דיני נזיקין הפרת חובה חקוקה ד"ר ג'בארין אמל

1. דיני נזיקין הפרת חובה חקוקה ד"ר ג'בארין אמל

2. הפרת חובה חקוקה סעיף 63 לפקנ"ז

3. הפרת חובה חקוקה, נוסח העוולה • סעיף 63 • "(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקייםחובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו. הנוסח בקודקס

4. הפרת חובה חקוקה, נוסח העוולה בקודקס • סעיף 387 להצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011 • " הפרת חובה חקוקה היא אי קיום חובה המוטלת על אדם על פי חיקוק שמטרתו להגן על אנשים מסוגו של הנפגע. כשההפרה גרמה לנפגע נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שמפניו נועד החיקוק להגן אלא אם כן החיקוק, לפי תכליתו, לא נועד להעניק לנפגע עילת תביעה לפי חוק זה. התבנית של העוולה

5. התבנית של העוולה • להדגים את התבנית על הדוגמאות המצורפות. • התבנית בעיקר: חובה מכוח חיקוק חיצוני, הפרת החובה שגורמת לנזק. חובה חקוקה מזכה בתביעה לפי הפח"ח הפרת החובה בידי המזיק נזק מזכה תהליך ההתרחשות הערות על העוולה

6. הערות על העוולה • המקור ליצירת האחריות בנזיקין על המזיק, מכוח עוולה זו, הוא פקודת הנזיקין ולא החיקוק שהופר. • העוולה, איננה יוצרת חובה חדשה כלפי הזולת, אלא יוצרת מסגרת של אחריות בנזיקין (עוולת מסגרת). • בדיקת התקיימות יסודות העוולה כרוכה בשיקול דעת משפטי רחב. חובה חקוקה מזכה בתביעה לפי הפח"ח הפרת החובה בידי המזיק נזק מזכה תהליך ההתרחשות יסודות העוולה

7. יסודות העוולה • לגיבושה של עוולה זו דרוש קיומם המצטבר של חמישה יסודות פוזיטיביים ויסוד נגטיבי אחד. • 1. חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוקלמעט פקודת הנזיקין. • 2. החיקוק, לפי פירושו הנכון (על ידי בית המשפט), נועד לטובתו של הניזוק • 3. המזיק הפר את החובה המוטלת עליו • 4. ההפרה גרמה לניזוק נזק • 5. הנזק אשר נגרם לניזוק הוא מסוג הנזק אליו נתכוון המחוקק • 6. החיקוק, לפי פירושו הנכון, לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין. (היסוד הנגטיבי). היסוד הראשון

8. היסוד הראשון:חובה המוטלת על המזיק, מכוח חיקוק למעט פקודת הנזיקין יסוד החובה

9. יסוד החובה • החובה היא לעשות או להימנע מלעשות דבר כלשהוא. • החובה צריכה להיות קונקרטית (להבדיל מחובה כללית) ומפורשת, קרי החיקוק גופו יפרט מה יש לעשות או ממה להימנע מלעשות. • יש להבחין בין חובה המופנית לפרט לבין חובה המופנית לרשות מנהלית. • ההבחנה היא בין מצב ובו מוטלת חובה על הרשות לבצע פעולה לבין מצב ובו ביצוע הפעולה נתון לשיקול דעתה של הרשות. חובה המוטלת על הרשות

10. חובה המוטלת על הרשות: הבחנה בין סמכות חובה לסמכות רשות • א. סמכות חובה (סמכות ביצוע) • הסמכת הרשות לביצוע סמכותה תוך הגדרת המסגרות לביצוע. לרוב המחוקק משתמש בלשון של ציווי. • דוגמא (סעיף 126 לחוק המקרקעין): • (א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן - הזכאי), הערה על כך; • סמכות שבחובה יכולה לשמש כחובה חקוקה לצורך הפח"ח. סמכות שברשות

11. סמכות שברשות (בשיקול דעת) • הסמכה אשר מותירה חופש פעולה לרשות ומאפשרת לה להפעיל שיקול דעת באשר לזמן, מקום, היקף ואופן ביצוע הסמכות. • הניסוח המקובל: רשאי, היה לו יסוד סביר להניח, לפי שיקול דעתו. • עם זאת,סיווג הסמכות (חובה או בשיקול דעת), יעשה על פי מהותה האמיתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בלשון ההסמכה (בג"צ 2756/96 אלראי נ' שר הפנים). מבחני עזר

