350 likes | 753 Vues
מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים. ד"ר ראמי גריפאת. למה לחקור?. באפידמיולוגיה חוקרים כדי לגלות מה האטיולויגה Alton Ochsner היה כירורג ידוע, ששם לב שכל מי שהוא מנתח בגלל סרטן ריאה היה מעשן. למה חשובה האטיולוגיה? למזער חשיפה לגורם אטיולוגי מסכן (גורם סיכון) הערכת הסיכון למחלה
E N D
מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים קליניים ד"ר ראמיגריפאת
למה לחקור? • באפידמיולוגיה חוקרים כדי לגלות מה האטיולויגה • Alton Ochsner היה כירורג ידוע, ששם לב שכל מי שהוא מנתח בגלל סרטן ריאה היה מעשן. • למה חשובה האטיולוגיה? • למזער חשיפה לגורם אטיולוגי מסכן (גורם סיכון) • הערכת הסיכון למחלה • מרמז על המנגנון במחלה לא מוכרת
משנים, מבלבלים חשיפה ותוצא
משנים, מבלבלים חשיפה ותוצא
באיזה מחקר לבחור? • בדומה לשאלה: באיזה מדד תחלואה/תמותה לבחור? • יש להגדיר שאלת מחקר, ולפיה לבחור בתבנית מתאימה • לפעמים התופעה הנחקרת או האוכלוסיה הנבחרת מכתיבים את סוג המחקר המתאים
איכותני • לא נתמקד בו • מבוצע בקבוצה קטנה לא מייצגת • מייצג את דעותיהם הסובייקטיביות של הנחקרים • מטרתו להעלות השערות שניתנות לבדיקה במחקר כמותני
תיאורי ואנליטי • בשניהם יש עיבוד וניתוח נתונים • בהרבה מקרים המחקר התיאורי הוא השלב הראשון, בעקבותיו מעלים השערה מסוימת שאותה בודקים במחקר אנליטי. • בבדיקת השערה יש צורך בחישוב מדד קשר שאין במחקר תיאורי. דוגמאות: • תיאורי: בדיקת שיעור הימצאות מעשנים בערבים צעירים • אנליטי: בדיקת הסיבות לשיעור הימצאות גבוה של עישון בערבים צעירים (חלוקת לקבוצות לפי מאפיינים והשוואה)
דוגמה למחקר תיאורי • סקר בריאות לאומי 2003-4: המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם, ICDC) מבצע סקר בריאות באוכלוסייה שמטרתו לתאר את מצב בריאות האוכלוסייה. • הסקר בודק הימצאות של: • מחלות • גורמי סיכון • עישון • אלמנטים של אורח חיים • תזונה • פעילות גופנית • הדו"ח נמצא בכתובת:http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=1&catid=98&pageid=4331
דוגמה למחקר תיאורי • הסקר לא מעלה השערות ולא בודק קשרים (אין חישוב מדדי קשר) • הוא רק מתאר את המצב בציון שיעורים בתת קבוצות שונות של האוכלוסייה
ניסוי • בניסוי יש לחוקר את השליטה המרבית מבין סוגי המחקרים • בניסוי החוקר שולט בחשיפה הניתנת לכל קבוצה • בניסוי הכי פחות הטיות • לכן לניסוי יש את החוזק המדעי הגדול ביותר אבל... • לא תמיד ניתן לבצע ניסוי עם התערבות בגלל • אתיקה: לא נחשוף אנשים לגורם מסוים כדי לראות אם הוא גורם למחלה. • עלויות
מחקר תצפיתי • זה לא אתי לעשות התערבות מסוכנת, אך ניתן לבדוק את השפעת הגורם המסוכן שאנשים נחשפים לו, אם בכוונה או לא. • החוקר הוא רק "צופה" ולא מתערב ברמת החשיפה • במחקר תצפיתי בודקים את תפוצת התוצא outcome, ברמות שונות של חשיפה: • באוכלוסייה יש רמות שונות של עישון, מעישון פסיבי ועד מעשנים כבדים. ניתן להשוות היארעות סרטן ריאה/COPD ביניהן. בניסוי? • באוכלוסייה יש רמות שונות של פעילות גופנית- IHD, סרטן, סכרת, דיכאון, יתר ל"ד... • דיאטה • התערבויות רפואיות
מחקר תצפיתי • אין שליטה של החוקר על החלוקה לקבוצות • הבדלים בין הקבוצות במשתנים אחרים מהחשיפה עלולים להשפיע על התוצא. השפעה זו לא רצויה. • בניסוי הבדלים כאלה מבוטלים באמצעות רנדומיזציה • עולה הצורך בנטרול השפעות אלה. רעיונות?
