1 / 118

מלחמת העצמאות- שלב א:

מלחמת העצמאות- שלב א:. מוקדי הלימוד. מדיניות הפינוי הבריטית הערכות הכוחות הנלחמים מוקדי המלחמה העיקריים בחודשים הראשונים המפנה במלחמה (אפריל –מאי ) ההכרזה על הקמת המדינה הקמת צה"ל ופירוק המחתרות *. היסודות המארגנים. האמנם מעטים מול רבים ?.

Télécharger la présentation

מלחמת העצמאות- שלב א:

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. מלחמת העצמאות- שלב א: מוקדי הלימוד מדיניות הפינוי הבריטית הערכות הכוחות הנלחמים מוקדי המלחמה העיקריים בחודשים הראשונים המפנה במלחמה (אפריל –מאי) ההכרזה על הקמת המדינה הקמת צה"ל ופירוק המחתרות*

  2. היסודות המארגנים האמנם מעטים מול רבים ? בשלב הראשון של המלחמה היו מעורבים רק הכוחות של היהודים והערבים בא"י(שלב זה היה מ 30 בנובמבר- 1947- 14 במאי 1948) בשלב זה היו הבריטים מעורבים במידה מסויימת במלחמת האזרחים שהתנהלה בא"י,שאותה לא הצליחו או לא רצו למנוע הישוב העברי היה בשל ,מאורגן ומוכן יותר לקראת מלחמה עם ערביי א"י. בחלק זה נעסוק בשאלות ובנושאים: מה היו הסיבות שיתרונו הברור של הישוב העברי לא תורגם בפועל בחודשים הראשונים של מהמלחמה עם ערביי א"י? מה היו ההשלכות המדיניות של קשיי הישוב במלחמה וכיצד השפיע המפנה המדיני על המפנה במלחמה ? מה היתה חשיבות הכרזת העצמאות בשלב זה ? מהם המסרים הגלויים והסמויים של הכרזת העצמאות ? הקמת צה"ל ופירוק המחתרות כבסיס למדינה דמוקרטית

  3. מדיניות הפינוי הבריטית • בהחלטה נדירה הצביע האו"ם על הקמת מדינה יהודית. הוא מילא תפקיד מרכזי עד חתימת הסכמי שביתת הנשק ב-1949 • האו"ם גם קבע את ה- 1 באוגוסט כתאריך סיום המנדט ומינה את בריטניה כאחראית לסדר החדש בא"י בשלב זה. • בריטניה הקדימה את מועד הפינוי ל-14 במאי: • פעלה למען האינטרסים הבריטיים • מילכוד בין שמירת מעמדם במזרח התיכון (תעלת סואץ) לבין פינוי מהיר. • אבטחת מתקנים בריטיים וצירי תנועה חיוניים • כעס על החלטת האו"ם • צמצום עלויות ונפגעים • אבטחת מתקנים בריטיים וצירי תנועה חיוניים • הרגעת האלימות- לא הצליחו כי הכוחות הצטמצמו ונדרשו לאבטחה. • פינוי שטחים שהפכו ל"חלל ריק" וזירה למאבק בין הצדדים

  4. התוצאות • הבריטים שלטו פורמלית אך עסקו בפינוי ולא התערבו במלחמת האזרחים בארץ • הערבים ראו בבריטים פרו-ציונים: • קיוו לריסון כוחם של היהודים • היהודים ניצלו טוב יותר את המדיניות המבולבלת של הבריטים • היהודים ראו בבריטים פרו-ערבים: • ציפו לאי התערבות בריטית • ראו בכל פעולה בריטית (פרשת שייך ג'רח,שיירת הדסה) צעד עויין

  5. הצדדים הלוחמים מערך הכוחות הלוחמים-יהודים במשך כל מלחמת העצמאות היה כוחם של היהודים גדול יותר: אוכלוסיה-הישוב מנה 630,000 נפש)היה עירוני ברובו,בעל רמת השכלה גבוהה יחסית,רמה טכנולוגית וראשיתה של תעשיה מודרנית שהתפתחה בעיקר בתקופת מלחה "ע ה- 2 מנהיגות- לישוב היתה מנהיגות מוסכמת ,שינקה מהסכמה ברצון ומתחושת היחד של הציבור.מנהיגות זו תפקדה כ"מדינה בדרך" והישוב ברובו קיבל את מרותה. כוחה של "ההגנה"- נבע מהיותו עממי מחתרתי למחצה.בעל ניסיון צבאי שנרכש משיתוף פעולה עם הבריטים במאורעות ובמלחמה"ע ה- 2 .אירגון צבאי שהשתכלל בתקופות אלו(מטכ"ל,כוחות התקפיים והגנתיים,,מערכת תמיכה וראשיתה של תעשיה צבאית)"ההגנה" היתה כפופה למרות ההנהגה המדינית של הישוב. כוח אדם- הניסיון בגיוס כוח האדם בתקופת המלחמה והמאבק בבריטים הביא לגיוס המוני .בשלב הראשון של המלחמה היו מגוייסים כ-83,000 איש ואישה נשק-נשק רב נצבר ע"י ההגנה והמחתרות במשך תקופה ארוכה.הנשק היה מתוחזק ברמה סבירה. לישוב היתה ראשיתה של תעשיה צבאית והוא ייצר חומרי נפץ בעצמו.להגנה ולמחתרות היה מנגנון בסוף התקופה הגיע רכש רב מצ'כיה

