עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית* וכפרית מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לתכנון ושה"מ

1. ספטמבר 2009 - תשרי התש"ע גיליון מספר 10 תיירון עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית* וכפרית מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לתכנון ושה"מ מאירוע הבתים הפתוחים בעמק חפר שנערך בסוף אוגוסט, צילום: שי דותן תיירון *תיירות חקלאית: פעילות של ביקור ואירוח במשק חקלאי, המגדילה את הכנסת החקלאי, מגוונת תעסוקות במרחב הכפרי ומציגה את החקלאות לקהל הרחב.

2. חברי המערכת צפריר בצר, מנהל תחום תוכניות עבודה ופרסומים;ברכה גל, מנהלת תחום כלכלת הייצור;דובי וולפסון, ממ"ר הדרכה ואיכות המוצר באגף הפרחים;דורית כבביה, מדריכת צאן - שה"מ.שי דותן, מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית - הרשות לתכנון. עריכה גרפית: לובה קמנצקי;עריכה לשונית: עדי סלוניקו התיירון מוגש לקוראים במסגרת חופשית המשתנה מפעם לפעם, אנו מצפים לרעיונות ולהצעות שיגיעו מכם, הקוראים. נשמח לקבל התייחסות, כתבות, אירועים ועוד. את החומר יש להעביר לשי דותן: shadot@moag.gov.il תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

3. תוכן העניינים

4. . אנו שמחים להוציא גיליון נוסף של תיירון, עשירי במספר, לקראת ראש השנה. אנו בשלהי הקיץ. החגים בפתח והתיירנים נערכים לגל נוסף של נופשים ומטיילים, שיפקדו את המרחב הכפרי. ושוב אתכם בגיליון העשירי של ה"תיירון" בהזדמנות זו שלוחה מעמנו ברכה חמה לואיל כיוף, שנבחר למנהל האגף לתיירות כפרית במשרד התיירות. אנו מאחלים לואיל הצלחה בתפקידו ובקידום ענף התיירות הכפרית. הצלחתו של ואיל תהיה הצלחת התיירות הכפרית והחקלאית כולה, ואנו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר נירתם לסייע לו. כדרכנו, נפתח את הגיליון במידע על חלק מהאירועים הקרובים; נמשיך בסקירת עיקרי הדברים שנאמרו בכנס כנרת לתיירות, שנערך ע"י מכללת כנרת בטבריה. כיוון שרבים נדחו מחוסר מקום, דורית כבביה מביאה את הדברים בשם אומרם. יזמות מהשטח מניעה במקרים רבים את התיירות - ריקי מואב, מרכזת הדרכה באגף בעלי החיים בשה"מ, מספרת על קורס תיירות וגבינות - "איך קורס נולד"... רוני אלון, מנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי במועצה אזורית מרחבים ואחראית על התיירות, מספרת על פסטיבל סגול שנערך במושב שדה צבי – פסטיבל ותיק שמפיקיו המושבניקים החליטו להעבירו מצפון הארץ לביתם שבנגב. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

5. בצפון נחנך יקב רמות נפתלי ובצדו מרכז מבקרים - שי דותן מביא חוויות מהאירוע ומעט מידע על היקב ועל מרכז המבקרים. עסקים תיירותיים רבים מנסים היום למתג עצמם כאקולוגיים. כבר נתקלנו באגנים ירוקים, המשמשים לטיהור מים, ליד חלק מהצימרים. דובי וולפסון יצא לראיין את ד"ר איריס ידידיה, העוסקת בהיבטים הפיסיולוגיים של צמחים המשמשים לטיהור המים באגנים הירוקים, כדי לבדוק מהו הפוטנציאל התיירותי שלהם. , אנו ממשיכים בדיווחים מהמתרחש בעולם: ברכה גל, חברת המערכת, השתתפה בכנס באוהיו, ולאחריו סיירה כדי ללמוד את התיירות החקלאית והקשר שלה להדרכה. ברכה מספרת חלק מרשמיה, והמשך יבוא בגיליון הבא. ציפי פרידקין, מהיחידה לחקר שווקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, הסבה את תשומת לבנו לכתבה בנושא תיירות חקלאית כערך מוסף למגדלי פרחים, שהופיעה בעיתון הולנדי למגדלי פרחים. צפריר בצר תרגם את הכתבה ושיתף אותנו במה שמתרחש בתחום התיירות החקלאית בברזיל. לסיום, תזכורת נוספת לאטרקציות של תמיכות חקלאיות באתר האינטרנט של המשרד. קריאה נעימה ושנה טובה, שנת תיירות משגשגת, חקלאות פורחת וגשמים בעיתם. תמונות השער: מאירוע הבתים הפתוחים בעמק חפר שנערך בסוף אוגוסט. על האירוע נדווח בגיליון הבא. המערכת תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

