Download
1 / 120
1.28k likes | 1.71k Vues
סמינר בבלשנות חישובית 236817 חורף 2012 תשע"ג מדעי המחשב - טכניון. צירוף שמני. מיכל קלורין שירן סונסינו בהנחיית: פרופסור עוזי אורנן. מהו צירוף שמני?. צירוף שמני הינו צירוף אנדטצנטרי שגרעינו הוא שם, כלומר צירוף של שם ומילים אחרות כשאין צירוף זה בגדר פסוק.
E N D
סמינר בבלשנות חישובית 236817חורף 2012 תשע"גמדעי המחשב - טכניון צירוף שמני מיכל קלורין שירן סונסינו בהנחיית: פרופסור עוזי אורנן
מהו צירוף שמני? • צירוף שמני הינו צירוף אנדטצנטרי שגרעינו הוא שם, כלומר צירוף של שם ומילים אחרות כשאין צירוף זה בגדר פסוק. • צירוף אנדטצנטרי – צירוף אשר מובנו נובע ישירות מתוך מובנם הנפרד של מרכיביו. למשל: "מטוס קרב" • המושג "צירוף שמני"מבוסס על ההבחנה בין גרעין ובין לוואי. השאלה היא כיצד נצטרפו הגרעין והלוואי זה לזה וכיצד יצרו צירוף שמני. • המבנים השונים של הצירוף השמני תלויים בעיקר בלוואי.
חלוקת הלוואים מבחינה צורנית תחילה, נציג את סוגי הלוואים: • תווית • תואר • כינוי קניין • סומך • צירוף יחס • לוואי שלפני הגרעין • תמורה • משפט לוואי (משועבד)
לוואי שהוא תווית • תוויות מתחלקות לשני סוגים: • תוויתהיידוע ה. • הוספת המורפמה התחילית הַ־ לפני שם עצם היא הדרך העיקרית לציין ששם העצם הוא מיודע. • בצירוף שם שאיננו סמיכות הבא ביידוע, מצורפת ה"א הידיעה לשני חלקי הצירוף, למשל "הבית הגדול" (לעומת צירוף סמיכות שבו באה ה"א הידיעה בסומך ולא בנסמך, למשל "בית האיש"). • בהגדרת תווית זו נמצא גם הכינוי הרומז הזה (האלה). • התוויות הסותמות אחד, אחדים, כמה. • תוויות המסמנות שלא-בהכרח יש זהות - בין האובייקט המסומן על ידי שם-העצם המצוין על ידי הגרעין - לבין אובייקט שסומן קודם לכן (בַּטקסט) על ידי אותו שם-עצם (אם בכלל). • לדוגמה: אדם אחד (הביט בי), איש כלשהו, איזושהי אשה, אי-אילו אנשים, כמה ילדים, מספר מורים, קצת תלמידים, מעט סקרנים.
תואר • לוואי תואר הוא שם תואר המתאר את הגרעין. לוואי התואר והגרעין מהווים יחדצירוף שמני. • על לוואי התואר להתאים במין ובמספר לשם העצם שהוא מתאר. • לדוגמא: • כלב מאולף • ילד שמן • ילדה חצופה לוואי תואר לוואי תואר לוואי תואר
תואר - המשך לוואי תואר שם לוואי תואר שם
תואר - המשך • התאמה זו תלויה גם בסגנון. הייתה תקופה בה התאימו את מין התואר לסיומת השם, למשל: חלונות גדולות, אף שחלון נחשב לזכר. התבצעה גרירה צורנית על פני השטח: מכיוון שהסיומת בשם הוא -ות, גם בלוואי סיימו ב-ות. בימינו מתאימים את המין לפי צורת היחיד, ומכיוון שאומרים חלון גדול, אומרים גם חלונות גדולים.