  6. מערך הכוחות הלוחמים-יהודים 630,000 עירוני,צעיר,השכלה גבוהה ,רמה טכנולוגית מנהיגות אוכלוסיה נבחרת,מוסכמת, מגובשת, תחושת שותפות מרותה על רוב הישוב כוח אדם כוחה של "ההגנה"- מערך גיוס המוני 83,00 אוכלוסיה צעירה ניסיון צבאי שהשתעלל מערכת הגנתית והתקיפית פקיוד אחיד מערכת שירותים היקפית נשק רכש ממושך מתקופת המאורעות והמלחמה רמת תחזוקה סבירה ראשית תע,ש

  7. נקודות התורפה של הישוב העברי ערב המלחמה הערבים חלשו על צירי התנועה הערים המרכזיות בטווח אש ערבית גושי התיישבות שלמים בשליטה ערבית ישובים רבים מנותקים או בסכנת ניתוק נמלי הים והאוויר חסומים ליבוא נשק ארצות ערב עורף איסטרטגי גיאוגרפית הצורך להערך למלחמה בתנאי מחתרת אמברגו נשק צבאית

  8. מערך הכוחות הלוחמים-ערבים מנהיגות-מדינות ערב הכירו בחאג' אמין אל חוסייני אולם הוא איבד את אמונם. לא זכה לשיתוף פעולה מהקבוצות השונות בקרב ערביי א"י,לא הוכר ע"י כוחות המתנדבים . ניהל את המאבק מגלותו בקהיר סכסוכים ב"ועד הערבי העליון" איפשרו לעבדאללה מלך ירדן לטרפד הקמת מנהיגות ערבית בא"י. הכוחות הלוחמים לא נשמעו למרות מדינית לאומית אוכלוסיה-ערב מלחמת העצמאות חיו בא"י 1,300,000 ערבים רובם כפריים. רמת השכלה נמוכה ויכולת טכנולוגית דלה. כוח צבאי-מספר הלוחמים הערביים לא עלה על 14,000,שנעזרו לעיתים במאות כפריים חסרי ניסיון צבאי שנזעקו לקרב וחזרו לבתיהם בסופו.לא היה מנגנון גיוס ארצי מסודר. האירגון הצבאי-ההתארגנות היתה מקומית או איזורית בין המפקדים היו סכסוכים ותחרות.חסרה היתה מפקדה ארצית כפופה למרות מדינית,חילות עזר ובעיקר ניסיון צבאי בהפעלת יחידות גדולות (לא השתתפו במלחמה"ע) נשק- הנשק שבידי הערבים היה מסוגים שונים וחלקו מיושן.לא היה להם מנגנון רכש מאורגן,אולם האמברגו הבריטי פגע בהם פחות בגלל גבולות משותפים עם מדינות ערב.

  9. מערך הכוחות הלוחמים-ערבים המופתי לא הוכר נמצא בקהיר ערביי א"י מפוצלים עבדאללה מטרפד מנהיגות הכוחות הלוחמים לא מקבלים מרות • נשק מסוגים שונים • חלקו מיושן • לא נפגעו מהאמברגו • הבריטי • למתנדבים נשק רב • וקצת נשק כבד נשק מנהיגות 1,300,000 רובם כפריים חסרי השכלה רמה טכנולוגית נמוכה מחצית ילדים וזקנים אוכלוסיה אין מפקדה ארצית כוחות מקומיים או איזוריים סכסוכים ותחרות אין מרות מדינית העדר ניסיון בהפעלת יח' גדולות אין מנגנון גיוס מסודר 14.000 לוחמים קבועים המתנדבים פועלים עצמאית כפריים חוזרים לכפר בתום קרב אירגון צבאי כוח צבאי

