1 / 33

עיקרי הממצאים – הפעילות בבתי הספר במסגרת שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית תמצית

עיקרי הממצאים – הפעילות בבתי הספר במסגרת שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית תמצית. הפעילות בבתי הספר במסגרת שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית ליווי המחקר ד"ר רחל ארהרד שוש צימרמן בטי ריטבו. צוות המחקר דר' יעקב אזרחי אילן רוזינר נטע עובדיה ברקת הנלה. אב התשס"ז אוגוסט 2007.

ruth-perez
Télécharger la présentation

עיקרי הממצאים – הפעילות בבתי הספר במסגרת שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית תמצית

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. עיקרי הממצאים – הפעילות בבתי הספר במסגרת שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית תמצית

  2. הפעילות בבתי הספר במסגרת שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית ליווי המחקר ד"ר רחל ארהרד שוש צימרמן בטי ריטבו צוות המחקר דר' יעקב אזרחי אילן רוזינר נטע עובדיה ברקת הנלה אב התשס"ז אוגוסט 2007

  3. מטרות המחקר • מיפוי הפעילויות שבוצעו במסגרת התוכנית • בחינת התארגנות בית הספר לקראת הפעילויות • מתן אומדן לשיעור בתיה"ס, שלא הפעילו את התוכנית ואפיון הסיבות לכך • בדיקת הגורמים התורמים והגורמים המקשים על הפעלת התוכנית • בחינת תרומתה הנתפסת של התוכנית בהיבטים שונים, על ידי תלמידים ובעלי תפקידים.

  4. שיטת ביצוע המחקר מחקר אכותני ביקור ב- 10 בתי"ס שקיימו פעילויות • עריכת 21 ראיונות עם יועצות, מחנכות, מנחות עמיתות ומנחה חיצונית • תצפיות ב- 17 פעילויות ושיחות עם תלמידים לאחר הפעילות

  5. שיטת ביצוע המחקר מחקר כמותי • אוכלוסיית המחקר:בתי"ס מחינוך רגיל ומחינוך מיוחד במגזר היהודי והלא יהודי (ערבי בלבד). בתי ספר מפיקוח ממ"ד – יסודיים בלבד. • ביצוע סקר טלפוני בקרב מדגם מייצג של: - בעלי תפקידים (מנהל/ת, סגנ/ית, יועצ/ת) ב- 503 בתי ספר - 104 מנחי פעילויות (מחנכים, מורים, יועצות)

  6. מאפייני המדגמים במחקר הכמותי

  7. עיקרי הממצאים

  8. עיקרי הממצאים • המחקר נתן משוב חיובי על פעילות מערכת החינוך בנושא • המחקר הצביע על התנאים האופטימליים לעריכת דיון משמעותי בכיתה • במסגרת המחקר האכותני לא נצפו הבדלים בין מפגשים שהונחו על ידי יועצות לבין מפגשים שהונחו על ידי מורים • המחקר אישש את התפיסה כי עבודה מערכתית היא משמעותית: ככל שביה"ס אופיין בעבודה מערכתית טובה יותר, כן נערכה הכנה מקיפה יותר ובוצעה עבודה רבה יותר מול המורים. • המחקר סימן כיווני פיתוח עתידיים עליהם יש לתת את הדעת

  9. משוב חיובי • עמדות ביחס לעיסוק בנושא:למעלה מ-90% מהנשאלים (בעלי תפקידים ומחנכים) טוענים שתפקידו של בית הספר לעסוק בנושא.

  10. משוב חיובי • אחוז בתי העוסקים בנושא במהלך השנה ובשבוע מערכת החינוך:70% מבתי הספר עסקו בנושא הן בשבוע מערכת החינוך והן מעבר לאותו שבוע (לעומת 22% בשנה הקודמת לעריכת הסקר).

  11. סוגי הפעילויות שהתקיימו בבתי הספר המחקר הכמותי

  12. סוגי הפעילויות אשר היו מוצלחים במיוחד המחקר הכמותי (המשך)

  13. משוב חיובי • מקור חומרי הלמידה והערכתם:77% של הסדנאות התבססו על חומרים ששפ"י פיתח (50% מתוך האתר ו- 27% חומרים אחרים שפותחו על ידי שפ"י). המנחים העריכו את חומרי הלמידה כתורמים מאוד וכמתאימים לאוכלוסיית היעד במידה רבה ובמידה רבה מאוד.

  14. בבתי ספר של החינוך המיוחד, הסדנאות נתפסות כפחות מתאימות (מתאם: 0.28-).

