Download
1 / 83
830 likes | 965 Vues
כנס בוגרי מנדל לחינוך וחברה 22 לדצמבר 2011. ממצאי הערכה ד"ר אודט סגל. אודות הכנס. כנס בוגרי מנדל לחינוך ולחברה 2011 התמקד בזהותם המקצועית של בוגרי ומסיימי תכניות מנדל.
E N D
כנס בוגרי מנדל לחינוך וחברה22לדצמבר 2011 ממצאי הערכה ד"ר אודט סגל
אודות הכנס כנס בוגרי מנדל לחינוך ולחברה 2011 התמקד בזהותם המקצועית של בוגרי ומסיימי תכניות מנדל. הכנס שם למטרה לעודד התבוננות ורכישת כלים המאפשרים את המשך פיתוח זהותם המקצועית לשם הבניית חזון, העצמת מעשה המנהיגות, עידוד יזמות וניהול ארגונים. רכיבי הכנס נועדו להבנות נדבך נוסף לקהילה מנדלית מקצועית המתמקדת והפועלת בתחומי החינוך והחברה.
אודות הכנס בכנס נבחנה זהותם המקצועית של מנהיגים מתוך פרספקטיבות שונות: כיצד הזהות המקצועית של מנהיג מתורגמת לאסטרטגיות ניהול במושב 'חסינות מפני שינוי' בהנחייתם של פרופ' רוברט קיגן וד"ר ליסה לייהי מאוניברסיטת הארוורד. מנקודת המבט של קהילת מעשה: האם קיימת זהות של קהילה מנדלית? מהם חובותיהם וזכויותיהם של האזרחים בה? מה יכול להיות החזון לקהילה זו? בהנחיית ד"ר אטיין ונגר וגב' בברליטריינר. זהות מקצועית בראי האומנות, הכתיבה היוצרת, אתיקה וארגונים יהודיים. יזמות כזהות מקצועית עבור רבים מבוגרי מנדל.
מטרות הכנס • יצירת הזדמנויות עבור בוגרי מנדל לתהליכי בירור זהות מקצועית וליצירת מרחב לדיאלוג פרופסיונאלי משותף. • קידום ופיתוח מקצועי של בוגרי מנדל ברכישת ידע ומיומנויות בתחומים המרכזיים הנגזרים מעיסוק במושגי הזהות המקצועית והפרופסיה. • העמקת הרישות המקצועי של בוגרי מנדל, תוך זיהוי ואפיון הסממנים הקהילתיים והפרופסיונאליים של קהילת בוגרי מנדל.
יעדי הכנס • לאפשר רכישת ידע הקשור לרכיבי הזהות המקצועית של בוגרי מנדל. • לאפשר חשיפה ורכישה לפרקטיקות מקצועיות הקשורות לזהותם המקצועית של בוגרי מנדל. • יצירת תהליכים המעודדים רפלקציה מקצועית. • יצירת הזדמנויות למפגש, דיאלוג ורב שיח בין בוגרים. • חיזוק וגיבוש קהילת מנדל. • מיצוב בוגרי מנדל כסוכני שינוי ושותפים משמעותיים.
משתתפי הכנס • בכנס השתתפו 499 משתתפים. • 170 משתתפים יותר מאשר בכנס של 2010. • עליה זו נוצרה מגידול בקרב מספר קבוצות שהשתתפו בכנס, כדוגמת מרכז מנדל למנהיגות בנגב שמספר המשתתפים המשויכים אליו הכפיל עצמו בין הכנסים. • הכנס כלל שלוש קבוצות חדשות: בוגרי תכנית המנהיגות בטירה סטודנטים מתכנית MBA במנהיגות חברתית באוניברסיטת בן גוריון, משתתפים מתכנית הדוקטורט. • אורחים מבחוץ הצטרפו למושב בנושא יוזמות חינוכיות וחברתיות. האורחים הם דמויות מפתח בתחומים אלו והמושבים שלהם היוו הזדמנות ליצירת עבודה משותפת ושיתופי פעולה.
