תחילתה של מילבת ציוני דרך ופרפראות מזיכרונותיו של דני ברק

1. תחילתה של מילבת • ציוני דרך ופרפראות מזיכרונותיו של דני ברק

2. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים • דני עבד במכון ויצמן, • שם ניהל את מחלקת השירותים המדעיים העוסקת בתכנון ובניית ציוד למדעני המכון. • כשחזר מהמלחמה • פגש דני בבית החולים תל השומר פצוע מלחמה, • משותק כמעט בכל גופו.

3. אביזר העזר הראשון • הבעיה: • בגלל פגיעתו לא יכול היה הפצוע לאגרף את ידו ולכן לא יכול היה ללחוץ על המתג הסטנדרטי של הקריאה לאחות. • הפתרון: • במחלקת השירותים המדעיים • בנו קופסת עץ לתוכה הוכנס • מתג סטנדרטי של חדר מדרגות. • עכשיו יכול היה הפצוע לקרא לאחות • לא ע"י איגרוף אלא ע"י הנחת היד על המתג. זה היה אביזר העזר, ראשון מרבים, שבסופו של דבר הביאו להקמת מילבת.

4. 1975 –מערכת בקרה סביבתית בשלהי 1974 התקבל מר יונתן יאנג מארה"ב כעובד אורח בפרויקט העזרים לנכים שבבכון ויצמן. במשך כשנה פיתח ובנה מערכת אב טיפוס לבקרה סביבתית. אפילו היום, לאחר כ 30 שנה , היא עשויה להיות יעילה, שימושית וזולה. פרטים נוספים ניתן לקבל בספריית מ.י.ל.ב.ת

5. עשה זאת (כמעט) בעצמך בשנת 1979 הודפסו לראשונה דפי מידע. התיעוד נעשה באנגלית מחוסר כוח אדם לעשות זאת בשתי שפות. מכון ויצמן, מ.י.ל.ב.ת, משרדי ממשלה ושיקום מצוינים שם כתומכים בנושא.

6. ג'יהאן סאדאת אנואר אל סאדאת היה נשיא מצרים שחתם עם מנחם בגין את ברית השלום בין מצרים לישראל. ב 4 בספטמבר 1979, בביקורו השני של סאדאת בישראל, נערך ע"י אשת נשיא המדינה, הגב' אופירה נבון, סימפוזיון על שיקום לכבודה של הגב' ג'יהאן סאדאת. אחד מארבעת המרצים היה דני ברק שהציג שם שורת עזרים פשוטים שניבנו כפתרונות עבור נכים.

7. ICTA-MILBAT • לאיגוד השיקום הבין לאומי (R.I. (Rehabilitation International. ועדות רבות שאחת מהן היא הועדה לעזרים ונושאים טכניים: ICTA • International Commission for Technical Aids building and transportation. • בשנת 1974 נערך הקונגרס של R.I.בתל אביב. דני השתתף בכנס והתקבל כחבר בICTA שם הוא מייצג את ישראל עד היום. כבר מתחילת הקשר עםICTAראינו את מילבת כ"תמונת הראי הלאומית" שלICTAהבין לאומית. • בשנת 1979 דיווחו 11 מדינות על פעילותן לICTA (ראה להלן). מישראל דיווחנו בשםICTA-MILBATובין היתר דיווחנו שאנו מצויים בשלבי הקמה ובניה של מרכז למילבת.

9. מקור השם "מ.י.ל.ב.ת" כשגברה הפעילות למען הנכים והחלו לחפש שם למרכז העתידי, נבדק הרעיון להסב ולתרגם את השם "ICTA" לעברית. המילהCommission” " הפך ל" ועדה" או "מרכז" המילים“Technical Aids"ל"עזרים" ו - “Building and Transportation" ל"בינוי ותחבורה" אלא שנוצרו ראשי תיבות בלתי אפשריים: "ו.ע.ב.ת." או "מ.ע.ב.ת.". לכן ה"ע" שב"לעזרים" הוחלף ב"ל" ונוצר "מ.ל.ב.ת.". בשלב זה הפכהInternational”" ל "ישראל" וכך נוספה ה-"י" ונוצר השם "מ.י.ל.ב.ת.".

10. אפילוג • עם התפשטות מחלת הAIDSבעולם מאד הפריע להנהלתICTAשהמילה הזו מופיעה בכותרת. מצד שני רצו לשמר את ראשי התיבות. • הפתרון נמצא ע"י כך ששם הועדה הוחלף תוך התאמה לראשי התיבות הקיימים: • International Commission for Technology and Accessibility.

11. מיקום מילבת תוך בניית העזרים לנכים נוצר קשר הדוק עם פרופסור רפי רוזין שהיה אז מנהל אגף השיקום בתל השומר ויו"ר האגודה הישראלית לשיקום. רפי ודני, האחד מהכוון השיקומי והשני מהטכני, הגיעו למסקנה שחסר מרכז בו בעיות בחיי היום יום של נכים וקשישים יקבלו תשובות נאותות.