  15. משוב חיובי • דפי המידע לתלמיד:דפי המידע לתלמיד חולקו בלמעלה מ- 80% מבתי הספר כחלק מהפעילות בשבוע זה , כאשר אחוז דומה של משיבים תיארו את דפי המידע כעונים במידה רבה ובמידה רבה מאוד על צורכי התלמידים. • תחושת המסוגלות של המנחים:50% מהמנחים ומבעלי התפקידים שנשאלו תיארו את תחושת המסוגלות שלהם להעביר תוכניות בנושא כגבוהה במידה רבה או במידה רבה מאוד. כ-35% נוספים של מנחים תיארו את תחושת המסוגלות שלהם כגבוהה במידה בינונית.

  16. מסוגלות צוות המחקר הכמותי • גם במחקר האכותני התרשמו החוקרים, כי מחנכות ומורות הצליחו לא פחות מיועצות או מנחות חיצוניות. • הקשר החם והממושך של הסגל עם התלמידים מעניק להם יתרון על פני מנחה חיצוני. • לדעת החוקריים, הנחיית עמיתים בעייתית בתחום הדיון המדובר. גם התלמידים עצמם מעוניינים בדמות בוגרת, המהווה מקור סמכות.

  17. משוב חיובי • עמדות התלמידים:המחקר הכמותי והמחקר האכותני העלו כי התלמידים הגיבו בעניין ומתוך שיתוף פעולה לפעולות המוצעות. כמו מרואיינים אחרים, גם התלמידים תופסים את העבודה החינוכית בנושא כחשובה, נחוצה ותורמת. התרומה נתפסת בשלושה תחומים: מתן ידע קונקרטי, מתן אפשרות לשוחח על הנושא ועידוד התלמידים להיפתח בפני מבוגר. • מרבית התלמידים חשו פתיחות והביעו את עמדותיהם בחופשיות. היבט זה, עם זאת, היה מותנה ביחס סובלני ואוהד מצד המנחה

  18. משוב חיובי - ההנחיה • המחקר האכותני העלה כי המנחות התאמצו להתאים את עצמן ואת הפעילות אל קהל היעד והפגינו רגישות ראויה לציון. • ככל שהקשר בין המנחה לתלמידים היה חם, אימהי ומבוסס על היכרות ארוכה, כן נרשמה פתיחות רבה יותר מצד התלמידים. • לא נצפה הבדל בין הנחיית המורים לבין הנחיית היועצים

  19. הנחיה – מאפייני המנחים • גם במחקר האכותני, הונחו רוב הפעילויות ע"י הסגל. רק בבי"ס אחד הונחתה הפעילות ע"י מנחה חיצונית או ע"י עמיתים.

  20. הנחיה – אלמנטים חיוניים להצלחה (אכותני) התמודדות עם מעקשים והתנגדויות • מרבית המנחות התמודדו יפה עם קשיי משמעת או אי שת"פ. • בחט"ב ובתיכונים חלק מהמנחות התקשו להתמודד עם התנגדויות לגופם של מסרי הפעילות. • לדעת החוקרים, הדבר נובע בעיקר ממחסור בתשובות מספקות, עקב היות הנושא מעורפל ובלתי ברור. • גם לדברי חלק מהמרואיינות, חסר להן גב רעיוני, אשר יספק תשובות מקיפות, בפרט בסוגיות שנויות במחלוקת רגישות והתאמה לקהל היעד • בתצפית נראה היה כי המנחות התאמצו להתאים את עצמן ואת הפעילות אל קהל היעד והפגינו רגישות ראויה לציון

  21. היבטים מערכתיים-ארגוניים • ככלל בכל בתי הספר נערכה הכנה לקראת הפעילות, אך מידת האינטנסיביות השתנתה משמעותית מבי"ס לבי"ס. • יועצות ששיתפו את המורים בפעילויות, לרוב דאגו להדרכה והכשרה יסודית. • ככל שביה"ס אופיין בעבודה מערכתית טובה יותר, כן נערכה הכנה מקיפה יותר ובוצעה עבודה רבה יותר מול המורים. • בתי"ס שאופיינו בעבודה מערכתית לרוב הפעילו תוכנית שיטתית ומקיפה יותר.

  22. גורמים תורמים להצלחת הפעילות המחקר הכמותי

  23. התנאים האופטימליים לעריכת דיון משמעותי בכיתה התצפיות שבכיתות חידדו מספר מרכיבים של עבודה משמעותית עם התלמידים: • הגדרה ברורה של מטרות המפגש • הגדרה ברורה של המסר ועבודה שיטתית ממוקדת מסר • ניסוח שאינו עושה שימוש במילות סלנג או במילים לועזיות • הקפדה על סיכום ועל סיכום ביניים הממשיג את ההתנסות ומתווך אותה. • הסיכום חיוני ליצירת קונצנזוס, והוא הרושם העיקרי שנותר מהדיון. • דיון בקבוצות קטנות בכיתה גם ללא מנחה בכל קבוצה • שילוב בין דיון לבין אמצעי המחשה אחר.