תואר - המשך • התאמה במין ובמספר היא סימן זיהוי חשוב ללוואי התואר. סימן היכר אחר שלו הוא היותו צמוד לשם העצם: יכול אתה לשנות בהרבה את סדר המילים במשפט שהזדמן לפניך, אבל תמיד ילווה הלוואי את השם שלו. • נציין כי הלוואי על פי רוב, לא רק צמוד אל השם, אלא תמיד אחריו. יוצאי דופן הם צירופי סמיכות מליציים שבהם הנסמך הוא שם תואר, כמו גבה-גלי, רחב-כתפיים, ארך-רגלייםוכדומה.
לוואי שהוא כינוי קניין - המשך • במשפט: חברי אמר לי יש בנושא שני יסודות: יסוד אחד הוא שם העצם חבר, היסוד השני הוא ההברה הנוספת (צורן הנטייה הסופי) על חבר:ִי. • הברה זו היא מכינויי הקניין. מקביל לחברי הוא הצירוף החבר שלי. גם שלי הוא כינוי קניין. כדי לעמוד על טיבם של אלה, ראוי שנפנה אל עניין כללי יותר.
לשון סינתטית ולשון אנליטית • נציין כי כינויי קניין יכולים להופיע בשתי צורות: • לשון סינתטית - המילים עשויות להתחלק לרכיבים בעלי תפקידים תחביריים שונים. • לשון אנליטית - הקשרים התחביריים מבוטאים בסדר המילים במשפט ולא בשינוי המילים עצמן. • החלוקה בין לשונות אלו איננה חלוקה מוחלטת אלא יחסית. בכל הלשונות - למעט לשון כדוגמת הסינית - יש מידה מסוימת של סינתזה במילים, כלומר יש גורמים שונים המצטרפים למילה אחת.
לשון סינתטית ולשון אנליטית - המשך • נבחן את המילה שמרתיו, בה יש ארבעה גורמים: • הפועל שמר • כינוי הנושא אני • זמן עבר • כינוי המושא הוא • לעומת זאת, באנגלית, יובעו ארבעת הגורמים בשלוש מילים נפרדות: I KEPT HIM, מכאן שלפחות אחת מהן היא סינתזה של שני גורמים. במקרה זה, KEPTמכילה את הפועל KEEP, וזמן עבר.
לשון סינתטית ולשון אנליטית - המשך • אם רוצים להשוות שתי לשונות, יש לבדוק את כל תופעותיהן, ולעיתים יימצא שבתחום מסוים לשון א' נוהגת במבעים יותר סינתטיים מאשר לשון ב', ואילו בתחום אחר המצב הפוך. • שם בכינוי קניין חבור, כגון חברי, הוא על כל פנים מבע סינתטי. מה לגבי החבר שלי? החבר שלי זהו מבע יותר אנליטי, אך אין הוא אנליטי מוחלט: של+י ה+חבר
התפתחות המילה של • המילה של היא מילה מאוחרת, ובספרי המקרא כמעט אינה מצויה. יש להבינה כהתפתחות של סימן הזיקה ש שאליו מצורפת מילת היחס ל. • מילת היחס באה תמיד לפני שם או כינוי, וכסדר ההצטרפות המקורי של שלושת היסודות ש, ל והשם: הנשים (ש+(ל+שלמה)) • כלומר, תחילה מצטרפת מילת היחס אל השם שאחריה לשלמה או אל הכינוי כגון לי, ואל הצירוף הזה כאחד מצטרפת ש או אשר כגון אשר לשלמה או ש לשלמה.
התפתחות המילה של - המשך • בתקופה יותר מאוחרת נתפס הצירוף כבעל סדר הצטרפות אחר: ((ש+ל)+שלמה) • כלומר הצירוף (ש+ל) נעשה בעל מהות כזאת שאפשר להוסיף אליה כינוי קניין או להביא אחריה שם עצם כדרך כל מילה אחרת. • כשנתפס סדר ההצטרפות בדרך זו קל היה להתייחס אל של כאל מילה נפרדת ולכתוב אותה לא במצורף אל המילה שאחריה, אלא ברווח ביניהן. במקרא מוצאים אנו "מטתו שלשלמה" ואילו בדפוסי המשנה המקובלים נהגו בביטויים בעלי מבנה דומה לכתוב אחרת, כגון:"ידו של עני".