  10. מהלך הקרבות מוקדי המלחמה בערים המעורבות רוב הכוח היהודי היה מרותק לערים ולישובים:הישובים היו מפוזרים בתוךאיזורים ערביים,האוכלוסיה בערים היתה מעורבת והערבים שלטו בברוב הדרכים הראשיות מהתחלה נקבעו הדפוסים של המלחמה בערים המעורבות: לחימה סטטית על שטחי הפקר- בין איזורי היהודים והערבים מלחמה זעירה:-צליפות על עוברי אורח,,חילופי אש,ירי מתוך רכב נוסע,הרס רכוש מגבלות תגובה-קושי לתת מענה בגלל מגבלות נוכחות הצבא הבריטי. מלחמת התשה-שפגעה מאד בחיי הכלכלה,הלימודים ובחיי יום יום .היא ריתקה כוחות רבים לערים המעורבות עמידת האוכלוסיה- האוכלוסיה היהודית ברובה לא נטשה בהלה ובריחה של אוכלוסיה ערבית

  11. מוקדיהמלחמה-בדרכים המלחמה בדרכים החלה כבר בתחילת המלחמה ובה הסתמן יתרון לערבים מאפיינים יתרון ערבי-ציר התנועה העיקריים עוברים בריכוזים ערביים חסימת דרכי תנועה קלה באש צלפים ומארבים בכוחות קטנים יחסית. צירי הפינוי הבריטיים-ציר התנועה העיקריים היו נחוצים לפינוי הבריטי וההגנה התקשתה לפעול בהם מיקוד המלחמה בדרכים-כשלון המתקפה על גוש עציון מיקד את המלחמה בדרכים תלות הערים המרכזיות-תלות מוחלטת של מרכזי האוכלוסיה העירונית היהודית. התמודדות: הקצאת כוחות גדולים לאבטחת הדרך לירושלים תפיסת ה"שיירות"-הובלת אספקה בשיירות מלוות משוריינים ולוחמים רבים. שיירות גדולות,משאיות כבדות ועמוסות משכו כוחות ערביים גדולים והתקשו לעבור. משבר השיירות-התפיסה המבצעית של שיירות הביאה לכשלונות "משבר השיירות".שיירת נבי דניאל,שיירת יחיעם,שיירת חולדה וכו'.

  12. מוקדי המלחמה-באיזורים הכפריים הכפרים הערביים עמדו לבדם רוב האוכלוסיה לא לוחמת מאויימים ע"י פעולות גמול נגד כפרים ופעולות האצ"ל והלח"י שבהם נפגעים נשים וילדים תקופי שמועות וחרדות שפגעו ביכולת ההתארגנות והלחימה ריתוק כוחות כפריים לשמירה בעיה של קליטת פליטים ערביים הישובים העבריים פעלו כמוצבים צבאיים מבוצרים פינוי אוכלוסיה לא לוחמת שילוב של כוחות המתיישבים וכוחות "ההגנה" תגבורת צבאית במקרה של קשיים עיקרון של אי פינוי ישובים משיקולים פוליטיים כלכליים ולאו דווקא צבאיים • השלכות: • הישובים העבריים שמשו חגורת הגנה לערים כטבריה,חיפה ות"א-יפו • ותרמו לנפילת ערים ערביות במשך מלחמת העצמאות. • היסטוריונים רבים רואים בהתיישבות העובדת את הבסיס לניצחון במלחמת העצמאות

  13. מוקדי המלחמה-המערכה על ירושלים ירושלים היתה הבעייתית מבין הערים המעורבות: היא היתה עדיין מרכז שלטוני בריטי היא היתה קדושה ליהודים והערבים כאחד י"ם במצור- הרובע היהודי נותק מיד עם ראשית המלחמה ולאחזקתו היתה חשיבות סמלית הישוב היהודי בירושלים נותק ממרכזי הישוב והיה תלוי באספקה מהשפלה פעולות טירור משני הצדדים היוזמה עוברת לידי הערבים-בראשית 1948 תוגבר הכוח הערבי בירושלים בפיקוד עבדול קאדר אל חוסייני כביש י"ם והשפלה הפך למוקד מלחמה עיקרי,העיר העתיקה וגוש עציון היו במצור היתה תחושה כי הערבים מנצחים.

  14. המערכה המדינית הכשלונות הצבאיים,שנבעו בעיקר מהצלחת הערבים במלחמה בדרכים,השפיעו על המערכה המדינית: גורמי חוץ הטילו ספק ביכולת העמידה של הישוב לחצים על נשיא ארה"ב-מחשש להסתבכות צבאית לחצו משרד החוץ ,ההגנה וחברות הנפט על הנשיא לסגת מרעיון הקמת מדינה יהודית בריטניה רוצה להמשיך שלטונה- הציעה לארה"ב ולאו"ם להפקיד את א"י בפני נציב בריטי אמברגו על הישוב-בריטניה המשיכה באספקת נשק למדינות ערב ועל הישוב הוטל אמברגו בריטי ואמריקאי נסיגה אמריקאית מתוכנית החלוקה -והציעו הקמת משטר נאמנות זמני בא"י טרומן ממשיך לתמוך בחלוקה-וייצמן הצליח לשכנע (במארס) את טרומן להמשיך לתמוך בתוכנית החלוקה התפנית המדינית והצלחת הערבים יצרו צורך לשנות את התפיסה הצבאית ולהשיג הכרעה ברורה