6. אירועים קרובים והפעם סקירה של פסטיבלים: • ימי ענף הזית 27/10/09 – 7/11/09www.galil.gov.il • פסטיבל היין באבירים, סוכות 2009www.abbirim.co.il • מפגש ענקים בגלבוע, סוכות 2009www.hagilboa.org.il • פסטיבל כנרת, דצמבר 2009 www.j-v.org.il • פסטיבל סוכות2009www.jordanvalley.org.il התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

7. פסטיבל בציר היין, ספטמבר-אוקטובר-נובמבר 2009 www.carmelim.org.ilפסטיבל היין העשירי, אוקטובר2009www.touryoav.org.il • פסטיבל "אינדי נגב", אוקטובר 2009www.habsor.co.il התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

8. כנס כנרת לתיירות הכנס אורגן ע"י המכללה האקדמית "כנרת" בעמק הירדן, נערך בטבריה ב-25/3/09, ועסק בהיבטים תיאורטיים תכנוניים ומעשיים של תיירות חקלאית (או חקלאות תיירותית). כתבה: דורית כבביה תמונות מאתר האינטרנט של הכנס בפתיחת הכנס הציגה ד"ר דליתגסול, יו"ר הועדה המארגנת נתונים מסקר, שערך מכון גיאוקרטוגרפיה לקראת הכנס, ומהם עולה כי 20% מהציבור ביקרו באתרי תיירות חקלאית (ברפתות, יקבים, מסיק זיתים, קטיף וכדומה). 37% מתכוונים לבקר באתרי תיירות חקלאית במהלך השנה הקרובה. מרבית (85%) אלה שהתנסו בביקור באתרי תיירות חקלאית מתכוונים לשוב ולבקר באתרים כאלה גם בשנה הקרובה. למעלה ממחצית מהישראלים סוברים ש"התיירות החקלאית מקרבת את הציבור לערכי החקלאות". הסקר נערך בקרב 500 משיבים, שמהווים מדגם ארצי מייצג לאוכלוסייה היהודית בישראל. ד"ר דליתגסול יו"ר הועדה המארגנת תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

9. להלן תמצית מהדברים שנאמרו בכנס:פרופ' מיכאל סופר, המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר-אילן: השפעת התמורות (דמוגרפיות, כלכליות וארגוניות) במרחב הכפרי על היזמות במשק המשפחתי. בעקבות מגמות של התייעלות החקלאות, ירידה ברווחיות, הרעה בתנאי הסחר, ירידה בחשיבות הלאומית של החקלאות ושינויים חברתיים וסביבתיים, מתרחשים שינויים במבנה התעסוקה ובשימוש הקרקע במרחב הכפרי. ד"ר חיים צבן, "צנובר יועצים": היבטים כלכליים של שינויים במרחב הכפרי. החקלאות מייצרת מזון, שאותו ניתן לייבא, אך מייצרת גם ערכים שבין אדם לאדמתו, נוף ואיכות סביבה, שאינם ניתנים לייבוא. מתוך 60,000 נחלות בהתיישבות החקלאית, פחות מ- 18,000 חקלאים פעילים. תיירות חקלאית יכולה לספק תעסוקה חליפית להתיישבות הכפרית בפריפריה לא פחות טוב מפיתוח תעשייה ואכסון בכפר. שילוב התיירות בחקלאות מהווה גורם משביח ומגדיל הכנסה. לחקלאות תועלות נוספות בערך של 70$ לדונם (ליאור אמדור וטוביה כהן), שאינן ניתנות לגבייה ישירה מהתוצרת. שילוב תיירות בחקלאות יאפשר גביית תשלום עבור תועלות אלו מהתיירות הצמאה להן. המרחב הכפרי הופך מגוון ורב-תפקודי יותר (מגמה אוניברסאלית), ועולה שיעור היזמויות הבלתי-חקלאיות שצומחות מהשטח.מרבית היזמויות קטנות בהיקפן ובמספר המועסקים, אך בעלות תרומה חשובה לפיתוח המקומי והאזורי ושל החקלאות והמרחב הכפרי. חלק מהמוסדות אינם מכירים עדיין בתרומת היזמויות הלא-חקלאיות לפיתוח אזורי. הכרה זו אמורה להתבטא בהסרת חסמים בירוקרטיים, קידום מדיניות תומכת עידוד והסדרה של יזמויות אלה. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

