Download
1 / 17
190 likes | 440 Vues
גלקסיית שביל החלב כפי ש"צולמה" (תמונה זו הורכבה למעשה לפי נתונים שנאספו בעת מחקר) ע"י חללית Cosmic Background Explorer של נאס"א בשנת 1990. "שביל החלב" הוא למעשה 'משטח' ספירלי של כ-200 מיליארד כוכבים!. מערכת השמש
E N D
גלקסיית שביל החלב כפי ש"צולמה" (תמונה זו הורכבה למעשה לפי נתונים שנאספו בעת מחקר) ע"י חללית Cosmic Background Explorer של נאס"א בשנת 1990. "שביל החלב" הוא למעשה 'משטח' ספירלי של כ-200 מיליארד כוכבים!
מערכת השמש מערכת השמש מורכבת מכוכב אחד מרכזי (השמש), תשעה כוכבי לכת, ירחי כוכבי הלכת (לוויינים), מטאוריטים, אסטרואידים, כוכבי שביט והתווך הבין-כוכבי (Interplanetary Medium). כוכבי הלכת, הירחים וכו' נעים במסלול כמעט-מעגלי סביב השמש. מערכת השמש כולה נעה במסלול מעגלי סביב מרכז גלקסיית שביל החלב.
השמש כידוע, השמש היא הכוכב המרכזי והגדול ביותר במערכת שלנו. השמש יכולה להכיל בתוכה את כדור הארץ1.3 מיליון פעמים. אנרגיית השמש נוצרת עמוק בתוך הליבה שלה. הטמפרטורה (כ-15 מיליון מעלות צלזיוס) והלחץ (לחץ האוויר על כדה"א בגובה הים, פי 340 מיליארד) יוצרים תגובות גרעיניות. לאנרגיה שנוצרת בליבת השמש לוקח מיליון שנה להגיע למשטח שלה. בכל שנייה, 700 מיליון טונות של מימן מומרות ל"אפר" הליום, ותהליך שכזה משחרר 5 מיליון טונות של אנרגיה. לכן, ככל שהזמן חולף, השמש נעשית בהירה יותר. השמש היא כה עצומה שהיא מהווה 99.85% מכל החומר במערכת השמש, בעוד כוכבי הלכת מהווים רק 0.135% ממנו. התמונה מראה בצבעים לא ריאליסטיים את האור האולטרה-סגול שפולטים הגזים החמים שבשכבת האטמוספירה העליונה של השמש (הקורונה). התמונה צולמה ע"י רכב החלל TRACE של נאס"א.
כוכב חמה (מרקורי) – כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. פני השטח של הכוכב מזכירים מאוד את הירח של כדה"א, והם מכילים כמויות גדולות של הרים, מכתשים ואבק, כתוצאה מהתנגשויות תכופות במטאוריטים. השמש תיראה מהכוכב גדולה פי שתיים מהגודל בו היא נראית מכדה"א, אך שמי הכוכב שחורים תמיד, מכיוון שהוא כמעט חסר אטמוספרה לחלוטין. שני הכוכבים היחידים שניתן לראות בשמי חמה הם נוגה וכדור הארץ. הכוכב הוא אמנם בעל קרקע סלעית, אך בגלל קרבתו לשמש הטמפרטורה הממוצעת עליו היא 179 מעלות צלסיוס. נוגה (ונוס) – אסטרונומים נוהגים להתייחס לנוגה בתור כוכב ה"אחות" של כדור הארץ. שני הכוכבים נוצרו באותו הזמן, מתוך אותה נבולה (תפזורת גז ואבק בין-כוכבית) והם שווים בגודל, במסה, בצפיפות וכמובן גם בנפח. עם זאת, מבחינות רבות שני הכוכבים שונים מאוד. בנוגה אין אוקיינוסים והאטמוספירה הכבדה שלו מורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני, ללא אדי מים. הפחמן הדו חמצני יוצר עם קרני השמש המגיעות לכוכב אפקט חממה שגורם לטמפרטורת שטח של כ-482 מעלות צלסיוס.