  15. תוצאות המלחמה המפנה במלחמה תוכנית ד: (מרס 48') השתלטות על כל שטח המדינה לפי החלוקה שיםור ההגנה על הישובים תפיסת משלטים השולטים על ריכוזים ערבים ועל צירי התנועה התבססות בערים המעורבות גירוש הערבים משטחים המסכנים את הישוב והתחבורה ירידת המורל בישוב השינוי במדיניות ארה"ב והאו"ם הצורך בהכרעה ברורה נטילת היוזמה ממיגננה להתקפה

  16. המפנה במלחמה (המשך) • למרות הצלחתם במלחמה על הדרכים לא השכילו הערבים להתארגן לקראת הפינוי הבריטי • הם לא התארגנו להקמת מבנה פיקודי צבאי אחיד • העדר הנהגה לאומית -עקב התפוררות ההנהגה הערבית תחתהמלחמה • בריחה המונית של הערבים בעקבות דיר יאסין,קריאת המנהיגות ומדיניות גירוש יהודית • המפקדים המקומיים היו עסוקים בבעיות אזרחיות ולא התמקדו בנושא הצבאי. • כשלון בניצול הפינוי הבריטי המואץ • מעבר לחשיבה צבאית של ריכוז כוח להשגת הכרעה • משטר חדש- הקמת מינהלת העם הזמנית (ואח"כ הממשלה הזמנית) אפשר את ריכוז המאמץ הלאומי • ניצול הפינוי הבריטי המואץ-חיפה- והשתחררות מאימת התערבותם • עיסקת הנשק עם צ'כוסלובקיה היהודים הערבים

  17. המפנה במלחמה . המאבק על ירושלים • מבצע נחשון: (14-6 באפריל) • הראשון במבצעי פתיחת הדרך לירושלים • מטרה לפתוח את הדרך לירושלים ולהשתלט על הכפרים השולטים על ציר התנועהן • אמצעים: • ריכוז כוח גדול ונשק רב 1500 לוחמים (חלקו רכש שהגיע מצ'כיה) • נטילת סיכון של ריקון גזרות אחרות מלוחמים ונשק • מבצע נחשון נוצל למעבר שיירה אחת בלבד • בעקבותיו באו מבצע הראל ומבצע מכבי • כל המבצעים הצליחו חלקית עדיין נשארו קטעים מהדרך בידי הערבים • מספר שיירות הצליחו לעבור ואיפשרו את עמידתה של ירושלים במצור. • הכוחות והכלים שהוזרמו נוצלו לכבוש את רוב השכונות המערביות של העיר

  18. המפנה במלחמה –כיבוש הערים הפינוי הבריטי בחיפה שחרר את ההגנה למיתקפה צבאית מאורגנת ללא חשש התתערבות בריטית ההגנה היתה מאורגנת בחטיבות לוחמות,בתשתית לוגיסטית ובכוחות סיוע.המלחמה החלה לדמות למלחמה של צבא סדיר בכוחות בלתי סדירים כיבוש הערים- חיפה,טבריה צפת יפו ללא התערבות בריטית (להוציא התערבות קצרה ביפו). במבצע ייפתח נכבשו צפת טבריה והגליל העליון כמו כן נכבשו עמק בית שאן נפילת גוש עציון-שלטה על הדרך לירושלים וחברון עמדה בהצלחה מול מתקפות הכפריים.ערב הכרזת המדינה נפלה בידי צבא סדיר "הליגיון העברי"

  19. ההכרזה על הקמת המדינה (ה' באייר תש"ח) • הרקע להכרזת המדינה • הערבים לא היו מוכנים להקמת מדינה משלהם: לא פיתחו אוטונומיה, מסודות שלטון, החברה היתה בהתפרקות וללא מנהיגות לאומית • הישוב העברי ידע לנצל 30 שנות מנדט ולבנות "מדינה בדרך" הכרזת המדינה היתה המשך תהליך . • ההגנה כבשה את מרבית השטחים המיועדים למדינה היהודית וחלק משטחים שהיו מיועדים למדינה ערבית • ארה"ב לחצה לדחות את הכרזת העצמאות בריה"מ תמכה. • מדינות ערב איימו בפלישה: ידין העריך את הסיכויים כשווים • הכנת המשטר החדש: לריכוז הכוחות הלאומיים- מועצת העם,מינהלת העם,וועדת המצב,שהקימה את מוסדות השלטון.

