מגמות חדשות בעדויות מומחים

1. מגמות חדשות בעדויות מומחים הרצאת הנשיא א' גורן 19.5.08

2. רשימת הנושאים בהרצאה: א. מומחים רפואיים; ב. שיקול הדעת במינוי מומחים; ג. מומחים מטעם בעלי הדין; ד. מומחים מטעם בית המשפט; ה. מקרים מהפסיקה; ו. מומחים בבית המשפט המינהלי. תוספת: פרק א - מגמות חדשות באנגליה (דו"ח וולף) פרק ב - ראיות "מדעיות" המוצגות לפני בית המשפט בעדות מומחים פרק ג - מינוי מומחים בשיטה הקונטיננטלית

3. ראשי פרקים להרצאה למינוי מומחים רפואיים • המשותף לרופא ומשפטן - אמא יהודיה; • השיטה האדוורסארית; • שופט אינו יודע הכל ואסור לו לדעת הכל; • הדילמה – בסיס לשופטים – עגלת נכים שקם ממנה; • מקרה של תיק שעבר מירושלים לחיפה; • מי ממנה את המומחה הרפואי הרשם או השופט – ובאיזה שלב; • תובענה על רשלנות רפואית לעניין תינוק שנולד מפגר היה מה גרם; • מאגרי שמות מומחים לכל בית-משפט ולכל שופט ייפתר במיחשוב; • שופטים אינם אוהבים בתי חולים ורופאים אוהבים להתמנות; • אין לבזבז זמנם של המומחים; • אין לאשר הזמנת המומחים אם אין זמן ורצוי שישהו ב- stand by

4. שיקול הדעת במינוי מומחים (1) • עורכי דין שנותנים ייעוץ ללקוחותיהם, בוחרים לפעמים בית משפט מסוים מבחינת סמכות מקומית כדי להגיע לשופט שמתאים להם. או שמנסים לבחור את בית המשפט בעל הסמכות העניינית המתאימה או את סוג ההליך. למה הם עושים זאת? כדי שעניינם לא יתברר בפני שופט שאינו מתלהב כל-כך מטיעוניהם, או שעניינם כן יתברר בפני שופט שעשוי להבין את טיעוניהם המורכבים. כלומר, הביטוי know your judge, קיים ועומד. • כך גם הלקוחות בוחרים את פרקליטיהם ומניסיוני אני יכול לומר שבדרך כלל סוגים מסוימים של לקוחות מתאימים לסוג מסוים של פרקליטים.

5. שיקול הדעת במינוי מומחים (2) כך גם בנושא מומחים. מינוי מומחה או בחירת מומחה היא פעולה מאד משמעותית מבחינה משפטית, כמוה כבחירת בורר, או בחירת מושבעים בחו"ל. ישנם הליכים שבהם אין לבעלי הדין השפעה על מינוי המומחה. כמו במינוי מומחה על-ידי בית המשפט, על-פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, אולם גם באותו הליך נזקקים הצדדים למתקפות של פסילת מומחים או של מינוי מומחה נוסף באותו תחום מקצועי או מומחה נוסף בתחום מקצועי אחר. מרביתן של בקשת רשות ערעור שאנו דנים בהן לגבי החלטות בתי משפט השלום מתייחסות לנושא המומחים בדרך זו או אחרת. בעלי הדין מבינים כי קביעות המומחה חשובות הן עד מאד, אם בדרך של מומחים רפואיים הקובעים אחוזי נכות, ואם מומחה הנדסי הקובע תקני בניה, ואם שמאי מקרקעין הקובע גובה היטל השבחה.

6. שיקול הדעת במינוי מומחים (3) חשיבות מיוחדת היא לעניין בחירת מומחה להבדיל ממינוי מומחה. ישנם מקרים שהגשת חוות דעת של מומחה היא פרי יוזמת בעל הדין ולכן אותו בעל דין צריך לבחור לו מומחה מתאים בתמיכה לטיעוניו. ישנם מקרים שהתקנות מחייבות אותנו להגיש חוות דעת של מומחה כתנאי להמשך ההליך. אם מוגשת תביעה בה עותר התובע לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו שלא בתאונת דרכים, קובעת תקנה 129 כי חובה לצרף חוות דעת רפואית לתובענה שכזו, הן מטעם התביעה ואם מטעם ההגנה. במקרים אלה, קיימים מחנות עוינים של מומחים. אלה המתאימים להתגושש בזירת המשפט מטעם התביעה ומרבים בשיעור הנכות ואלה המתאימים להתגושש מטעם חברות ביטוח, והמקמצים במתן האחוזים.