10. עו"ד גדעון ויתקון: עו"ד גדעון ויתקון: היבטים משפטיים של תיירות חקלאית שימוש בקרקע חקלאית שלא למטרה חקלאית או שלא לפי היתר לשימוש חורג, הוא עבירה. תיירות חקלאית מצויה בתחום האפור, שבין "שימוש חקלאי" מותר לבין שימוש מסחרי שדורש היתר. ההבחנה בין פעילות, שתוכר כחקלאית, לפעילות זהה, שלא תוכר כחקלאות, אינה קלה. התייחסות ממ"י לתיירות חקלאית היא כאל שימוש תעסוקתי, ולכן מוגבלת לחלקת המגורים של הנחלה, לגודל של עד 2.5 דונמים. מדיניות ממ"י מתעלמת מהצורך לפרנסה משלימה של המרחב הכפרי ומהביקוש לתיירות כפרית. היה נכון לפתוח בהליכי חקיקה כדי להסדיר את כל הנושא הבירוקרטי של תיירות חקלאית. עו"ד גדעון ויתקון: שי וינר, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות משרד התיירות: תיירות חקלאית – מדיניות משרד התיירות. הפיתוח במרחב הכפרי נעזר ב- 12 מרכזי חממות תיירות, שמספקות ייעוץ, הכוונה וליווי מקצועי לפיתוח היזמויות. משרד התיירות מקצה לנושא זה מדי שנה יותר מחצי מליון ₪ וב- 2009 מתוכננת הכפלת הסכום. יש כיום בענף התיירות הכפרית כ-8000 חדרי אירוח וכ-3000 אטרקציות. התרומה הכלכלית של התיירות הכפרית נאמדה בכ-1.9 מליארד ₪ לשנה, שמתוכם 565 מליון ₪ מפעילויות תיירותיות נלוות (אטרקציות, מסחר תיירותי וכדומה). תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

11. שי דותן, מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית משרד החקלאות ופיתוח הכפר: תיירות כמנוף לפיתוח הכפר, התיירות החקלאית מגוונת את התעסוקה במרחב הכפרי, מאפשרת פעילות כלכלית נוספת במשק החקלאי ומסייעת לחשיפת החקלאות בפני הציבור הרחב. משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה בתיירות החקלאית מנוף לפיתוח הכפר והמרחב הכפרי. ארגז הכלים שלו לסיוע בפיתוח התיירות במרחב הכפרי כולל את חממות התיירות, תמיכה במרכזי מבקרים, עזרה בקד"מ, כפרי תיירות, קורסים, השתלמויות ותוכניות אב ומתאר. אילן בן יוסף, משרד תכנון נוףש: מדיניות תכנון ופיתוח תיירות חקלאית - חסמים סטטוטוריים לחקלאות תיירותית שונים בהתאם לצורת ההתיישבות ולמיקום במרחב. חסמים בהקשר של ייעוד הקרקע, זכויות בינוי ושימוש, תקנים, אישורים ורישוי עסקים, מעוגנים בתוכניות מתאר.פחות מחצי אחוז מהמשקים הפעילים פיתחו אתרי תיירות חקלאית, שרובם אינם חוקיים לפחות לגבי חלק ממרכיבי האתר. שי דותן, מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית משרד החקלאות ופיתוח הכפר הסיבה לפיתוח הזעום, קשורה לכך שהתנאים הנדרשים להפיכתם לחוקיים אינם סבירים. וזאת, למרות הפיתוח החקלאי-תיירותי המשפר את ה"ידידות לסביבה" ומחזק את החקלאי ואת סיכוייו להתפרנס, תוך שמירה על השטחים הפתוחים. דרושה רוויזיה מקיפה במערכת הבין-משרדית! תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

12. אבי ציטרשפילר: גן פורח או שדה קוצים? אבי בן למשפחת ניצולי שואה, שהתחילו בגידול צמחי תבלין בבית לחם הגלילית. מותו של האב, לצד המשבר בחקלאות, אילץ אותו לבחור בדרך עצמאית. הוא הקים חווה, המפיצה את תרבות התבלינים. משנת 2003 ביקרו בחווה מעל 7,000 קבוצות ומאות אלפי מבקרים פרטיים. במהלך השנים המיזם נאלץ להתמודד עם תהליכי רישוי מורכבים ומתישים מול גורמים רבים, בתנאי אי-ודאות ובמחירים כבדים ששולמו (אישיים, כספיים, ונפשיים). דווקא כיזם שהצליח, חשוב לאבי להתריע על כך שהסיכויים להצליח בדרך זו כמעט אפסיים. כל הגורמים המשפיעים צריכים להחליט, אם להמשיך להפוך את המשק החקלאי לגן פורח או, חלילה, לשדה קוצים. אייל בצר, ראש המועצה האזורית יזרעאל : תיירות במרחב החקלאי ובפריפריה, אמצעי הייצור של החקלאי (נחלה ומכסת המים) אינם יכולים לפרנס ברמת השכר הממוצע. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

