מִשְׁלֵי קרילוב

1. מִשְׁלֵי קרילוב Erin O’Leary brown מַרְאוֹת – עיצוב ובנית מצגות שרית שץ מעבר שקופית בלחיצה

2. הכלב והסוס בֵּין כֶּלֶב לְבֵין סוּס פָּרַץ וִכּוּחַ רַב: מִי מִשְּׁנֵיהֶם עָדִיף בְּמֶשֶׁק בְּעָלָיו? "רְאוּ" לוֹעֵג נַּבְחָן " רְאוּ אָדוֹן רַם עֵרֶךְ! לֹא אֶצְטַעֵר אַף צַעַר קַל אִם תְּגֹרַשׁ מִכָּאן בִּכְלָל. עִנְיָן גָּדוֹל - לַחְרֹשׁ אוֹ לְדַהְרֵר בַּדֶּרֶךְ! חָרִישׁ וְהוֹבָלָה - זוֹ גְּבוּרָתְךָ כֻּלָּהּ! לְמַה צָלַחְתָּ עוֹד מִיּוֹם שֶׁהִכַּרְנוּךָ? וְאִלּוּ אָנֹכִי - אַף רֶגַע לֹא אַנוּחָה: בַּיוֹם, בְּכַר מִרְעֶה, הַצֹּאן אֲנִי שׁוֹמֵר וּבַלֵּילוֹת - אֶת הֶחָצֵר". "נָכוֹן" עָנָה הַסּוּס, " אֱמֶת אַתָּה אוֹמֵר: כָּל זֹאת, חֲלִילָהּ, לֹא הִכְחַשְׁתִּי. אַךְ, יְדִידִי, לוּלֵא חָרַשְׁתִּי - עַל מַה הָיִיתָ כָּאן שׁוֹמֵר?" כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950

3. הקוף והמשקפיים עַל קוֹף לְעֵת זִקְנָה קָפְצָה חֻלְשַׁת עֵינַיִם; אַךְ הוּא שָׁמַע מִן הַבְּרִיּוֹת, כִּי אֵין זוֹ תַּקָּלָה הֲרַת פֻּרְעָנֻיּוֹת: יֵשׁ לְהַשִּׂיג רַק מִשְׁקָפַיִם. הִשִּׂיג מֵהֶם הַקּוֹף תְּרֵיסָר אוֹ תְּרֵיסָרַיִם; וְהוּא עוֹשֶׂה בְּכָל כּוֹחוֹ בַּמִּשְׁקָפַיִם כֹּה וָכֹה: הִנֵּה עַל קְצֵה זְנָבוֹ בְּטוּר אוֹתָם יָנִיחַ, הֵנָּה אוֹתָם יָלק, הִנֵּה אוֹתָם יָרִיחַ... אוּלָם - אֲבוֹי! הַכֹּל לַשָּׁוְא: אֵין כָּל בְּרָכָה בְּמִשְׁקָפָיו. הַסַּבְלָנוּת שֶׁלּוֹ פָּקְעָה אָז. "לַעֲזָאזֵל!" - קָרָא בְּכַעַס: רַק הַהֶדְיוֹט יִשְׁמַע בְּדָיוֹת, שֶׁמְּסַפְּרִים לוֹ הַבְּרִיּוֹת. הַמִּשְׁקָפַיִם - אַךְ מִרְמָה זוּ!" וְהוּא הִשְׁלִיךְ אֶת מִשְׁקָפָיו בְּכוֹחַ כֹּה עָצוּם וָרָב שֶׁרְסִיסִים סָבִיב נִתָזוּ. כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950

4. ברבור, סרטן וזאב המים בַּרְבּוּר, סַרְטָן וּזְאֵב הַמַּיִם חָבְרוּ לִמְשֹׁךְ עֶגְלַת-מִטְעָן. טוֹרְחִים, מוֹשְׁכִים הֵם כָּל הַזְּמַן, כְּבָר הָרִתְמָה כִּמְעַט פּוֹקַעַת - וּמַשָּׂאָם לֹא זָז אַף צָעַד. אֵין הַמַּשָּׂא כָּל-כָּךְ מַכְבִּיד - אַךְ הַבַּרְבּוּר מוֹשֵׁךְ שָׁמַּיְמָה, זְאֵב הַמַּיִם אָץ הַמַּיְמָה, וְהַסַּרְטָן - אֲחוֹרַנִּית. לֹא לִי לָדוּן, בְּמִי אַשְׁמָה זֹאת - אַךְ הַמִּטְעָן מִשָּׁם לֹא זָז עוֹד. כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950

