סעדים זמניים

1. סעדים זמניים מאת: נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, השופט אורי גורן במסגרת המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין טבריה, 23 בפברואר 2007

2. מבוא • שופט מיוחד לסעדים זמניים; • גם לה"פ וגם לתביעות אזרחיות; • תביעות מכרזים או שופט א' או שופט ב'; • התמחות מיוחדת, מדיניות ברורה; • לוקסוס שרק בימ"ש גדול יכול; • שמיעת המשפט במקום סעד זמני; • סעדים זמניים בעתירות מינהליות; • שופט מיוחד לק"מ; • סעדים זמניים בפגרה - העברה משופט לשופט • ערבות - בנוסח אחד לכל הארץ • סעדים זמניים אחדים בבקשה אחת; • לכל סעד זמני - אלמנטים שלו; • לא להעביר לשופט אם בסמכות רשם; • מפסידים - ערכאת ערעור • לא להעביר לרשם אם מעורבים - ס' 5 לחוק הבוררות;

3. נושאי ההרצאה • סימן א' - מטרתם של הסעדים הזמניים • סימן ב' - שיקולי בית המשפט ותנאיו • סימן ג' - קביעת ערבויות • סימן ד' - המסגרת הדיונית • סימן ה' - סוגים של סעדים זמניים

4. סימן א' – מטרתם של הסעדים הזמניים • סעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך • או ביצועו היעיל של פסק הדין, • לרבות צו עשה, צו לא תעשה, עיקול, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בנכס, תפיסת נכסים, כינוס נכסים זמני, וכל סעד אחר שבית המשפט ייתן, בנסיבות הענין, לפי הוראות פרק כ"ח.

5. סימן ב' - שיקולי בית המשפט ותנאיו • סעיף א' - עילת תביעה וראיות לכאורה • סעיף ב' - סוג הסעד, היקפו ותנאיו • סעיף ג' - מאזן הנוחות • סעיף ד' - שיקולי יושר

6. סעיף א' - עילת תביעה וראיות לכאורה • תקנה 362(א) לתקנות החדשות מגבשת את כללי הפסיקה שקדמה לה, לעניין בדיקת זכויותיו לכאורה של התובע, עובר למתן הסעד הזמני. להלן נוסח תקנת המשנה: • הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

7. סעיף ב' - סוג הסעד, היקפו ותנאיו • לאחר שבית המשפט בדק את עילת התביעה ואת קיומן של ראיות מהימנות לכאורה ובבואו להתייחס למתן הסעד הזמני, לסוג הסעד הזמני המתאים לנסיבות המקרה, להיקף הסעד ותנאיו (לרבות לעניין ערבויות - שנדון בהן בנפרד) - עליו להביא בחשבון, בין השאר, את השיקולים של מאזן הנוחות ושיקולי יושר, כפי שיפורט בהמשך.

8. סעיף ג' - מאזן הנוחות • בתקנה 362(ב)(1) החדשה נקבע, כי בהחלטה בדבר מתן הסעד הזמני, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את "הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר". על המבקש להצביע על "מאזן הנוחות" הנוטה לזכותו, מבחן שהיה מוכר עד כה מכוח הפסיקה בנושא צווי מניעה זמניים ובנושא עיקול זמני.

9. סעיף ד' - שיקולי יושר • בתקנה 362(ב)(2) החדשה נקבע, כי בהחלטה בדבר מתן הסעד הזמני, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש". הנחייה זו של מחוקק המשנה מגבשת את כללי דיני היושר ודיני תום הלב שיושמו בפסיקה, בדיני סעדים זמניים.

10. סימן ג' - קביעת ערבויות • סעיף א' - המצאת ערובה • סעיף ב' - מימוש ערובה • סעיף ג' - חילוט עירבון, החזרת ערבות ועירבון

11. סעיף א' – המצאת ערובה • הערובה משמשת בסיס לעילת תביעה בתביעת הנתבע נגד התובע, בגין הנזקים שעלולים להיגרם לנתבע. הנתבע יכול לזכות בפיצוי, והתובע יכול להיות מחויב בפיצוי זה, מכוח התחייבות שקיבל עליו התובע, או ערובה שנתן בעת שבית המשפט נתן לו סעד לפני בירור תביעתו[1]. • [1]ע"א 280/73 פלאימפורט בע"מ נ' ציבה-גיגי לטד., פ"ד כט(1) 597.

