מקרוגרפיה עברית

1. מקרוגרפיה עברית אלף שנות אמנות כתב זעיר חלק א מצגות קלריטה ואפרים

2. אמנות המיקרוגרפיה דליה רות הלפרין מיקרוגרפיה היא אמנות יהודית ייחודית של יצירת צורות עיטוריות, שקווי המתאר שלהן עשויים מכתב זעיר. המיקרוגרפיה שימשה בעיקר לעיטור השוליים בכתבי יד של התנ"ך, והיא מצויה כבר בכתבי היד המזרחיים הראשונים ששרדו בידינו מהמאה ה-י. העיטורים כוללים עמודי שטיח (דפים מעוטרים בשלמותם), מילות פתיחה, עיטורי שוליים, סכומי פסוקים ואף קולופונים. על אף שהמיקרוגרפיה היא אמנות יהודית ייחודית ומובהקת, אספקט שהמחקר אכן מציין תדיר, הספרות המחקרית שעסקה בה מתמצית במאמרים ספורים בלבד. המיקרוגרפיה זוכה לרוב להתייחסות במסגרת המכלול של איור כתבי יד עבריים, כחלק מתכנית העיטור של כתב היד. "כתר דמשק" – תנ"ך עם מסורה בורגוס, ספרד 1260

3. באמנות המיקרוגרפיה שימשו לעיטור בעיקר רשימות המסורה, המהווה טקסט לקסיקלי למניעת שינויים בטקסט התנ"ך. המסורה נוצרה על ידי שתי משפחות "בעלי המסורה", בן-אשר ובן-נפתלי, בטבריה, כנראה בסביבות המאות ה-ז'-ח'. במקביל להעלאת התלמוד על הכתב ובמקביל למעבר לקודקס ולמידה מהכתב. קביעתה הסופית של המסורה נעשתה בידי אהרון בן-אשר במאה ה-י‘. רשימות המסורה ששימשו את המסרנים בהמשך היו משל משפחת בן-אשר, אם כי בספרד מוכרת תופעה של טבלאות השוואת חילופי נוסח המסורה בין משפחת בן-אשר למשפחת בן-נפתלי. טבלת השוואת חילופי נוסח המסורה בין בן אשר ובן נפתלי. מסביב קטעי המסורה, כתב זהב ומסביב לכתב עיטור על כל הדף במוטיבים השאולים מהטבע – תנ"ך ליסבון, 1482.

4. לעיטור המיקרוגרפיה שימשו לרוב רשימות המסורה הגדולה. כתיבת המסורה בכתב זעיר יוצרת הבדל ויזואלי בין טקסט התנ"ך, הכתוב בשתיים או שלוש עמודות בכתב מרובע גדול, לבין טקסט המסורה, הכתוב בין העמודות ובשולים בכתב זעיר. דוגמאות שונות של כתיבת המסורה הגדולה במיקרוגרפיה – תנ"ך ליסבון

5. שריד של תנ"ך לנינגרד מצרים, המאה העשירית עיטור המיקרוגרפיה מופיע כבר בכתב יד סנט פטרבורג משנת 979, שהינו כתב היד המתוארך הראשון ששרד בידינו כיום. המיקרוגרפיה, המהווה מרכיב עיטורי אינטגראלי לקודקס, מלמדת שאמנות זו כבר אינה בחיתוליה בתקופה זו של ראשית המאה י' ושורשיה קדומים יותר. עם זאת, אין באפשרותנו לקבוע זמן מדויק להתחלת השימוש בה בגלל העדר ממצאים בכתב מהתקופה שבין מגילות מדבר יהודה וכתבי יד ראשונים אלו.

6. מסורה מעוטרת לספר שמות, מתוך תנ"ך רויכלין, בן המאה השלוש-עשרה. קרליסרואה, ספריית מדינת בדן.

7. מבחינת המוטיבים האיקונוגרפיים והסגנוניים בעיטור כתבי יד עבריים, ניתן להסיק שהתרבות ה"מארחת" בארצות מושבם השונות של היהודים שימשה מקור השפעה על העיטורים. בנוסף, חל מעבר מוטיבים בין הקהילות השונות עקב קשרי מסחר ולימוד, נדודי סופרים ממקום למקום לצורכי פרנסה וכן בגלל הגירושים השונים, שהביאו לעקירת קהילות ושילובן, על מסורותיהן הייחודיות, בתרבות המקום אליו הגיעו. הכרת השפעות האמנותיות התוך יהודיות והחוץ יהודיות שפעלו בכל אזור, חשובה לפיכך, גם להבנת התפתחות העיטור במיקרוגרפיה ותפקידו. הפרגמנטים של מוברך בן צדקה ארץ ישראל או מצרים, אמצע המאה העשירית.

