רמות ארגון בטבע

רמות ארגון בטבע אוכלוסיות יצורים חיים מערכות איברים רקמות תאים אברונים מולקולות אטומים

תחנות במערכת העיכול • פה איברים נוספים • ושט • קיבה כבד (מרה) • תריסריון • מעי דק לבלב (אינסולין וגלוקגון) • מעי גס

תחנה ראשונה - פה • פירוק מכאני: לעיסה (שיניים), מעיכה (לשון וחניכיים), הגדלת שטח פני המזון • הרטבה, ערבוב והמסה: רוק – ללא רוק המזון לא יכול להתקדם לתוך מערכת העיכול! • פירוק כימי – תחילת פירוק פחמימות • הגנה מפני כניסת חיידקים - ליזוזים

קיבה • שק שרירי שמועך ומערבל את המזון ומפריש חומצה חזקה ואנזים • התחלת פירוק כימי של חלבונים בעזרת החומצה והאנזים פפסין

מעי דק • צינור ארוך ומפותל אשר מצוייד בדופן בעלת סיסים – ווילי שפני השטח שלהם דמויי מברשת. • המבנה הזה מאפשר הגדלה עצומה של שטח הפנים • דרך דופן המעי הדק מתבצעת ספיגת תוצרי פירוק המזון אל כלי הדם. • פחמימות, חלבונים, מינרלים וויטמינים – ישירות לנימי הדם • שומנים באמצעות כילומיקרונים, אל צינורות הלימפה

מעי גס • קצהו האחרון של צינור העיכול שבו מתבצעת עיקר הספיגה החוזרת של המים אל הדם ומתגבשת הפסולת לצואה שתופרש מהגוף

מערכת הנשימה • תפקיד מערכת הנשימה – לשמש תווך למעבר חמצן מהאוויר לדם ולמעבר פחמן דו חמצני מהדם לאוויר • מערכת הנשימה משרתת את תהליך הנשימה התאית שנועד להפיק אנרגיה לקיום התאים • חילוף הגזים מתבצע בנימים והם מובלים ע"י ההמוגלובין שבתאי הדם האדומים • האוויר הנשאף עשיר יחסית בחמצן • האוויר הננשף עשיר יחסית בפחמן דו חמצני

מערכת ההובלה – מערכת הדם • מחברת בין כל האיברים • מספקת את הדרוש להם לתפקוד • אוספת את התוצרים שלהם ומפזרת אותם לאתרי היעד • שמירת ההומיאוסטאזיס – סביבה פנימית קבועה מתבצעת באמצעות הדם שמפזר חום ומומסים בכל הגוף. • חמרים שנמצאים בעודף מובלים לאתרי ההפרשה – ריאות, מערכת עיכול, כליות, בלוטות זיעה (תוצרי פירוק, עודפי מינרלים, פחמן דו חמצני) • חמרים שנמצאים בחוסר מובלים אל כל תאי הגוף (מרכיבי מזון, חמצן) • חסימה מלאה או חלקית של כלי דם עורקיים תפגע בראש ובראשונה באספקת חמצן לאזור שאליו מוביל כלי הדם ולהתנוונותו. בנוסף תפגע גם אספקת חמרי המזון לאותו מזון.

מרכיבי מערכת ההובלה • דם: • פלסמה (נוזל הדם ללא תאים) • מים • חלבונים • חמצן ופחמן דו חמצני • חמרים הנספגים ממערכת העיכול (חומצות אמינו, שומנים, סוכרים, מינרלים, ויטמינים ועוד) • הורמונים • שתנן • תאים • אדומים • לבנים • טסיות דם • כלי הדם – מערכת צינורות סגורה: • לב • עורקים, עורקיקים, נימים עורקיים • ורידים, ורידונים, נימים ורידיים

כלי הדם - הלב • לב – משאבה הבנויה משריר ייחודי אשר מסחררת את הדם בשני מחזורים: • מחזור קטן (ריאתי) • מחזור גדול (שאר הגוף) • הלב מורכב מארבעה מדורים: • בין העליות לחדרים מפרידים מסתמים עלייה שמאלית עלייה ימנית חדר שמאלי חדר ימני • בין העליות לחדרים מפרידים מסתמים

מערכת ההובלה – מסלוליםמן האיברים הדם חוזר אל הלב והריאות בכדי להיטען מחדש בחמצן ובכדי להפטר מפחמן דו חמצני

מערכת ההפרשה - מטרות • לא לאבד מרכיבים חיוניים • למחזר חמרים נדרשים • להפטר מחמרים מיותרים (פסולת) • גמישות – תפקוד שונה במצבים שונים E הכל עניין של מחיר

כליות • מקבלות אספקת דם ישירה מהלב דרך עורקי הכליה • כרבע מכמות הדם היוצאת מהלב מדי דקה מגיעה לכליות • מכאן שטיפת דם תעבור דרך הכליות אחת ל 4-5 דקות

תסנין מים ומומסים נדחקים דרך דפנות נימי הפקעית והקופסית. חלבונים ותאים לא עוברים הנפרון ספיגה חוזרת של מים לדם מהצינורית המאספתבהשפעת ההורמון ADH חזרה של מים גלוקוז ומינרלים מהאבובית לנימי הדם

מים • אם היו כל המים היוצאים לתסנין הראשוני – מופרשים בשתן, היה הגוף מתייבש מהר מאד. • ספיגה חוזרת של מים תלויה בריכוזיות של הדם. • מרכז מיוחד במוח מבקר באופן קבוע את ריכוזיות הדם. • כאשר הריכוזיות גבוהה מדי יש צורך לספוג חזרה יותר מים בכליות. • כאשר הריכוזיות נמוכה מדי, יש צורך להפטר מעודפי המים דרך הכליות.

