Download
1 / 25
250 likes | 399 Vues
ארץ ישראל מחורבן הבית השני עד מרד בר כוכבא. בין השנים 70 לסה"נ ל-135 לסה"נ כתב וערך: ד"ר מרטין ססלר מרכז השתלמויות בית יציב אוניברסיטה בן גוריון בנגב. חורבן בית המקדש השני בט ' באב 70. בית המקדש הראשון חרב בט' באב 586 לפה"ס. בית המקדש היה מרכז דתי,
E N D
ארץ ישראל מחורבן הבית השני עד מרד בר כוכבא בין השנים 70 לסה"נ ל-135 לסה"נ כתב וערך: ד"ר מרטין ססלר מרכז השתלמויות בית יציב אוניברסיטה בן גוריון בנגב
חורבן בית המקדש השני בט' באב 70 • בית המקדש הראשון חרב בט' באב 586 לפה"ס. בית המקדש היה מרכז דתי, פולחני, לאומי, וכלכלי של עם ישראל בארץ ובתפוצות. כל יום הקריבו בו קרבנות לכפר על עוונות עם ישראל.
שינוי סדרי הממשל הרומי • יהודה שלאחר המרד שבה והייתה לפרובינקיה של הקיסר הרומי. • הלגיון העשירי הוסיף לשבת בירושלים. • בסיס הקבע שלו היה בשלושת המגדלים שנותרו בעיר - היפיקוס, מרים ופצאל, ומחנה הקבע שלו היה ב"קולוניה" (היום מוצא) שבמבואות ירושלים. • התבטלה האוטונומיה המשפטית של היהודים, והם הפכו להיות נתינים זרים, משוללי זכויות חוקיות. • מס מיוחד הוטל על היהודים שהיה בגובה הסכום אותו שילמו היהודים בעת שהמקדש היה קיים. • נוסף על מס זה, הטילו הרומאים על היהודים מס צבאי בפי חז"ל – ארנונה. • הוטל על היהודים גם מס אנגריה עבודות שרות.
שינוי סדרי החיים של היהודים בארץ ישראל • התחסלה ההנהגה המסורתית - מעמד הכוהנים, הצדוקים והאצילים. • חורבן המקדש סימל את חיסול המוקד הפוליטי, הכלכלי והחברתי, • החלה לצמוח הנהגה חדשה של חכמים. הפרושים – חז"ל הופכים למנהיגות על החברה היהודית. • יהודים רבים נמכרו לעבדות, מטעים נעקרו, שדות נשרפו ורבה הייתה הנטישה מאזור הקרבות. • אדמות המורדים הופקעו. רובם הועברו לרכוש "העם והסנאט הרומי"
חיי עם ישראל ללא בית מקדש • רבן יוחנן בן זכאי הקים ביבנה בית-דין ובית מדרש אשר תפס בהדרגה את מקומה של הסנהדרין בירושלים בזמנה. • את העבודה בבית המקדש החליפו התפילות • את ירושלים החליפה במידה מסוימת העיר יבנה. • ביבנה פעל היורש הנשיאותי בפועל של בית גמליאל.