  20. הכרזת העצמאות (ה' באייר תש"ח ) • ב-12 במאי התכנסה מינהלת העם והחליטה על הכרזת העצמאות • בה' אייר 14 במאי 1948 הכריזה מועצת העם על הקמת המדינה ומוסדותיה • חלק ראשון- סקירה של הרקע ההיסטורי והרעיוני להקמת המדינה היהודית • חלק שני- הודעה על הקמת המדינה,קביעת שמה, • רשויות השלטון הזמני, קביעת בחירות לאסיפה מכוננת שתחוקק חוקה, • הקמת השלטונות הנבחרים של המדינה • חלק העקרוני-מהותי:- נקבע אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית • יעדיה של המדינה- קיבוץ גלויות, נאמנות לעקרונות מגילת האו"ם, שיתוף הערבים אזרחי ישראל על בסיס שוויוני,הושטת יד לשלום לשכנינו ושיתוף פעולה עם יהודי התפוצות • המונח דמוקרטיה אינו מוזכר כאן • אין קביעה של גבולות המדינה • ולא ברור מי הם הערבים אזרחי ישראל

  21. הקמת צה"ל ופירוק המחתרות הכרזת המדינה ופלישת מדינות ערב זירזו את הקמת צה"ל ב-26 במאי אושר הפקודה להקמת צה"ל שהפכה את ההגנה לצבא סדיר כפוף למרות המדינה בפקודה: הקמת צה"ל וזרועותיו,גיוס חובה,שבועת אמונים למדינה ושלטונה המוסמך,איסור קיומו והקמתו של כוח מזויין אחר. פירוק המחתרות: הלח"י התפרק מעצמו והצטרף לצה"ל הסכם התפרקות עם האצ"ל והצטרפותו לצה"ל בתחילה על בסיס גדודי ולאחר פרשת "אלטלנה" על בסיס אישי. פירוק הפלמ"ח-בן גוריון חתר לצבא אחיד ללא גופים אוטונומיים פרשת אלטלנה ופירוק הפלמ"ח כחלק מפירוק גופים צבאיים עם זיקה פוליטית. צה"ל בראשיתו: צבא מאולתר,ניסיון צבאי רב-גוני ללא תורת לחימה,נשק מגוון,ומחלוקת בין הצבא והדרג המדיני

  22. מלחמת העצמאות החלק השני מפלישת צבאות ערב ועד הסכמי שביתת הנשק

  23. המטרות השלב השני של מלחמת העצמאות, מ-15 במאי 1948 ועד לחתימה על הסכמי שביתת הנשק. יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד בפתיחת שלב זה. יעדי הצדדים הלוחמים, אופן הפעולה ומניעיהם המתווה הכללי של המלחמה – מאפייני ארבעת שלבי חלק ב' א. חודש ראשון: הכרת מפת הפלישה של מדינות ערב ובלימתה בתום חודש זה. ב. הפוגה ראשונה – הצלחת ישראל להעצים את כוחה הן במס' המגוייסים והן בכמות הנשק ואיכותו. ג. קרבות עשרת הימים : הכרת המפה בתום עשרת הימים, הצלחה בהדיפת הכוחות הפולשים בצפון, הצלחה חלקית במרכז וכשלון בדרום. ד. הפוגה שניה והכרעת המלחמה – שחרור הגליל וחדירה לתוך לבנון, הדיפת המצרים, שחרור הנגב עד אילת והכרת המפה בתום המלחמה.

  24. יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד ערב הפלישה מצב הישוב ערב הפלישה של מדינות ערב • לראשונה ניצב הישוב היהודי שהפך למדינה, פנים אל פנים מול האויב הערבי, ללא נוכחות בריטית. • לראשונה- התערבות צבאות סדירים של מדינות, המצוידים בנשק כבד: תותחים, טנקים ומטוסים. • לראשונה- עם הקמת צה"ל וכניסתם של חיילי ה"הגנה", אצ"ל ולח"י לתוכו, קיים גוף אחד המארגן ומרכז את הפעילות. • הקרבות לובשים צורה של לוחמה סדירה(צבא מול צבא). • לראשונה - ניתן להעלות עולים יהודיים בצורה חופשית ולצרפם לכוחות הלוחמים. • לראשונה הייתה אפשרות להכניס לארץ נשק בצורה חופשית. • לראשונה נלחמים כוחות צה"ל גם באוויר ובים.