ADH – Anti Diuretic Hormoneהורמון מונע השתנה המח יוצר תחושת צמא • ההורמון ADH מופרש מבלוטה שנמצאת בתחתית המוח ונקראת – יותרת המח • כאשר ריכוזיות הדם גבוהה ADH מופרש ברמה גבוהה וגורם לספיגה חוזרת של מים בצינורות המאספים • כאשר ריכוזיות הדם נמוכה ADH מופרש ברמה נמוכה והפרשת המים בשתן עולה המח מזהה ריכוז מומסים גבוה בדם יותרת המח משחררת ADH רמת המים בדם יורדת מתחת לרצוי האדם שותה מים ו ADH גורם לספיגה חוזרת של מים בכליות הומאוסטאזיס – רמת המים בדם רמת המים בדם עולה מעל לרצוי פחות מים נספגים בחזרה בכליות יותרת המח משחררת מעט ADH המח מזהה ריכוז מומסים נמוך בדם ס

מערכת ההפרשה הפנימית המערכת האנדוקרינית • הורמונים – קבוצה של חמרים כימיים המיוצרים בבלוטות או באזורים מסוימים בגוף ומשוחררים לדם או לסביבה הבין תאית. • ההורמונים גורמים לתאי המטרה שלהם, להגיב בפעילות ייחודית מוגדרת. • מבחינה כימית, ישנן 2 קבוצות עיקריות של הורמונים: חלבונים וסטרואידים

מערכת ההפרשה הפנימית המערכת האנדוקרינית • בכדי שהורמון יוכל להשפיע על תא המטרה, תא המטרה צריך להכיל קולטן (רצפטור) • הקולטן בד"כ בולט החוצה מהקרום. • הקולטן מתאים בדיוק להורמון וכאשר ההורמון נקשר אליו, מתחילה שרשרת של פעולות שבסופן מתרחשת התגובה הרצויה

מפת הבלוטות האנדוקריניות יותרת המח (היפופיזה) בלוטת המגן (תירואיד) לבלב יותרת הכליה אשכים שחלות

סוכרת ואינסולין • אינסולין הוא הורמון חלבוני שמופרש מתאי בטא באיי לאנגרהאנס שבלבלב. • לפני גילוי האינסולין, סוכרת הייתה מחלה סופנית קשה. • אינסולין אחראי להכנסת סוכר מהדם אל התאים. הוא מופרש בעקבות אכילה, ספיגת סוכר מהמעי ועליית רמתו בדם. • הפרשתו יורדת עם ירידת רמת הסוכר בדם. • במצב של סוכרת יש בד"כ מחסור באינסולין ורמת הסוכר בדם עולה

מערכת העצבים - תפקידים • קליטת גירויים מחוץ לגוף ומתוכו • עיבוד המידע הנקלט • גרימת תגובה מתאימה • שיבוש בכל אחד מהשלבים יביא לבעיה תפקודית (לעיתים קלה ולעיתים חמורה)

מבנה כללי • מערכת עצבים מרכזית • מוח הגולגולת • מוח השדרה • מערכת עצבים היקפית • עצבים שמוליכים את הגירוי אל המערכת המרכזית • עצבים שמוליכים את הגירוי מהמערכת המרכזית לתאי המטרה

יחידת מבנה – תא עצב, נוירון דנדריטים – קולטים גירויים מהסביבה או מעצבים אחרים גוף התא – מקיים את תהליכי החיים וביטוי הגנים האופייניים לתא אקסון – שלוחה ארוכה המוליכה את הגירוי הלאה תאי ציפוי שומניים – מבודדים ומאפשרים הגברה של מהירות הולכת הגירוי דנדריטים גרעין גוף התא אקסון תאים שומניים המצפים את האקסון

יחידת מבנה – תא עצב, נוירון גירוי עצבי – אות שעובר מהדנדריטים דרך גוף תא הנוירון ודרך האקסון אל תא העצב הבא או אל תא המטרה (לדוגמא תא שריר) בתוך תא העצב הולכת הגירוי היא חשמלית בין תא לתא עובר הגירוי בצורה כימית הולכה עצבית – מתרחשת תמיד בכיוון אחד (במהירות ש 2 מ' בשנייה באקסונים קצרים ועד ל 120 מ' בשנייה באקסונים ארוכים) גוף הנוירון הבא סינפסה קצה נוירון קודם אקסון גרעין גוף התא גרעין דנדריטים של הנוירון הבא קצות האקסון כיוון ההולכה העצבית סינפסה דנדריטים

העברת הדחף העצבי מנוירון לנוירוןסינפסה בקצה האקסון ישנן שלחופיות המכילות חומר שנקרא מוליך עצבי - נוירוטרנסמיטר הנוירוטרנסמיטור משוחרר אל המרווח הסינפטי בתגובה לפוטנציאל פעולה הנוירוטרנסמיטור נקשר לקולטנים שנמצאים בקצה הדנדריט החיבור בין נוירוטרנסמיטר לקולטן גורם להיווצרות פוטנציאל פעולה בתא המקבל לאחר העברת המסר הכימי משתחרר הנוירוטרנסמיטור מהקולטן - חלקו מתפרק וחלקו נספג בחזרה אל קצה האקסון לשימוש חוזר נוירוטרסמיטור עם קולטן דנדריט אקסון שלפוחית עם נוירוטרנסמיטור מרווח סינפטי

רמות ארגון בטבע