ניסוי קליני רנדומלי מבוקרRCT- randomized controlled trial • במקרה הפשוט: שתי קבוצות "זהות", אחת חשופה, השניה קבוצת ביקורת • הקבוצות "זהות" כדי לבודד את האפקט של החשיפה. במקרה הזה, אם לחשיפה אין השפעה על התוצא, לא יהיה הבדל בין הקבוצות בסוף הניסוי. • איך מחלקים לשתי קבוצות זהות?
רנדומיזציה • מחלקים לקבוצות באופן אקראי- הטלת מטבע • לא מבטיח פרטים זהים בשתי הקבוצות אך מבטיחה סה"כ קבוצות דומות. • השיטה הטובה ביותר לצמצום ההבדלים בין קבוצות ניסוי • דואגת להתפלגות דומה של משתנים חשובים לתוצא בין הקבוצות, כולל משתנים לא מוכרים לנו
י • א • נ • ד • ב • ט • כ • ה • מ • ח • ג • ז • ו • ל
רנדומיזציה • ב • א • כ • ה • ח • ג • ו • ד • נ • ל • ז • י • ט • מ
קבוצת ביקורת Control group • קבוצת היחוס שאליה משווים • חיונית להסקת המסקנות • לא מקבלת התערבות אלא פלצבו • לעיתים מקבלת טיפול מקובל "ישן"
סמיות • ניסוי סמוי Blinded: הנבדקים לא יודעים אם קיבלו את ההתערבות או את הביקורת • סמיות כפולה Double blinded: לא הנבדקים ולא החוקר יודעים מי קיבל מה • סמיות משולשת Triple Blinded: לא הנבדקים ולא החוקר ולא המנתח הסטטיסטי יודעים מי קיבל מה
מטרות הניסוי הקליני • בד"כ בא לבדוק יעילות או בטיחות התערבות מסוימת • התערבות אמורה למנוע, לרפא או לשפר פרוגנוזה של מחלה מסוימת
דוגמה לניסוי • רוצים לבדוק השפעת תרופה X להורדת לחץ דם • בוחרים מדגם של 600 אנשים הסובלים מיתר ל"ד. • מחלקים רנדומלית לשלוש קבוצות: • קבוצה A מקבלת טיפול בתרופה X • קבוצה B מקבלת טיפול בתרופה אנלפריל • קבוצה C מקבלת פלצבו (האם זה אתי?) • עוקבים אחריהם למשך חודשיים. בודקים ל"ד בכל שבוע.
ניסוי קליני • בד"כ מבוצע על התערבות רפואית: • מונעת: חיסונים, טמוקסיפן • אבחנתית: בדיקת דם לגילוי שחפת, ממוגרפיה לגילוי סרטן שד • טיפולית: אנטיביוטיקה, תרופות להורדת כולסטרול LDL
בחירת אוכלוסיית הניסוי • קריטריוני הכללה Inclusion criteria • הגדרת מקרה מדויקת של המחלה • משתנים דמוגרפיים: גיל, מין, מוצא... • הסכמה מדעת Informed consent • הנבדק מבין את הניסוי, חשיבותו והחלופות • רשאי להפסיק בכל שלב • בעבר נוצלו קבוצות חלשות: אסירים, עניים, מדינות מתפתחות • קריטריוני הוצאה Exclusion criteria • אלה לא יכנסו מלכתחילה לניסוי • ההפך מקריטריוני ההכללה • אנשים העלולים להינזק מההתערבות הנחקרת (נטייה לדמם בניסוי על אספירין)
ניסוי קליני • הכללת המסקנות Generalization: היכולת להשליך את המסקנות על כל האוכלוסייה או רק אוכלוסייה דומה לקבוצת הניסוי • כללי עצירה Stopping rules: • נקבעים בשלב התכנון • אם התברר שההתערבות מזיקה • אם בניתוח ביניים interim analysis נראה שהטיפול יעיל
ניסוי קליני • Intention to treat: • גם מי שלא קיבל את הטיפול בקבוצת הניסוי ייחשב כאילו לקח • מדד השקר המתקבל מדמה את המציאות: לא כל מטופל נענה לטיפול • החלופה הפחות טובה: מי שלא לקח את הטיפול יועבר לקבוצת הביקורת