היווצרותם של כינויי הקניין • האם אנחנו יכולים לתכנת את המחשב לזהות כינויי קניין? • מה הבעיה?
היווצרותם של כינויי הקניין • נחזור לדוגמה: יש לי ספרים אחדים; ספר אחד מן הספרים מעניין. • מה הצירופים האפשריים שניתן לגזור ממשפטים אלו? • ספר אחד מן הספרים שלי מעניין. • ספר אחד מ ספריי מעניין. • ספר מן הספרים שלי מעניין. • ספר מ ספריי מעניין. • אחד מן הספרים שלי מעניין. • אחד מ ספריי מעניין. • ספר אחד מ שלי מעניין. • ספר מ שלי מעניין. • אחד מ שלי מעניין. • ספר אחד שלי מעניין. • ספר שלי מעניין. • אחד שלי מעניין.
היווצרותם של כינויי הקניין צירוף פועלי תווית שם שם צירוף שמני תווית שם • סוגריים עגולים - אופציונלי. סוגריים מסולסלים - בחר רק אחד מהסמלים שבסוגריים.
כינוי חבור וכינוי פרוד • תזכורת: • כינוי חבור – כינוי אשר מצטרף לשם עצם, פועל או מילת יחס ומביע שייכות או מושא. כינוי הקניין החבור הוא בעצם כינוי קניין שבו הגרעין והלוואי התאחדו למילה אחת. למשל, חברי, יומני, אחותי וכו'. • כינוי פרוד – כינוי שהוא מילה עצמאית ואינו כינוי חבור. זהו כינוי שמורכב מגרעין ומילת שייכות. למשל, הספר שלי, המכונית שלו, המחברות שלהוכו'. • למשל, המילה "אני" היא כינוי פרוד והסיומת "־י" במילה "אחותי" היא כינוי חבור.
כינוי חבור וכינוי פרוד - המשך • יש לשאול, האם שתי צורות נטיות הקניין הללו שוות ערך, וניתנות להמרה חופשית ביניהן, או שמא יש התניות מסוימות הכופות שימושו של כינוי זה דווקא ולא זה? חבר שלי חברי
כינוי חבור וכינוי פרוד - המשך • ההבדל הבולט לעין מיד הוא שבכינוי החבור, שם העצם תמיד מיודע. לעומתו, שם המצטרף לכינוי פרוד יכול להיות מיודע או לא. כלומר, יש הבדל בין חברי, שפירושו החבר שלי, לבין חבר שלי שאינו מיודע. רק את הצורה החבר שלי, אפשר להמיר בחברי. • כשמזדמנות בלשון שתי צורות, כמו חברי והחבר שלי, שהן שוות ערך, הרי או שאחת אינה בשימוש (וזהו אינו המקרה) או ששתיהן קיימות זו בצד זו. במקרה השני, או שהחילוף ביניהן יהיה חילוף חופשי, או שכל אחת תשמש לסגנון אחר.
כינוי חבור וכינוי פרוד - המשך • שימוש בסגנון אחר משמעותו, שצורה אחת תשמש רק בתנאים לשוניים מסוימים, והצורה האחרת רק בתנאים לשוניים אחרים. כלומר, יחול פיצול במשמעותן או תפקידן של הצורות המקבילות (תפוצה משלימה). • למשל: בלשון חכמים ליד הצורה הפעלה קיימת גם הצורה אפעלה. לגבי אנשי אותה תקופה, היו אלה שתי צורות מקבילות ושוות ערך, ואילו בימינו הצורה הפעלה מציינת את הפעולה והצורה אפעלה מציינת את התוצאה. • כך למשל התפצלו משמעויותיהן של המצאה – אמצאה, הזעקה – אזעקה, ועוד. • נשים לב, כי לעתים חל בידול במשמעות מעבר לפעולה ולתוצאתה (הזכרה ואזכרה, הבטחה ואבטחה) וכמו כן לעתים אין כל בידול.