8. Micrography of the ram stuck in the bush in the outer margin, at the Sacrifice of Isaac (Genesis 22). 'Duke of Sussex's German Pentateuch'

9. מספר גורמים מצביעים על האמנות האיסלאמית כמקור ההשפעה הראשיתי והדומיננטי על אמנות העיטור בכתבי יד עבריים, ועיטורי המיקרוגרפיה בכללם. דגש רב מושם באמנות האיסלאמית על עיטור בכתב, ועיטור זה מצוי סביב דלתות, חלונות ומחראבים* בארכיטקטורה, על כלים זעירים, על טקסטיל ובכתבי יד, בפרט של הקוראן. ניתן להדגים שכתובות ארכיטקטוניות אלה הן שהיוו, כנראה, את בסיס ההשפעה על מלאכת הסופרים העבריים, ביוצרם את המסגרות הקליגרפיות המצויות בכתבי יד עבריים. *מִחראב הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה - כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה. מחראב במסגד העיר קורדובה

10. למרות הימצאותם של עיטורי מיקרוגרפיה בעלי זיקה בין הטקסט המעטר לאיור הנוצר, ובין העיטור הנוצר לטקסט המרכזי, לא צוין אספקט זה כאחד ממאפייני המיקרוגרפיה, ולעתים אף נשלל כהיבט אפשרי. כיום, כאשר עומדים בפנינו אמצעים טכניים המאפשרים את הגדלת הכתב, חידודו, היפוכו וסיבובו, אין עוד המלאכה כה סבוכה כבעבר. הגדלות אלו, לצד שימוש בפרויקט השו"ת של בר אילן* המאפשר דלייה מהירה של הטקסט, אפשרו לאשש את ההנחה כי במחזור קטלוניה קיים קשר בין הטקסט המיקרוגרפי לאיור הנוצר, ובין "מחזור האיורים" המקדים את הטקסט לטקסט המרכזי המורכב מפיוטים. עמודי עיטור מלאים אלה התגלו כ"תמונות טקסטואליות". גם עיטור השולים בעצי המנורה אינו אסתטי בלבד, וניתן להראות שהוא משמש להדגשה טקסטואלית ויותר מזה – אף בו יש קשר בין הטקסט היוצר את העיטור, לטקסט הראשי שלצידו הוא עומד. *האתר הרשמי המציג את המאגר התורני העולמי - פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן.

11. דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, (דף הקולופון) מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם כתב יד לנינגרד (Leningrad Codex) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך, .

12. השימוש בכתב כאמצעי עיטורי מצוי בכל התרבויות. ההפשטה המעודנת של הקליגרפיה הסינית והיפנית, ההשתרגות האלגנטית של הכתובות הערביות ושפע הדמויות והצורות המכתרות את האותיות הרישיות מימי הביניים, כל אלה הן דוגמאות לשימוש בכתב לשם עיטור. במאה הט' המציאו סופרים יהודיים את אמנות המיקרוגרפיה העברית-אמצעי ביטוי אמנותי יהודי ייחודי- ומסורת זו נמשכת ללא הפסקה מאז ועד היום. המיקרוגרפיה מוגדרת ככתב זהיר, הנכתב בצורת דגמים מופשטים, או בצורת חפצים, חיות ודמויות אדם. קיימות שתי צורות יסודיות של מיקרוגרפיה עברית. הפחות נפוצה היא הקליגרמה, שבה הטקסט נכתב בשורות מקבילות באורך שונה, בהתאם לציור, וכך התמונה כולה מכוסה בכתב. בצורה המיקרוגרפיה השנייה, הטיפוסית יותר, משרטטות שורות הכתב הזעיר את רווי המתאר של נושא התמונה.

13. הכוכב מצרים, אמצע המאה העשירית לא ידוע דבר על מקורו של דף זה. הכוכב בן שמונה הקצוות, שהוא מעין חזרה על הכוכב במיקרוגרפיה בן ששת הקצוות המופיע במרכז, מניחים שהדף עשוי להיות האחרון בכתב יד שהכיל את נביאים ראשונים (דוד גינצבורג) . בין העיגולים הקטנים שבקצות הכוכב מופיע כתובת באותיות בולטות יותר: ‘ סימן ברכה, סימן ישועה, סימן שמחה, סימן כבוד, סימן חדוה, סימן זכרון, סימן ששון,סימן טוב'.