5. השועל והענבים שׁוּעָל רָעֵב נִכְנַס לְכֶרֶם הָעֵנָב. שָׁם, לְמַרְאֵה הַפְּרִי, מַמָּשׁ קָרְנוּ עֵינָיו. אָכֵן, חֶמְדָה מֵאֵין כָּמוֹהָ! כֹּל עֲנָבָה לְאוֹר הַיוֹם תַבְהִיק – תַּבְרִיק כְּיַהֲלוֹם. רַק זוֹ צָרָה צְרוּרָה: תָּלוּי הַפְּרִי גָבֹהַּ. רָץ הַשׁוּעָל סְחוֹר - סְחוֹר לְאֶשְכּוֹלוֹת -הַחֵן, קָרוֹב הַפְּרִי – וְנַחַת אַיִן: קָרוֹב לָעַיִן – רָחוֹק מִשֵׁן. שָׁעָה תְּמִימָה בִּזְבֵּז בַּכֶּרֶם, הַמִּסְכֵּן. סוֹף – סוֹף, בְּלֵב דַּוָּי, הָלַךְ מִשָׁם, מֵחֹסֶר כֹּל סִכּוּיֵי "כִּיבּוּד" – וּבְרוֹגֶז רַב קָרָא: " אָמְנָם, מַרְאֵה הַפְּרִי לֹא רַע, אַךְ בֶּאֱמֶת עוֹדֶנּוּ בֹּסֶר. אוֹי לְאוֹכֵל אוֹתוֹ עֵנָב: מִיָּד תִּקְהֶינָה כָּל שִׁנָּיו!" כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950

6. בת-העורב והשועל כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950 אֵי-שָׁם לְבַת עוֹרֵב נִקְרָה חֲרִיץ גְּבִינָה. מִיָּד יָשְׁבָה בְּנַחַת רוּחַ עַל הַצַּמֶּרֶת שֶׁל אַשּׁוּחַ- וּכְבָר אָמְרָה, בְּאֵין מַחְרִיד, לִסְעֹד לִבָּה בְּפַת שַׁחֲרִית, אַךְ נִתְעַכְּבָה קִמְעָה, וְהַגְּבִינָה בְּפִיהָ. לַאֲסוֹנָהּ, שׁוּעָל בְּקִרְבָתָהּ הוֹפִיעַ. רֵיחָהּ שֶׁל הַגְּבִינָה עָצַר אוֹתוֹ פִּתְאוֹם. הֵרִיחַ הַנּוֹכֵל- וְיֹאמֶר גַּם לִטְעֹם. לָעֵץ, עַל קְצוֹת רַגְלָיו, קַרֵב הוּא צַעַד-צַעַד, מְנַעֲנֵעַ בַּזָּנָב, נוֹשֵׂא לְמַעְלָה אֶת עֵינָיו וּבְקוֹל עָרֵב, גּוֹנֵב הַדַּעַת, אוֹמֵר:" בַּת חֶמֶד, מַה יָפָה אַתְּ! אַךְ זֶה חַרְטוֹם! אַךְ זֶה צַוָּאר! לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר! וְאֵיזֶה נוֹי נוֹצוֹת! וְאֵיזֶה בְּרַק עֵינַיִם! וְגַם קוֹלֵךְ, וַדַּאי - כְּקוֹל מַלְאַךְ שָׁמַיִם! אַל תִּתְבַּיְּשִׁי, בַּת-חֵן! זַמְּרִי, אֲנִי אוֹמֵר, אִם כְּמִדַּת יָפְיֵךְ תֵּיטִיבִי גַּם זַמֵּר - הוֹי, מִי יִשְׁוֶה וּמִי יִדְמֶה לָךְ, הֲרֵי תִּהְיִי הָעוֹף הַמֶּלֶךְ!" כָּאן חָשָׁה הַצִּפּוֹר סְחַרְחֹרֶת מַרְנִינָה. גַּל גִּיל שָׁטַף לִבָּה וְשָׂם מַחֲנָק בַּזֶּפֶק- וּלְקוֹל הַמַּחְמָאוֹת, שֶׁלֹּא עוֹרֵר בָּהּ סֶפֵק, צָרְחָה הַזַּמָרִית בִּמְלוֹא עָצְמַת גְּרוֹנָהּ. בְּרֶגַע זֶה נָשְׁרָה מִפִּיהָ הַגְּבִינָה, וְהָרַמַּאי עֲרוּם הַמּוֹחַ תְּפָסָה- וּסְלִיק עִם הַמַּלְקוֹחַ.