הטבלה מציגה את מספר המשתתפים בכנס, את השתייכותם הקבוצתית ביחס לקבוצות אחרות בהשוואה לכנס שנערך ב-2010.
מתודת ההערכה בתחילת תהליך התכנון גובש מודל לוגי המבוסס על דיאלוג עם צוות יחידת הבוגרים ונקודת מבטם בנוגע למטרות, התהליך והתוצאות הצפויות. מודל זה הפך לחלק מתהליך התכנון ונקודות התייחסות עבור הצוות במפגש עם אבני דרך משמעותיות וצמתי הכרעה. שתי גישות עיקריות להערכה הוטמעו לקראת ובעקבות הכנס: • הערכה מעצבת • הערכה מסכמת
מתודת הערכה הערכה מעצבת – תהליכי הערכה מעצבים ליווי את תהליכי הלמידה והסדנאות לקראת הכנס. תהליכים אלו כללו, שאלוני ציפיות(על מנת לוודא את ההלימה בין מטרות היחידה לציפיות ואתגריי המשתתפים) ושאלוני אמצע (על מנת לוודא כי היישום נעשה בהתאם לתכנית).
מתודת הערכה הערכה מסכמת – תהליך הערכה מסכמת יושם עבור כל אחד מהסדנאות המקדימות לכנס. שאלון הערכה מסכם אלקטרוני (on-line)הועבר לכלל בוגרי מנדל והעמיתים שהשתתפו בכנס. השאלון כלל שאלות פתוחות וסגורות. בנוסף, נערכו ראיונותעם קבוצה של 18 משתתפים בנוגע לאחד המושבים. כמו כן, שאלון הערכה ארוך טווחשהעובר לקבוצת היזמים שהציגו במהלך הכנס.
שאלון הערכה 136 משתתפים ענו לשאלון האלקטרוני, חלוקת המשיבים לפי תכניות מוצגת בגרף הבא:
משתנים דמוגרפים 97 נשים לעומת 39 גברים
שאלון הערכה אחוז המשיבים מכל קבוצה תואם את גודל הקבוצה שהשתתפה בכנס, ביחס לקבוצות האחרות. מכאן, שתוצאות ההערכה הן ביחס למשתתפים מכל קבוצה.
שדה פעילות הערה: לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין שדה הפעילות למשתנים התלויים (מטרות הכנס).
פיזור גיאוגרפי * בניתוח לא התייחסנו לקבוצות הבאות: MBA במנהיגות חברתית עובדי קרן מנדל עמיתים בבית הספר למנהיגות חינוכית הערה: לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין פיזור גיאוגרפי למשתנים התלויים (מטרות הכנס).
שנים מסיום בי"ס למנהיגות חינוכית הערה: לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין מחזור (בביה"ס למנהיגות חינוכית) למשתנים התלויים (מטרות הכנס).
חסינות מפני שינוי • התאוריה של פרופ' רוברט קיגן בוחנת את תפקודהמנהיגים והמנהלים בתהליכי הובלת שינויים בארגונים ומסייעת להם בהתמודדותם עם האתגרים הכרוכים בכך. המושב כלל היכרות עם התאוריה של פרופ' קיגן המתייחסת לרכיבים המרכזיים בארגונים היוצרים התנגדות סבילה או פעילה לשינוי. • בהמשך המושב התקיימה סדנה בהנחיית פרופ' רוברט קיגן וד"ר ליסה לייהי, בה כל בוגר התנסה בכלי באופן חווייתי אגב התבוננות בארגון בו הוא פועל ובזהותו המקצועית. • 41 בוגרים השתתפו בסדנה אשר נערכה למחרת הכנס וסיפקה להם כלים להוביל אחרים בזיהוי ושיקוף חסינותם בפני שינוי.
