Download
1 / 32
470 likes | 1.08k Vues
דיני נזיקין מצגת 8 סיבתיות קשר סיבתי עובדתי ומשפטי ריחוק הנזק ד"ר רון קליינמן. פרשת הצלילות בנחל הקישון. אלי סורסקי, מג"ד בהנדסה ימית
E N D
דיני נזיקין מצגת 8 סיבתיות קשר סיבתי עובדתי ומשפטי ריחוק הנזק ד"ר רון קליינמן
פרשת הצלילות בנחל הקישון אלי סורסקי, מג"ד בהנדסה ימית • "היום יש לי כרטיס לכיוון אחד," אומר סא"ל (מיל(' אלי סורסקי כבר בתחילת השיחה. "יש לי סרטן אלים בראש בדרגה הגבוהה ביותר. עברתי כבר שלושה ניתוחים ואי אפשר להוציא את הגידול בגלל מיקומו". • "פתאום שאלו אותי למה בכלל נכנסתי לקישון, אמרו לי שאני מפקד ויכולתי להישאר בחוץ," הוא כועס. ["מעריב", מוספשבת | 20/12/2008] • ועדת שמגר [פרסמה מסקנותיה ב-21 בנובמבר 2002] קבעה: • אין קש"ס מובהק בין הצלילות בנחל למחלת הסרטן. • מצד שני, גם לא ניתן לשלול אפשרות קיומו של קשר כזה. • באפריל 2004 הכיר משרד הביטחון - לפנים משורת הדין בחיילים שנפגעו מסרטן בעקבות צלילה בקישון כנכי צה"ל.
מבנה השיעור • קשר סיבתי עובדתי • קשר סיבתי משפטי • ריחוק הנזק
קשר סיבתי עובדתי • קש"ס נחוץ בכל עוולה שיש בה נזק. • גם באחריות חמורה או מוחלטת. • המקור לקש"ס: סע' 64 לפקנ"ז + פסיקה. "64. רואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו (=בהתנהגותו), אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק". מהות: האם הנזק אירע בעקבות עוולת המזיק?
קשר סיבתי עובדתי המבחן המרכזי: האם הנזק היה מתרחש גם אלמלא עוולתו של המזיק? מכוּנה: "מבחן האלמלא".(But for) בעיה: המבחן היפותיטי. (hypothetic test)
יישום מבחן האלמלא ע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים "כרמל" חיפה (1999): * נותחה בכתף, שנותרה קפואה. התרשלות – לא בניתוח אלא בדרך קבלת ההסכמה. * הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח בעת טשטוש מתרופות (כהכנה לניתוח ברגלה). • דעת מיעוט (בייניש): כשיש ספק בשל היות השאלה היפותטית, יש לאמץ מבחן אובייקטיבי - התנהגות חולה סביר בנסיבות. => לא הייתה מסכימה לניתוח. II. דעת רוב (אור, הצטרפו: ברק, ש' לוין, חשין ואנגלרד): על אף הקושי, ביהמ"ש חייב לדבוק במבחן סובייקטיבי (היפותיטי) => הייתה מסכימה לניתוח. III. דעת מיעוט (שטרסברג-כהן): מבחן האלמלא מתאים לעובדות שאירעו, אך לא לכאלו שהיו אמורות להתרחש (היפותטית). פיתרון: מבחן הערכת הסיכויים ("פיצוי על פי סיכוי").
אפשרויות הגלומות בריבוי מעוולים 1. גורמים חלופיים [סימולטניים]. 2. שני מזיקים עוקבים. גורמים חלופיים • מבחן האלמלא: איש לא ישא בנזק. • מבחן הדיות(Sufficiency Test): ישאו בנזק ביחד ולחוד.