כדור הארץ – כוכב הלכת היחיד שבו ידוע לנו על קיום חיים. הליבה המתכתית שלו, ביחד עם מהירות הסיבוב שלו, מעניקה לו שדה מגנטי מקיף שביחד עם האטמוספירה מגונן עלינו מרוב הקרינה המזיקה שמגיעה אלינו מהשמש. האטמוספירה מגינה עלינו גם ממטאורים – רובם נשרפים לפני שהם מגיעים אל הכוכב עצמו. פלוטו – כוכב הלכת היחיד שעוד לא נחקר על ידי רכב חלל מכדור הארץ, ולכן גם המסתורי שמכולם. במשך מרבית הסיבוב שלו פלוטו הוא אמנם כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש, אך בשל הסיבוב האליפטי הקיצוני שלו, במשך 20 מתוך 249 שנות ההקפה שלו הוא למעשה נמצא קרוב יותר מאשר נפטון לשמש. הפעם האחרונה בה הצטלבו מסלולי הסיבוב של נפטון ופלוטו היתה ב-21 בינואר של שנת 1979, והפעם הבאה תהיה בספטמבר של שנת 2226. זהו כוכב הלכת האחרון שהתגלה עד עכשיו (בשנת 1930), ותגליתו נעשתה ע"י חקר גרמי השמיים בסביבתו. מאדים (מארס) – לפני ההתפתחויות בחקר החלל נחשב מאדים לכוכב שהסיכויים להימצאות חיים עליו גדולים. השערות אלו הופרכו במרוצת השנים. תגליות כימיות שהתגלו על הכוכב עצמו משאירות את האופציה שבעבר הרחוק התקיימו חיים על הכוכב, אך מדענים מאמינים שהתנאים על מאדים בימינו מונעים היווצרות חיים עליו. האדמה יבשה והכוכב רווי בקרינה אולטרה-סגולה. בשנה שעברה נשלחו לכוכב שני כלי רכב חדשים במטרה למצוא עדויות למים שאולי התקיימו פעם על הכוכב. כלי רכב אלו הם Spirit ו-Opportunity.
The Jovian Planets (כוכבים דמויי צדק) צדק, שבתאי, אוראנוס, נפטון כוכבים אלו ידועים בתור הכוכבים דמויי כוכב צדק בשל גודלם העצום ביחס לכדור הארץ. כוכבים אלו ידועים גם בשם "ענקי הגז", אם כי הליבות של חלקם הן מוצקות. צדק (יופיטר) – כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש (יותר מאלף פעמים גודל כדור הארץ) ובעל זווית הסטייה הנמוכה ביותר (3 מעלות). האטמוספירה של הכוכב עמוקה מאוד, והיא אולי מהווה את הכוכב כולו (עיקרון דומה לזה של השמש). במעמקי הכוכב הלחץ האטמוספרי כה גדול שאטומי המימן מתפרקים מהאלקטרונים שבהם ונשארים מורכבים מפרוטונים בלבד. כך נוצר מצב בו המימן שבכוכב הוא מתכתי. נפטון – כוכב לכת בעל צבע חיצוני כחול (כתוצאה מגז המתאן שאופף אותו). על נפטון ניתן לראות "כתם אפור גדול" (בגודל קרוב לזה של כדור הארץ), שהוא למעשה ריכוז ענני סופה גדול ותמידי באטמוספירת הכוכב. הרוחות על נפטון הן החזקות ביותר מבין כל כוכבי הלכת, וליד "הכתם האפור הגדול" הן נושבות במהירות של 2000 קמ"ש.
אוראנוס – כוכב לכת בעל זווית סטייה של 98 מעלות, כלומר, הוא מסתובב סביב עצמו כמעט בניצב לכיוון התנועה שלו סביב השמש. לפי תאוריות מסוימות זוהי תוצאה של התנגשות עם גוף דמוי-פלנטה בשלבים המוקדמים בהיסטוריה של מערכת השמש. הצבע הכחול-ירוק של הכוכב נובע משכבת גז המתאן (השכבה העליונה באטמוספירה של הכוכב) שסופג אור אדום. למעשה, שיכבה זו מהווה מעין "מסנן" צבע. שבתאי (סאטורן) – שבתאי מפורסם בזכות טבעותיו המרהיבות. כלפי חוץ הן נראות כטבעת אחת, אך אלו הן למעשה 7 טבעות שונות, שמתוכן 3 נראות בבירור. הטבעות מורכבות ממגוון חומרים שמקיפים את הכוכב, החל מאבק מיקרוסקופי ועד סלעי ענק. קטביו של הכוכב הם שטוחים, כתוצאה ממהירות הסיבוב הגבוהה שלו (יממה על שבתאי נמשכת 10 שעות ארץ ו-39 דקות). שבתאי הוא כוכב הלכת היחיד שצפיפותו נמוכה מזו של מים, ואם היה ניתן להקים על כדור הארץ מאגר מים גדול מספיק על מנת שיכיל את שבתאי, הוא היה צף בו!