רבי יוחנן בן זכאי • פתחו הארון ועמד לפניו. אמר לו: אתה הוא רבן יוחנן בן זכאי? שאל: מה אתן לך. אמר לו: איני מבקש ממך אלא יבנה שאלך ואשנה בה לתלמידי ואקבע בה תפלה ואעשה בה כל מצות. אמר לו: לך וכל מה שאתה רוצה לעשות עשה. • אמר לו: רצונך שאומר לפניך דבר אחד. אמר לו: אמור. אמר לו: הרי את עומד במלכות. [א"ל] מנין אתה יודע. אמר לו: כך מסור לנו, שאין בית המקדש נמסר ביד הדיוט, אלא ביד מלך... אמרו: לא היה יום אחד, ..עד שבא אליו דיופלא מעירו שמת קיסר ונמנו עליו לעמוד במלכות.אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ד: • בשנים 66-73 התנגד רבן יוחנן בן זכאי לקנאים. • הוא צפה שאסון גדול וחורבן מרחפים על ירושלים והמקדש, • לכן החליט, עוד בעת המצור, לעשות מעשה ולהקים מרכז אחר, במקום המרכז המדיני והדתי בירושלים שנהרס. • האגדה מספרת: • אמר להם: בני, עמדו והוציאוני מכאן. עשו לי ארון ואישן בתוכו. רבי אליעזר אחז בראשו רבי יהושע אחז ברגליו והיו מוליכין אותו עד שקיעת החמה עד שהגיעו אצל שערי ירושלים. אמרו להם השוערים מי הוא זה. אמרו להן: מת הוא וכי אין אתם יודעין שאין מלינים את המת בירושלים. אמרו להן: אם מת הוא הוציאוהו. והוציאוהו והיו מוליכין אותו (עד שקיעת החמה) עד שהגיעו אצל אספסיינוס.
מתקנות רבן יוחנן בן זכאי • בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש, ושיהא יום הנף כולו אסור. • משנה ראש השנה ד,ג • יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעים אבל לא במדינה. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהותוקעין בכל מקום שיש בו בית דין. אמר רבי אלעזר:[ לא התקין רבן יוחנן בן זכאי אלא ביבנה בלבד. אמרו לו: אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין. • משנה ראש השנה ד,א
הנשיאות • בשנת 96 עלה לכס הקיסרות הרומאית נֶרְוָה, ויחסו ליהודים היה רך יותר מזה של קודמיו, כיוון שלא היה ממשפחת טיטוס. לאחר שקיבל את הנשיאות, הלך רבן גמליאל לנציב הרומי בסוריה כדי לקבל ממנו אישור רשמי. • קברו של רבן גמליאל ביבנה • נשיא הסנהדרין, רבן שמעון בן גמליאל הראשון, השתתף במרד הגדול. • הוא הוצא להורג יחד עם רבים מחכמי הדור. • הרומאים שללו את הנשיאות ממשפחת רבן גמליאל ולכן הנשיאות עברה לידי רבן יוחנן בן זכאי לתקופה מסוימת. • וכאשר התְנאים אפשרו זאת הוא פרש והעביר את הנשיאות לרבן גמליאל השני, בנו של רבן שמעון בן גמליאל.
מנהיגות רבן גמליאל דיבנה • רבי יהושע מחלל את יום הכיפורים לפי חשבונו • באו שניים ואמרו ראינוהו [את הירח החדש] בזמנו, ובליל עיבורו [למחרת] לא נראה. וקבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן הרכינס: עדי שקר הן: היאך מעידים על האשה שילדה, ולמחר כרסה בין שיניה. אמר לו רבי יהושע: רואה אני את דבריך. • שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך. • בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס. אמר לו: אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו. שנאמר (שמות כ"ד) "ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל". ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמד שכל שלושה ושלושה שעמדו בית דין על ישראל, הרי הוא כבית דינו של משה. • נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה, אצל רבן גמליאל, ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו. אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי: רבי בחכמה, ותלמידי שקבלת דברי. משנה ראש השנה פרק ב,ח-ט • רבן גמליאל היה נשיא תקיף ביותר, שהטיל את מרותו אף על תנאים חשובים כרבי יהושע ואף על רבי אליעזר בן הורקנוס. • רבן גמליאל היה מעורב מאוד בחיי המעשה של העם: הוא תיקן תקנות חשובות בהלכה, • כגון קביעת סדר תפילת "שמונה עשרה", • תיקון אמירת "הגדה של פסח" במקום הקרבת קרבן פסח, שבטלה עם חורבן הבית, • התקנת סדרי הלוויית המת, ועוד.