שני מזיקים עוקבים – הפסיקה בישראל א. מזיק מאוחר - אינו קשור לראשון [נזקים נפרדים]. ב. מזיק מאוחר - גורם משתלט["בולע"], Overtaking Cause • גורם משתלט - המזיק המאוחר יישא בנזק [ע"א 248/86 עזבון חננשוילי נ' רותם חברה לביטוח (1986)] • גם כאשר אירוע מאוחר אינו עוולתי ("תמים") - הפטור למזיק הראשון הוא מוחלט [השופטת נתניהו, ע"א 617/80 גבאי נ' תע"ל - תעשיות עץ לבוד קבוצת משמרות בע"מ (1982)] • [להלן – המחשה ל-2 המצבים האחרונים]
1. גורם לא-עוולתישבולע נזק שנגרם ע"י מעוול קודם ______I______________I__________________________________I_____> ציר הזמן תאונה 1 (מזיק 1) תאונה 2 (מזיק 2) סוף שנות העבודה 28% מת באופן טבעי [28% + 72%] אלמלא תאונה 2 I____________ "תקופת הביניים"____ ____I 1. אחריות מזיק 1 מסתיימת בקרות האירוע התמים. • דוגמא: א' פצע/דרס את ב'. לאחר חודש - מת באופן טבעי. • שני המזיקים אינם "מעוולים במשותף". "דכלא תלייא במזלא [=הכל תלוי במזל] אפילו ספר תורה שבהיכל" [תיקוני זוהר, תקונא שתין ותשע, דף צט, ב]
2. עוולהשבולעת נזק שנגרם ע"י מעוול קודםע"א עיזבון חננשולי נ' רותם חברה לביטוח בע"מ (1991) ______I______________I__________________________________I_____> ציר הזמן תאונה 1 (מזיק 1) תאונה 2 (מזיק 2) סוף שנות העבודה 28% תקיפה/דריסה [28% + 72%] אלמלא תאונה 2 I____________ "תקופת הביניים"____ ____I * דוגמא: פס"ד חננשוילי (הש' נתניהו): מזיק 2 גרם שני נזקים: • נזק גוף - הוסיף 72% נכות בתקופת הביניים. • נזק כספי – מנע מהניזוק לתבוע ממזיק 1 28% בגין תק' ביניים. • מזיק 2 - גורם משתלט(overtaking cause). • פיתרון ראוי: ללא סטייה מכללי סיבתיות (אלמלא). • שני המזיקים אינם "מעוולים במשותף".
דוקטרינות חליפיותבמקרים של סיבתיות עמומה • העברת נטל הראיה • נזק ראייתי • אבדן סיכויי החלמה • פיצוי לפי סיכוי/הסתברות • אחריות קיבוצית
העברת נטל הראיה • היתרון: המזיק הוא שיצטרך להוכיח העדר קשר סיבתי עובדתי, והניזוק ייהנה בכך ממקרי גבול. • החסרונות: • טוב רק למקרי גבול. • טוב רק כאשר יש סעיף ספציפי של העברת הנטל.
נזק ראייתי • נזק ראייתי: מזיק גרם נזק ליכולתו של ניזוק להוכיח קש"ס עובדתי בין נזקו לבין גורם אחר (עוולתי או לא עוולתי). • העיקרון: המזיק יישא בנטל להוכיח מה חלקו בנזק, ואם לא יצליח - יישא בכל הנזק. • הפן הראייתי של הדוקטרינה – אומץ בישראל. • הפן המהותי של הדוקטרינה - לא אומץ (רע"א 7953/99 פילבר נ' שערי צדק [2000])
דוקטרינת נזק ראייתי – אימוצה בפסיקה הישראלית • אי-שמירת רשומות רפואיות / אי ביצוע בדיקות. • [ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק; ע"א 8317/99 שוקרון נ' מד"י (תביעה לפי חוק הנכים: רופאי הצבא לא ערכו בדיקה, שביצועה התבקש, לגילוי טיב המחלה)] • כגודל החסר הרישומי - כך גודל הנטל הראייתי שיעבור (עניין שטרנברג)
דוקטרינת נזק ראייתי – אימוצה בפסיקה הישראלית (המשך) • סיבה לא ידועה/מוגדרת (indeterminate) מבין כמה סיבות. • ע"א 285/86 נגר נ' ד"ר וילנסקי (1989) • ניתוח (1) מתוכנן, תוספתן – לא עוולתי. • רשלנות (היסחפות חלק ממתקן עירוי לווריד) – גרמה לניתוח נוסף (2). • כתוצאה משני הניתוחים - נכות נפשית. • נפסק: נזק פיזי (נפשי) + נזק ראייתי => העברת נטל. • ביקורת: פיצוי יתר. • תשובה: א. לא ניתן לחלק הנזק, והמזיק גרם נזק ראייתי. ב. התובע - צד תמים, לנתבע – יש אשם. שיקולי צדק.
