הזחילה העירונית בישראל והשפעתה על תבנית המרקמים העירוניים אמנון פרנקל ומיה אשכנזי

1. הזחילה העירונית בישראל והשפעתה על תבנית המרקמים העירונייםאמנון פרנקל ומיה אשכנזי המרכז לחקר העיר והאזור הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

2. זחילה עירונית (urban sprawl) צורה של פיתוח עירוני, המאופיין בצפיפויות נמוכות ובהתפשטות נרחבת ובלתי רציפה במרחב, בעיקר בשוליים של אזורים מטרופולינים, בשטחים פתוחים או חקלאיים (Ewing, 1997).

3. מאפייני הזחילה (Ewing, 1994, 1997) צפיפויות מגורים נמוכות פיתוח מפוזר ובלתי רציף אי-עירוב שימושי קרקע פיתוח מסחרי לאורך צירי תנועה תלות גבוהה בכלי-רכב פרטיים

4. השפעות שליליות הצפויות מדפוס הפיתוח הזוחל במרחב בהיבט הסביבתי: פגיעה במשאבי טבע; הפחתת שטחים פתוחים; פגיעה בקרקע חקלאית; דילול והכחדת זנים של חי וצומח; פגיעה אסתטית בנוף הטבעי; הגדלת זיהום אויר כתוצאה משימוש מוגבר בכלי-רכב פרטיים. בהיבט הכלכלי: אי ההכרה בעלות החברתית כתוצאה מהעלייה בגודש בכבישים; אי ההבאה בחשבון את הגידול בעלויות התשתיות ציבוריות. בהיבט החברתי: מגוון דל של הזדמנויות כמו תעסוקה, חינוך, פנאי, פיזור הפונקציות העירוניות השונות בפרברים - מקטין את תחושת הזדהות והשייכות; ההכרח לבלות שעות רבות במהלך היום בנסיעה בכבישים, מגדיל את הלחץ הנפשי. בהיבט הערכי:סוגיית ההוגנות בחלוקת המשאבים הציבוריים; סוגיית תועלת הפרט מול תועלת הכלל.

5. גישות תכנוניות וערכיות שונותלפיתוח המרחב • גישה נורמטיבית ציבורית - רואה חובה מוסרית לרסן את הפיתוח במטרה למנוע בזבוז משאבים ולשמרם למען הדורות הבאים • דוגלת בהתערבות ציבורית של תכנון על פי עקרונות של פיתוח בר-קיימא (De grove, Ewing, Burchell et al., Downs, Johnson). • גישה אינדיבידואלית - המדגישה את חופש הפרט ותועלתו האישית כערך עליון • דוגלת באי התערבות מערכת התכנון והבקרה, תוך השארת הפיתוח לשליטה וויסות על ידי כוחות "השוק החופשי"Mills & Hamilton, Gordon) (& Richardson, Brueckner.

6. "זחילה עירונית"- מחלוקות • אסכולת התכנון המווסת • זחילה היא תופעה שלילית ובלתי רצויה. • ניתן לרסן זחילה באמצעות יישום מדיניות של "ניהול הגידול" או "גידול חכם" אסכולת כוחות השוק • זחילה היא תופעה בלתי נמנעת. • אין הוכחה חד-משמעית להשלכות שליליות. • לזחילה יש גם השלכות חיוביות.

7. הרקע למחקר • חשיבות נושא שמירת משאב הקרקע ופיתוח מרוסן ובר-קיימא • תנופת פיתוח במהלך שנות ה-90' בישראל עקב עליה ברמת החיים וגידול אוכלוסייה מואץ • היעדר ידע אמפירי מקיף על תופעת הזחילה בישראל.