התווך הבין-כוכבי בחלל שבין הכוכבים השונים במערכת השמש אמנם שורר ריק, אך אין זה אומר ששורר בו "לא-כלום". "התווך הבין-כוכבי" מכיל מגוון צורות אנרגיה, ולפחות שני סוגי חומרים: אבק בין-כוכבי וגז בין-כוכבי. האבק הבין-כוכבי מורכב מחלקיקים מיקרוסקופיים אך מוצקים. הגז הבין-כוכבי הוא למעשה זרימה מתמשכת של גז וחלקיקים טעונים הזורמים מהשמש, מה שידוע גם בשם "רוח סולרית". מהירות הרוח הסולרית יכולה להימדד באמצעות כלי רכב חלליים, ויש לה השפעה ניכרת על שובלי כוכבי שביט, ועל כלי הרכב החלליים עצמם. בקרבת מסלול כדה"א, מהירות הרוח הסולרית היא 400 קמ"ש. הרוח הסולרית יוצרת גם שדה מגנטי בין-כוכבי משל עצמה, אך השדה המגנטי הראשי והמורגש ביותר ברחבי מערכת השמש הוא זה הנוצר ע"י השמש עצמה.
כוכב חמה, מרקורי כמעט כמעט חסר אטמוספירה, זרוע מכתשי פגיעה, משלים הקפת שמש פעם ב- 88 יום (ארציים). זמן הסיבוב סביב הציר 59 ימים (איטי). הפרשי הטמפרטורות: מ- 430 מעלות (קרוב לשמש, חסר אטמוספירה, סיבוב איטי) למינוס 180 (למרות הקירבה לשמש!!). מופעים של מרקורי • ליבת ברזל מותך, חסר ירחים. מַעבר ("ליקוי") של מרקורי על פני השמש
נוגה = וֶנוס • מקיף את השמש כל 225 ימים • קוטר 95 אחוז מכדה"א • המאסה 81 אחוז ממאסת כדה"א • צפיפות יחסית 5.2 גר' לסמ"ק – בינתיים "תאום" של כדה"א • זמן הסיבוב סביב הציר – 243 יממות ארץ! • טמפ' ממוצעת פני השטח – 462 מעלות!! – אפקט החממה • לחץ אטמוספירי 92 אטמ', גז עיקרי פחמן דו חמצני (97 אחוז) – אפקט החממה • העצם הבולט ביותר בשמי הלילה, למעט הירח • מכוסה תמיד בעננים
נוגה... • תמיד קרובה למדי לשמש (לא נראית בחצות לילה!) • כוכב בוקר ("איילת השחר") וכוכב ערב • יש לה מופעים (פאזות) – כוכב לכת פנימי
גרם השמיים הבולט ביותר בשמי הלילה פרט לירח פלנטה פנימית עם מופעים מַעבר של נוגה
עוד על מאדים, הפלנטה "הכי ארצית"מלבד כדה"א • מקיף את השמש אחת ל- 687 ימי ארץ • רדיוס בערך 53 אחוז מזה של כדה"א • מאסה 11 אחוז ממאסת כדה"א • צפיפות יחסית 3.9 גר' לסמ"ק • מהירות בריחה 5 ק"מ לשנייה • סיבוב סביב הציר 24.6 שעות • טמפ' ממוצעת של פני השטח: מינוס 46 מעלות! • אטמוספירה דלילה מאד – בערך אלפית • קטבים, עונות שנה, ערוצים, "תעלות", "אנשי מאדים", מים קפואים, חיים? "הארצת" מאדים?