12. סמכות שברשות (בשיקול דעת) • מספר מבחני עזר לזיהוי סמכות שבשיקול דעת (פס"ד מד"י נ' לוי) : • א) הסמכה שיש בה אלמנט דומיננטי של שיקול דעת, שפירושו בחירה בין מספר דרכי פעולה. • ב) שיקול דעת שבו אין קריטריונים ברורים המורים כיצד יש להחליט. • ג) שיקול הדעת, כפי שנקבע בחיקוק המעניק אותו, מחייב הכרעה בין שיקולים חברתיים, פוליטיים וכלכליים מתחרים. דוגמאות

13. דוגמאות לסמכות שברשות (מהדוגמאות ולכן אין אזכור מלא של דבר החקיקה) סמכות ברשות איננה מקימה חובה

14. סמכות שברשות איננה מקים חובה חקוקה • הנטיה בפסיקה (פסק דין מדינת ישראל נ' לוי; פסק דין גרובנר; פסק דין ר.ג.מ מרט) היא: • הוראה המעניקה סמכות בלבד, המלווה בשיקול דעת, לבצע פעולה מסוימת, איננה נחשבת לחובה חקוקה לביצוע אותה פעולה, לצורך סעיף 63 לפקנ"ז, ולכן אי ביצוע פעולה שעשייתה נתונה לשיקול דעתה של הרשות המנהלית לא ייחשב כהפרת חובה חקוקה. פסק דין לוי

15. פסק דין מדינת ישראל נ' לוי • סעיף 7 לפקודת הביטוח מקנה למפקח על הביטוח סמכות להפקיע מחברה מסוימת את ההרשאה לעסוק בעסקי ביטוח, ואין הוא מטיל חובה לעשות כן, וממילא לא יכולה לעלות שאלה בדבר הפרתה של חובה זו. • לא ניתן לבסס תביעה, נגד המפקח על הביטוח, בעילה של הפרת חובה חקוקה בשל אי הפעלת הסמכות המוקנית לו בסעיף 7 לפקודת הביטוח. פסק דין גרובנר

16. ע"א 343/74 גרובנר נ' עירית חיפה(לא נמצא בדוגמאות) אשה נפגעה ע"י רוכב אופנים בגן ציבורי שבבעלות ובניהול עיריית חיפה. היה שלט שאסר זאת, אך העירייה לא הציבה שם פקחים. העירייה הוסמכה לטפל ולפקח על הגנים הציבוריים מכוח פקודת העיריות. ביהמ"ש: הטיפול בגנים ציבוריים כלול בסימן המדבר על סמכותה של העירייה ואין לו זכר בסימן המדבר על חובותיה, ועל כן אין המדובר בחובה חקוקה, ממילא לא יכולה להתעורר שאלה לגבי הפרתה. מדוע הצמצום

17. מדוע מצמצמים אחריות בהפרת חובה חקוקה כאשר מדובר בסמכות שבשיקול דעת • עקרון השוויון בין מזיק פרטי לבין רשות ציבורית לא חל: לפעולה של הפעלת שק"ד אין מקבילה אצל מזיק פרטי. • כיבוד הדדי בין הרשויות: התערבות בוטה של ביהמ"ש בשק"ד של הרשות. • קושי בקביעת הפרת החובה: האם להציב שוטרים או פקחים למניעת פיגועים, עבריינות או בגינה הציבורית? קשה להעריך עלויות המניעה, כי זה כרוך בהערכת החלופות. • שיקולים נוספים: ריבוי תביעות, הרתעת יתר, השקעת משאבים רבים מצד המדינה. המשך שיקולים

18. מדוע מצמצמים אחריות בהפרת חובה חקוקה כאשר מדובר בסמכות שבשיקול דעת 5. חשש מטשטוש התחומים בין רשלנות להפרת חובה חקוקה. הרשלנות היא העוולה המתאימה, להפרת סמכות שבשיקול דעת, ולא צריך לטשטש את התחומים בין העוולות. החובה מכוח חוקי היסוד

19. החובה מכוח חוקי יסוד איננה חובה קונקרטית • ע"א 10508/10 דור זהב נ' מועצה מקומית הרצליה [ניתן ב 02/10] • החובות הקבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (לכבד זכויותיו החוקתיות של האדם) אינן חובות חקוקות במובנו של סעיף 63 לפקודת הנזיקין. המדובר בחובות כלליות ועקרוניות המקנות זכויות יסוד לאזרחים, אך אינן עוסקות בחובות ספציפיות על פי דין. חיקוק, מהו?