  25. פריסת חטיבות צה"ל ערב הפלישה

  26. יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד ערב הפלישה • הצבאות הערביים היו חסרי ניסיון קרבי, לעומת הכח היהודי שכבר נלחם מנובמבר 1947 וחלקו אף השתתף במלחמת העולם השניה ואילו צבאות ערב לא השתתפו במלחמת העולם השנייה וכל ניסיונם היה בדיכוי מרידות שבטיות ובפיזור הפגנות דבר שגרע מיכולתם הצבאית. • המוטיבציה, רוח הלחימה, התובנה שמדובר במלחמת קיום , ההסכמה הלאומית סביב מטרות המלחמה, הפיקוד האחיד שידע לקבוע סדרי עדיפות והמיצוי של האוכלוסיה היהודית בחזית ובעורף, איפשרו לכוחות צה"ל, לאחר שהתאוששו בחודש הראשון והצליחו לבלום את הפלישה, להעביר את היוזמה לידיהם ולהביס את צבאות ערב. • החל מהקמת המדינה נפתחו שערי הארץ לעליה והכנסת אמצעי לחימה, החל גיוס חובה גורמים מצטברים שהעצימו וחיזקו את הכח היהודי. • למרות נתונים אלה יחסי הכוחות (15.5.48) נטו לטובת צבאות ערב, 4 מדינות ערב בסיוע של כח משלוח צבאי עיראקי אל מול מדינה בת יומה.

  27. כרזת גיוס

  28. יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד ערב הפלישה • שוויון יחסי מספרי בכוחות כ - 30.000 חיילים בכל צד. • היתרון הגדול של צבאות ערב התבטא באיכות ובכמות כלי הנשק והציוד שעמד לרשותם היה עדיף בהרבה על זה שהיה בצד היהודי: • מטוסי קרב 0 מול 74 • תותחי שדה 5 מול 140 • טנקים 1 מול 40 • משוריינים 120 מול 500 • יתרון נוסף לערבים היה בכך שחיילי צבאות ערב היו רעננים וששים לקרב, כשמולם עמדו הלוחמים היהודיים שהיו מותשים לאחר חודשים ארוכים של קרבות. • רמת המוטיבציה והזדהות עם המטרה גבוהה יותר בקרב היישוב היהודי. • לא כל כוחן הצבאי של מדינות ערב נשלח למלחמה, חלק מכוחות העילית נשאר לשמור על המשטר...בבית.

  29. יחסי הכוחות והיתרונות היחסיים של כל צד ערב הפלישה • צבאות ערב לא הצליחו ליצור פיקוד משותף ולכן סוכם כי כל צבא ילחם בגזרתו. דבר זה גרע מהיכולת הערבית. • צבאות ערב נתקלו בקשיים לוגיסטיים ניכרים בתחזוקת הכוחות ממרחקים וכן במחסור חמור בתחמושת ובחלפים. • חלק מהכוחות הצבאיים של מדינות ערב היו דרושים לשמירה על המשטר ולכן הכוחות שהוקצו לא"י היו קטנים יחסית ולא מספיקים על מנת להכריע את המלחמה. • הצורך ליטול אחריות על האוכלוסייה האזרחית הערבית בא"י, בהעדר שלטון ערבי עצמאי, העסיק את הצבאות ערביים במשימות שלא היו מוכנים להן.

  30. יעדי הצדדים הלוחמים ומניעיהם • פלישתן של מדינות ערב (מצרים,סוריה,לבנון, ירדן ועיראק) הייתה צפויה עוד לפני הכרזת העצמאות. • לאחר שהתברר למדינות ערב שערביי א"י יחד עם המתנדבים שבאו לעזרתם לא מצליחים להכניע את הישוב היהודי, התכנסו מדינות "הליגה הערבית" בקהיר והחליטו על פלישה. • ההחלטה התקבלה פה אחד וכתאריך יעד נקבע סיומו של המנדט הבריטי - ליל 15 במאי. • כל המדינות הפולשות סברו שהמלחמה עתידה להיות מהירה וקלה.

  31. המניעים של מדינות ערב לפלוש לא"י • המטרה של מדינות ערב הייתה לחסל את קיומה של ישראל כמדינה, למנוע את חלוקת הארץ וסיוע לערביי ארץ ישראל. • החשש מהקמת מדינה יהודית והרצון המשותף של כל המדינות הערביות "לעקור את הנגע הציוני מעל אדמת המזרח התיכון". • התגייסות ועזרה לערביי א"י במלחמה , הן גם חששו שיואשמו ע"י העולם הערבי והמוסלמי בהפקרת ערביי ארץ ישראל. • תחרות פנימית בין המדינות הערביות, הרצון של חלק מהמדינות לתפוס שטחים בא"י ולהשתלט עליהם. מדינות ערב בפלישתן לא באו רק להציל את ערביי א"י אלא באו לספח שטחים לעצמן.