כינוי חבור וכינוי פרוד – שייכות או קניין • קצב אמר ללקוחות בחנותו והדבר עורר צחוק • לפי חיים רוזן, אי אפשר להמיר את הצורה הבשר שלי בצורה בשרי, לפי שחל כאן פיצול משמעויות, או למשל במשפט "החזר לי בבקשה את ספרי" משתמע שהספר הוא ספר שהדובר חיבר. אל תגעו בבשרי
כינוי חבור וכינוי פרוד – שייכות או קניין - המשך • קיימת אבחנה בין קניין שהוא בעלות שניתן להעבירה, ובין שייכות, בעלות שאי אפשר להעבירה לזולת. • ספר שאדם כתב אין הוא יכול "להעביר את הבעלות הזאת עליו" לזולתו. • בצירוףהבית שלי מדובר על רכושי, וביתי הוא הבית שאני גר בו. • בנותיי – יוצאות חלצי, הבנות שלי – הבנות אותן מורה מלמדת. • כדי להוכיח שחל פיצול משמעויות בין שייכות וקניין בצורות מקביליות, צריך להראות שכל מה שמשתמשים בו בצורה הבית שלי הוא קניין, וכל מה שמשתמשים בו בצורה ביתי הוא שייכות. רק כך אפשר יהיה לקבוע שהטענהנכונה.
כינוי חבור וכינוי פרוד – שייכות או קניין - המשך • נכון הוא כי כשיש הקבלה מלאה בין הצורות, כשהלשון מזמנת לנו שתי אפשרויות, הרי לעיתים קרובות חל פיצול במשמעויותיהן של שתי הצורות. אולם, עצם קיומן של שתי צורות מקבילות אין פירושו שאכן חלה התפצלות משמעויות ביניהם. • בעיית פיצול המשמעויות מתעוררת לא רק בצורות מקבילות, אלא גם בצורות נרדפות: • לשגר ולשדר היו שתי מילים מקבילות בעברית, ויכלו לשמש בד"כ באותם המשפטים, אבל כיום לאחר שהובא הרדיו לעולמנו, שוב אין הן נרדפות. • המילים לביא, כפירוליש – אדם שיזדקק להגדרת סוגי אריות שונים ישתמש בכל אחת מהן כבעלת משמעות שונה במקצת. • מבדיקות מקיפות של עשרות עמודים בעיתונות ובספרות, התברר כי צורת הכינוי החבור מצויה במספרים הגדולים פי 10–15 ויותר מאשר צורת הכינוי הפרוד, ומכאן שהכינוי החבור הוא השכיח, ולשימוש בכינוי הפרוד צריכה להיות סיבה מיוחדת.
סיבות המביאות לשימוש בכינוי פרוד: • כינוי חבור מסמן שם עצם מיודע, ולכן שם עצם לא מיודע אינו יכול להצטרף אלא לכינוי פרוד. • חברי(=החבר שלי) • כינוי קניין הבא ללא שם לפני כגרעין. • העובדעשה את שלו • שני כינויי קניין לשם אחד להדגשה. הראשון חבור, השני פרוד. • על פי דרכהשלה וכוחהשלה • כינוי המצטרף אל שם המכוון לציין "כל אחד ואחד" • לכל מחוז יש החוקיםשלו • כינוי המצטרף לשם מספר • בשנות השלושיםשלה • כינוי המצטרף לשם פרטי • היא ודנישלה
סיבות המביאות לשימוש בכינוי פרוד – המשך: • כינוי קניין המצטרף למילה שבמקורה לא הייתה שם עצם • אולי תפסיק עם ה"דווקא"שלך? • כינוי קניין לצירופים שהם מושגים מיוחדים • היא הציגה את האורים והתומיםשלה • כשהשם טעון שתי משמעויות, מצטרף הכינוי הפרוד למשמעות הנדירה או המיוחדת • האוצרשלהם נוטל שליש • כשהשם נאמר בלשון סגי נהור • השכנה ה"יפה"שלי! • כשהשם הוא ממקור לועזי • באמצעות הפסיכולוגיהשלה • כשהשם הוא נסמך בצירוף של סמיכות • בית הכנסת שלנו
כינוי חבור וכינוי פרוד בלשון הדיבור • כאשר סופר כותב ספר, נטייתו היא לכתוב את דברי הגיבורים כלשונם, כלומר בלי להתאים את הדברים לסגנון הכתיבה הרגיל. • כאשר סופרים מודרניים מתארים אנשים משוחחים, הכתיבה היא בדרך כלל בלשון הדיבור כפי שהיא נתפסת בעיני הסופרים. • נשים לב כי לשון הדיבור בעברית היא יותר אנליטית ופחות סינתטית והכינויים החבורים בה נחשבים למשלב גבוה יותר.