8. מטרת המחקר לתאר ולהסביר את תופעת הזחילה העירונית בישראל במהלך שני העשורים האחרונים. לתאר מיפוי התופעה במדגם נרחב של יישובים מדידה כמותית של מאפייני התופעה להסבירבניית מודל המסביר את הגורמים המעודדים ומעצימים את התופעה

9. שאלות המחקר • איך מודדים זחילה עירונית? • מהו אופי והיקף התופעה בישראל במהלך 15 השנים האחרונות? • האם הפיתוח המרחבי ביישובים העירוניים בישראל עונה להגדרה של פיתוח "זוחל"? • מהם הגורמים המרחביים והחברתיים-כלכליים להיווצרות והעצמת התופעה?

10. מדדי זחילה שהוצעו בספרות • מדדי גידול: שיעור גידול גבוה בפרברים בהשוואה למרכז (Jackson); מדד הזחילה הפשוט – היחס בין גידול בשטח הבנוי לגידול באוכלוסייה(Weitz, Hadly). • מדדי צפיפות:היחס בין היקף הפעילויות העירוניות לשטח בו הם מתבצעים (היקף יח"ד, מספר תושבים, מועסקים וכו') (Burton). • מדדים גיאומטריים:תצורה, פרקטל, דילוגי צפרדע, גפ"מ (אומצו מהמחקר האקולוגי) זחילה = אי-רגולריות של השטח הבנוי, או הומוגניות של שימושי הקרקע Turner, McGarigal & Marks, Batty & Longley,) (Torrens & Alberti). • מדדי תחבורה • מדדים אסתטיים נבחרו ליישום במחקר זה

11. מערך המחקריחידת החקירה: המרקם העירוני הבנוי(קנ"מ 1:10,000 – 1:15,000) דוגמה בעיר ראשון לציון דילוגי צפרדע דילוגי צפרדע תקופת המחקר t0- אמצע שנות ה-80' t1- סוף 2002 • מקורות הנתונים • מיפוי שימושי קרקע עירוניים של הל.מ.ס מאמצע שנות ה-80 • מיפוי שימושי קרקע מסוף 2002 (מפות מעודכנות- מ.פ.י) • סקר שדה לאימות והשלמת נתונים • נתוני מפקדי האוכלוסין והדיור משנים 1983, 1995 המרקם המרכזי דילוגי צפרדע

12. מדגם היישובים • 78רשויות מקומיות יהודיות ומעורבות, מתוך הרשויות אשר שימושי הקרקע שלהן מופו בשנות ה-80'. • לא נכללו יישובים כפריים המשתייכים למועצות אזוריות. • לא נלקחו רשויות ערביות בגלל דפוסים שונים של בעלות על הקרקע ובניה רב-דורית. • אוכלוסיית המדגם מנתה בסוף שנת 2001 כ- 4.76 מליון נפש, שהם כ- 73% מכלל האוכלוסייה ביישובים העירוניים במדינה.

13. תבנית המרקם העירוני דוגמה בעיר ראשון-לציון הרכב (composition) מדדים סגרגטיביים תצורה (configuration) מדדים אגרגטיביים מדד גודל פוליגון ממוצע גפ"מ מדד דילוגי צפרדע (ברוטו ונטו) מימד פרקטלי מדד תצורה צפיפות אוכלוסייה (ברוטו ונטו) מדדי משקל 6 קטגוריות של שימושי קרקע בנויים (% מסך שטח המרקם)

14. גבוה נמוך תצורה/פרקטל גבוה דילוגי צפרדע נמוך גבוה גפ"ם נמוך גבוה נמוך צפיפות אוכלוסיה גבוה נמוך משקל ש"ק למגורים גבוה משקל ש"ק בנויים אחרים נמוך כיווני ערכים של מדדי זחילה על סקאלה השוואתית זוחל קומפקטי