7. הילק והנמלה כָּל הַקַּיִץ שָׁר וָרָן יֶלֶק דֶּלֵּג הָרַקְדָן; וּפִתְאוֹם פָּנָה לוֹ עֹרֶף תּוֹר הַגִּיל- וּבָא הַחֹרֶף. נוֹי שָׂדוֹת נִמְחָה וּפָג. נִגְמְרוּ יְמֵי הַחַג, כַּאֲשֶׁר כָּל עֵץ וָשִׂיחַ גַּג וָאוֹכֵל לוֹ הִבְטִיחַ. תּוֹר הַקֹּר וְהַמְּצוּקָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא עִם שֶׁלֶג. כְּבָר לֹא שָׁר יוֹתֵר הַיֶּלֶק, כִּי הַבֶּטֶן הָרֵיקָה - בָּרִנָּה לָהּ אֵין כָּל חֵלֶק. בְּצָרָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה הוּא זוֹחֵל אֶל נְּמָלָה: "רַחֲמִי עָלַי וּתְנִי לִי מַחֲסֵה עַד הָאָבִיב! חַמְּמִי וְהַאֲכִילִי עַד חֲזֹר יְמֵי הַזִּיו" " זֶה מוּזָר לִי, דּוֹד חָבִיב! אֵיךְ קָפַץ עָלֶיךָ עֹנִי? הֶעָמַלְתָּ, דּוֹד, כָּמוֹנִי? "הוֹי ,בַּת חֶמֶד , מָה עִמָּךְ? כְּלוּם הָיָה לִי פְּנַאי לְכָךְ? עַל דִּשְׁאֵנוּ, רַךְ כַּצֶמֶר, לֹא פָּסַק מִשְׂחָק וַזֶמֶר . אֵיךְ יָכֹלְתִּי לַעֲבֹד?" "וְאִם כֵּן ..." - "הֲרֵי אָמַרְתִּי: כָּל יְמֵי הַקַּיִץ שַׁרְתִּי." "שָׁרְתָּ דּוֹד? יָפֶה מְאֹד! צֵא עַתָּה אֵפוֹא לִרְקֹוד." כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950

8. הכלבים והשיירה שְׁנֵי יְדִידִים הָלְכוּ בָּרְחוֹב עִם חֲשֵׁכָה וְגִלְגְּלוּ בֵּינָם שִׂיחָה. לְפֶתַע, בְּעָבְרָם, הִתְחִיל לִנְבֹּחַ כֶּלֶב וְאַחֲרָיושֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, וְעוֹד וְעוֹד; בִּן רֶגַע נִתְאַסְּפוּ מִכָּל הַחֲצֵרוֹת כַּחֲמִשִּׁים כְּלָבִים- וְהֵם נָבְחוּ כְּאֶלֶף. אֶחָד מִשְּׁנֵי הַחֲבֵרִים רָצָה כְּבָר אֶבֶן לְהָרִים "הַנַּח!", אָמַר רֵעוֹ, " מַה יְּדִידִי רָצִיתָ? הֵן נְבִיחַת כְּלָבִים לִמְנֹעַ לֹא תּוּכַל! אוֹתָם בָּאֶבֶן רַק תַּקְנִיטָה. נֵלֵךְ קָדִימָה - וַחֲסַל!" וּבֶאֱמֶת: הַזּוּג הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בְּשֶׁקֶט וְהַנְּבִיחָה הֵחֵלָּה מִשְׁתַּתֶּקֶת עַד שֶׁסּוֹף סוֹף חָדְלָה בִּכְלָל. כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950