  32. ירדן - המנהיג הבולט בשאיפה זו - עבדאללה מלך ירדן. הוא שאף ליצור ממלכה גדולה משני עברי הירדן, אשר יהיה לה מוצא לים התיכון ותהיה לה גם שליטה על ירושלים. (הוא התנגד ליצירתה של מדינה פלשתינית). לעזרתו נרתם בית המלוכה העירקי. סוריה - חששה מכוונתו של עבדאללה להקים מדינה גדולה והצטרפה ללחימה כדי לבלום את עבדאללה. הדרך לעשות זאת לדעת סוריה היה באמצעות הקמת מדינה פלשתינאית בתחומי א"י. זו הסיבה העיקרית לכך שהסורים עמדו לצדו של המופתי. בנוסף, סוריה שאפה לספח לשטחה את השטחים שבצפון הארץ. הסיבות שהניעו את מדינות ערב לפלוש לא"י

  33. לבנון – נחשבה לקטנה והחלשה ולא הייתה מעונינת לקחת חלק בקרבות, אולם מנהיגיה החליטו לנצל את ההזדמנות כדי להרחיב את תחומי שלטונם. הסיבות שהניעו את מדינות ערב לפלוש לא"י מצרים – פארוק מלך מצרים, (שלא היו לו כוונות להתערב במאבק) חשש מהתחזקותו של עבדאללה מלך ירדן, תהליך אשר לפי דעתו היה עלול לערער את מעמדו כמנהיג העולם הערבי. לכן החליט ליטול חלק במאבק . יעדם היה לכבוש את הרי יהודה ושומרון ולהקים שם מדינה פלשתינית בחסות מצרית. המצרים שאפו להשתלט על הנגב ועל כל אזור החוף עד לחוף ת"א, דבר שהיה מקנה להם שליטה מלאה באגן המזרחי של הים התיכון והיה מעלה את יוקרתה של מצרים בעולם הערבי.

  34. המתווה הכללי של המלחמה – מאפייני ארבעת שלבי חלק ב' א. חודש ראשון: פלישת צבאות מדינות ערב ובלימתן בתום חודש זה,הקמת צה"ל,כשלון בפריצת הדרך לי-ם ונפילת העיר העתיקה בירושלים. ב. הפוגה ראשונה – הצלחת ישראל להעצים את כוחה הן במס' המגוייסים והן בכמות הנשק ואיכותו, פרשת אלטלנה ופריצת דרך בורמה לי-ם ג. קרבות עשרת הימים : הצלחה בהדיפת הכוחות הפולשים בצפון, כיבוש נצרת והגליל התחתון,הצלחה חלקית במבצעים במרכז וכשלון בדרום. ד. הפוגה שניה והכרעת המלחמה – שחרור הגליל וחדירה לתוך לבנון, הדיפת המצרים ושחרור הנגב וכניסה לתוך סיני, שחרור אילת חתימת הסכמי שביתת הנשק.

  35. מלחמת העצמאות - החלק השני שלבים עיקריים

  36. מפת הפלישה של צבאות ערב מאי 1948

  37. פלישת צבאות ערב מאי 1948

  38. פלישת הצבא המצרי • הצבא המצרי פלש בשני צירים - מרפיח לאורך החוף לכיוון תל אביב ומאזור ניצנה לכיוון באר שבע ומשם תכנן להגיע לירושלים • הצבא המצרי הצליח להגיע עד אשדוד (גשר "עד הלום")- שם נעצר בהפצצה ראשונה של חיל האוויר • המצרים נכשלו בניסיונות לכבוש את נגבה, כפר דרום, ונירים. • המצרים הצליחו לכבוש את יד מרדכי וניצנים. • המצרים השתלטו על הדרך ממג'דל עד בית ג'וברין ותפסה משלטים במשטרת עיראק סואידן, עירק אל מנשיה ופאלוג'ה ובכך הצליחה לנתק את היישובים בנגב והצליחו להגיע לאזור חברון ודרום ירושלים באזור רמת רחל.

  39. תוצאות הפצצת חיל האוויר המצרי על ת"א למחרת ההכרזה על הקמת המדינה

  40. הלגיון פלש במטרה לכבוש את ירושלים, כוחות הלגיון תפסו את אזור לטרון וחסמו את הדרך לירושלים. שלושה ניסיונות לכבוש את לטרון נכשלו, באבדות כבדות. במהלך הקרבות נכבש השטח ממערב ודרום ללטרון. בשטח זה אותר תוואי בו הוכשרה "דרך בורמה", שאפשרה את חידוש הקשר עם ירושלים. לימים הונח לאורך הדרך צינור מים, שאיפשר הזרמת מים לעיר. הלגיון הערבי הירדני

  41. הלגיון הערבי הירדני • הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים נשאר מנותק. • ניסיונות פריצה לעיר העתיקה נכשלו, ורק את הר ציון הצליחו כוחותינו לכבוש. • דרך שער ציון פרצו כוחותינו לרובע היהודי, אך השער נתפס שוב על-ידי כוחות הלגיון והקשר עם הרובע נותק. • בסוף מאי נכנע הרובע ללגיון , לאחר שרבים ממגיניו נפגעו, תחמושתם הלכה ואזלה, השטח שבידיהם הלך והצטמצם ושוב לא הצליחו לעמוד בהתקפות האויב.

