיבות שהועלתה בספרות המחקרית להסבר התופעה היא, שנשים מוכשרות פחות מגברים בתחומים אלה. במאמר ביקורת שהתפרסם לאחרונה בכתב-העת American Psychologist בוחנת אליזבת ספלק (Spelke) את הטענה שקיימים הבדלים מולדים בין גברים לנשים ביכולות מתמטיות ומדעיות, באמצעות סקירה של עשרות מחקרים קודמים בתחום התפתחות הילד. ספלק בוחנת טענה שעלתה בדיון האקדמי העוסק בהבדלים מולדים בין יכולותיהם המתמטיות והמדעיות של גברים לנשים, שלפיה כבר בחודשי החיים הראשונים בנים ובנות נוטים להתמקד במאפיינים שונים של הסביבה: בנים ממוקדים יותר מאשר בנות באובייקטים ולומדים על הקשרים ביניהם, ואילו בנות ממוקדות יותר באנשים, ברגשות ובמערכות יחסים, ולומדות יותר על תחומים אלה. לכן לבנים יש תשתית טובה יותר ללמידה על מערכות מכאניות ומדעיות. מסקירת המחקרים מתברר כי בניגוד לטענה זו, בגיל חודשים אחדים בנים אינם מראים העדפה לאובייקטים.

17. המשך נספח 1: למשל, לתינוקות בני שלושה חודשים הוצגו תמונות של פרצופים או תמונות של חפצים ונבחן משך הזמן שבו התבוננו בשני סוגי התמונות. נמצא כי בגיל שלושה חודשים גם בנים וגם בנות התבוננו זמן רב יותר בפרצופים מאשר באובייקטים. נוסף על כך, מסקירת המחקרים נמצא כי בנים ובנות לומדים על אודות אובייקטים, מספרים, שפה ומרחב באותן הדרכים ובאותו הזמן. בגילים מאוחרים יותר נמצאו הבדלים בין בנים לבין בנות ביכולות שונות, אך ההבדלים אינם גורפים, ולכן אי-אפשר לטעון שנשים הן יותר "מילוליות" וגברים הם יותר "מרחביים". למשל, נמצא כי בנות טובות יותר מבנים במבחנים הבודקים שטף מילולי, יכולת אריתמטית וזיכרון למיקום במרחב וזיכרון לאובייקטים. בנים טובים יותר במבחנים של אנלוגיות מילוליות, פתרון בעיות מתמטיות וזיכרון של ייצוג גאומטרי של הסביבה. חשוב לציין שההבדלים שנצפו הם קטנים, ואילו ההבדלים הבין-אישיים הם גדולים, כך שיש די והותר מבני שני המינים היכולים להצטיין בכל תחום אינטלקטואלי. בינתיים המצב עדיין נשאר על כנו: באוניברסיטאות ישנם יותר מדענים מאשר מדעניות. מדוע? לדעת ספלק, ההסבר נעוץ בסיבות חברתיות ותרבותיות. אמנם כיום יותר גברים מאשר נשים מסיימים לימודי פיזיקה והנדסה, אולם רק לפני דור נשים מועטות בלבד סיימו לימודי ביולוגיה, רפואה ומתמטיקה, וכיום מספרן במקצועות אלה עולה. במאה שעברה רק נשים מועטות סיימו לימודים אוניברסיטאיים בכלל. כשם שהמקור להבדלים הללו הוא תרבותי, כך לדעת ספלק הסיבה למיעוט נשים בפקולטות למדעי הטבע וההנדסה היא חברתית-תרבותית ולא גנטית. לכן, מחקרים עתידיים צריכים לבחון כיצד עמדות כלפי לימודי מתמטיקה ומדע וציפיות החברה משפיעות על הימצאותן של נשים במקצועות אלה. ד"ר מרים דישון-ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית. פורסת בTNET 2006 .