9. הצפרדע והשור חָרָה לָהּ לַשַּׁטְיָה: בְּמַאֲמָץ נִמְרָץ, הִכְפִּילָה אֶת טָרְחָהּ, הֵזִיעָה וְהֵזִיעָה ... לְגֹדֶל שׁוֹר הִיא לֹא הִגִּיעָה, אַךְ הִתְפַּקְּעָה מִמַּאֲמָץ. בִּרְאוֹת צְפַרְדֵּעַ שׁוֹר, חָשְׁקָה גַּם הִיא עַצְמָהּ אֵלָיו לְהִשְׁתַּוּוֹת בְּגֹדֶל וְעָצְמָהּ: קִנְאָה דָּבְקָה בָּהּ כְּסַפַּחַת מִיַּד הִתְחִילָה מִתְנַפַּחַת.... - "הַבִּיטִי יַקִּירָה" - אָמְרָה לַחֲבֵרָה: "אֵיךְ הַדָּבָר נִרְאֶה לָעַיִן הַכְּבָר הִגַּעְתִּי לְגָדְלוֹ?" "עוֹד לֹא חֲבִיבָתִי, עוֹד לֹא" - "וְאֵיךְ עַכְשָׁו?" - "רָחוֹק עֲדַיִן !" - - "הִתְבּוֹנְנִי אֵפוֹא כָּעֵת, אֵיךְ אֶתְמַתַּח וְאֶתְפַּשֵּׁט! וּבְכֵן?" - "כְּאֶפֶס וּכְאָיִן !" כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950

10. השר מוֹשֵׁל קַדְמוֹן אֶחָד הִגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי עוֹלַם אֱמֶת. בִּלְשׁוֹן אָדָם פְּשׁוּטָה: הוּא מֵת. בְּבֵית הַדִּין שֶׁבָּרָקִיעַ מִיָּד נֶחְקַר כַּהֲלָכָה: "מֵאַיִן בָּאתָ? מַה שִּׁמְךָ?" - "הָיִיתִי בְּפָרָס אֲחַשְׁדַּרְפַּן הַמֶּלֶךְ, אַךְ מֵהֱיוֹתִי חַלָּשׁ וְלֹא כָּל כָּךְ בָּרִיא, לֹא בְּעַצְמִי נִהַלְתִּי אֶת הַפֶּלֶךְ - הִנַּחְתִּי זֹאת לְמַזְכִּירִי". - "וּמַה בְּעַצְמְךָ עָשִׂיתָ שָׁם?" - "אָכַלְתִּי, שָׁתִיתִי וְיָשַׁנְתִּי וְטִיַּלְתִּי, וְרַק חָתַמְתִּי מִדֵּי יוֹם מַה שֶּׁעוֹזְרִי הִגִּישׁ לַחֲתֹּם". - "אִם כֵּן" נִשְׁמַע הַצַּו: "קָחוּהוּ חִישׁ גַּן עֶדְנָהּ!" - "מַה? אֵי הַצֶּדֶק כָּאן? הַגַּד נָא!" קָרָא דַּיָּן לִנְשִׂיא הַדִּין. - "אֲחִי" - הֵשִׁיב הַלָּז: "חֲשֹׁב נָא וְתָבִין, וְכִי אֵינְךָ רוֹאֶה? טִפֵּשׁ הוּא הַמָּנוֹחַ. תָּאֵר לְךָ, מַה סּוֹף הָיָה יָכוֹל לִצְמֹחַ, לוּ הַמּוֹשֵׁל חָסַר הַמּוֹחַ הָיָה עוֹסֵק בְּעִנְיָנִים שֶׁל אֶזְרָחָיו הַמִּסְכֵּנִים? הֲרֵי גָּלִיל שָׁלֵם מַחְזִיר הָיָה לַתֹּהוּ, עַל כֵּן לִפְרָס מֵאֵין כָּמוֹהוּ רָאוּי הַשַּׂר הַמְּצֻיָּן - כִּי לֹא עָסַק בְּשׁוּם עִנְיָן".