מטרות למושב היו שלוש מטרות: חשיפת הבוגרים ליסודות של תיאוריה המתמודדת עם חסינות מפני שינוי. לאפשר לבוגר הזדמנות להחיל את התיאוריה מתוך הסתכלות על המציאות בו הוא פועל. הזדמנות לתהליך רפלקטיבי המתייחס להתנהלותו המקצועית של הבוגר והגורמים האישיים העומדים בדרכו להובלת שינוי.
ממצאי הערכה תוצאות ההערכה מצביעות על כך שהתוצאה המרכזית של המושב הייתה בליבוי העניין של המשתתפים ורצונם להבין את התיאוריה לעומק. מרבית המשיבים (N=78) חשו כי הם נחשפו לכלי / גישה פרקטית. מרבית המשיבים (N=85) חשו כי הם הצליחו לזהות את הגורמים המעכבים את תהליכי השינוי. בנוגע לתהליך הזיהוי הרפלקטיבי, אותו היו אמורים לעבור המשתתפים נראה כי למשתתפים היו חוויות שונות. בעוד שלחלק מהמשתתפים (N=65) התהליך היה משמעותי, לאחרים (N=54) התהליך היה משמעותי במידה פחותה.
ממצאי הערכה השגת המטרות במושב חסינות מפני שינוי: רוב המטרות הושגו במידה בינונית ומעלה.
ממצאי הערכה ממצאי ההערכה מצביעים על הבדלים בין חוויות המשיבים בסדנא של פרופ' קיגןלעומת זו של דר' לייהי. המטרות שהוצבו לתהליך הוערכו גבוה יותר על-ידי המשתתפים בסנדה של דר' לייהי. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שיתכן ששוני זה נובע ממספר המשתתפים בכל סדנה: 71 משיבים שהשתתפו בסדנה של פרופ' קיגן לעומת 49 משיבים שהשתתפו בסדנה של דר' לייהי.
ממצאי הערכה בתשובותיהם של 14 מבין המשיבים אשר התייחסו לשאלה הפתוחה בנוגע למושב עלו שלושה נושאים מרכזיים: רצון בלמידה נוספת עניין, רלוונטיות והתרומה האישית של המושב אפקטיביות של שיטת הסדנאות במובהק היו יותר ההערות חיוביות משליליות (14, 2 בהתאמה)
סיכום תוצאות ההערכה מלמדות על כך כי המושב היה מוצלח וכי משתתפים רבים עברו תהליך למידה רפלקטיבי ומשמעותי. במספר מקרים, הסדנה השפיעה על עבודת הבוגרים בתוך ארגוניהם. נראה כי לא כל הבוגרים חשו בנוח עם התהליך שהוצג בסדנה. יש לקחת זאת בחשבון בתכנון כנסים עתידיים. על מנת שתהליך זה יהיה משמעותי לסוג זה של משתתפים, עליו להיות ארוך יותר ובעל עומק רב יותר.
בין קהילה לקהילת מעשה ההרצאה והסדנה עסקו במושג Learning Citizenship ובחנה את משמעותו במאה העשרים ואחת ועבור קהילת מנדל וחבריה. בין היתר, נבחנו המושגים "מרחבי מעשה" ו"גבולות" המשקפים את האופן שבו אפשר ליצור מרחבים ללמידה קהילתית כאמצעי להעצמת הלימוד ולהגדלת היכולת של המערכת. המשתתפים התוודעו לתפיסה של ההשתתפות הקהילתית כצורה של מנהיגות המבוססת על זהות מקצועית. ההרצאה ניסתה ליצור בסיס משותף של תפיסות ושפה, על מנת לבנות חזון חדש עבר קהילת בוגרי מנדל.
מטרות בין קהילה לקהילת מעשה לספק לבוגרים את הזדמנויות ל: חשיפה למושגים ותיאוריות חדשות הנוגעות לקהילה לומדת וקהילת מעשה. חשיפה לעקרונות הנוגעים להקמה וניהול של קהילת מעשה. התחלת דיאלוג בנוגע לפיתוח קהילת מנדל ותפקיד יחידת הבוגרים בתוכה. בחינת האפשרות להוציא לפועל את הרעיון של עבודה במסגרת של קהילות מעשה, הן בארגוני הבוגרים והן בקהילת מנדל.