12. סעיף ב' – מימוש ערובה • ניתן להגיש תביעה להטבת נזקיו של נתבע, בדרך של מימוש ערובה שנתן התובע בעת שעתר לצו לסעד זמני נגד הנתבע. • ע"א 438/58 גרינבאום נ' הסוכנות היהודית, פ"ד יד 109. • אין כל פגם דיוני בהגשת הבקשה לפיצויים במסגרת שבה נדונה הבקשה לסעד זמני. זו אחת מדרכי הדיון האפשריות לאכיפת התחייבות לפיצוי על הנזקים שגרם הצו זמני. קיימת האפשרות לבקש מבית המשפט שנתן את הצו לקבוע את שיעור הפיצויים שהצד האחר יחויב בהם לפי התחייבותו. • רע"א 2422/00 אריאל הנדסת חשמל רמזורים נ' עיריית בת-ים, פ"ד נו(4) 612. • השוו ברוח זו את תקנה 371(ב) לתקנות.

13. סעיף ג' - חילוט עירבון, החזרת ערבות ועירבון • בנושאים אלה דנה תקנה 371 החדשה[1]. תקנה זו עוסקת בשלושה נושאים, שלא הוסדרו כדבעי, עד היום: • א. חילוט העירבון - בנושא זה ידון בית המשפט הדן בתובענה, וזאת לאחר פקיעת הצו הזמני; חילוט העירבון אינו מונע את תביעת יתרת הנזק, אם נגרם, על-ידי מימוש הערובה. • ב. הערובה תוחזר למבקש אם לא הוגשה תביעה לפיצוי - תוך 6 חודשים ממועד פקיעת הצו; • ג. יתרת העירבון תוחזר - תוך 60 ימים ממועד פקיעת הצו. • [1] בעבר דנה תקנה 380(ב) הישנה רק במקרה של חילוט עירבון שניתן עקב צו עיכוב יציאה מן הארץ.

14. סימן ד' - המסגרת הדיונית • סעיף א' - הצורך בתביעה עיקרית • סעיף ב' - הבחנה בין הדיון בהליך הזמני לבין העיקרי • סעיף ג' - סעד לפני הגשת התובענה ולאחר מתן פסק הדין • סעיף ד' - הגשת בקשה לסעד זמני והדיון בבקשה • סעיף ה' - דיון בדלתיים סגורות • סעיף ו' - ערעור על החלטה בעניין סעד זמני • סעיף ז' -תוקפו ומעמדו של הצו הזמני • סעיף ח' - פקיעת הסעד הזמני

15. סעיף א' - הצורך בתביעה עיקרית • אין מקום ליתן סעד זמני, אלא, ובעיקר, ככלי עזר לקיום ההליך העיקרי ולהצלחת מימושו של הסעד העיקרי, הוא הסעד הקבוע. לפיכך, כדי לקבל סעד זמני, יש צורך להגיש גם תביעה עיקרית[1]. • אין מקום ליתן צו-ביניים, שאין בו כדי להבטיח את מימושו של ההליך העיקרי. אין מקום ליתןצו זמני (או צו-ביניים אחר), אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת [2]. • [1]ע"א 143/83 זלצמן נ' צורגאל, פ"ד לז(3) 805. • [2]ע"א 3603/95 הממונה על ההגבלים נ' דלק חברת הדלק,פ"דמט(5) 423.

16. סעיף ב' - הבחנה בין הדיון בהליך הזמני לבין ההליך העיקרי • ההפרדה וההבחנה בין התביעה לבין הבקשה לסעד זמני, צריכות להתקיים גם בדיון עצמו. אין ליתן פסק-דין המסיים את הדיון בתיק העיקרי, אם התקיים רק דיון בבקשה, גם אם הדיון היה ממצה ביותר. עם זאת, רשאים הצדדים להגיע להסדר דיוני, שלפיו יתקיימו שני ההליכים הנ"ל ביחד.