כינוי חבור וכינוי פרוד בלשון הדיבור - המשך • ממחקרים ועבודות שנעשו על לשון הגיבורים במספר ספרים ועל לשון הדיבור, ניכר שבלשון הדיבור יש העדפה ברורה של כינוי הקניין הפרוד, וככל שהדובר מעוט-השכלה כך גדל חלקם היחסי של כינויי הקניין הפרוד.
כינוי חבור וכינוי פרוד בלשון הדיבור - המשך • בעבודה אחרת שנעשתה, הוקלטו חמש שיחות קיבוץ שבהן היו 59 כינויים פרודים לעומת 96 כינויים חבורים (38% בלבד). ביחס לכמות החומר שנבדק יש כאן שימוש מועט בכינויי קניין בכלל (חבורים ופרודים כאחד). • מכאן התבררו שתי נקודות: • ככלשהדיבור פורמאלי יותר כן גדל בו יותר שיעור הכינוי החבור. • במשפטים שהובעו בהתרגשות עלה שיעור הכינויים הפרודים על הרגיל. מסקנות מעבודות אחרות שנעשו חיזקו את הקביעות האלו.
לוואי סומך • כשאין שינוי צורני בין צורת הנפרד של השם וצורת הנסמך שלו, יש לעתים קושי בקביעה אם צירוף של שני שמות יוצר סמיכות או צירוף אחר, כגון שם ולוואי-תואר. • נשים לב שאין התאמה של מין ומספר בין הנסמך לסומך, שכן סמיכות הוא צירוף של שני שמות עצם. לעתים, כשמרבים את הנסמך מרבים גם את הסומך (תלוי משמעות). • למשל, הצירוף "מנהל החברה" בלשון רבים יקרא בדרך כלל "מנהלי החברות". מכיוון שיש רק מנהל אחד, גם החברות מתרבות. לעומת זאת, אם מדובר על מנהלי אותה חברה לדורותיה, צורת הרבים תהיה "מנהלי החברה".
לוואי סומך • לדוגמה: • כלומר, ע"י שינוי המספר (או המין) של השם הראשון בצירוף, נוכל לקבוע אם הצירוף הוא סמיכות. כיסא-נוח כיסאות נוחים (צירוף שם ותוארו) כיסאות-נוח (צירוף סמיכות)
לוואי סומך – מיון הסמיכויות • בספרי התחביר ממיינים את הסמיכויות בדרך כלל במיון סמנטי, לפי המשמעות: • הוראת הסמיכות לציון המידה, המשקל והמרחק: • בקבוק יין – הנסמך משמש לציון המידה (כמות היין). לעומת זאת • שלושת המטרים – הסומך מציין את המרחק. • סמיכות לציון המקום שבו מצוי העצם: • מערות יריחו – המערות נמצאות ביריחו. לעומת זאת • רצועת החוף – הרצועה לא נמצאת בחוף. • הסומך מציין השלמה לתכונה: • נקי כפיים – בעל כפיים נקיות. לעומת זאת • גיבור ציד – אין הכוונה שהציד שלו גיבור...