11. האילת והנזיר אַיֶלֶת אֻמְלָלָה, אֲשֶׁר שִׁכְּלָה בָּנֶיהָ בְעוֹד חֲלֵב-הָאֵם תּוֹסֵס בַּעֲטִינֶיהָ, מָצְאָה גוּרֵי זְאֵב, שֶׁנִּתְיַתְּמוּ מֵאֵם - וַתְּאַסְּפֵם וַתְּנִיקֵם: יְתֹם הַפְּעוּטִים עוֹרֵר בָּהּ רֶגֶשׁ צַעַר, רָאָה אֶת הַדָּבָר נָזִיר, הַגָּר בַּיַּעַר וַיִּשְׁתּוֹמֵם לַמַּחֲזֶה. "חַסְרַת בִּינָה!" - אָמַר - "אֶת מִי, אֶת מִי תֵּנִיקִי? כְּלוּם תְּצַפִּי לִגְמוּל מִזֶּרַע-רֶשַׁע זֶה? אוֹתָם גּוּרִים, שֶׁתַּעֲנִיקִי לָהֶם עַכְשָו אַהֲבָתֵךְ - אוּלַי סוֹפָם לִשְׁפּוֹךְ דָּמֵךְ". - "אוּלַי" - הֵשִׁיבָה הָאַיֶלֶת - "שׁוּם שְׁאֵלוֹת אֵינִי שׁוֹאֶלֶת; אֵינִי שׁוֹקֶלֶת: בִּי פּוֹעֵם רַק רֶגֶשׁ רַחֲמֵי-הָאֵם. עַל-כֵּן אֲנִי שְׂמֵחָה לִהְיוֹת הַמְפַרְנֶסֶת - וַחֲלָבִי, אוֹבֵד לָרִיק, עָלַי יָעִיק אִם לֹא אֵינִיק". איור: נחום גוטמן כֵּן טוּב-לִבּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק: אֵין הוּא תּוֹבֵעַ גְּמוּל לַחֶסֶד. וְשֶׁפַע טוּב לִבּוֹ יִכְבַּד אִם לֹא חִלְּקוֹ עִם הַזּוּלַת. כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950

12. שתי חביות בְּלֵב הָעִיר בִּרְחוֹב הָאֲרָיוֹת, הִתְגַּלְגְּלוּ יַחְדָּו שְׁתֵּי חָבִיּוֹת. אַחַת כְּבֵדָה, מְלֵאָה יַיִן, שְׁנִיָּה - רֵיקָה, וּכְלוּם בָּהּ אַיִן. הָרִאשׁוֹנָה - הִיא מִתְנַהֶלֶת אַט, לְאַט, לְלֹא שׁוּם רַעַשׁ גָּעַשׁ. . . הַס מֻחְלָט. וְאִלּוּ הַשְּׁנִיָּה קוֹפֶצֶת בְּשָׁאוֹן כְּאִלּוּ נִתְקְפָה בְּשִׁגָּעוֹן. הִיא מְרִימָה אָבָק עַד הַשָּׁמַיִם וּמְקִימָה טִרְטוּר מַחְרִישׁ אָזְנַיִם. כֵּן, שְׁתַּיִם חָבִיּוֹת נָעוֹת בְּיַחַד: אַחַת בְּנַחַת. וְהָאַחֶרֶת - פָּחַד! אַךְ בֵּין הֶחָבִיּוֹת הַשְּׁתַּיִם, יְדִידַי - קַיָּם הֶבְדֵּל נוֹסָף, גָּדוֹל בְּלִי דַּי. כִּי הַתּוֹעֶלֶת הַבְּדוּקָה וְהַמֻּבְהֶקֶת הִיא בֶּחָבִית שֶׁתִּתְקַדֵּם בְּשֶׁקֶט. וְאִלּוּ הָרֵיקָה, אֲשֶׁר תִּרְעַשׁ בַּדֶּרֶךְ קוֹלָהּ הָרָם חֲסַר כָּל עֵרֶךְ. מַה מְּרַמֵּז הַפַּעַם הַמָּשָׁל? דָּבָר יָדוּעַ. . .לְמָשָׁל: זֶה שֶׁמַּכְרִיז עַל קִיּוּמוֹ וְרַק צוֹעֵק דְּעוּ נָא, יְדִידַי, כִּי הוּא כְּלִי רֵיק. אַךְ הַמָּלֵא לִצְעֹק לֹא יְנַסֶּה. הוּא אֶת דַּרְכּוֹ בְּשֶׁקֶט יַעֲשֶׂה. מתוך: משלים וסיפורי זן