18. נספח 2: מחקר חדש: בנים לא טובים יותר מבנות במתמטיקה עכשיו זה מדעי (ונשיא הארווארד טעה): מחקר שנערך בבית הספר לניהול "קלוג" בשיקגו גילה שפער לטובת הבנים ביכולות מתמטיות נובע מפער חברתי ולא ביולוגי. אילו היה נערך המחקר בישראל - היה מוצא שכולם נכשלים במתמטיקה…"הידען"ההבדל בין המינים בתחום המתמטי מהווה נושא לויכוח סוער מזה שנים רבות, ויכוח שלא הוכרע גם לאחר ששורת מדעניות זכו להישגים מרשימים כגון מארי קירי, הצרפתייה שגילתה את הרדיום וזכתה בפרס נובל פעמיים. עתה, באחד מבתי הספר המובילים בעולם לניהול, הושגה אולי הכרעה מדעית בויכוח העתיק הזה. מחקר שנערך בבית הספר קלוג (Kellogg) שבשיקגו קובע: הגורם לפערים המגדריים בהישגי המתמטיקה הינו אי שוויון חברתי ושום דבר חוץ מזה. המחקר החדש, שזכה להתעניינות רבה בעולם האקדמי, פורסם במגזין "ג'ורנל אוף סיינס" (Journal of Science). הוא מוכיח שבנות מצליחות יותר במתמטיקה בסביבה חברתית שוויונית, לעיתים אף יותר מהבנים. בשולי הדברים המחקר סותר אמירה של נשיא הארווארד פרופ' לורנס סמרס מלפני שלוש שנים, שזעזעה את העולם כולו ונשים בפרט. סמרס צוטט באומרו ש"ההסבר למיעוט נשים במקצועות מדעיים נובע מכך שלנשים אין את היכולות המנטאליות להתמודד עם מתמטיקה ומדעים כמו הגברים".  

19. המחקר נעשה בבית הספר קלוג בשיקגו על ידי פרופ' פאולה ספינזה (Paola Sapienza ) ושותפים ובא לבחון האם יש השפעה תרבותית-חברתית על הצלחת בנות במתמטיקה. המחקר מצא כי הפער הבין-מגדרי ביכולות המתמטיות אינו קיים במדינות בהן יש לנשים שוויון מלא בזמינות למשאבים ובהזדמנויות. ספינזה ושותפיה חקרו את תוצאות "מבחן פיזה" הבינלאומי לשנת 2003, הבוחן יכולות מתמטיות, הבנת הנקרא, מדעים ופתרון בעיות, אצל כ- 270,000 תלמידים ותלמידות ב-40 מדינות ברחבי העולם. מתוצאות המבחן עולה שברמה הגלובלית הבנים טובים יותר במתמטיקה מהבנות, שמשיגות באופן קבוע 10 נקודות פחות מהבנים בממוצע. אולם המחקר הראה במובהק שבמדינות כמו איסלנד, שבדיה, דנמרק ונורווגיה הבנות מצליחות לא פחות מהבנים ולעיתים אף יותר מהם. החוקרים בחנו את ההיבטים החברתיים בכל המדינות בנוגע למידת ההשתלבות של נשים בחברה באמצעות מדד ה-GGI הבינלאומי (GENDER GAP INDEX), מדד מדעי שפותח על ידי הארגון הכלכלי העולמי לבחינת פערים בין מגדריים. החוקרים מצאו תאימות מובהקת בין מדד ה-GGI לתוצאות מבחני פיזה. כלומר, במדינות שבהן יש שוויון בין המינים יש שיוון ביכולות המתמטיות. 

20. בשבדיה לדוגמה, שם בהתאם למדד קיים שוויון מלא בין גברים ונשים, לא נמצאו במבחני פיזה במתמטיקה לשנת 2003 הבדלים כלשהם בין הבנות לבנים. בתורכיה לעומת זאת, מדינה עם פערים גדולים יותר בין המינים, ההבדל בין הבנים לבנות היה 26 נקודות לטובת הבנים. בארה"ב השיגו הבנים 10 נקודות יותר מהבנות. "המחקר הוכיח בראש ובראשונה שעל כל מדינה לשאוף ככל שניתן לשוויון מלא בין המינים, לאפשר זמינות מלאה למשאבים והזדמנויות לכל, וכך יתקיים צמצום הפערים של הבנות מול הבנים במקצועות המדעיים ונראה יותר נשים מדעניות, וגם נשים מנהלות". אמרה החוקרת פאולה ספינזה. המצב בישראל לא נסקר במחקר ואולם מעיון בתוצאות מבחני פיזה דאשתקד עולה שבישראל הפער בין בנים לבנות במבחני פיזה עמד על 12 נקודות לטובת הבנים. באופן כללי אגב, ישראל דורגה במבחני פיזה במקום נמוך יחסית מקום 39 מתוך 57 מקומות.   פורסם בynet 07.08

21. סוף