רקע וסיבות למרד בר-כוכבא • ברור שהיהודים חשבו שהמלך מתכוון לחדש את עבודת ה' בירושלים. • הם דרשו את דברי ישעיה הנביא וגרסו: "מהרו בוניך מהורסיך ומחריביך ממך יצאו". • אלה שציפו אז לבניין הבית על ידי מלכות אדום חשבו אפוא, שבוני בית המקדש יהיו דווקא מאלה שהרסו אותו. • דוד פלוסר, מחניים נ"ט תשכ"א • הסיבה הבלתי-אמצעית למרד היתה, אהבתו של אדריאנוס לבנייה • המלך רצה להקים במקום ירושלים עיר שתשא את שמו. • ראשית, אסר המלך על המילה בכל ארצות מלכותו והפעם לא הוציא מאיסור זה את היהודים.
כגודל הציפייה, גודל האכזבה • דיו קסיוס, ההיסטריון הרומי כותב: • "ובירושלים הקים אדריאנוס עיר חדשה במקום זו שחרבה, וקרא לה איליה קפיטולינה. • אף הוא בנה במקום היכל אלהים מקדש אחר ליופיטר. • מעשה זה הביא לידי מלחמה גדולה וממושכת, שכן נורא היה הדבר בעיני היהודים, שנכרים ישבו בעירם, ומקדשיגויםיווסדו בתוכה
ההכנות למרד בר-כוכבא • הממצא הארכאיולוגי מאשר את תיאור דיו קסיוס. • דיו קסיוס מוסר: • ואולם כל זמן ששהה אדריאונס במצרים ולאחר מכן בסוריא, שקטו היהודים, מלבד מה שפגמו בכלי המלחמה שהוטל עליהם להתקינם לצורכי החיילים, כדי שיפסלו בבדיקה וישארו בידם לשימושם הם. • ברם, לאחר שהפליג אדריאנוס, מרדו בגלוי, והואיל ולא העזו להסתכן במערכה גלוייה עם הרומיים, • לפיכך תפסו את מקומות הכושר וביצרום במנהרות ובחומות, כדי שישמשו להם בתי-מנוס לשעת-הכרח וכדי שיוכלו להתחבר אלו עם אלו במעברות שמתחת לפני הקרקע ולא יצטרכו להיזקק לדרכים שעל פני האדמה, ואף יהא להם (במחבואיהם- מנהרותיהם)אויר ואור • קסיוס דיו, תולדות הרומאים, סט: 11-12
בר כוכבא [בן כוזיבה] – מנהיג המרד • אוסביוס כותב: • באותם הימים הנהיג את חיל היהודים אדם אחד ושמו בר-כוכבא, פירושו כוכב, איש רצחן וליסטים, שעלתה בידו מכל מקום לגנוב את דעתם [של היהודים] ... שיאמינו בו בתוקף מופת בכינוי הנ"ל, שירד אליהם ככוכב מן השמים ולגאלם. • בתלמוד הירושלמי קוראים: • תני רבי שמעון בר יוחי: עקיבא רבי היה דורש – "דרך כוכב מיעקב" דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבא כשהיה רואה בן כוזבה היה אומר: זהו המלך המשיח. אמר לו רבי יוחנן בן תורתא: עקיבא, יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן דוד לא יבוא! – • י ירושלמי, תענית, ד'-ה'
לא בר-כוכבא, אלא בן [בר] כוסבא [כוס[י]בה] • איגרות בר-כוכבא שנמצאו במדבר יהודה: • משמעון בר כוסבאלאנשי עין גדי למסבלא ליהונתן בר בעין שלום בטוב אתם יושביןאוכליןושותין מנכסי בית ישראל ולא דואגין לאחיכם לכל דבר. • משמעון בן כוסבהליהושע בן גלגולה שלום. מעיד אני עלי את השמים - - -שאני נותן ת'כבלים ברגליכם כמו שעסיתי לבן עפלול.