20. חיקוק, מהו? • סעיף 1 לפקודת הפרשנות, התשי"ד- 1954 • חיקוק- כולל כל חוק וכל תקנה. • תקנה- הוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת פועל תחיקתי. • הוראה בת פועל תחיקתי (ע"פ 213/56 היועץ המשפטי נ' י' אלכסנדרוביץ) צריכה לקיים שני תנאים • 1. עליה לקבוע נורמה משפטית, ולהביא בדרך זו לשינוי "במשפט הנוהג במדינה" • 2. על אותה נורמה להיות "נורמה כללית או 'מופשטת'", המופנית אל הציבור כולו, או לפחות אל חלק בלתי מסוים ממנו, שלא נקבע לפי שמותיהם של המוענים אליהם מכוונת התקנה. יישום לחיקוק

21. יישום להגדרת חיקוק • הגדרת חיקוק כוללת חוק (גם אם לא משתמשים בו והפך להיות אותה מתה); תקנה, חוק עזר, מנשר, אכרזה, צו, הוראה, הודעה, מודעה, תוכנית בנין עיר או מסמך אחר...שניתנו מכוח חוק או תקנה. • הנחיות פנימיות של גוף כלשהו אינן בגדר חיקוק. חוזה ופסק דין

22. חוזה ופסק דין אינם בגדר חיקוק • ע"א 527/80 שטרוך רגב מפעלי בניה נ' מדינת ישראל • חובה חקוקה, לצורך העוולה של הפרת חובה חקוקה, היא חובה השואבת את תוכנה ואת תוקפה מהחיקוק. • על כן, חובה מכוח חוזה או מכוח פסק דין, שמקור התוקף שלה הוא מכוח החוק, אך שואבת את תוכנה ממקור אחר (חוזה או פסק דין) איננה חובה חקוקה. • המשמעות היא שחוזה ופסק דין אינם נחשבים לחיקוק. למעט פקודת זו

23. המשמעות של "למעט פקודה זו" • כל אחת מהעוולות בפקודת הנזיקין (עוולת פנים) מטילה חובה שלא לבצע אותה. • המשמעות של יסוד "למעט פקודה זו" הוא, שעל החובה שלא לבצע עוולת פנים לא ניתן לבסס תביעה בהפרת חובה חקוקה. • על ביצוע העוולה ניתן לתבוע בעוולה עצמה. הרציו

24. "למעט פקודה זו", הרציו • המטרה שלא להפוך את העוולות למיותרות ולא לאפשר לניזוק לעקוף את המגבלות הקבועות בעוולות אלו. • כך, למשל, אם בעוולת המטרד לציבור דרוש נזק ממון, אזי לא ניתן לתבוע בהפח"ח ובכך לעקוף מגבלה זו. מה עם עוולות חוץ

25. האם ניתן לבסס תביעה בהפרת חובה חקוקה על עוולות חוץ? • אין דיון בפסיקה (אמרות אגב יש בפסק דין ע"א 1338/97 תנובה ופסק דין ע"א 5977/07 האוניברסיטה העברית). • הנטייה בספרות היא לקבוע כי לא ניתן לתבוע בהפרת חובה חקוקה בשל הפרת חובה שמקורה בעוולת חוץ. • נימוקים: • 1. המטרה של מניעת עקיפת כללי העוולות הספציפיות באמצעות עוולת המסגרת של הפרת חובה חקוקה נכונה באותה המידה הן בנוגע לעוולות פנים שמקורן בפקודת הנזיקין, והן לעוולות שמקורן מחוץ לפקודה. • 2. העקרונות שחלים על עוולות פנים חלים גם על עוולות חוץ (ראה פסק דין סידר וברזני). הערות לגבי הקודקס