ממצאי הערכה בין קהילה לקהילת מעשה רוב המטרות הושגו ברמה בינונית ונמוכה. המושב עורר עניין אך לא הצליח, ברוב המקרים ליצור קשר בין התוכן לאתגריהם המקצועיים של הבוגרים. עם זאת, יש לציין כי לחלק מהמשתתפים החוויה הייתה מאוד משמעותית.
ממצאי הערכה בין קהילה לקהילת מעשה התפלגות התוצאות בין המשיבים:
ממצאי הערכה בין קהילה לקהילת מעשה תוצאות ההערכה מלמדות כי המושב לא השיג את המטרות שהוגדרו עבורו. הסיבה העיקרית הייתה הדרך בה ההרצאה הועברה וגרמה לה להיות, לתפיסת המשיבים, תיאורטית, מופשטת, לא מחדשת ושטחית. ההערות הנוגעות לשולחנות הדיון הצביעו על כך שהיו מספר גורמים מעכבים כדוגמת: חוסר בהירות לגבי מטרות התהליך, פעילויות מקבילות וזמן מועט מדי שהוקצב לדיון. בעבודה עם מרצים חיצוניים, על יחידת הבוגרים להדגיש את אבני הדרך העיקריות בתהליך ואת מדדי ההערכה של התהליך שיאפשרו לה לעקוב ולהעריך את רכיבי השיח והתקדמותו.
דילמות אתיות וזהות מקצועית 11 בוגרים (8 בוגרי מנהיגות חינוכית, 2 בוגרי סגל בכיר בשירות המדינה ובוגרת מכון מנדל בנגב) השתתפו בסדנה אשר תכנונה כלל 5 מפגשים אך הוסף מפגש שישי לבקשת המשתתפים. הסדנה עסקה באתיקה כחלק מהזהות המקצועית של הבוגרים. חלק ניכר מהסוגיות המקצועיות והארגוניות שמנהלים נדרשים להן הן שאלות אתיות: "כיצד ראוי ונכון לפעול בסיטואציה נתונה?". בסדנה דנו באתיקה מקצועית ואתיקה יישומית, כפי שבאה לידי ביטוי בחיים המקצועיים של המשתתפים. הסדנה כללה מרכיב תיאורטי ומרכיב יישומי משמעותי הדן במקרי הבוחן שהביאו המשתתפים לדיון. את הסדנה הנחתה גב' ציפי גושפנץ, יועצת ומומחית לתחום האתיקה הניהולית, ופרופ' גבי שפלר, המרכז לאתיקה בירושלים, האוניברסיטה העברית ירושלים ובית חולים הרצוג ירושלים.
מטרות סדנת דילמות אתיות וזהות מקצועית מטרות הסדנה היו יצירת הזדמנות לבוגרים: • רכישת ידע לגבי תיאוריות פילוסופיות משדה האתיקה ותפישות לגבי אתיקות ניהול . • חשיפה לדרך בה ניתן לתרגם תיאוריות לעשייה היומיומית והפוטנציאל הטמון בכך. • הגברת היכולות הרפלקטיביות דרך שאלות מוסריות ומקצועיות. • חקירה משמעותית של הזהות המקצועית דרך נקודת מבט אתית. • מתן ידע וכלים שיאפשרו פיתוח "case study". • הרחבת הרשתהמקצועית.
סדנת אתיקה - שאלון מקדים סדנת דילמות אתיות וזהות מקצועית שאלון הציפיות העלה כי המשתתפים מתעניינים באתיקה משלוש זוויות שונות: אתיקה מקצועית מנקודת מבט ארגונית אתיקה מקצועית מנקודת מבט ניהולית אתיקה מקצועית מנקודת מבט מוסריתרחבה • על אף שחלק מהמשתתפים חשו הזדהות עם המטרות שהוצבו היו משתתפים אחרים שלא היו שותפים להן. • בעקבות בקשת המשתתפים הוקצב זמן נוסף לדיונים קבוצתיים. המשתתפים הביעו שביעות רצון מהשינוי.