  24. כיווני פעולה עתידיים • פיתוח מענים מותאמים לבתי ספר קטנים, בתי ספר בחינוך המיוחד וכיתות היסוד בבית הספר היסודי. • הכרח לעבוד עם המורים על ברור העמדות שלהם בנושאים הקשורים ל"תחום האפור" של הטרדה מינית ופיתוח מסרים בהירים יותר שיכולים לשרת אותם בהתמודדות עם הנושא (מעין "גב רעיוני"). • פיתוח סדנאות עבור תלמידי החטיבה העליונה בנושא ההטרדה המינית.

  25. תרומה נתפסת– פילוח לפי תחומים • המחקר האכותני מעלה, כי הפעילות תורמת בעיקר ב: - הקניית ידע קונקרטי (הבנת מושגים, הקניית כללי זהירות) - מתן אפשרות לשוחח על הנושא - עידוד התלמידים להיפתח בפני מבוגר. • נראה, כי התרומה פחותה בתחומים הדורשים ליבון ממושך של עמדות. עם זאת, בסקר הכמותי נתפסה הפעילות כתורמת גם בתחום זה. • תרומת הפעילות בנושא הגבולות הורגשה בכיתות הנמוכות, אולם בכיתות הגבוהות היא שנויה במחלוקת. נראה, כי קיים קושי אמיתי בהצבת גבולות בגילאים אלו. עם זאת, מספר מרואיינות טענו, כי הן מסתפקות בהצפת הנושא בלבד: "אם תלמיד יצא משיעור מתלבט – דיינו!"

  26. תרומה נתפסת – פילוח לפי בתי ספר • תרומת הפעילות הייתה גבוהה משמעותית, בבתי ספר אשר התאפיינו בעבודה מתוך שיתוף פעולה ומעורבות של כלל הצוות. • בכיתות הנמוכות, קשר חם עם היועצת עשוי לחפות על העדר התייחסות מערכתית, אולם בכיתות הגבוהות אין לכך תחליף.

  27. גורמים תורמים להצלחת הפעילות המחקר האכותני • היות הנושא אקטואלי ומעורר עניין • העבודה המערכתית ושיתוף הפעולה עם גורמים בבית הספר ומחוצה לו • אתר שפ"י הנתפס כאיכותי ועשיר • האפשרות לשלב סגנונות שונים בהעברת הפעילות.

  28. גורמים המעכבים את הצלחת הפעילות המחקר האכותני • מחסור בשעות • ליקויים בעבודה מערכתית • חוסר שיתוף פעולה מצד ההורים • העדר ידע ותשובות מספקות בנושאים מעורפלים או שנויים במחלוקת. • מגבלות התקציב, המקשות על קיום פעילויות שהן מעבר לדיון או סרט, כגון הזמנת מרצים מן החוץ.

  29. המלצות מפי מרואיינים המחקר האכותני - בעלי תפקידים • הרחבת הפעילות מעבר לשבוע בודד, כולל ניצול כל הזדמנות אקטואלית ע"מ להעלות את הנושא לדיון. • הרחבת טווח הפעילות הקיים למגוון הפעלות חווייתיות • יצירת חוברת הכוללת מידע והפעלות לשכבות השונות. • קיום הפעילות בקבוצות קטנות או חד מיניות • אחת המרואיינות המליצה לעודד את התלמידים להפחית בגילויי קרבה שנהוגים כיום, אפילו כאמצעי זהירות.

  30. המלצות מפי מרואיינים (המשך) המחקר האכותני - תלמידים • תוספת פעילויות חווייתיות: הרצאות מפי מומחים, סדנאות, הצגות, סרטים והצגת סיפורים אמיתיים • עבודה בקבוצות קטנות או חד מיניות • הקצאת זמן רב יותר לפעילות, הן ברמת כלל התוכנית והן ברמת הפעילות הבודדת. • מתן דרכים נוספות להתמודדות עם אלימות מינית בעת התרחשותה, ולא רק לאחריה. • שיתוף ההורים ועידודם לשוחח בנושא עם ילדיהם. • בבי"ס בו התקיימה הנחיית עמיתים, נטען כי הדבר אינו רצוי וכי ישנה עדיפות למנחה מבוגר. • הפרדת חדרי הנוחיות בין בנים ובנות.

  31. המלצות מפי מרואיינים (המשך) המחקר הכמותי • בבתי ספר בהם לא התקיימה פעילות בשבוע מערכת החינוך, שאלנו, מה צריכים להיות התנאים לעריכת הפעילות בשנה הבאה.

  32. המלצות מפי מרואיינים (המשך) המחקר הכמותי כמו כן, נתבקשו המרואיינים להמליץ על דרכים לשיפור מסוגלות הצוות להנחות פעילויות בנושא

  33. תודה!

More Related