26. היסוד הראשון בקודקס • בהצעת חוק דיני ממונות נאמר " הפרת חובה חקוקה היא אי קיום חובה המוטלת על אדם על פי חיקוק...". • לא נאמר מפורשות כי המדובר בחיקוק למעט פקודה זו. • זה עלול ליצור קושי משמעותי. היסוד השני

27. היסוד השני החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק סעיף 63(ב)

28. החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק, אימתי? • סעיף 63(ב) • רואים חיקוק כאילו נעשה להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד: • להגנתו של אותו פלוני; • או להגנתם של בני-אדם מסוג שעמם נמנה אותו פלוני; • או להגנתם של בני-אדם בכלל. • הערה חשובה: הבדיקה לגבי החובה הספציפית ולא לגבי החיקוק כולו (ראה מקרה של "עיתון משפחה"). מתי החיקוק לא נועד

29. מתי החיקוק לא נועד להגן על הניזוק? • 1. כאשר החיקוק נועד להגנה על קבוצת בני אדם שהניזוק לא נמנה עמם. (קשור לחלופה השניה של סעיף 63(ב)); • 2. כאשר מדובר בחיקוק המטיל חובת ציבורית מובהקת שלא נועדה להגן על כל פרט ופרט הנמנה על הציבור. (קשור לחלופה השלישית של סעיף 63(ב)). • להלן נדון בשתי האפשרויות. חובה שנועדה להגן על קבוצה

30. 1. חובה שנועדה להגן על קבוצת בני אדם שהניזוק לא נמנה עימם • כיצד קובעים את קבוצת האנשים שהחיקוק נועד להגן עליהם? • ההחלטה נעשית משיקולים של מדיניות משפטית ולאור תכלית החיקוק. • עקרונית ניתן לטעון כי המכנה המשותף לאותה קבוצת אנשים הוא: שהם נמצאים בתחום הסיכון שהחובה החקוקה נועדה למנוע. • במקרים מסוימים בתי המשפט, ומתוך מגמה לצמצם היקף האחריות, מצמצמים גודל הקבוצה הנהנית מחיקוק מסוים (פסק דין לכדר). פסק דין לכדר

31. ע"א 660/80 לכדר נ' מדינת ישראל • הוראות הפקודה בדבר מתן עזרה ראשונה ובדבר חובה, שיימצא במפעל אדם המאומן במתן עזרה כזו, נועדו להגן על אנשים הנזקקים לעזרה ראשונה ולא נועדו להגן על אלה שמושיטים את העזרה. • התוצאה שהתביעה של לכדר בהפח"ח נדחתה. • (כללית פקודת הבטיחות בעבודה לא נועדה להגן על כל עובד ועובד הנמצא בשטח המפעל. למשל, חובות גידור מכונות מסוכנות נועדה לטובת עובדים ליד מכונות מסוכנות). דוגמה של הקוף

32. ע"א 4398/06 החברה העירונית ראשון לציון נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים • קוף בגן חיות שתקף מבקר בגן. • החובות הקבועות בחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1954 נועדו להגן על חיות הבר עצמן ולא הגנה מפינהן, ולכן התביעה בעילה של הפרת חובה חקוקה נדחתה. דוגמאות נוספות

33. דוגמאות לשאלות נוספות • נזק שנגרם לניזוק עקיף. • החובה המוטלת על בעל בית לתקן את המושכר אם הדבר נחוץ לשמירת בטחונו או בריאותו של הדייר, האם הוא נועד להגן גם על המבקרים במושכר? • (במחוזי נקבע שהחובה נועדה להגן על הדיירים ולא על האורחים ועל כן אורח שנפגע כתוצאה מקריסת הבית לא יוכל לתבוע את בעל הבית בהפרת חובה חקוקה). חובה ציבורית גרידא

34. 2. חובה ציבורית מובהקת • במסגרת החלופה השלישית בסעיף 63(ב), חובה שנועדה להגן על בני אדם בכלל, יש להבחין בין שני סוגים של חובות (פסק דין ועקנין). • א. חובה ציבורית מובהקת: • המדובר בחובה שמטרתה להגן על הציבור בתור ציבור, דהיינו להגן על אינטרסים חברתיים מובהקים, כגון אינטרסים של המדינה, של הממשלה, של חיי החברה בכללותה, ולא נועדה להגן על פרט מסוים בחברה, ועל כן הפרתה של חובה זו איננה מקימה עילת תביעה לפי הפח"ח. חובה עם תכלית כפולה