אבדן סיכויי החלמה • העיקרון: המזיק יישא בנזק כאשר פגע בסיכויי ההחלמה של הניזוק, גם אם לא ברור שגרם לו נזק. • המסר: אבדן סיכויי החלמה כ"נכס" עצמאי שניזוק. • אומץ: ע"א 231/84 קופת חולים של ההסתדרות נ' פאתח (1988). • יישום: ע"א 1892/95 אבו סעדה נ' שירות בתי הסוהר – משטרת ישראל, פ"ד נא(2) 704 (1997) – 50% (ובאמרת אגב: גם 60%); ע"א 5049/91 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' רחמן (1995) - 90%. • לא בכל פסקי הדין הלכו בדרך זו. חוסר סימטריה. • בועז שנור, "הבסיס העיוני לפסיקת פיצויים חלקיים בישראל", משפטים לז, 177 (2007).
פיצוי לפי סיכוי [הסתברות] • העיקרון: המזיק ישא בנזק כאשר קיים סיכוי לפיו המעשה המזיק שלו גרם לנזק. • היסטורית: גישות חלוקות. • יישום 1: ת"א (מחוזי-ת"א) 1122/95 ארמה נ' מדאינווסט מרכז רפואי הרצליה (2002) – אובדן עובר מוקפא. הסיכוי לילד מעובר זה: 10%. • יישום 2: ע"א 7357/02 בי"ח כרמל - חיפה נ' מלול, פ"ד ס(1) 11 (2005) • נדחה (כנראה) ב-2010: ככלל, אין להכיר בחריג האחריות היחסית במקרים של סיבתיות עמומה. • [דנ"א 4693/05 בי"ח כרמל - חיפה נ' מלול, תק-על 2010(3) 2674 (2010)(רוב של 5 מול 4: ביניש, ריבלין, פרוקצ'יה, לוי, גרוניס)]
דנ"א מלול – השופט ריבלין • אחריות לפי הסתברות – ראויה רק ב"הטיה נשנית". • 4 תנאים: 1. מזיק. 2. קבוצת ניזוקים. 3. סיכון חוזר ומשותף. 4. הטיה עקבית לטובת אחד הצדדים בהחלת הכלל הרגיל. • דוגמאות: א. זיהום סביבתי תחלואה עולה מ-10 ל-15 אחוז ב. טיפול רשלני בבי"ח במח' אונקולוגית. • נימוקים: צדק מתקן, הרתעה יעילה. • "פגיעה בסיכויי החלמה" – כראש נזק עצמאי. עקרונית, צריך היה לבחון מידת הגברת הסיכון לאי-החלמה. [סיבה: בודקים קש"ס לנזק, לא לסיכוי ההחלמה התיאורטי. שם, סע' 37]. • אבל, דוקטרינה זו כבר אומצה [סע' 39]. • אין להחיל "פיצוי לפי סיכוי" בשל העדר הסכמה מדעת [פס"ד דעקה] – כי אין 'הטיה נשנית' מובנית, תלוי בכל חולה וחולה. [סע' 40]
אחריות קיבוצית • העיקרון: המזיק ישא בנזק כאשר הוא נמנה על קבוצה של מזיקים שאחד מהם גרם לנזק. • בישראל - נדחה:ע"א 496/72 ארוג'י נ' י' פינק (1973); ע"א 83/82 צים חברת השיט נ' המגן; ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר (1990). • ארה"ב: • פס"ד Summers (1948): העברת נטל לשני ציידים שירו ברשלנות ופגעו בשלישי. • פס"ד Sindel (קליפורניה, 1980): אחריות לפי נתח שוק. market share liability.[תרופת DES, למניעת הפלה טבעית]
קשר סיבתי משפטי * המהות: על מי מבין הגורמים [עובדתית] לנזק ראוי להטיל חבות? * החל משנות ה-60 – נקבעו שלושה מבחנים. [מ"מ הנשיא אגרנט בע"א 23/61 סימון נ' מנשה, פ"ד יז 449 (1963); בע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1 (1984)] * המבחן המרכזי: מבחן הסיכון [רע"א 4394/09 לנדרמן נ' סגיב הנדסה ושות' (1993) בע"מ (2010)]
שלושת המבחנים לקשר סיבתי משפטי מבחן הצפיות: האם היה על המזיק, כאדם סביר, לצפות כי התנהגותו תביא לגרימת הנזק לניזוק? • מבחן הסיכון: האם התוצאה המזיקה היא בתחום הסיכון שיצרה התנהגות המזיק? • מבחן השכל הישר: האם כל התכונות, המציינות את העוולה, תרמו בפועל להתהוות התוצאה המזיקה?[האם התערבות הגורם הזר המתערב לא שללה קשר בין ההתרשלות לנזק]. • ביחס למבחן הצפיות - עקרון "הגולגולת הדקה". [פס"ד כהן נ' עלי טבק; פס"ד משה נ' קליפורד] – די לצפות את "סוג הנזק".