14. תנ"ך לנינגרד, פוסטאט (קהיר), 1008-1010. תנ"ך עברי שלם שנכתב במזרח הקרוב בימי הביניים המתקדמים, הוא היחיד ששרד בידינו מאותה התקופה ומשום כך הוא מן החשובים שבכתבי היד שבספרייה בלנינגרד. מבחינת חשיבותם של הטקסט והמסורה וקשריהם עם מסורת אהרון בן אשר מתחרה בו רק "כתר ארם צובא",שהוא מוקדם יותר, אולי איננו שלם. הקולופונים שבכתב היד מצביעים על מוצאו. שמואל בר יעקב הוא שהעתיק את כתב היד ורשם את המסורה והטעמים עבור מבורך בן יוסף בן נתנאל.

15. חומש נתנאל, עירק או ארץ ישראל, 1088

16. חומש טלמסן- טלמסן, אלג'יריה, 1225 שני דפים שרדו מתוך כתב-יד זה של החומש. הראשון מביניהם הוא עמוד שטיח המכיל קולופון, שבו נאמר כי כתב-היד הושלם על-ידי יוסף בן אברהם הסופר, ביום ב', כ"ז בסיוון שנת ד'תתקפ"ה ליצירה (2.6.1225) בעיר טלמסן ((Tlemcen. הדף השני מכיל את שירת האזינו (שמות, ט"ו) חשיבותו של כתב היד טמונה בעובדה, כי זהו כתב-יד מעוטר יחיד של התנ"ך הידוע לנו מצפון אפריקה, מראשית המאה הי"ג.

17. שמונת הדפים של פירקוביץ שמונת הדפים שקובצו יחד על ידי אברהם בן שמואל פירקוביץ ( 1787- 1874, חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם. פעיל התנועה הלאומית של קראי רוסיה, שראתה בהם צאצאי העשרת השבטים ולא היהודים. ) מקורם בשני כתבי יד שונים ואולי אף יותר. דף זה הוא חלק מהתרכובת המוזרה שכינס פירקוביץ, שהוגדרה על ידי דוד גינצבורג כ'אחד מן הפנינים היקרים ביותר שבאוסף, שלרוע המזל הושחתה על ידי פירקוביץ'. לוח יא

18. הפרגמנטים של מוברך בן צדקה ארץ ישראל או מצרים, אמצע המאה העשירית. ‘שישה דפים המתפוררים לחתיכות‘ –גינסבורג* מקונן- 'זה היה כתב יד מושלם ביופיו, וכל מה שנותר הוא פרגמנטים אחדים של רשימות מסורה המעוטרים בצורה נפלאה, כי כתב יד החומש הועתק עבור מבורך בן צדקה בן יונה בן שלח ממשפחת ברדונה, כתב היד הוקדש על ידי נכדתו שהייתה ידועה בכינוי סית אל'חיר (אשת יופי) לבית הכנסת הקראי בקהיר ומשם הגיע לידיו של פירקוביץ.** צילומים של חמישה מתוך ששת הדפים מאפשרים לנו לשחזר את כתב היד הזה, יש בו כנראה שני דפים המכילים ארבעה עמודי שטיח וארבעה דפים של רשימות מסורה, כתובות בשלוש עמודות, כל אחד מעוטרת בראשה ובתחתיתה. עמוד השטיח שלפנינו (לוח XIII)הוא הפרגמנט הגדול שבלוח XIII. במרכזו מופיעה כתובת הקדשה של הפטרון המקורי, מבורך בן צדקה. *הברון דוד גינצבורג - פילנתרופ, ממנהיגי הקהילה היהודית ברוסיה וחוקר כתבי יד יהודיים מסוף המאה הXIX ותחילת המאה העשרים, שיחד עם חוקר האמנות הרוסי סטאסוף הוציאו לאור את "איורי תנ"ך עבריים מלנינגרד", אוסף לוחות המכילים קטעי איורים שהועתקו בידי הצייר נצ'ייף. **אברהם פירקוביץ - חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם. 'אוסף פִירְקוֹביץ' הוא אחד האוספים הגדולים של כתבי השומרונים. בשנת 1870 נמכר האוסף על ידי אברהם פירקוביץ' לספרייה הציבורית הצארית, היום ‏הספרייה הלאומית הרוסית, בסנקט פטרבורג שברוסיה. האוסף נקרא על שם אברהם פירקוביץ'. אוספיו של אברהם פירקוביץ' כוללים אלפי כתבי יד יהודים, קראים ושומרונים החל מהמאה ה-5.

