השוואה בינלאומית של נתוני חינוך בישראל ל- EAG

1. השוואה בינלאומית של נתוני חינוך בישראל ל-EAG מרצה: יוסי גידניאן, ראש תחום חינוך והשכלה

2. על מה נדבר היום? • אלו ארגונים עוסקים בסטטיסטיקה של חינוך בעולם? • הקשר בין ארגון ה-OECD לחינוך. • המבנה הארגוני של ועדת החינוך ב-OECD. • האינדיקטורים העיקריים בהם עוסק הפרסום Education At a Glance. • פעילותה של ישראל ב-INES. • השוואת ישראל ל-OECD – אינדיקטורים נבחרים. • סיכום

3. סקירת נושא החינוך בעולם • ארגונים בינלאומיים בעולם עוסקים בסטטיסטיקה של חינוך. • החשובים שבהם הינם: EUROSTAT, OECD ו-UNESCO. • ארגון EUROSTAT עוסק בסטטיסטיקה של מדינות אירופה והשוואתן מול מדינות אחרות בעולם. • UNESCO – עיקר פעילותו מתמקדת בתופעת הבערות במדינות מתפתחות אך תופעה זו הינה זניחה בקרב המדינות המפותחות.

4. הקשר בין ארגון ה-OECD לחינוך • ארגון ה-OECD הינו הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוחמן החשובים בעולם. • החל לפעול בשנת 1961 וזאת במטרה לסייע לממשלות העולם להגדיל את שיעורי הצמיחה, להרחיב את היקפי התעסוקה, להעלות את רמת החיים ולעודד את התפתחות המסחר הגלובלי. • רואה בחינוך השקעה בהון האנושי ולכן חלק נכבד ממאמצי הארגון מושקע במדידת ההשקעה ותוצרים שלה וזאת באמצעים סטטיסטיים מתוחכמים. • ב-10 השנים האחרונות, ישראל פעילה במנהלת החינוך של הארגון.

5. מבנה מנהלת החינוך בארגון ה-OECD מועצת ה-OECD מנהלת החינוך ועדת החינוך תכנית לניהול מוסדי של החינוך הגבוה IMHE תכנית על מבני מוסדות חינוך PEB מבחנים בין-לאומיים להערכת תלמידים PISA המרכז למחקר חינוכי וחידוש CERI סטטיסטיקה ואינדיקאטורים של צרכים מיוחדים בחינוך SENDDD המושב המאוחד Joint Session

6. מבנה ועדת החינוך (המשך) המושב המאוחד Joint Session האינדיקאטורים ש-INES מייצרת מתפרסמים בפרסום Education At a Glance INES קבוצת עבודה בנושאים הטכניים והתכנוניים של האינדיקאטורים בחינוך Working Party תכנית האינדיקאטורים על תכונות בית-ספריות, תהליכים ושיטות Network C תכנית האינדיקאטורים על התוצאות הסוציו אקונומיות של מערכת החינוך Network B

7. Education at a Glance 2008

8. לפרסום זה 4 פרקים עיקריים: פרק A: תפוקות מוסדות חינוך ואימפקט הלמידה פרק זה מורכב מ-10 סדרות של אינדיקאטורים: 1. הישגים לימודיים של האוכלוסייה הבוגרת 2. שיעור מסיימי החטיבה העליונה ונגישות להשכלה גבוהה 3. שיעור מסיימי לימודים בחינוך העל תיכוני והגבוה 4. שיעור מסיימי לימודים ונושרים מהחינוך הגבוה 5. יכולות של בני 15 ומעלה בתחומי המדעים PISA 6. תפישת ההורים את בית הספר ולימודי המדעים 7. השפעת המצב הסוציו-אקונומי של ההורים על השתתפות ילדיהם בחינוך גבוה

9. פרק A: המשך האינדיקטורים 8. השפעת הלימודים על השתתפות בשוק העבודה 9. הרווחים הכלכליים מהחינוך 10. התמריצים להשקעה בחינוך

10. פרק B: משאבים כספיים ואנושיים המושקעים בחינוך פרק זה מורכב מ-7 סדרות של אינדיקטורים: 1. הוצאה לאומית לחינוך לתלמיד 2. הוצאה לאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג 3. השקעה ציבורית ופרטית במוסדות חינוך 4. הוצאה ציבורית על חינוך 5. שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה וסובסידיות 6. הוצאה במוסדות חינוך לפי סוג השירות והמשאב 7. אפקטיביות המשאבים המושקעים בחינוך

11. פרק C: נגישות לחינוך, השתתפות והתקדמות בו • פרק זה מורכב מ-5 סדרות של אינדיקאטורים: • למידה מחינוך יסודי ועד חינוך מבוגרים • השתתפות בחינוך על יסודי, על תיכוני וחינוך גבוה • חלקם של הסטודנטים הזרים בחינוך הגבוה • חינוך וסטאטוס העבודה של האוכלוסייה הצעירה • השתתפות בחינוך מבוגרים

12. פרק D: סביבה לימודית וארגון בתי הספר • פרק זה מורכב מ-6 סדרות של אינדיקטורים: • שעות הוראה מתוכננות לתלמידי יסודי ועל יסודי • גודל הכיתה ויחס כוחות הוראה/תלמיד • משכורות מורים • שעות ההוראה ושעות העבודה של המורה • מבחני הערכה לאומיים במערכות החינוך • רמת קבלת ההחלטות במערכות החינוך

13. פעילותה של ישראל ב-INES • ישראל פעילה ב-INES מזה כ-10 שנים. • ישראל עמדה בכל דרישות הארגון ביצירת מידע סטטיסטי, פעילות בינלאומית בקביעת האינדיקטורים והפיכתם לברי השוואה בין המדינות. • עד יולי 2005 ישראל השתתפה בארגון כמשקיפה ומרגע שעמדה בקריטריונים שקבע ה-OECD, קיבלה מעמד של חברה מלאה ב-INES. • נציגות ישראל בארגון מורכבת נציגי משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה והלמ"ס.

14. מקורות הנתונים • בסיס הנתונים נבנה על בסיס המידע הרב שמעבירות המדינות לארגון ה-OECD. • הלמ"ס מייצרת כ-80% מהמידע על ישראל הדרוש לINES ו-20% הנותרים מועברים ממאגרי המידע של משרד החינוך וראמ"ה כגון: משכורות ותנאי העבודה של המורים ומבחני PISA. • נתוני הלמ"ס מופקים בחלקם ע"י שימוש בקבצים מנהליים ובחלקם ע"י שימוש בסקרי שאלון.

15. השוואת ישראל ל-OECD אינדיקטורים נבחרים הגרפים הבאים הופקו על ידי ה-OECD בשנת 2008 מיד עם פרסומו של Education At a Glance 2008.

23. נתוני חינוך בבתי הספר

28. סיכום • מטרת פרסום EAG הינה לגרום למדינות להשוות את עצמן למדינות האחרות וזאת לשם שיפור מערכות החינוך במדינותיהם. • ב-3 השנים האחרונות גברה מודעות הציבור ומקבלי ההחלטות להשוואות הבינלאומיות בנושא חינוך ולמיקומה של ישראל בתוכן. • הלמ"ס עורכת כל העת התאמות להגדרות של הארגונים הבינלאומיים על מנת לכלול את ישראל בהשוואות הבינלאומיות. • הלמ"ס מפיקה בשיתוף עם משרד החינוך סדרת פרסומים מיוחדים בנושא ההשוואות הבינלאומיות בחינוך, האחרון בהם יצא לפני מס' חודשים.