35. חיקוקים שנועדו לטובת כלל הציבור • ב. חובה ציבורית עם תכלית כפולה (דו-תכליתית). חובה זו נועדה להגן הן על הציבור כציבור וגם על כל פרט ופרט הנמנה על אותו ציבור, ועל כן הפרתה מקימה עילת תביעה לפי הפח"ח. • בפסק דין ועקנין נקבע כי (וזאת להבדיל מהפסיקה שקדמה לו) כי העובדה שהחיקוק נועד להגנתו או לטובתו של הציבור בכללותו איננה שוללת את האפשרות של קיום מטרה נוספת לאותו חיקוק והיא הגנת הניזוק עצמו. דוגמאות לתכלית כפולה

36. דוגמאות לחובות ציבוריות עם תכלית כפולה • פסק דין ועקנין • תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבריכות שחיה) נועדו, בוודאי, להבטיח איכות רחצה נאותה בבריכה. הן באו להבטיח תנאי תברואה ובטיחות ראויים בבריכה. הן חלק מאיכות חיינו. אך באותה מידה חלקן, בוודאי, נועדו לשמור על האינטרסים של המתרחץ היחיד. בצד הרצון לשמור על טובת הכלל באו ההוראות להגן על הפרט. המשך ועקנין

37. דוגמאות לחובות ציבוריות עם תכלית כפולה • המשך ועקנין • "הוא הדין לעניין איסור הקפיצה שלא מהדופן הצר של הבריכה בצד העמוק. הוראה זו באה להבטיח את האינטרס של המתרחצים. היא באה לשמור על המתרחץ המצוי במים, שלא יקפצו עליו. היא באה לשמור על האינטרס של הקופץ, שלא ייפגע בקפיצתו". דוגמא נוספת: סולטן

38. דוגמאות לחובות ציבוריות עם תכלית כפולה • פסק דין סולטן • "בעיניי נעלה הדבר מספק, כי ההוראה באה לא רק כדי לקדם את מעמד ציבור הנשים בכלל בחברה הישראלית, למנוע הפלייתן ולהשוותן למעמד כלל הגברים, אלא גם להבטיח את האינטרס הפרטי של כל אישה ואישה, הנמנית עם כלל הנשים העשויות להיפגע מהאפליה הספציפית הזו, שאותה ביקש המחוקק לעקור משורש". דוגמא נוספת: משפחה

39. דוגמאות לחובות ציבוריות עם תכלית כפולה • ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך יהודי נ' אס.בי.סי • "אשר להוראת סעיף 21 לפקודת העיתונות, האוסר על שימוש בשם דומה לשם עיתון קיים שעלול לבלבל את הדעות. תכליתה הציבורית ברורה על-פניה. נועדה היא להגן על הציבור, שאם יראו אור שני עיתונים בני אותו שם, יכול הדבר להביא להטעיה ולבלבול. אפשר אף שההוראה נועדה להגן על השלטון, לפיקוח ולבקרה על העיתונים שקיבלו רשיון, להבדילם ולהבחינם מן העיתונים שלא קיבלו רשיון. בה-בעת, ברורה, לדעתי, התכלית להגן על בעל הרשיון מפני מתחרה העלול לפגוע בזכותו לשמו של עיתונו". חובה ציבורית מובהקת

40. דוגמאות לחובה ציבורית גרידא שאיננה מעניקה זכות תביעה לפרט • חובת תשלום מסים. • עבירות נגד בטחון המדינה. • חובת הוצאת רישיון לעיתון (פסק דין תקשורת וחינוך). • איסור הימורים (פסק דין הטוטו). דוגמה למובהקת: משפחה

41. דוגמא לחובה ציבורית גרידא שאיננה מעניקה זכות תביעה לפרט • ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך יהודי נ' אס.בי.סי • "תכליתו של סעיף 4 לפקודת העיתונות לפקח על העיתונות הכתובה, לשלוט על הנעשה בה ולאפשר בקרה על הפסקת הפצתם של עיתונים שנאסרה או הושעתה הפצתם... מטרות אלו, על-פי עצם טיבן, לא נועדו מעיקרן להגן על היחיד אלא על הציבור, על המדינה, על הקולקטיב. אכן, אין ספק בעיניי כי הוראת סעיף 4 לפקודת העתונות לא נועדה לטובתו או להגנתו של עיתון מתחרה". • התוצאה: עיתון מתחרה לא יוכל לתבוע בהפרת חובה חקוקה עיתון מתחרה שהוצא ללא רישיון מאחר וסעיף 4 לפקודת העיתונות לא נועד להגן על העיתון המתחרה אלא על כלל הציבור. מפעל הפיס