המבחן לקשר סיבתי משפטי – בקודקס האזרחי, סע' 439 (ב) יראו התנהגות עוולתית כגורמת לנזק אם נתקיימו לגביה כל אלה: (1) קיים קש"ס עובדתי בין ההתנהגות לבין הנזק. (2) סוג התהליך של גרימת הנזק וסוג הנזק היו בתחום הסיכון שמפניו באה העוולה להגן. (ג) לעניין תחום הסיכון בסעיף קטן (ב)(2), ייבחנו, בין היתר, סוג האחריות והאינטרס המוגן, וכן אלה: (1) הצפיה הסבירה של סוג התהליך של גרימת הנזק וסוג הנזק כתוצאה מצטברת של ההתנהגות העוולתית; (2) מידת תרומתה של ההתנהגות העוולתית להגדלת הסיכון לגרימת הנזק; (3) מידת האשמה שבהתנהגות עוולתית של אדם אחר, או של הנפגע, שהיתה גורם עובדתי לנזק; [=גורם זר מתערב] (4) מידת האשמה שבהתנהגות העוולתית של המזיק.
גורם זר מתערב – סעיף 64 לפקנ"ז 64. "אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו... ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה: • (1) הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה; • (2) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק; • (3) הוא ילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנה, והוא שניזוק, לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו... לשהות בנכס...
גורם זר מתערב - המשך • גורם זר מתערב עשוי להיות בר-חבות או לא. • המבחנים המקובלים בקשר סיבתי משפטי (השופט ברק בע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1 (1984)). יישומים. • 64(1): האם מאורע הטבע החריג הוא צפוי? (ע"א 2757/93 שרון נ' או.אר.אס. כוח אדם בע"מ, פ"ד מט(2) 781 (1995)).
גורם זר מתערב - המשך • 64(2): האם המעשה המכוון של הצד השלישי צפוי? (ע"א 557/82 מדינת ישראל נ' אביטן, פ"ד מא(1) 563 (1987)). • 64(2): האם ניסיון ההתאבדות צפוי? (השופט אנגלרד בבש"א 6649/96 הסתדרות מיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד נג(3) 529 (1999)).
קש"ס משפטי וריחוק הנזק אלו 2 היבטים של הסיבתיות המשפטית [רע"א 4394/09 לנדרמן נ' סגיב (2010)]: • קשר סיבתי - קביעת עצם האחריות של הנתבע/ים. • ריחוק הנזק – קובע את גבול האחריות לנזקים. • דוגמא: ע"א 223/80 בן ציון נ' מגורי בת-ים (1982) • התובע נתקל באבן שפה של מדרכה, נפל ונחבל בידו. • כעבור 6 שנים נפל מסולם, שממנו נשמטה אחיזתו עקב כאבים בידו, ונחבל בברכו. • ביהמ"ש: הנזק השניוני (לברך) רחוק מדי. • בחינה לאור שיקולי מדיניות: האם הנזק השניוני התרחש בתוך תקופת ההחלמה, האם חלף זמן רב, הסתגלות הניזוק למומו.
ריחוק הנזק סעיף 76(1) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: • "פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם - • (1) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע."
ריחוק הנזק (המשך) • השאלה: האם הנזק הוא חלק מהתוצאה הטבעית והרגילה של מעשה העוולה? • המבחן: מבחן הצפיות – הנזק הצפוי כתוצאה מן העוולה. [ד"נ 12/63 לאון נ' רינגר (1964)]. • צפיות = מכשיר להפעלת מדיניות משפטית לגבי שיעור הפיצויים[קציר, פיצויים בשל נזק גוף, 2003, כרך ב, 1719] • מבחנים נוספים: התוצאה הטבעית, ההגיונית, הקרובה לוודאי וכדומה. מבחן מעשי המתחשב בעובדות המקרה [אגרנט, ע"א 22/49 לוי נ' מוסף, עמ' 564 (1950)]