זהו המלך המשיח • מטבע כסף משנת ג' למלחמת בר-כוכבא.הכתובות מכריזות על מטרות המלחמה:"גאולת ישראל" ו"חרות ירושלים". • בתלמוד הירושלמי קוראים: • תני רבי שמעון בר יוחי: עקיבא רבי היה דורש – "דרך כוכב מיעקב" דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבא כשהיה רואה בן כוזבה היה אומר: זהו המלך המשיח. אמר לו רבי יוחנן בן תורתא: עקיבא, יעלו עשבים בלחייך, ועדיין בן דוד לא יבוא! – • ירושלמי, תענית, ד'-ה'
מלחמת רומא במורדי בר-כוכבא • התלמוד מאשר את דברי ההיסטוריון הרומי: • נכנסו שמונים אלף קרני מלחמה לכרך ביתר והיו הורגים בה אנשים ונשים וטף, עד שיצא דמם מן הפתחים ומן הסבכות ומן הצינורותו • יורשלמי, מס' תענית, פרק ד' • דיו קסיוס ממשיך את תיאור המלחמה: • מלאחר שיהודה כולה נתמרדה, והיהודים שבכל העולם כולו רגשו אף הם ונתחברו עמהם וגרמו פורענויות הרבה לרומיים, אם בסתר ואם בגלוי, ולא עוד אלא שאף רבים מן הנכרים סייעו אותם מאהבת הבצע, וכל העולם כולו כביכול רעש וגעש. • אותה שעה שילח עליהם אדריאנוס את בחירי מצביאיו, ראשון שבהם יוליוססיבירוס, שנשלח על היהודים מבריטניה, מקום ששימש נציב במדינה. • הלה נרתע מלהאבק עם האויב במלחמה פנים-בפנים לאחר שראה את המונם הרב ואת חמת-יאושם, • אלא תופס היה מהם, יחידים יחידים, • בידי חייליו הרבים וקציניו, וכלאם וסגר עליהם במצודות ובכך מנע מהם מזונות. בדרך זו עלתה בידו קימעאקימעא ובהסתכנות מועטת לקפחם, להצמיתם ולהכחידם. קסיוס דיו, תולדות הרומאים, סט: 11-12
כישלון המרד • דיו קסיוס כותב על הניצחון הרומי: • חמישים מצודות ממיטב מבצריהם של היהודים נהרסו בידי הרומיים, וחמש מאות שמונים וחמישה כפרים מן החשובים ביותר חרבו בידיהם. • כמעט כל ארץ יהודה נשמה, דבר שנרמז להם מלפני המלחמה. • מצבת שלמה, שנידון אצלם אחד המקומות המקודשים, נפל מאליו. וזאבים וצבועים הרבה פרצו לתוך עריהם. • רם, אף מן רומיים נפלו חללים הרבה במלחמה זו. ולפיכך נמנע אדריאנוס באגרתו אל הסינט מלכתוב אותה פתיחה רגילה: "אם שלום לכם ולבניהם, מוטב, לי ולצבאותי שלום".
נפילת ביתר • אבסביוס, אב הכנסיה מקיסריה, כותב: • לאחר שגברה המלחמה, בשנה ה-18 לשלטון הדריאנוס, ניתנה ביתר במצור. הייתה זו עיירה בצורה מאוד, סמוכה לירושלים. משארך המצור מבחוץ, הלכו המורדים ונספו ברעב ובצמא. • במס' יבמות י"ד, ח' אני קוראים: • "מעשה בששים בני אדם שירדו לכרכום (= דייק) ביתר, ולא עלה (= חזר) אחד מהם, ובא מעשה לפני חכמים והשיאו נשותיהם".