13. התרנגול והפנינה בְּחַטְּטוֹ בְּתֵל שֶׁל זֶבֶל, הַתַּרְנְגוֹל מָצָא פְּנִינָה. "מַה תּוֹעַלְתָּהּ?" - אוֹמֵר הוּא בְּטִינָה : "אָכֵן, הִנֵּה אַךְ רִיק וָהֶבֶל. הָאֵין זוֹ שְׁטוּת גְּמוּרָה כָּל-כָּךְ לְהוֹקִירָהּ? לֹא, חֵי נַפְשִׁי, יִיקָר לִי שִׁבְעָתַיִם גַּרְגֵּר פָּשׁוּט שֶׁל שְׂעוֹרָה: אֵין הוּא כָּל-כָּךְ יְפֵה-צוּרָה, אַךְ יֵשׁ בּוֹ מֶמֶשׁ לַמֵּעַיִם. כל משלי קרילוב, תרגום: חנניה רייכמן, 1950

14. איבן אנדרייביץ' קרילוב (1769-1844), כותב אגדות עם ומשלים מפורסם, נולד במוסקבה, רוסיה. קרילוב חי את שנותיו המוקדמות בעיר אורנבורג. אביו היה קצין צבא שנפטר בהיותו של קרילוב בן 10. אמו אשר גידלה אותו לבדה, עברה עמו לסנט פטרסבורג, כשהיה בנה בן 14 בתקווה לזכות בתמיכה ממשלתית, שם החל קרילוב לעבוד בשירות הממשלה. הוא החל לכתוב סיפורים, סאטירות ואופרות קומיות, כשחוויותיו האנושיות בעבודתו משמשות אותו בכתיבתו. ניסיונותיו להוציא לאור מגזין ספרותי סאטירי נכשלו וגרמו לו למאבקים עם הצנזורה, אך בשל מחזותיו הוא קנה לו מקום בחברה הגבוהה. ב-1805 החל לתרגם את משלי לה-פונטיין הצרפתי, אך הגיע למסקנה כי יש ביכולתו לכתוב משלים משלו. קרילוב כתב בימי חייו כ-200 מחורזים ושנונים, גדושי הומור, שתורגמו לשפות רבות. ההערכה לה זכה בחייו קבלה ביטוי בדרכים שונות. האקדמיה הרוסית למדעים קיבלה אותו כחבר לשורותיה וזיכתה אותו במדליית זהב. ב-1838 נחגג היובל להיותו של קרילוב סופר, בפסטיבל מרהיב בחסות הצאר והוא זכה לקצבה נדיבה עד ליום מותו. בשפה העברית זכור לטוב תרגומו הנפלא של חנניה רייכמן. הספר שאויר על ידי נחום גוטמן, ליווה רבים מאתנו בימי ילדותינו.

15. מפעל מצגות השירה, הנו שירות לציבור מטעם החוג לשוחרי שירה במטרה להפיץ את אמנות השירה בקרב הקהל הרחב - ילדים, בני נוער ומבוגרים. הן נשלחות חינם לכל דורש. המיזם הנו חינוכי-תרבותי שלא למטרות רווח. אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות מאומה במצגת – צורנית או תוכנית. אין לי אלא לסמוך על יושר לבם של מקבלי המצגת. מקווה שנהניתם. סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם. תודה שרית שץ החוג לשוחרי שירה החוג לשוחרי שירה תודה על הצפייה אתר החוג היצירה המלווה: Danube Waves(Donau Wellen) - Ian Ivanovici 22.8.07