7. שיקול הדעת במינוי מומחים (4) לפיכך, כדי שפרקליט יצליח בנושא בחירת מומחה או מינוי מומחה - עליו להיות מומחה בעצמו. עליו לבחור את המומחה בקפידה ולא לסמוך על המזל. לעולם אין להסכים או אין לבחור מומחה - אא"כ נתקלת בו בעבר או שאחרים שאתה סומך עליהם - המליצו עליו. עתה על-פי התיקון בתקנות, הוספה תקנה חדשה 134א - המחייבת אסמכתאות בחוות הדעת. כשאתה בוחר את המומחה - אל תסתפק בכך שהוא בעל ידע רב. הידע אינו מספיק - ישנם פארמטרים נוספים שעליך לקחת בחשבון.

8. שיקול הדעת במינוי מומחים (5) א. האם הוא מבין גם את הבעיה המשפטית הניצבת מולך? ב. האם הוא משתף אתך פעולה? ג. האם הוא מספיק תקיף כדי להגן על עמדתו ? ד. האם הוא סימפטי, ואינו מעצבן את השופט ? ה. האם הוא שוקל את דבריו ? ו. האם הוא חכם ? ז. האם הוא רהוט בדיבורו ? ח. האם הוא אמין – האם היית רוכש ממנו מכונית משומשת.

9. שיקול הדעת במינוי מומחים (6) מומחה כיועץ בחקירה של מומחה אחר מומחה שעושה בדיקות ומבחנים מומחה שעושה סקרים בגניבת עין הצורך במומחים - ביה"מ אינו מומחה בכל ואסור לו להיות מומחה פרויקט בטחוני מספנות ישראל שופט שמרבה במינוי מומחים מומחה שממלא טופס במקום חוות דעת דרך מינוי מומחים ומפרקים.

10. פרק א' מומחה מטעם בעל-דין

11. הנוסח הקודם של תקנה 129 חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין 129. רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין במועדים ובמספר עתקים כפי שנקבע לכך בתקנות סדרי הדין (עדות מומחים), התשט"ו-1954.

12. תקנות העדים (מומחים) 2. (א) חוות-דעת תוגש כראיה במשפט אזרחי לא יאוחר מעשרים יום לפני היום שנקבע לשמיעת הראיות. 3. (א) רצה בעל דין, שנמסרה לו חוות-דעת כאמור בתקנה 2, להגיש חוות-דעת אחרת כראיה במשפט באותו ענין - יגישנה לבית המשפט תוך עשרה ימים מהיום בו נמסרה לו חוות הדעת הראשונה. 4. רשאי בית המשפט להרשות סטיה מהוראות התקנות 2 ו- 3, אם הוא סבור שהדבר יועיל לעשיית משפט צדק.

13. מועדי הגשת חוות הדעת: הנוסח החדש של תקנה 129:

14. חוות דעת מומחה מטעם בעל דין בעניין שאינו רפואי(1) 129. (א) רצה בעל דין להביא עדות בענין שבמומחיות, שאינו ענין שברפואה, לביסוס טענה מטענותיו, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר מתשעים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת.

15. חוות דעת מומחה מטעם בעל דין בענין שאינו רפואי(המשך 2) (ב) רצה בעל דין, שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (א), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו ענין – יגישה לבית המשפט לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת; לא ניתנו הוראות בענין הגשת עדויות בדרך של תצהירי עדות ראשית ונקבע מועד לשמיעת ראיות – תוגש חוות הדעת לא יאוחר משלושים ימים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת. (

16. חוות דעת מומחה מטעם בעל דין בעניין שאינו רפואי(3) (ג) חוות דעת מומחה, זולת חוות הדעת לפי תקנות משנה (א) ו-(ב), לא יוגשו מטעם בעלי הדין, אלא באישור בית המשפט. (ד) הגיש בעל דין לבית המשפט חוות דעת בהתאם לתקנה זו, ימציא באותו מועד העתקים ממנה לכל שאר בעלי הדין. (ה) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מסמכותו של שופט בקדם משפט לפי תקנה 143.