15. ממצאים • בחינה של כל אחת מחמש קבוצות מדדי הזחילה הראתה מגמה כללית של ירידה בזחילה ועלייה בקומפקטיות במרבית יישובי המדגם לאורך התקופה הנחקרת. • במהלך שני העשורים האחרונים הצפיפות הממוצעת עלתה, תצורת המרקמים התמלאה באופן קומפקטי, המרקמים נעשו מקוטעים פחות, והרכב שימושי קרקע לא השתנה בצורה משמעותית, למעט עלייה קלה במשקל שימוש הקרקע למגורים. ממצא זה עומד בניגוד לדעה הרווחת, על כך שהפיתוח העירוני במהלך שנות התשעים עודד דפוסים של פרבור, פיזור עירוני וזחילה ביישובים העירוניים בישראל

16. בניית מדד משולב ניתוח גורמים Factor Analysis תצורה (configuration) מדדים אגרגטיביים הרכב (composition) מדדים סגרגטיביים • מדדי צפיפות, תצורה ומשקל שימוש קרקע למגורים דומיננטיים יותר במדידת הזחילה בקנה מידה עירוני. • מדדי דילוג צפרדע, גפ"ם ושימושי קרקע שאינם מגורים אפקטיביים פחות במדידת הזחילה בקנה מידה עירוני. השימוש בהם הוא תואם יותר לשימוש בקנה מידה אזורי/מטרופוליני.

17. אשכול 1: קומפקטי מאוד אשכול 2: קומפקטי אשכול 3: זוחל אשכול 4: זוחל מאוד דירוג רמת הזחילה העירונית ביישובים על-פי מדד הזחילה המשולב • מרבית היישובים שמרו על דפוסים קבועים של גידול עירוני. • המדגם נעשה בממוצע יותר קומפקטי. • יישובים זוחלים צורכים יותר קרקע מיישובים קומפקטיים ביחס למשקל שמהווה אוכלוסייתם. • ככל הנראה רמת הזחילה גבוהה יותר ביישובים כפריים מאשר ביישובים עירוניים. • יישובים זוחלים נמצאים בתנופת פיתוח מואצת יותר. היה ונשאר זוחל היה ונשאר קומפקטי מגמת זחילה מגמת קומפקטיות

18. תופעת הזחילה העירונית היא רב ממדית מדד זחילה משולב • יישובים יכולים "לזחול" במימד אחד אך להיות "קומפקטיים" במימד אחר. • המדגם נעשה קומפקטי יותר בהיבט צפיפות ותצורה, וזוחל יותר בהיבט אי-עירוב שימושי קרקע. • ממד התצורה נמצא בזיקה עם צריכת קרקע מוגברת. • ניתן לכן לשער כי לדפוסי זחילה שונים ישנן השלכות שונות על המרקם העירוני. מדד זחילה לעירוב שימושי קרקע מדד זחילה לתצורה

19. יישובים "קומפאקטיים יישובים "זוחלים"

20. UA P SI = מדד הזחילה "הפשוט"(Sprawl Index) היחס בין שיעור גידול השטח הבנוי לבין שיעור גידול האוכלוסייה בתקופה נתונה (בין t0 ל-t1): כאשר UA= תוספת השטח הבנוי (באחוזים) P= תוספת אוכלוסייה (אחוזים) מדד זה מבטא את התוספת השולית בצפיפות זחילה מוגדרת כאשר SI>1

