מערכות בגוף האדם

1. מערכות בגוף האדם מה קורה בגופנו בעת :

2. מה קורה בגופנו בעת : מערכת העיכול מספקת מזון לתאי השריר מערכת העצמות מופעלת ע"י מערכת השרירים מערכת הנשימה מואצת לקלוט יותר חמצן ולפלוט עודף פד"ח מערכת השרירים התכווצות השרירים דורשת אנרגיה לפרוק המזון נקלט חמצן נפלט פד"ח נפלט חום בתאים מערכת ההובלה קצב לב מואץ להזרים יותר חמצן מהראות ולפלוט עודף פד"ח מתאי השריר לראות העור הזעה והסמקה לפלוט את עודף החום המוח – מערכת העצבים מגיבה לגירויים ומפעילה את המערכות השונות

3. ריצה ריאות פעולת שרירים קצב נשימה מוגבר קצב לב מוגבר הזעה סומק חמצן דם אנרגיה עור מזון 2CO חום המוח

5. התא כמרכז הפעילות פחמן דו חמצני אל הריאות חמצן ממערכת הנשימה אנרגיה הפקת אנרגיה מחומרי המזון במיטוכונדריה מים אל מערכת הנשימה מזון ממערכת העיכול ביצורים חיים- נשימה ותזונה הם תהליכים הקשורים בהפקת אנרגיה יצורים חיים מפיקים אנרגיה לפעילותם בעזרת חמצן הנקלט מן האויר ומחומרי המזון הנקלטים בתאים.בתהליך נפלטים פחמן דו חמצני ומים.

6. מערכת ההובלה - מחזור הדם

7. מערכת הדם כוללת את הלב וצינורות הדם. מערכת דם סגורה- (אצל חולייתנים) הדם זורם ברשת צינורות סגורה וחוזר אל הלב מבלי לצאת מכלי הדם. מערכת דם פתוחה- (אצל חסרי חוליות) הדם המוזרם מהלב זורם בצורה חופשית בין הרקמות והאיברים. איזו מערכת יעילה יותר מערכת דם פתוחה או סגורה? מערכת הולכת הדם

8. מבנה מערכת הדם • כלי הדם – עורקים, וורידים, נימים. עורקים – כלי דם היוצאים מן הלב. צורך: עמידה בלחץ חזק. מבנה - שלוש שכבות של תאים. התאמות מבנה לתפקוד:1. דפנות עבות וחזקות. 2. גמישות המאפשרת התכווצות והתרחבות כלי הדם.

9. ורידים • תפקיד- החזרת דם מהגוף אל הלב. • מבנה- שלוש שכבות, אמצעית דקה. • התאמה- בוורידים הגדולים מסתמים חד כיוונים, המכוונים זרימה • לכיוון הלב. עורק וריד

10. נימים • תפקיד- העברת דם מהעורקים לוורידים. • דרכם נעשים חילופי חומרים וגזים בין הדם לתאים. • מבנה הנימים – שיכבה אחת של תאים, קוטר- 8-5 מיקרון, אורך 1 מ"מ. • התאמה – לחילוף גזים יעיל: • 1. בנימים זרימה איטית של הדם. • 2. דופן דקה. • 3. שטח פנים גדול יחסית לנפח. • הידעת? • באדם- 1 ממ"ר 2000 נימים. סה"כ 6300 מ"ר.

11. כלי הדם עורק עורקיק ורידון רשת הנימים וריד

12. איזה כלי דם בתמונה?

13. 1. מערכת הובלה סגורה המובילה חומרים לתאים נימת הדם - מעבר חומרים בין הדם לבין תאי הגוף (מודל הצינור הדולף)

14. כיצד מובלים חומרים לתאים במערכת הובלה סגורה? תאי הגוף פחמן דו-חמצני חמצן מזון פסולת נוזל בין-תאי דם בתוך נימת הדם מן העורק אל הוריד נימת הדם - מעבר חומרים בין הדם לבין תאי הגוף (מודל הצינור הדולף) נימת דם

15. הלב • הלב – איבר המשמש כמשאבת לחץ להזרמת הדם. • משקל- כ- 300 ג"ר . (אדם מבוגר). • מיקום – במרכז החזה עם נטייה שמאלה. • אספקת דם- עורקים כליליים.

16. מבנה הלב אבי העורקים וריד חלול עליון עורק הריאה וריד הריאה עליה ימנית עליה שמאלית שסתום כיסים שסתום מפרשים שסתום מפרשים חדר ימני חדרשמאלי וריד חלול תחתון

17. מבנה הלב • הלב מורכב משני חלקים המופרדים ע"י מחיצה. • כל חלק פועל כמשאבה נפרדת, אך באופן רציף עם השניה. • בכל חלק יש עלייה וחדר. • בלב- ארבעה מסתמים חד כיווניים, שניים בכל חלק.