19. הפרגמנטים של מוברך בן צדקה-פרט

20. ציורי ישראל – לוח כב זהו לוח אחד מתוך "איורי תנ"ך עבריים מלנינגרד", אוסף לוחות המכיל קטעי איורים מספרי התנ"ך שבספריית לנינגרד ושנרכשו על ידה מאברהם פירקוביץ. בלוח שלפנינו אנו רואים מספר רב של ציורי מיקרוגרפיה שנבחרו מכתבי יד שונים שבאוסף.

21. חומש לנינגרד השני צפון אפריקה או ארץ ישראל, 951 לספירה? אלג'יריה, ראשית המאה הי"ג? EXPEDITION IMPERIALE POUR LA CONFECTION DES PAPIERS DE L’ETAT, A ST.- PETERSBOURG

22. חומש לנינגרד השני צפון אפריקה או ארץ ישראל, 951 לספירה? אלג'יריה, ראשית המאה הי"ג? הקושי בזיהוי מדויק של מקור כתבי היד וזמן חיבורם נובע מכך שפירקוביץ נהג לזייף תאריכים בכתבי היד ולחלקם, לגזור קולופונים, ולתלוש דפים מתוכם.

23. עמוד שטיח עם תשלובת גיאומטרית ומסורה כתובה במיקרוגרפיה מתוך 'שמונת הדפים של פירקוביץ', אלג'יריה, המאה הי"ג. הספרייה הציבורית של לנינגרד

24. תנ"ך לנינגרד, פוסטאט (קהיר), 1008-1010.

25. כתר דמשק, תנ"ך עם ניקוד,טעמים ומסורה בורגוס, ספרד, 1260 הסופר: מנחם בן אברהם אבן מלאך הספרייה הלאומית – ירושלים.

26. כתר דמשק, תנ"ך עם מסורה, בורגוס-1260 עמוד שטיח בראש הכתובים שבכתר. העמוד מעוטר בתשלובות צמחיות צבועות בזהב. השריגים והעלים מוקפים במסורה הכתובה במיקרוגרפיה. כל השטיח ממוסגר במסורה הכתובה באותיות גדולות, מוקפות בכתב קטן יותר.

27. התג' התימני, צנעה, 1469 כתבי-היד של התנ"ך מתימן נכתבו בדרך כלל בשלושה ספרים נפרדים: הספר הראשון –הנקרא תאג'- כלל את החומש בתוספת חיבור דקדוקי (בדרך כלל "מחברת התיגן" שנתחברה על ידי סופר בלתי ידוע), בשני נכללו ספרי הנביאים ובשלישי ספרי הכתובים. כתבי היד התימניים של ספרי התנ"ך עוטרו בעמודי שטיח (עמודים שלמים) פרחוניים ובמיקרוגרפיה בעלת צורות גיאומטריות, כפי שרואים בתאג' משנת 1469. ציור זה הוא אולי תיאור סמלי של העולם כולו. לפי התפיסה הקוסמולוגית של המוסלמים: הרוזטה במרכז היא השמש, מסביבה האוקיאנוס, וההרים שמשני הצדדים תומכים במעגל הארץ הנושבת.

28. מחזור קטלוניה מחזור התפילות ''קטלוניה'', כתב-יד מן המחצית השנייה של המאה ה-י"ד לערך , מחבל קטלוניה שבספרד. בספר מחזור לראש השנה וליום הכיפורים, כולל פיוטי "יוצרות" ו"קרובות" מאת משוררי ספרד. המחזור מכיל 154 דפים, על גבי קלף. כתיבה ספרדית בינונית. הכותרות בכתיבה מרובעת. מחזור זה הוא אחד מכתבי היד המעוטרים בדפים מיקרוגרפיה שלמים ובעיטורי מיקרוגרפיה בשולי הטקסט. למחזור זה הוקדשה מצגת מיוחדת: http://www.clarita-efraim.com/UploadedFiles/Catalan%20Micrography%20Mahzor.pps