  42. הלגיון הערבי הירדני • כוחות הלגיון תקפו במגמה לפרוץ גם למערב ירושלים. • הלגיון הצליח לכבוש את השכונות היהודיות בצפון ירושלים - נווה יעקוב ועטרות שפונו , את שכונת שיח ג'ראח ונבלם בניסיונו להתקדם. • מתחם הר הצופים נותר כמובלעת יהודית בשטח הערבי. • בדרום ירושלים תקפו כוחות ירדניים ומצריים את קיבוץ רמת רחל. שלוש פעמים עבר הקיבוץ מיד ליד, אך נשאר בידנו.

  43. הסורים תקפו בעמק הירדן. הצליחו לכבוש את צמח.מסדה ושער הגולן והחלו לתקוף את הדגניות בחי"ר ובשריון שהסתייע בארטילריה. המגינים הצליחו להדוף את ההתקפה, וטנק שחדר למשק הושמד ב"בקבוק מולוטוב". בהדיפת ההתקפה סייעו גם התותחים הראשונים שהגיעו ארצה, ה"נפוליונצ'יקים", שהוצבו על רכס פוריה. הסורים נסוגו מעמק הירדן וריכזו את כוחותיהם מול משמר הירדן. ב-10 ביוני תקפו הסורים בעוצמה רבה את משמר הירדן וכוחות נוספים תקפו את עין גב. ההתקפה על עין גב נהדפה, אך משמר הירדן נפלה לידי הסורים ובמאמץ רב עלה בידי כוחותינו לבלום את התקדמותם לעבר מחניים. פלישת הצבא הסורי

  44. הצבא הלבנוני פלש לגליל העליון דרך רכס מלכיה מתוך כוונה להגיע אל נצרת ולספח ללבנון חלקים מהגליל. הלבנונים נערכו באזור רמות נפתלי, וכבשו את משטרת נבי יושע.כוחות צה"ל כבשו את המשטרה בחזרה. בתחילת יוני תקפו הלבנונים וכבשו שוב את קדש ורכס מלכיה, וכוחות "צבא ההצלה" זרמו לגליל המרכזי ותקפו את סג'רה (אילניה), אך נבלמו. הצבא הלבנוני

  45. הצבא העירקי • חיל המשלוח העירקי פלש לעמק בית שאן ליד נהריים - קיבוץ גשר ומשם התכוון להמשיל לעמק יזרעאל ועפולה. • העיראקים השתלטו על מפעל החשמל בנהריים ( שהיה ממזרח לירדן), אך נכשלו בניסיונותיהם לכבוש את קיבוץ גשר ונסוגו. • נסיון נוסף ערך הצבא העירקי באזור עמק חפר ,ראש העין והשרון ונבלמו . • העירקים השתלטו על אזור צפון השומרון- ג'נין - ואדי ערה.

  46. תוצאות הפלישה הצלחות היהודים: • למרות הלחץ הרצוף של צבאות ערב המצויידים, הם לא הצליחו להגשים את מטרתם הסופית: חיסול המדינה היהודית במלחמת בזק ולא הצליחו להגשים את תכניתם לכבוש את עפולה וחיפה ולבתר את המדינה היהודית לשניים. • מרבית הישובים הקטנים שהותקפו - החזיקו מעמד. • צבאות ערב נעצרו בכל הגזרות. • לראשונה הפעיל צה"ל את חיל האוויר וחיל הים. • צה"ל נלחם לראשונה כצבא מגובש של מדינה ריבונית. החל – 31.5 קיים באופן רשמי צבא אחד: צה"ל. בשלב זה נעשה המעבר מלוחמה חצי סדירה ללוחמה סדירה.

  47. תוצאות הפלישה כישלונות היהודים: • בעקבות הפלישה הערבית נפלו בידי האויב או פונו היישובים הבאים: • בצפון: תחנת הכוח בנהריים ומשמר הירדן. • במרכז: גוש עציון, עטרות, נווה יעקב, הרטוב, בית-ערבה, מפעל האשלג, קליה והרובע היהודי בירושלים. • בדרום: יד-מרדכי וניצנים.

  48. ההפוגה הראשונה( 11 יוני - 9 ביולי 48 ) ההפוגה הראשונה נקבעה בלחצו של האו"מ לאחר ששני הצדדים הגיעו למבוי סתום. מצב הערבים: • לאחר חודש זה התברר לערבים שתוכניותיהם לכבוש במהירות את א"י היו מוקדמות מדי והם לא לקחו בחשבון את נחישותם של הלוחמים. • התקפותיהם של צבאות ערב נבלמו בכל החזיתות, לכן היו זקוקים לזמן להתארגן מחדש.

More Related