18. כלי הדם בלב • לעלייה הימנית נכנסים שני ורידיים חלולים מהגוף. (דם עשיר ב-CO2 ). • מהחדר הימני יוצא עורק הריאה לריאות.(דם עשיר ב- (CO2 • לעלייה השמאלית נכנסים ארבעת ורידי הריאה. ( דם עשיר ב- O2 ). • מהחדר השמאלי יוצא עורק- אבי העורקים. (דם עשיר ב-O2).

19. מחזורי הדם • מחזור גדול: חדר שמאלי גוף עלייה ימנית • מחזור קטן: עלייה שמאלית ריאות חדר ימני

20. מחלות לב • הידעת? סתימה הנגרמת ע"י קריש דם באחד מסעיפי העורקים הכליליים גורמת לאוטם שריר הלב. • הסתיידות העורקים הכליליים , גורמת לתעוקת חזה. עורקים כליליים

21. המשך מחלות לב • טרשת העורקים • מצב שבו פנים כלי הדם נחסם בהדרגה על-ידי משקעים המפריעים לזרימת בדם. המשקעים הם בעיקר שומניים. • כלי הדם מאבדים מהאלסטיות שלהם. • מצב זה מהווה סכנה ללב. זרימת הדם מופרעת ולכן הלב צריך להגביר את תפוקתו, דבר היוצר עומס גדול מהרגיל על שריר הלב.

22. סתימת עורק ע"י קריש דם

23. עורק סתום

24. צינטור

25. התפתחות מבנה הלב • דגים- עלייה אחת וחדר אחד. • דו חיים- שתי עליות וחדר אחד. • עופות ויונקים- שתי עליות ושני חדרים.

26. פעולת הלב • פעימת לב- היא תוצאת שאיבת הדם מהורידים אל הלב, והזרמתו אל העורקים. • בכל פעימה ניתן להבחין ב- 3 שלבים: 1. התכווצות העליות. 2. התכווצות החדרים. (הקול הראשון) 3. הפסקת פעולת הלב. (הקול השני) • הידעת? במנוחה כ- 70 פעימות בדקה, במאמץ 120 פעימות בדקה.

27. סיכום- מהלך פעימת לב אחת השלימו את הטבלה : שסתומי הכיסים (בין חדר לעורק) סגורים/ פתוחים שסתומי המפרשים (בין עלייה לחדר) סגורים/ פתוחים אל: הדם זורם מ: שלב הפעימה הרפיה התכווצות העליות התכווצות החדרים שימו לב: על אף שהלב הוא איבר אחד, למעשה פועלות בתוכו בו- בזמן שתי משאבות: משאבה אחת המזרימה דם לכיוון כל הגוף , ומשאבה שנייה המזרימה דם אל הריאות.

28. שסתומי הכיסים (בין חדר לעורק) סגורים/ פתוחים שסתומי המפרשים (בין עלייה לחדר) סגורים/ פתוחים אל: הדם זורם מ: שלב הפעימה סגורים סגורים העליות מהורידים הרפיה סגורים פתוחים לחדרים מהעליות התכווצות העליות פתוחים סגורים לעורקים מהחדרים התכווצות החדרים סיכום מהלך פעימת לב אחת

29. קולות הלב • קולות הלב אילו הקולות הנשמעים בעת פעימת לב. • הקולות נגרמים ע"י סגירת השסתומים. • הקול הראשון- סגירת שסתומי העליות. • הקול השני – סגירת שסתומי העורקים, קול זה חזק יותר, ואליו מקשיב הרופא. הידעת? "אוושת לב" – נגרמת בגלל ערבול קל בזרימת הדם המלווה את תנועת השסתומים. פגם באחד המסתמים יגרום לרשרושים חזקים יותר, מצב זה מצריך טיפול.

30. וויסות התכווצות שריר הלב • הידעת? לב שנותק מעצביו ממשיך את פעולתו. בדגים ודו חיים ממשיך לפעום גם לאחר שהוצא מהגוף. • הסיבה: בלב ישנם שני קוצבי לב המווסתים את פעולתו. 1. קוצב הלב העיקרי- קשר הגת, מצוי בחלקה העליון של העלייה הימנית, סמוך לכניסת וריד חלול עליון. 2. קשר עליות חדרים- נמצא במחיצה בין שני צדי הלב, בצומת בין העליות לחדרים. • הידעת? הפרעות בקצב הלב ניתנות היום לפתרון בעזרת השתלת קוצב לב מלאכותי.