ממצאיהערכה סדנת דילמות אתיות וזהות מקצועית בסוף הסדנה, 8 משתתפים ענו על השאלון המסכם על סמך זאת עולה כי המטרות הנוגעות לרכישת ידע תיאורטי והבנה של יישומו יחד עם שיפור היכולות הרפלקטיביות הושגו ברמה בינונית.
ממצאיהערכה • המטרות הנוגעות לחקירת הזהות המקצועית של המשתתפים ורכישת כלים וידע לפיתוח case study הושגו ברמה גבוהה. סדנת דילמות אתיות וזהות מקצועית
ממצאי הערכה סדנת דילמות אתיות וזהות מקצועית השגת המטרות האישיות בסדנת האתיקה: על פי הנתונים חלק מהמשתתפים חשו כי מטרותיהם הושגו במידה רבה בעוד אחרים חשו כי מטרותיהם האישיות הושגו רק במידה בינונית.
סיכום שלב מקדים והמלצות סדנת דילמות אתיות וזהות מקצועית • תוצאות ההערכה מלמדות כי על יחידת הבוגרים לשפר את תהליך המיון שלה על ידי: • שליחת התכנית המפורטת ונושאי הסדנאות מראש • העברת שאלון ציפיות מראש, כאמצעי למיון • בקשה מהבוגרים לקבוע את יעדיהם האישיים לתהליך • מוצע כי חשיבה נוספת תוכל להתייחס גם לידע שאותו המומחים מביאים לקבוצה על מנת להבטיח את איכותה.
מושב אתיקה וזהות מקצועית מושב אתיות וזהות מקצועית הסדנה התמקדה בסוגיות אתיות מרכזיות הלקוחות מתפקידם של מנהיגים. ניר מיכאלי, בוגר מחזור ט' של בית הספר למנהיגות הנחה את המושב. פרופ' חיים אדלר ופרופ' גבי שפלר דנו בסוגיה מנקודת מבטם. המושב נפתח בהדגמה של דילמה אתית באמצעות הצגה, אשר נכתבה בהשראת מקרים אמתיים שפיתחו משתתפי סדנת "זהות ואתיקה מקצועית של מנהלים".
מושב- ממצאי הערכה מושב אתיות וזהות מקצועית 32 מהמשתתפים במושב השיבו לשאלונים. מטרות המושב הושגו ברמה נמוכה. מרבית המשתתפים חשו כי המושב לא סיפק להם הזדמנות ללמידה משמעותית, חידוד חשיבות חקירת הזהות המקצועית או סיפוק נקודת מבט ייחודיות או כלים שונים לחקירת הזהות המקצועית. יתכן כי השינוי של הרגע האחרון, בשל מחלתו של פרופ' אסא כשר (אשר היה אמור להשתתף בדיון שנערך במהלך המושב) השפיע על תוצאות המושב.
מושב- ממצאי הערכה מידת השגת המטרות של מושב האתיקה בכנס (N=32): M= M= M= מושב אתיות וזהות מקצועית
סדנת כתיבה יוצרת 16 בוגרים ומסיימי תכנית (7 מנהיגות חינוכית, 1 עמיתי ירושלים, 4 מכון מנדל בנגב, 3 מנהיגות צעירה בפריפריה ו-1 סגל בכיר בשירות המדינה) השתתפו בסדנת כתיבה יוצרת שכללה 6 מפגשים.