12. במכון ויצמן? • נבדקה האפשרות להקים מרכז זה במכון ויצמן. • תגובת הנהלת המכון הייתה אוהדת אלא שהתברר שהצרכים והפעילות של מרכז לנכים אינם תואמים את פעילות המכון ולכן אין אפשרות להקים את המרכז שם. • באגף השיקום הישן? • רפי נידב אולם במרתף בניין סר לודוויג גוטמן בו היה משרדו. במקורו זה היה אולם הספקות שירות שכלל לוחות חשמל, מדחסים וצנרת. שטח האולם היה 170 מ"ר ונמצא כמתאים, מה עוד שלא נדרשו דמי שכירות.

13. בניית המקום בסוף אחת מההרצאות שנתן דני ושבהן פנה למתנדבים מהקהל, ניגש אליו בוגר בצלאל ואמר שהוא מוכן "להרים את הכפפה" ולתכנן את האולם. זוג המעצבים דורית ושמוליק הראל, כמו רבים אחרים, התנדבו לא רק לעצב אלא גם "לשים כתף" בבניה ובהרכבה של הציוד והריהוט. מילבת שכנה שם כ 20 שנה עד למעבר למקומה הנוכחי.

15. טקס הפתיחה של "מ.י.ל.ב.ת" כנס בין לאומי על עיצוב לנכים נערך בארץ בשנת 1981 שהוכרזה בעולם כשנת הנכה הבין לאומית. הפתיחה הרשמית של מילבת תואמה ל 18.11.81 כחלק מתוכנית הכנס. טקס הפתיחה היה (בשעה 11 !) בנוכחותם של הגברת עליזה בגין אשת ראש הממשלה, שר הבריאות מר א. שוסטק ומשתתפי הכנס ממקומות שונים בארץ ובעולם.

16. אפילוג לקראת טקס הפתיחה, ביודעו על מחלתה הקשה של עליזה, פנה אליה דני ושאל האם תסכים לבא לטקס במידה ותוזמן. עליזה שידעה את חשיבות מילבת ותמכה בפעילותה ענתה: "גם אם לא תזמין אותי, אבוא!". הרופא הרשה לה להיות בטקס עד שעתיים ללא שאיפת חמצן בתנאי שבקבוקי החמצן יהיו במונית בדרכה מירושלים ובחזרה. לצערנו, זמן לא רב לאחר הטקס נפטרה הגב' בגין ממחלתה ומילבת הפסידה תומכת נלהבת.

17. 18.11.81 דני ברק קותי גרשוני הגב' עליזה בגין השר א.שוסטק

18. הלוגו של "מ.י.ל.ב.ת" הצעות רבות ניתנו ללוגו עבור מילבת לפני שנבחרה הגרסה הסופית

19. היום האות "מ" מהווה את הבסיס ללוגו של מילבת ויש שתי גרסאות, האנגלית והעברית.

20. ה.ט.ל. חיפה בתחילת 1983 החל לפעול באופן צנוע בחיפה סניף מילבת בשם ה.ט.ל. – התנדבות טכנית לנכים אולם רק לאחר הצטרפות אנשי רפא"ל קיבלה הפעילות את ממדיה המרשימים הנוכחיים.

21. ערב גבינות ויין למימון הפעילות של מילבת נערך במאי 84 ערב מכירה פומבית. מפעלים וחברות תרמו לארגון הערב, אומנים הופיעו בהתנדבות ונתרמו פריטים למכירה הפומבית.

22. "נערי רפול" –המתנדבים הטכניים הראשונים סיפור ותמונות • הבעיה: • סטודנט עיוור שלמד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב חסרה לו מפת גבולות של אפריקה כולל הימים והארצות שבה. • הפתרון: • במשרד השירותים המדעיים שבמכון ויצמן • נבנתה מפה מדיקט, חוטים, נייר זכוכית, • חול ודבק. המפה נמסרה לסטודנט • בהפתעה היות והוא לא ידע על כך מראש.

23. אפילוג: באותה תקופה היו בארץ 15 בתי ספר אינטגרטיביים בהם לומדים ילדים עיוורים ביחד עם ילדים רואים. בבתי ספר אלו יש חדר ברייל הכולל ציוד נוסף מיוחד לילדים העיוורים. המפקחת על בתי ספר אלו שמעה על המפה שנבנתה לסטודנט ושאלה אם נוכל להכין מפות כאלו של אגן הים התיכון ושל המזרח התיכון, סה"כ 15+15 מפות. בעיה בכוח האדם הקיים במשרד לא ניתן היה לבצע עבודה גדולה כזו.

24. פתרון המפות ניבנו בגבעת אולגה שם היה מחנה האימונים לקראת טירונות של "נערי רפול". גם הנערים וגם המדריכים התנדבו ברצון לבניית המפות הללו. אפילוג עד היום לא ברור מי הרוויח יותר, האם הילדים העיוורים שקיבלו את המפות, או נערי רפול, שהיו נוער שוליים ולראשונה בחייהם הם הרגישו שהם תורמים לקהילה ולא נלחמים בה. המפות נמסרו בטקס מרשים ומרגש באחד מבתי הספר שבצפון תל אביב. בגמר הטקס "הסתכל" אחד הילדים העיוורים על הסמ"ר.