לוואי סומך – משפט המקור לסמיכות • ניתן למיין סמיכויות ע"פ מבנה העומק שלהן. כלומר, ניתן לראות כי כל סמיכות נובעת מאיזה משפט מקור. • המשמעויות השונות של צירופי הסמיכות מתקבלות כתוצאה מגלגולים של משפטי מקור שונים זה מזה. • דרך דקדוקית למיון הסמיכויות היא למצוא מה הם משפטי המקור לסמיכויות • דוגמאות: • יפה תואר – התואר של הילד יפה. • גיבור ציד – גיבור בציד.
לוואי סומך – מניעת דו המשמעות כיצד? דרך א' • למדנו שלכל סמיכות יש משפט מקור. עכשיו ננסה להשתמש במשפט זה כדי לפתור כמה דו-משמעויות. מכיוון שהצורה שנאת הבריות היא דו משמעית, ראוי להשתמש בביטוי זה רק כשמשפט הרקע הוא הבריות שונאות את האדם. אם רוצים לבטא בסמיכות את משפט הרקע: האדם שונא את הבריות, יש לומר שנאה לבריות. שנאת הבריות הבריות שונאות את האדם האדם שונא את הבריות
לוואי סומך – מניעת דו המשמעות כיצד?דרך א' - המשך • עוד דוגמה היא: • כבר הודעתי לך שהכסף הועבר. • כבר הודעתי לך על העברת הכסף. לכאורה, ניתן לחשוב כי שני המשפטים זהים בתכנם, אבל האמת היא שלא. המשפט השני אינו קובע דווקא שהכסף הועבר, ואפשר לומר אותו גם אם רוצים לספר שבזמן העברת הכסף אירעה תקלה והוא לא הועבר. • כך גם ניתן לדון במשפט המקור הכנסת בחרה בנשיא, ולגלגל ממנו שתי צורות סמיכות: • בחירת הנשיא • בחירת הכנסת ובכל צורת סמיכות כזאת יש שוב דו-משמעות.
לוואי סומך – מניעת דו המשמעות כיצד?דרך א' - סיכום • דיברנו על צורות שונות לזיהוי לוואי סומך בדרך זו. • הבעיה היא, שהכללים הנעזרים בהטיות מיועדים לאנשים, דבר שהמחשב אינו יכול לבצע.
לוואי סומך – מניעת דו המשמעות כיצד? דרך ב' • בביטוי כגון עיבוד השדות לא תהיה בעיה של דו-משמעות, למרות שלכאורה מבחינה תחבירית בלבד, יכול ביטוי זה להיות גלגולם של שני מבנים תחביריים: • השדות עיבדו – כאן שדות נושא. • מישהו עיבד את השדות – כאן שדות מושא. עפ"י המשמעות רק המבנה השני אפשרי, שכן השדות אינם מעבדים. • באותו אופן ניתן להתייחס לביטוי אבנים שחקו מים. מבחינה תחבירית גם כאן המשפט יכול להיות גלגולם של שני מבנים תחביריים, אך ברור לנו מבחינת המשמעות שאי אפשר לשחוק מים.
לוואי סומך – מניעת דו המשמעות כיצד?דרך ב' - המשך • בביטוי הליכת הרופא יש פעולה של פועל עומד. • פועל עומד – פועל שאינו מצריך מושא. כך למשל "אני הולך" הוא משפט שלם ותקין דקדוקית, ולכן הפועל "הולך" הוא עומד. לעומת זאת, "אני רוצה" אינו משפט תקין, שכן "רוצה" מצריך מושא, למשל "אני רוצה את הספר". • לכן, עבור הביטוי הליכת הרופא משפט הרקע היה הרופא הלך. • מאחר שבמשפט הרקע היה רק שם אחד – אין מקום לדו משמעות. כלומר, אם שם הפעולה הוא של פועל עומד לא תיתכן דו-משמעות.