42. דוגמא לחובה ציבורית מובהקת • ע"א 610/02 מפעל הפיס נ' לוטונט ואח' • תכליתם של האיסורים הפליליים הנדונים היא להגן על החברה מפני נזקיה והשלכותיה של תופעת ההגרלות וההימורים. הנזקים והסכנות הם בעיקר הנטייה להתמכרות למשחקי המזל, על כל השלכותיה השליליות על הפרט והחברה.. האיסורים הפליליים בחוק העונשין לא נועדו להגנת האינטרסים הכלכליים של מפעל הפיס. יסוד שלישי: הפרת החובה

43. היסוד השלישי הפרת החובה החקוקה יסוד שלישי

44. המזיק הפר את החובה המוטלת עליו • א. הפרה במחדל • כאשר החובה החקוקה הנה חובה פוזיטיבית, קרי חובה לעשות דבר, אזי הפרת החובה מתבטאת בהימנעות או מחדל מעשייתו של הדבר. • ב. הפרה במעשה אקטיבי • כאשר החובה החקוקה הנה חובה נגטיבית, קרי להימנע מעשיית דבר, אזי הפרת החובה מתבטאת בעשייתו של הדבר. דוגמה להיעדר הפרה

45. דוגמה למקרה שבו לא התקיים יסוד זה • ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך יהודי נ' אס.בי.סי • "... באנו לכלל מסקנה כי לא קם חשש הטעיית הציבור ובלבול בין שם עיתונם של המשיבים לבין שם עיתונם של המערערים. נדע מכאן כי לא עלה בידי המערערים להוכיח שהמשיבים הפרו את סעיף 21 לפקודת העיתונות...וממילא לא נתעוררה להם זכות בעוולה של הפרת חובה חקוקה". היסוד הרביעי

46. היסוד הרביעי קש"ס בין ההפרה לנזק

47. ההפרה גרמה לנזק (קש"ס) • הקש"ס הנדרש בין הפרת החובה החקוקה, על ידי המזיק, לבין הנזק שנגרם לניזוק. • על הקש"ס נלמד בהרחבה (ברשלנות). • הקש"ס= קש"ס עובדתי ומשפטי. חובה חקוקה מזכה בתביעה לפי הפח"ח הפרת החובה בידי המזיק נזק מזכה קש"ס קש"ס עובדתי

48. קש"ס עובדתי • מבחן האלמלא (גורם בלעדיו אין): • האם הנזק היה נגרם אלמלא הפרת החובה החקוקה? • תשובה שלילית, קרי ללא הפרת החובה הנזק לא היה נגרם, אזי מתקיים קש"ס עובדתי. חובה חקוקה מזכה בתביעה לפי הפח"ח הפרת החובה בידי המזיק נזק מזכה קש"ס דוגמא: ועקנין

49. דוגמא לקש"ס עובדתי • במקרה של הבריכה נראה, כי אם השלט היה כולל בחובו איסור על הקפיצה, יש להניח, על-פי ניסיון החיים הכללי, כי מספר ניכר של מתרחצים היו מעיינים בו ונוהגים על-פיו. כתוצאה מכך, יש סיכוי סביר, כי הלכה למעשה היה נוצר משטר ונוהג בבריכה, לפיהם אין קופצים לבריכה אלא בצד הצר והעמוק. על רקע סבירות התגבשותו של נוהג זה, סביר הוא להניח, כי הניזוק שלפנינו היה נמנע מלקפוץ למים הרדודים. קש"ס משפטי

50. קש"ס משפטי • קיים קש"ס משפטי כאשר תהליך התרחשות הנזק וסוגו הם בתחום • 1. הצפיות. • 2. הסיכון. • 3. ההיגיון והשכל הישר. חובה חקוקה מזכה בתביעה לפי הפח"ח הפרת החובה בידי המזיק נזק מזכה קש"ס מבחן הסיכון