מטרות • יצירת הזדמנות לבוגרים: • הקניית כלים רפלקטיביים משדה האמנות והשאלתם לעשייה היומיומית בשדות החינוך והחברה. • הנעת תהליך אישי לברור הזהות המקצועית והשפעת הזהות הרוחנית עליה. • הטמעת תובנות התהליך בעשייתם המקצועית של המשתתפים. • חשיפה לבוגרים אחרים ולעשייתם והרחבת הרשת המקצועית בין בוגרי ומסיימי תכניות מנדל. סדנת כתיבה יוצרת
שאלון מקדים סדנת כתיבה יוצרת • רוב הבוגרים (N=12) שהצטרפו לסדנה הונעו לעשות כן מתוך שאיפה לחוות כתיבה יוצרת ושיפור יכולתם בשדה זה. • מספר מצומצם של בוגרים ציינו את השימוש בכתיבה יוצרת ככלי לבחינת זהותם המקצועית. • הקריטריונים להצלחה כפי שהוגדרו בידי הבוגרים היו: • שיפור כישורי הכתיבה והגברת הצורך לבטא עצמם בכתיבה (N=12) • התנסות חיובית (N=11) • חשיפה לידע הקשור לתהליך כתיבה (N=3) • תהליך רפלקטיבי לבחינת הזהות המקצועית (N=3) על סמך הממצאים מטרות הסדנה הוצגו פעם נוספת בפני המשתתפים וחודדו דרך דיאלוג עם מנחה הסדנה, רוני סומק.
ממצאי הערכה • בסוף הסדנה, 10 משתתפים ענו על שאלון מסכם. • הממצאים מצביעים על כך שהמטרות הנוגעות לרישות והתנסות בכלי אומנותי בתהליך חקירת הזהות המקצועית הושגו ברמה גבוהה. שאר המטרות הושגו במידה בינונית. סדנת כתיבה יוצרת
ממצאי הערכה השגה של המטרות האישיות בסדנת כתיבה יוצרת:ממצאי הערכה מצביעים על שונות בתפיסת השגת המטרות האישיות. בעוד חלק מן המשיבים דיווח כי מטרותיו הושגו במידה גבוהה חלק אחר דיווח כי מטרותיו הושגו במידה בינונית. סדנת כתיבה יוצרת
ממצאי הערכה סדנת כתיבה יוצרת על מנת להבין תוצאות אלו חקרנו את הקריטריון להצלחה שהבוגרים הציבו לסדנה. שני הקריטריונים המרכזיים היו: שיפור יכולת הכתיבה היוצרת השתתפות בתהליך משמעותי
ממצאי הערכה-המשך • ההסברים האפשריים לתוצאות אלו הם: • על אף שיחידת הבוגרים הציבו כיוון מסוים לסדנה, המשתתפים עדיין תפשו אותה באופן שונה. • עבור מרבית המשתתפים, זו הייתה ההתנסות הראשונה בתוכנית של יחידת הבוגרים והכרותם עם ניסוח המטרות של יחידת הבוגרים נמוכה. ייתכן שרק הפרשנות של המטרות הטתה את התוצאות. • השימוש בכלי אישי כמו כתיבה יוצרת ככלי מקצועי אינו ישים ויש לבחון את השימוש בו שוב בעתיד. לכן, עלאף הצורך להתנסות בדברים חדשים, על יחידת הבוגרים לבחון את היישום באופן זהיר ולבדוק האם התהליך תואם את מטרותיו ואת משימתו. סדנת כתיבה יוצרת
מושב דמות ודימוי בכתיבה יוצרת מושב דמות ודימוי בכתיבה יוצרת המושב עסק בכתיבה יוצרת כביטוי לתהליכי בירור הזהות המקצועית. תוכן המושב התמקד בתהליך עבודת הכותב כיוצר אינדיווידואלי השולט בעולם שאותו הוא בורא וכיוצר החי בתוך חברה, והן ברכיבים של זהות מקצועית וגילומה בדמויות ובדימויים ספרותיים. במושב השתתפו הסופר פרופ' חיים באר והמשורר והיוצר רוני סומק. את המושב הנחתה גב' תמר ישראלי, בוגרת, מחזור י"ז, בית הספר למנהיגות חינוכית, מקימה ומנהלת המגמה למו"לות, המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
