תהליך החקר המדעי

1. תהליך החקר המדעי ד"ר סלעית רון מנהלת תחום חינוך רמת הנדיב צילומים: ד"ר סלעית רון

2. "כל בני האדם שואפים מטבעם אל הדעת" אריסטו, המטפיסיקה, א'

3. שלבים ראשונים בחקר: • הפליאה/ התבוננות מושכלת בטבע • שאילת שאלות • איסוף מידע ראשוני ממקורות ומיקוד השאלה • העלאת השערות • תכנון ניסוי/תצפית/ניטור-משתנה משפיע ומושפע • ביצוע ניסוי/ניטור- איסוף נתונים

4. הפליאה "ההתפלאות היא שדחפה בראשונה את בני האדם להתפלסף. כמו שהיא דוחפת אותם גם היום. בתחילה התפלאו על הדברים המוזרים של יום יום, אחר כך התקדמו לאט לאט בדרך זו ועוררו שאלות על דברים חשובים יותר, למשל, על מה שקורה ללבנה, על החמה ועל הכוכבים ועל התהוות העולם... ומכיוון שהתפלספו כדי להימלט מאי הידיעה, ברור שביקשו את המדע לשם הידיעה" אריסטו, המטפיסיקה, א'

5. הפליאה כדי לבצע חקר בסביבת בית הספר, צריך ראשית לעורר את הפליאה והסקרנות בליבם של התלמידים. חקר שמונע על ידי שאלה שהתעוררה אצל תלמיד או תלמידה יהיה תמיד יותר משמעותי!

6. הפליאה כדאי לצאת לסיור של התבוננות מושכלת בתופעות בחצר/בסביבות בית הספר. אפשר להתעכב ליד עלה ששוליו מצהיבים, קורי עכביש, חלזון צמוד לגבעול יבש, לחפור מעט בתוך נשר העלים מתחת לשיח ולגלות את היצורים הזעירים החיים בו, להפוך אבנים, להתבונן בקן של נמלים, במעוף של פרפרים, להתבונן במים ולראות תנועה של יצורים....

7. הפליאה החוויה הראשונית צריכה להיות מעניינת ומענגת "כי גם מבלי להתחשב בתועלת שבחושים, יש לנו תענוג מהם כשהם לעצמם ובייחוד מחוש הראיה" אריסטו, המטפיסיקה, ספר א'

8. העלאת שאלות בשלב ההתבוננות- כדאי לעודד את התלמידים להעלות שאלות רבות אודות התופעות שראו. מומלץ להשתמש במילות שאלה רבות ככל שניתן- איך נושמים במים? למה צבע היצורים על העלה ירוק? מה מעדיפה הזיקית לאכול? במסגרת החקר בכיתה, לא נוכל לענות על כל סוגי השאלות, אך בשלב ראשון כדאי להעלות ולרשום את כולן.

9. העלאת שאלות נושאים "טובים" לחקר נושאים מעוררי עניין, זמינים, מגוונים, שניתן לזהות בהם קשר בין גורמים ושהגורמים ניתנים למדידה. בחירת נושא ניסוח שאלה אותה נבחן באמצעות תהליך החקר שנבצע. במקרים רבים תהליך החקר יהיה השוואה של תהליכים דומים בסביבות שונות או בזמנים שונים.

10. העלאת שאלות- תרגיל מצאו 5 נושאים "טובים" לחקר. נושאים מעוררי עניין, זמינים, מגוונים, שניתן לזהות בהם קשר בין גורמים ושהגורמים ניתנים למדידה. נסחו 5 שאלות אותן ניתן לבחון באמצעות תהליך החקר שנבצע. מהו הגורם המשפיע? מהו הגורם המושפע?

11. דיון בשאלות והעלאת השערות

12. איסוף מידע ממקורות מגוונים- מיקוד השאלה http://www.ramathanadiv-edu.org.il/

13. ניטור אקולוגי ארוך טווח http://www.ramathanadiv-edu.org.il/Lter/LterJunior/index.asp

14. ניטור אקולוגי ארוך טווח http://www.ramathanadiv-edu.org.il/Lter/LterJunior/Lter1.asp

15. העלאת נתונים לאתר התוכנית http://www.ramathanadiv-edu.org.il/Lter/LterJunior/Lter1_7.asp?FID=77390&ASP=402

16. הפליאה/ התבוננות מושכלת בטבע • שאילת שאלות • איסוף מידע ראשוני ממקורות ומיקוד השאלה • העלאת השערות • תכנון ניסוי/תצפית/ניטור-משתנה משפיע ומושפע • ביצוע ניסוי/ניטור- איסוף נתונים • ארגון נתונים וייצוגם-טבלה, ייצוג גראפי מתאים • ניתוח נתונים והסקת מסקנות • דיון • ניסוח שאלת המשך

17. פעולת תרגול בניתוח נתונים ראשוני לומדים על שינויים במרחב! http://www.ramathanadiv-edu.org.il/Lter/LterJunior/Lter5.asp

18. הצגת המידע פוסטר מדעי (כרזה) מציג מחקר באופן תמציתי וחזותי לפוסטר המדעי מבנה קבוע הכולל: כותרת, שם החוקר, מכון מחקר, טקסט ואיורים. הטקסט והאיורים מכילים את המרכיבים הבאים: הקדמה ומטרות,שאלת החקר, שיטות מחקר, תוצאות (שכוללות טבלאות ואיורים), דיון ומסקנות, המלצות והשלכות לעתיד ורשימת מקורות. בכרזה שלנו – התלמידים הם החוקרים ובית הספר הוא מכון המחקר!

19. מושב פוסטרים בכנס מדעי

21. פוסטר שנעשה על ידי תלמידים במסגרת תוכנית LTER-EDU

24. בהצלחה!