17. פרק ב' • מומחה מטעם בית המשפט ומעמדו

18. פקודת הראיות סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שכותרתו "חוות דעת מומחה ותעודת רופא" מסמיך את בית המשפט לקבל כראיה חוות-דעת של מומחה. הסעיף קובע באילו מקרים ניתן לקבל חוות-דעת של מומחה, דהיינו: בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן - חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן - תעודת רופא). חקירה בעל-פה 26. (א) הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך. (ב) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.

19. מומחה מטעם בית המשפט (1) • מומחה מטעם בית המשפט • תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 • 130. (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט).

20. מומחה מטעם בית המשפט (2) (ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן – מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.

21. מומחה מטעם בית המשפט (3) (ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת: (1)לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין; (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה.

22. מומחה מטעם בית המשפט (4) (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו; הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת שלפניו.

23. מומחה מטעם בית המשפט (5) הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות דעת תק' (מס' 3) תשס"ה-2005 130א. ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או בתוך שבעה ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

24. פסיקה מקרים מהפסיקה

25. מומחה בקדם-משפט (6) בית המשפט רשאי למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בכל עת. אין מניעה למנות מומחה בשלב של קדם-משפט, ובדרך כלל אף רצוי לעשות כן. אין מניעה למנות מומחה בטרם המציאו הצדדים חוות-דעת מטעמם. ראוי שבית המשפט יגלה במהלך קדם המשפט מעורבות ויוזמה שמעצם טבעם כרוכים בבירור מוקדם של העמדות. מינוי מומחים הוא מן הסמכויות שבתקנה 143(3) לתקנות. תקנה 143(10) מורה כי בכוחו של שופט בקדם משפט להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה לפשט את הדיון או להקל עליו, כולל מינוי מומחה. בית המשפט אינו חייב להמתין ליוזמת הצדדים על מנת למנות מומחה מטעמו, והוא רשאי למנותו ביוזמתו, אם כי יש לקבל את תגובת בעלי הדין בטרם מינוי מומחה כאמור. רע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבנין נ' אלוני, פ"ד נא(2) 574. רע'א  2565/07 טלנית תעשיות סחר נדל"ן נ' נציגות הבית המשותף (25.3.07).

26. מומחה בכל עת (7) בית המשפט רשאי למנות מומחים מטעמו לעניין שבמחלוקת, אף לאחר הגשת הסיכומים. במיוחד - כאשר הראיות כולן נשמעו לפני שופט אחר. אך הגיוני היה שבית המשפט יבקש להסתייע במומחה מטעמו על מנת לפלס את דרכו בסבך חוות הדעת הנוגדות שהניחו בעלי הדין לפניו. ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא, פ"ד נו(2) 936.

27. אין חובה למנות (8) כשבאות לפני בית המשפט חוות-דעת של מומחים אשר יש בהן, על-פי מהימנותן וכוחן המשכנע, כדי לאפשר לבית המשפט לפלס את דרכו ולהגיע לממצאים ולמסקנות כנדרש להכרעת הדין, אין מוטלת עליו כל חובה למנות מומחה מטעמו, רק מכיוון שאין הוא מוכן לסמוך אף לא על אחת מחוות הדעת במלואה, והסתמכותו היא בחלקה על חוות הדעת האחת ובחלקה על חוות הדעת האחרת. ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית נ' הוועדה המקומית זמורה, פ"ד נ(5) 104, 107.

28. מומחה נוסף (9) בעניין זה, מינה בית המשפט בנוסף למומחה הראשון עוד זוג מומחים, משסבר כי יש לו צורך בחוות דעת של אנשי מקצוע מובהקים בתחום האיטום, ובא למסקנה כי המינוי נחוץ להכרעה ראויה ולקידום התיק, וזאת בלא שהמומחה הראשון נחקר. במקרה רגיל עדיף וראוי היה שההחלטה למנות מומחים נוספים תיעשה לאחר חקירת המומחה הראשון. אך בנסיבות בהן נמשך הדיון בתיק שנים אחדות, ואין מדובר בתיק רב היקף במיוחד, אין לבוא בטרוניה עם בית המשפט שביקש לזרז את ההליך. עם זאת, על כל צעדי בית המשפט באשר למומחים שמינה ולמגע עמם להיעשות בשקיפות בידיעת כל הצדדים. רע'א 2565/07 טלנית תעשיות סחר נדל"ן נ' נציגות הבית המשותף (25.3.07).