21. בחינה דינאמית – מגמת קומפאקטיות

22. בחינה דינאמית – מגמת זחילה

23. מסקנות: תופעת הזחילה העירונית בישראל • בהיבט המתודולוגי של מדידת התופעה – המדד המשולב אשר פותח במחקר זה מהווה שילוב ייחודי של מדדים שונים אשר הובאו מדיסציפלינות שונות: המחקר העירוני, הגיאומטריה הפרקטאלית והמחקר האקולוגי. • המחקר הראה כי מדדים כמו צפיפות, תצורה, פרקטל, הרכב שימושי קרקע עם דגש למגורים, תעשייה ומסחר מטיבים למדוד את תופעת הזחילה בקנה המידה העירוני יותר מאשר מדדים כגון קפיצות צפרדע, גפ"מ, קיטועיות ושימושי קרקע אחרים. האחרונים ככל הנראה ישימים יותר בקנה המידה האזורי/מטרופוליני. • ממצאי המחקר מוכיחים כי תופעת הזחילה העירונית היא תופעה רב מימדית אשר איננה ניתנת למדידה באמצעות מדד אחד דומיננטי (כפי שנהוג היה להשתמש בעבודות רבות). יש לתארה באמצעות קבוצות שונות של מדדים אשר כל אחת מציגה מימד אחר של התופעה ואיננה קשורה בהכרח לקבוצות האחרות. • הרכב שימושי הקרקע העירוני, בניגוד להרכב בשטחים הפתוחים, הוא פחות הטרוגני בגלל הדומיננטיות של השימוש למגורים. לכן יש צורך ביישום מדדים נוספים אשר ימדדו את מידת הסגרגציה והקירבה בין שימושי הקרקע בעיר.

24. מסקנות: תופעת הזחילה העירונית בישראל • המרקמים של היישובים העירוניים בישראל קומפקטיים באופן יחסי לאלו ששכיחים בארצות צפון-אמריקה. היישובים נמצאו יותר "זוחלים" בהיבט התצורה של המרקם ויותר "קומפקטים" מהיבט הרכב שימושי הקרקע בהם. • ניתן לשער כי מורכבות זו באה לידי ביטוי גם בהשלכות שיש לתופעת הזחילה על המרקמים הנובעים מתבניות פיתוח שונות. ככל הנראה מרכבות זו היא אחת הגורמים לאי ההסכמה הקיימת בין החוקרים לגבי סוגיה זו. • דפוס הפיתוח הקומפקטי היחסי בישראל בהשוואה לצפון אמריקה, נובע מתנאים ייחודיים: מלאי קרקעות מוגבל, כושר נשיאה גבוה של המרקמים הותיקים, וגידול מהיר של האוכלוסייה. • תופעת הזחילה בישראל מבוזרת במרחב ואינה מופיעה רק בשולי המטרופולינים. כלומר, בישראל מתקיים כשל שוק, המאפשר זחילה גם באזורי ביקוש בהם ערכי קרקע גבוהים! • שיעורי זחילה גבוהים נמצאו קשורים בשיעורי גידול גבוהים של האוכלוסייה ובצריכת קרקע רבה. ממצא זה מצביע על העדפה ומשיכה של משקי הבית להתגורר ביישובים המאופיינים בתבנית "זוחלת". מגמה זו מצדיקה את הניסיון בישראל לווסת את הפיתוח במרחב.

25. ממצאים- מדד הצפיפות 1.00 זוחל בתהליך ציפוף ] SEDEROT קומפקטי בתהליך ציפוף ] ROSH HAAYIN ] ASHDOD ] ] ] 0.50 ] ] ] ATLIT ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] ] אחוז גידול הצפיפות t1-t0 ] ] ] ] ] • ניכרת עליה בצפיפות במרבית היישובים לאורך תקופת המחקר, כולל ביישובים סמי-חקלאיים המאופיינים בדפוס בניה צמוד-קרקע ("זוחל"). • ב- 19-16 יישובים הצפיפות ברוטו/נטו ירדה, ולכן ערך מדד הזחילה ה"פשוט" שלהם גבוה מ-1. • הממצאים מרמזים על כושר נשיאה גבוה של המרקמים הותיקים. ] ] ] ] ] 0.00 ] ] ] ] ] ] ] ] OR YEHUDA BAT YAM ] ] ] ] SHAVE ZIYYON ] ] YEROHAM ] -0.50 OMER ] average density=6614 -1.00 5000 10000 15000 20000 קומפקטי בתהליך ירידה בצפיפות זוחל מובהק צפיפות ברוטו ב-t1 צפיפות ברוטו t1