31. תפוקת הלב • תפוקת לב- זהו נפח הדם היוצא מחדר בדקה. • נפח הפעימה – זוהי כמות הדם המוזרמת בכל פעימה מחדר. • במצב מנוחה – כ- 60-70 סמ"ק. נפח כל חדר כ- 180 סמ"ק. • תפוקת לב (סמ"ק/ לדקה) = נפח הפעימה (סמ"ק) x מס' פעימות בדקה. • הידעת? • במצב מנוחה תפוקת הלב, 4,200 סמ"ק= 60x 70. • תפוקת הלב יכולה להשתנות ע"י שינוי נפח הפעימה או מספר הפעימות בדקה.

32. וויסות תפוקת הלב • מנגנוני וויסות תפוקת הלב: 1. שינויים בריכוזי חמצן ופחמן דו חמצני בדם: העברת מסר על-ידי תאים הרגישים לשינויי פחמן דו חמצני בעורק הצוואר למוח. 2. מערכת העצבים המרכזית- מערכת עצבים אוטונומית- בלתי רצונית: א. הגברת תפוקת הלב- ממוח השדרה. (סימפטטית). ב. האטת תפוקת הלב – מגזע המוח. (פרהסימפטטית)

33. המשך וויסות תפוקת הלב • 3. מערכת הורמונלית- לדוגמא: הורמון אדרנלין משפיע על הגברת תפוקת הלב ע"י עלייה בנפח הפעימה ובמספר פעימות בדקה. הידעת? ההבדל בין שתי המערכות הוא בזמן התגובה- מהירה בהשפעת העצבים, איטית הורמונלית. ובמשך התגובה- קצרה עצבית, ארוכה הורמונלית.

34. חלוקת הדם לרקמות הגוף כמות דם סמ"ק/לדקה

35. מחזור הדם • זרימת הדם בגוף מתאפשרת הודות למפל לחצים: מלחץ גבוה ) בחדר השמאלי( ללחץ נמוך (בעליה הימנית). • לחץ הדם תלוי ב: • נפח הפעימה . • התנגדות כלי הדם לזרימה. • כמות הדם הנמצאת בכלי הדם.

36. הירידה בלחץ הדם • נגרמת בעיקרה - • עקב החיכוך של הדם בדפנות העורקיקים והנימים בגלל שטחם הגדול. • הידעת? • שטח חתך הרוחב הכולל של הנימים הוא כ- 4500 סמ"ר, ואילו בעורקים כ- 5 סמ"ר.

37. מהירות זרימת הדם • מהירות זרימת הדם הולכת ויורדת בגלל: • 1. עלייה בשטח החתך הכללי של כלי הדם. • 2. ההתנגדות של העורקיקים והנימים לזרימת הדם - התנגדות היקפית. • הידעת? • מהירות הזרימה בעורק היא- 50 ס"מ לשניה. • מהירות הזרימה בנים היא 0.5 מ"מ לשניה.

38. לחץ דם עורקי • העורקים מסייעים לזרימת דם מהירה ורצופה בגלל גמישותם הרבה. • גורמים המשפיעים על לחץ הדם העורקי: • התנגדות היקפית תפוקת הלב קצב הלב, נפח הפעימה אדרנלין, מערכת עצבית, קוטר העורקיקים צמיגות הדם מערכת עצבים, תוצרי חילוף החומרים

39. מדידת לחץ דם • במדידת לחץ דם נמדד: • לחץ סיסטולי- הלחץ הנוצר בעת התכווצות החדרים כ- 120 מ"מ כספית. • לחץ דיאסטולי – הלחץ הנוצר בעת הרפיית החדרים כ- 80 מ"מ כספית. • הידעת? • דופק נוצר – בגלל התנגשות הדם באבי העורקים.

40. ההחזר הוורידי • זרימת הדם בוורידים מושפעת מ: • 1. לחץ הדם העורקי. • 2. התכווצות שרירי השלד הלוחצים על הוורידים ודוחפים את הדם כלפי מעלה בעזרת השסתומים החד כיווניים. • 3. לחץ נמוך בבית החזה בקרבת העלייה הימנית. • 4. כוח השאיבה המופעל ע"י התכווצות העלייה והחדר הימניים.

41. מערכת הלימפה • מערכת זרימה חד כיוונית, הפרושה במקביל לכלי הדם, ומצטרפת לדם בסמוך לעלייה הימנית. • תכולה – הלימפה נוצרת מניקוז הנוזל הבין תאי, מכילה: מים – 94%, חלבון- 4%, מומסים נוספים- מינרלים, סוכרים, שומנים. מבין תאי הדם נמצאים רק לימפוציטים הנוצרים בקשרי הלימפה. • מבנה- מכילה נימי לימפה וצינורות, נימי הלימפה אטומים בצד אחד. • תפקידה – החזרת מים וחלבונים למערכת הדם, מלחמה כנגד זיהומים, העברת השומנים ממערכת העיכול תוך כדי פירוק סופי למערכת הדם.