29. קביעת ערבות (10) כאשר יש צורך לקבוע את סכום הערבות באופן שלא ימנע את שחרורו בערבות של חשוד, וכאשר אותו חשוד טוען שאין ביכולתו להמציא את הערובה - ניתן לבדוק את יכולתו הכספית בכלים כדוגמת סדר הדין האזרחי. בעניין אחד נקבע, שבהתחשב בהיקף הנכסים שמדובר בהם ובמורכבותה של בדיקה כזו, יש הצדקה לכך שבית המשפט ישקול מינויו של חוקר-מומחה שיהיה רואה-חשבון או מנהל-חשבונות או כיוצא באלה, שיגיש לבית המשפט דין וחשבון בצירוף חוות-דעת בנושאים שפורטו ובכל נושא שבית המשפט יורה לבדוק אותו, בדומה להסדר שבתקנה 123 ובתקנה 130 לתקנות. בש"פ 9694/02 רביזדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 176.

30. הגדרת התפקיד (11) לפעמים, מתמנה אדם מטעם בית המשפט לתפקיד, שאינו מוגדר דיו. מתעורר אז ספק לעניין אופי התפקיד והיקפו. לעתים, קיים ספק אם המומחה מונה לתפקיד של בורר או של מעין-בורר או שמא מונה לתפקיד של חוקר-מומחה. לפיכך, מן הראוי לפרט בכתב המינוי הן את תוארו של המתמנה והן את היקף תפקידו, ובכך תימנע אי-הבהירות בנדון.

31. מומחה שנדרש בעבר (12) תקנה 126 קובעת הוראה ברורה מאליה והיא, שבית המשפט לא ימנה מומחה מטעמו, אם אותו מומחה נדרש בעבר לאותו עניין, בייעוץ שנתן לבעל-דין. עם זאת, כאשר שאלה זו שנויה במחלוקת (כלומר, אם אכן חיווה כבר המומחה את דעתו בעבור בעל-דין), ניתן לדחות את ההכרעה בה לשלב שבו ייחקר המומחה על חוות-דעתו. ע"א 279/65 בן זכרי נ' האן, פ"ד יט(3) 514, 518, ת"א (ב"ש) 141/65 אטיאס נ' "פז" בע"מ, פ"מ נ' 190, 192.

32. מומחים בבית המשפט לעניינים מינהליים

33. התקנות המינהליות תקנה 15(ה) לתקנות המינהליות קובעת: ראה בית המשפט שהדבר דרוש לשם הכרעה בעתירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות השמעת עד שאינו מצהיר בנושא ובהיקף שיקבע בית המשפט.

34. הפסיקה המינהלית כל עוד החלטת הרשות אינה חורגת ממתחם הסבירות, לא יתערב בית המשפט לעניינים מינהליים בהחלטה. כך בדרך כלל, וכך במיוחד כאשר הרשות המינהלית משתיתה את החלטתה על בסיסן של חוות דעת מקצועיות של גורמים מקצועיים. מקום שהרשות הפעילה מומחים מטעמה, לא ישים עצמו בית המשפט מומחה, וודאי שלא ימנה מומחה תחתיו, במטרה להכריע לגופה של מחלוקת מקצועית. זאת, אם לא נפל פסול מסוג הפגמים שיש בהם כדי לפסול החלטה מינהלית-מקצועית של הרשות. בר"מ 3186/03 מדינת ישראל נ' עין דור, פ"ד נח(4) 754.

35. דיוני ועדת מכרזים תפקיד המומחים הוא להעמיד לרשות חברי המועצה (הוועדה) כלים שיסייעו בידיהם לקבל את ההחלטה הנראית להם ראויה. חברי המועצה מחויבים אמנם לעיין בהמלצות המומחים ולהקשיב להם בכובד ראש ובפתיחות לב, אולם, בסופו של דבר, על חברי המועצה לקבל את ההכרעה על-פי הבנתם. בעיקר, כאשר מדובר בעניינים שבהם גם למי שאינו מומחה יש יכולת להבין את הדילמות ולקבל הכרעה מושכלת. עת"מ (ת"א) 1352/02 ערוץ המוסיקה נ' המועצה לשידורי כבלים, פמ"מ תשס"ב 913.