לוואי סומך – מניעת דו המשמעות כיצד?דרך ב' - המשך • בסמיכויות כגון גניבת הילד קיימות שתי דעות לגבי משפטי המקור: • לפי רוזן: • אם משפט הרקע היה: גנבו את הילד הרי הסמיכות המביעה את הטענה שבמשפט זה היא דווקא גניבת הילד. • אם משפט הרקע היה: הילד גנב, הרי צורת הסמיכות המתאימה לו היא הגניבה של הילד. • לפי פרץ: • כאשר משפט הרקע הוא:הילד גנב תהיה צורת הסמיכות גניבת הילד. • כאשר משפט הרקע הוא: גנבו את הילד, הרי הצורה תהיה הגניבה את הילד. • רוזן טוען שכאן חל פיצול משמעות בין סמיכות חבורה ובין סמיכות פרודה. • עצם האפשרות ששני מחברים יציעו טענו הפוכות - נוסף על שפע הדוגמות הסותרות את טענת פיצול המשמעות - מראה שפיצול משמעות זה איננו בנמצא (או לפחות שכמעט אינו בנמצא)
לוואי סומך – מניעת דו המשמעות כיצד?דרך ב' - המשך • במקרים רבים נפתרת דו-המשמעות של הסמיכות לפי ההקשר, ובייחוד ע"פ הוספת היסוד השלישי של משפט המקור שמשנים מיסודותיו נתגלגלה הסמיכות. • למשל במשפט: איש לא הבין את שנאת הבריות אליו ברור כי הבריות הוא הנושא במשפט המקור.
צירוף יחס • צירוף יחס - שם עצם שלפניו מילת יחס. • תפקידו העיקרי - לשמש השלמה לנשוא-פועל. • לפעמים צירוף יחס נלווה אל שם העצם שלפניו ויחד איתו הוא יוצר צירוף אנדוצנטרי שגרעינו הוא השם הזה. • במקרה כזה, תפקיד זה אינו ראשוני, אלא הוא תולדה של גלגול באחת משתי דרכים: • גלגול פועל לשם פעולה. • השמטת הפועל.
צירוף יחס - גלגול פועל לשם פעולה - המשך • ניתן לשים לב כי צירוף יחס כזה עשוי לפתור את בעיית דו-המשמעות של סמיכות שנסמכה הוא שם פעולה הנגזר מפועל יוצא המצריך את מילת היחס אחריו. • במשפט הכלב נשך את השועל, אפשר ליצור שתי סמיכויות, שדו-המשמעות של כל אחת מהן עשויה להיפתר ע"י הוספת צירוף יחס מתאים כלוואי: • נשיכת הכלב את השועל. • נשיכת השועל על ידי הכלב.
צירוף יחס – 'מן' כפתיחה ללוואי - המשך לוואי תיאור
לוואי שלפני הגרעין • לוואי הבא לפני הגרעין מסמן בדרך כלל את הכמות של הדבר המסומן בגרעין. ניתן לכנותו לוואי של כמות (או לוואי כמות) • זה לא תמיד נכון, למשל: אצטלה היא מעיןגלימה. • יש שלוואי זה בא כנסמך, כגון שלושת המלכים, חצי העם, ויש שהוא בא בצורת הנפרד, כגון: שלושה אנשים. • לא תמיד אפשר לקבוע בבטחון אם הלוואי הוא נסמך או נפרד, כגון: מטר חבל, כוס יין. • כדי לקבוע זאת יש צורך, לפעמים, לשנות את הלוואי לצורת ריבוי: שלושה מטרים חבל, ולא שלושה מטרי חבל, או להוסיף את הגרעין את ה' הידוע, כמו שראינו עבור לוואי שהוא סומך.
לוואי שלפני הגרעין - המשך • יש מספר קבוצות מילים השייכות לקטגוריה: • מספרים מונים – שלושה, עשר • מספרים חולקים – חצי, רבע, שמינית • מילים המציינות כמויות לא מוגדרות – הרבה, מעט, רוב, קצת. בנוסף שייכות לקטגוריה זו אותן המילים המסמנות חלק מיוחד מן הכלל: מבחר הדגים, עיקר דברייך. אחדות מהמילים יכולות לבוא גם אחרי הגרעין: אנשים הרבה. • מילה כגון מעין צריכה להיחשב כלוואי לפני הגרעין: היתה שם מעין התקהלות