26. מקרא גבול מוניציפלי גבול מרקם מרכזי שימושי קרקע עירוניים שטח ללא שימוש עירוני ממצאים- מדדי תצורה ופרקטל כרמיאל- 2002(t1) כרמיאל- 1989(t0) • ירידה ממוצעת ביישובים העירונים של 7% בערכי מדד התצורה והפרקטל בין t0 ל-t1. • מגמה קלה של התמלאות המרקמים באופן קומפקטי לאורך זמן. • טופוגרפיה הררית מעודדת זחילה בהיבט התצורה. • ב-29 יישובים זוהתה עלייה בערך מדד התצורה בין t0 ל-t1. SH=3.33 SH=2.97

27. מקרא גבול מוניציפלי גבול מרקם מרכזי שימושי קרקע עירוניים שטח ללא שימוש עירוני ממצאים - דילוגי צפרדע גבעתיים 2002 בית שמש 2002 מרקם מרכזי • במרבית היישובים העירוניים הפיתוח הוא צמוד דופן • מרבית השטחים המדלגים אינם לשימוש מגורים • לאורך זמן נוצר רצף בנוי בין המרקם המרכזי למדלג • ביישובים בהם ישנם שטחים מדלגים, גודלם נע בין 9501300- דונם, והם מהווים כ- 12% משטח המרקם העירוני. • ב- 8 - 16 יישובים עירוניים חלה עלייה במדדי הדילוג נטו/ברוטו בתקופה הנחקרת. שטחים מדלגים LFIg=0.0 LFIg=0.319

28. שימושים מיוחדים שטחים ללא שימוש (שטחים חקלאיים או שטחי בור) מקרא גבול מוניציפלי מגורים מוסדות תעשייה מע"ר ממצאים - גודל פוליגון ממוצע (גפ"ם) באר יעקב- 2002 מיתר- 2002 מרקם קומפקטי מרקם זוחל • עליה ממוצעת של 20% בערך הגפ"ם לאורך תקופת המחקר (מ-044 דונם ל-305 דונם). מצביע על פיתוח קומפקטי וצמוד-דופן. • ב-12 יישובים היתה ירידה בערך מדד הגפ"ם בין t0 ל-t1. • לא נמדדו מרחקים בין הפוליגונים, ולכן מדד הגפ"ם מייצג את היבט הקיטועיות באופן חלקי. גפ"ם = 116 דונם גפ"ם = 1,073 דונם

29. מקרא גבול מוניציפלי גבול מרקם מרכזי מגורים מוסדות תעשייה שצ"פ שימושים מיוחדים שטחים ללא שימוש (שטחים חקלאיים או שטחי בור) ממצאים - עירוב שימושי קרקע כפר יונה 2002 נתיבות 2002 מרקם זוחל מרקם קומפקטי • יציבות יחסית של הרכב שימושי הקרקע העירוניים • עליה קלה במשקל שטחי מגורים, תעשיה ושצ"פים • ירידה קלה במשקל שטחי מע"ר וחסרי שימוש פנימיים • מרבית הפיתוח היא על חשבון שטחים חיצוניים פתוחים. • תמהיל שימושי קרקע במרקם העירוני הטרוגני פחות מאשר במרקם הטבעי הפתוח, ולכן מדדי הרכב שימושי קרקע הם בעלי חשיבות פחותה במחקר העירוני בהשוואה לזה שבמחקר האקולוגי. מע"ר • משקל ש"ק למגורים גבוה: 88.3% • משקל ש"ק לתעסוקה ושירותים נמוך: 6% • מע“ר ושצ"פים: 0 • חקלאות וחסר שימוש: 5.7% • משקל ש"ק למגורים נמוך: 61.8% • משקל ש"ק לתעסוקה, מסחר ,שירותים גבוה: 34.8% • חסר שימוש: 3.5%