36. דיוני מוסד תכנון כשבוחנים את סבירותה של החלטה מינהלית, יש חשיבות גם לשאלה אם ההחלטה נשענת על חוות דעת של מומחים שבאו לפני הרשות המינהלית. כאשר הרשות המינהלית סומכת את דעתה על חוות דעתם של מומחים לדבר, אשר באו לפניה, יגבר היסוסו של בית המשפט להתערב בשיקול-דעתה של הרשות. עת"מ (חי') 563/02 החברה להגנת הטבע נ' ועדת המשנה לעררים, פמ"מ תשס"ג 337.

37. פרק ג' • מגמות חדשות באנגליה (דו"ח וולף)

38. סימן א' • דו"ח וולף: • העברת האוטונומיה בנושא המומחים מהצדדים לשופט

39. החסרונות במצב הקיים: • הוא מייקר את הוצאות המשפט; • מקשה על הגישה לערכאות של אלו אשר ידם אינה משגת לשכור מומחה בעל שם; • מאריך את ההתדיינות באופן מיותר; • מקצין את הפער בין עמדות הצדדים ואת ה"לוחמנות" ביניהם, בשל אתוס "שכירי החרב" שמומחי הצדדים כפויים לאמץ; • ולעיתים גם מרחיב את השאלות שבמחלוקת במקום לצמצם אותן ולפשטן.

40. השינויים שמציע הדו"ח הם: • א. הסמכות לזמן מומחים לעדות תהיה באופן בלעדי של בית המשפט, ולא של הצדדים. • ב. מומחה אחד בלבד: • ג. תפקידו של המומחה לעזור לבית המשפט ולא להיות מעין "פרקליט" לאחד הצדדים (המשך) :

41. שינויים (המשך): • ד. עדות מומחה תינתן בכתב, והמומחה לא יזומן להיחקר במשפטים קטנים: • ה. הידברות בין מומחי הצדדים לצורך מיקוד המחלוקת והשגת הסכמה או צמצום פלוגתאות, על-פי הנחיית בית המשפט: • ו. אין להגביל את עדות המומחה רק למומחים עם תעודות פורמליות: • ; • ז. סנקציות:

42. פרק ד': • ראיות "מדעיות" המוצגות לפני בית המשפט בעדויות מומחים

43. סימן א' - המצב בישראל א. על בית המשפט להשתכנע כי התיאוריה המדעית או הנחות היסוד שעל-פיהן נערכות הבדיקות מבוססות ומקובלות בעולם המדעי שלעניין; ב. עד מומחה יעיד כי הליכי הבדיקה שנערכה מקובלים על המקצועי המדעי שלעניין; ג. עד מומחה יעיד כי ערך את הבדיקה וכי הבדיקה בוצעה כראוי; ד. תובהר האפשרות שנעשתה טעות בבדיקה ובתוצאותיה. ע"פ 9724/02 מוראד אבו-חמאד נ' מדינת ישראל

44. כיום: • כיום לא נדרש שהתיאוריה תהא מקובלת על הקהיליה המדעית כולה

45. סימן ב' - המצב בארצות-הברית

46. Daubert v. Merrell Dow Pharmaceuticals, Inc., • האם הטכניקה המדעית העומדת ביסוד התיאוריה יכולה להיבחן, והאם היא כבר נבחנה הלכה למעשה? • האם התיאוריה או הטכניקה נחשפה לביקורת דקדקנית ("peer review") וזכתה לפרסום? • מהו שיעור הטעויות הידוע או הפוטנציאלי של התיאוריה או הטכניקה הנדונה, והאם קיימים סטנדרטים לבקרת אופן הפעלתה של הטכניקה? • היותה של התיאוריה נשענת על הכרה כוללת בקרב הקהיליה האקדמית תוסיף לערך הראייתי של העדות.

47. פרק ה': • מינוי מומחים בשיטה הקונטיננטלית