תוצאות המרד: איליה קפיטולינה • אוסביוס: • וכך, לאחר ששיכלה העיר את העם היהודי, ותושביה הקדמונים ניספו כולם, היא יושבה על ידי זרים. העיר הרומית, אשר הוקמה לאחר מכן, נקראה בשם אחר; היא הפכה לאיליה, לכבודו של הקיסר השולט" – • אוסביוס, היסטוריה כנסייתית, ד: ו;
תוצאות המרד:חיסול היישוב ביהודה • בתי כנסת ביזנטיים ביהודה: • מצדה, יריחו, נערן, שילה, ירושלים, שעלבים • מעון העתיקה, עזה, בית גוברין, חרבת מדרס, רימון, חרבת שקף, אשקלון. • סוסיא העתיקה, עין גדי, מעון שביהודה, אשתמוע, חרבת יתיר, חרבת ענים. • דיו קסיוסכותב על הניצחון הרומי: • חמישים מצודות ממיטב מבצריהם של היהודים נהרסו בידי הרומיים, וחמש מאות שמונים וחמישה כפרים מן החשובים ביותר חרבו בידיהם. • כמעט כל ארץ יהודה נשמה, דבר שנרמז להם מלפני המלחמה.
פרובינקיהיודיאה הופכת לפרובינקיה פלשתינה
גזירות השמד של הדריינוס • אנחנו קוראים במדרש: • "...'לאוהבי ולשומרי מצוותי'. אלו ישראל שהם יושבים בארץ ישראל ונותנין נפשם על המצוות. • מה לך יוצא ליהרג? על שמלתי את בני. • מה לך יוצא לישרף? על שקראתי בתורה. • מה לך יוצא ליצלב? על שאכלתי המצה. • מה לך לוקה מאפרגל [שוט]? על שנטלתי את הלולב..." • מכילתא דרבי ישמעאל מסכתאדבחדש פ"ו, עמ' 227 במהד' הורוביץ-רבין • בעקבות כשלון המרד נאסרו ברית המילה, לימוד תורה ברבים, וקיום בתי המדרש ללימוד תלמידים, סמיכת זקנים שהייתה הרשאה להורות הלכה ולשפוט, קיום בתי דין, דבר שהיו לו השלכות חשובות לגבי ענייני המשפחה, התכנסות בבתי כנסת, קריאת התורה ומגילת אסתר, אמירת קריאת שמע, תליית מזוזה, תרומות ומעשרות, שמירת שבת וטבילה, אכילת מצה, בניית סוכה, נטילת לולב, הדלקת נרות חנוכה, דיני שמיטה, תקיעה בשופר, הנחת תפילין ולבישת ציצית. ליהודים נאסרה הכניסה לירושלים שהייתה משוש נפשם, והפכה להיות עיר נוכריה ואלילית בשם 'איליה קפיטולינה'.
עשרת הרוגי מלכות • במדרש [ ילינעק "בתי המדרש, ב' ] כתוב: • פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה ומצא כתוב: "וגונב איש ומכרו מות יומתו (שמות ב"א מ"ז), שלח אחר רבן שמעון בן גמליאל וחבריו ואמר להם: מי שגנב איש מבני ישראל והלך ומכרו מה דינו? אמרו לו: חייב מיתה. אמר להם: אם כן אתם חייבים מיתה; קבלו על עצמכם דין שמים בשביל יוסף שמכרוהו אחיו וכו', נתן להם זמן שלושה ימים ונתקבצו הללו הרוגי מלכות: רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול ור' עקיבא בן יוסף ור' יאודה בן בבא ור' חנינא בן תרדיון ור' ישבב הסופר ור' אלעזר (נ"א יודא) בן דמאור' חנינא בן חכינאיור' חוצפית המתורגמן ור' אלעזר בן שמועונהרגו על שמכרו השבטים את יוסף. • עשרה הרוגי מלכות - עשרה חכמים שמסרו נפשם על קדוש השם והומתו באכזריות בזמן גזירות השמד, רובם בימי טורנוסרופוס, בידי אדרינוס. במסורה קדומה זו יש נוסחאות שונות במדרשים הרבה. נראה משמות התנאים הקדושים האלה שלא היו בזמן אחד, והמסורה קבצתם יחד כדי לעורר ההתלהבות. מחבר הקינה "אלה אזכרה ונפשי עלי אשפכה" שאומרים בקינות בתשעה באב ובסליחות ביום הכפורים, הלך בעקבות המסופר באיכה רבה (פ"ב, על הפסוק "בלע ה' ולא חמל").