17. תקנה 363(א) החדשה מסמיכה את בית המשפט ליתן גם סעד זמני בטרם הוגשה התובענה, על-פי שיקול דעתו ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהתובענה העיקרית תוגש תוך שבעה ימים ממועד מתן הצו (או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט). סעיף ג' - סעד זמני לפני הגשת התובענה ולאחר מתן פסק הדין

18. תקנה 365 החדשה קובעת, שבקשה לסעד זמני תתברר כדרך שמבררים בקשה בכתב על-פי תקנות 240ו-241. יש צורך בצירוף תצהיר של המבקש לבקשה. הבקשה לסעד זמני, ככל בקשה, מתבררת לפי כללי תקנה 241 לתקנות. אכן, מקום שהעובדות הרלוונטיות להכרעה בבקשה למתן סעד זמני שנויות במחלוקת אין מנוס מקיום חקירה קצרה על התצהירים, חקירה ההולמת את מתכונת הדיון בבקשות לסעדים זמניים. רע"א 2508/98 מתן י' מערכות תקשורת נ' מילטלתקשורת, פ"ד נג(3) 26. סעיף ד' - הגשת בקשה לסעד זמני והדיון בבקשה

19. סעיף ה' - דיון בדלתיים סגורות • סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט, קובע, ככלל, כי בית המשפט ידון בפומבי. אולם, סעיף 68(ג) מסמיך את בית המשפט להורות על קיום הדיון בדלתיים סגורות בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות. בפרקטיקה, נוהגים ליישם את ההוראה שבסעיף68(ג) בצווים לעיקול זמני, לתקופה שבה טרם בוצע צו העיקול, וכן באיסור זמני של פרסום בקשות לפירוק חברות, לתקופה שנקבעה בצו.

20. סעיף ו' - ערעור על החלטת סעד זמני • תקנה 406א קובעת, כי בקשה לרשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, תידון במעמד צד אחד, אלא אם כן הורה בית המשפט להזמין את בעל הדין האחר. • תקנה 406א מהווה חלק מהסדר דיוני דו-שלבי שנקבע בתקנות. הסדר זה נועד לאזן בין זכותו של התובע-העותר לסעד זמני לקבל את מבוקשו, בלי שהתמשכותם של ההליכים שהוא נוקט יאפשר לנתבע להכביד על בירור המשפט או על ביצוע פסק-דין שיינתן, לבין זכות הנתבע, שכנגדו נתבקש הסעד הזמני, להישמע על-ידי בית המשפט השוקל אם להעניק סעד זמני שפגיעתו בחירויות הנתבע ובזכויותיו היא משמעותית.

21. סעיף ז' - תוקפו ומעמדו של הצו הזמני • תוקפו של סעד זמני הוא, בדרך כלל, עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי. מכאן, שאין ניתן לנקוט הליכי ביזיון בית המשפט בגין הפרת צווים זמניים, כאשר בינתיים נסתיים ההליך העיקרי וכאשר הסעד הזמני לא הוארך או לא אושרר מחדש [1]. • צו זמני מתבטל עם מתן פסק הדין בערכאה הראשונה, יהיה אשר יהיה תוכנו, אלא אם כן הוארך תוקפו בפסק הדין [2]. • [1]ע"פ 197/75 סולימאן נ' אחיהוד, מושב עובדים, פ"ד כט(2) 361, 364א. • [2]ע"א 533/81 "עגמון" חברה ליצור גומי נ' עמית, פ"ד לו(3) 553.

22. תקנה 370 החדשה, מתייחסת לדרך פקיעתם של כל סוגי הסעדים הזמניים. בעבר חלו הוראות לעניין פקיעת צו עיקול זמני (תקנה 373 הישנה) ופקיעת צו עיכוב יציאה (תקנה 382 הישנה). ההוראות בתקנה זו פשוטות וברורות יותר בהשוואה להוראות בעבר. הוראות אלה קובעות, כי הצו יפקע עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם; בתקנה 360 החדשה, תקנת ההגדרות של פרק זה, הוספה הגדרה למונח "הפסקת תובענה", והיא חלה על דחייה ומחיקה של תובענה. סעיף ח' - פקיעת הסעד הזמני

23. סימן ה' - סוגים של סעדים זמניים • סעיף א' - צו-מניעה זמני • סעיף ב' - צו-עשה זמני • סעיף ג' - סעדים אחרים • סעיף ד' - סעדים בתחום דיני מעמד אישי • סעיף ה' - סעדים זמניים מפרי הפסיקה • סעיף ו' - סעדים זמניים בערעור