29. באירופה במאה הי"ג כבר היה מקובל על הסופרים המנהג לעטר ספרי תנ"ך מפוארים במסורה מיקרוגרפית. בספרד הייתה המיקרוגרפיה בדרך כלל בלתי פיגורטיבית. נהוג היה לפתוח ולחתום את כתבי-הקודש בדפי שטיח גיאומטריים. תמונות מיקרוגרפיות על עמוד שלם היו נדירות. את דגמי המסורה בשוליים בחר הסופר בספרד מתוך מגוון רחב של צורות גיאומטריות, צמחיות, מופשטות ופיגורטיביות. מנורת-קנים, עץ החיים ומגן דוד היו הצורות הרווחות ביותר. יש הרואים במיקרוגרפיה את פסגת האמנות היהודית בספרד. מחזור קטלוניה 27 שריג מאוכלס בציפור שריג מאוכלס בציפור

30. מחזור קטלוניה - עמודי שטיח* מעוטרים במיקרוגרפיה *עמוד שטיח: עמוד שלם המאויר במוטיבים עיטוריים או אילוסטרטיביים מגוונים.

31. Festival prayer book (mahzor), Italian rite, volume 1 Micrography of a menorah, at Psalm 67. תהילים מזמור ס"ז לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר.אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה.לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ.יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה.יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ.יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי-אָרֶץ. תחילת המזמור

32. דף אחרון של ספר איוב ותחילת ספר משלי בכתב יד המעוטר מיקרוגרפיה – הספרייה הבריטית Former and Latter Prophets (ff. 1-267v) and Hagiographa

33. תנ"ך ליסבון עמוד שטיח מעוצב במיקרוגרפיה, ((Micrographic carpet שתכנו חלק משיר אלגורי על הניגודים בין התנ"ך לתלמוד

34. CARMINA FIGURATA "קרמינה פיגורהטה" בלטינית "שיר מצויר". המונח מציין כתיבת טקסט בצורה עיטורית או פיגורטיבית מלאה. בכך היא שונה מן הציור במיקרוגרפיה, העוקב אחר קו-ההיקף של הצורה. Main text (end of Deuteronomy and a colophon of the scribe) is written in geometrical forms; Rashi's commentary and another colophon in the outer margin are written in the form of the Hebrew word hazaq (Be strong). Origin:France  Solomon ben Isaac (Rashi), Pentateuch with Targum and Rashi's commentary

35. CARMINA FIGURATA Text written in the shape of geometrical or figurative designs.

36. Carmina figurata decorated with floral motifs, at the end of the Psalms. Festival prayer book (mahzor) with miscellaneous works in the margins Italy, N. (Reggio nell'Emilia) 1466 

37. Carmina figurata: text written in the form of a dragon, at a blessing (Davidson vol. I, no. 8703).  Festival prayer book (mahzor) for Rosh ha-Shanah, Franco-German rite France; 14th century

38. מקורות: http://www.jerusalemeverything.com/search.php?searchstring=Micrography http://www.bl.uk/catalogues/illuminatedmanuscripts/results.asp?ScriptID=39 http://www.daat.ac.il/daat/art/yahadut/haitur.htm http://www.bibliahebraica.com/the_texts/leningrad_codex.htm http://www.bl.uk/catalogues/illuminatedmanuscripts/results.asp?ScriptID=39 http://he.wikipedia.אוסף פירקוביץ' מחזור קטלוניה בספריה הלאומית http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/heb6527/ "האיור במיקרוגרפיה – בין כתב למכחול", מחזור המיקרוגרפיה הקטלני, דליה רות הלפרין מהדורה דיגיטלית של מחזור קטלוניה http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/heb6527/djvu/index לצפייה בחלק ב של המצגת ובמצגות נוספות על כתבי יד עתיקים באתר שלנו: http://www.clarita-efraim.com/PPSCat.aspx?Cat=4&SubCat=6

39. ביבליוגרפיה: מיקרוגרפיה עברית: אלף שנות אמנות כתב זעיר – לילה אברין האיור במיקרוגרפיה – בין כתב למכחול - ד"ר דליה רות הלפרין איורי תנ"ך עבריים מלנינגרד – בצלאל נרקיס איורי תנ"ך עבריים מלנינגרד – מוסד ביאליק, ירושלים כתבי יד מצוירים – בצלאל נרקיס קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו: www.clarita-efraim.com נשמח לתגובות