13. התיירות והעסקים הקטנים הינם מנוע הצמיחה ומחולל התעסוקה במרחב הכפרי. עלות הייזום של עסק בתחום הנחלה וההליך הבירוקרטי הינם בלתי אפשריים, מגבילים פתיחת עסקים נוספים וגורמים לסגירת הקיימים. אייל מציע להגדיר את העסקים התיירותיים (מסוג מרכזי מבקרים, פעילות שטח, טיולים, שיווק ישיר, לינה והסעדה) כעסקים תומכי חקלאות, וככאלה - לפטור אותם משינוי ייעוד קרקע, לאשר ולהעניק להם היתרים במסגרת ועדות תכנון ומועצות מקומיות. דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי: אפשר להשקיע בפיתוח ואפשר להשקיע בכיסוח - מה עדיף? המרחב הכפרי, הנמצא בשינויים מואצים - הובלתו לכיוונים רצויים מחייבת חשיבה כוללת של כל הגופים. כיום המרחב הכפרי מובל לשינויים, שאינם תמיד נכונים וראויים, ולא פעם מתקבלות בו-זמנית החלטות הפוכות במשרדי ממשלה שונים. התיירות הכפרית והתיירות החקלאית מהוות גורם משלים לדרים במרחב הכפרי. תהליך זה דורש גם עידוד של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. מרכיב השימושים הלא-מוסדרים גורם לכך שלצד השימושים הראויים במרחב הכפרי, מתקיימים מיזמים שאינם ראויים, כי כולם במילא בחזקת נאשמים. המרחב הכפרי צריך קואליציה - איחוד כוחות של כל הגופים הממשלתיים, האזוריים, הירוקים ודרי המרחב הכפרי - להסדרת השינויים בו לכיוונים רצויים ונכונים לכולם. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

14. תיירות וגבינות - השילוב המנצח צילומים: שושי פלג – באר טוביה כתיבה: ריקי מואב שה"מ - אגף בעלי חיים שיחת טלפון, שהתקבלה במשרדי בשה"מ, היא שהיוותה את תחילתו של קורס ייחודי ליזמות תיירותית בשילוב ייצור גבינות ביתיות (במחלבת משק). בצדו השני של קו הטלפון היה חקלאי ותיק בשם נעם יעקבא ממושב ניר בנים. נעם ביקש ממני ליזום קורס ייחודי לאנשי המגזר הכפרי באזור באר טוביה, בעלי מחלבות, רפתנים ונוקדים, אך גם לציבור הרחב, ובעצם לתיירנים מתחילים, המתעניינים בהקמת מיזם תיירותי או שוקלים הקמת משק תיירותי. לדעתו, יש חשיבות לקיומו של הקורס סמוך למקום המגורים של המשתתפים, בבניין המועצה האזורית באר טוביה. אמנם שה"מ מקיים מדי שנה קורס בתחום התיירות החקלאית וקורסים לייצור גבינות ברמה בסיסית וברמה מתקדמת, אך השילוב של שני הקורסים הללו יחד טרם נעשה קודם לכן ודרש לוגיסטיקה מורכבת, כמו ניוד הציוד. הכפפה הורמה, והחילותי בבניית התכנית המקצועית, כשלצדי הצוות המייעץ: שי דותן, מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית במשרד, אדריאנה שוחט, מנהלת הפרסום במועצת החלב, והחקלאי נעם יעקבא. החלטנו על קורס ייחודי של תשעה מפגשים, כולל סיור. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

15. הרעיון הבסיסי שעמד בפנינו הוא הקניית הכלים הראשוניים לחקלאי היזם התיירותי, שיסייעו בידו להעריך את המשתנים בהקמת המיזם ואת עלותם, להכיר את הגופים, הקרנות והמוסדות, העומדים לרשותו לצורך ייעוץ והכוונה, ולהתוודע לדרך המורכבת להשגת רישיון עסק. לשמחתנו, לקחה על עצמה מועצת החלב להשתתף במימון חלק מהוצאות הקורס, כך שיכולנו לקיימו בעלות נמוכה (700 ₪), מה שגרם, כמובן, לביקוש רב מדי, כשלצערנו, נאלצנו לדחות חלק מהמתעניינים. במפגש הראשון התוודעו משתתפי הקורס לאודי רובינשטיין, שבסגנונו הסוחף והישיר סיפר על מסלול החתחתים שעבר בהקמת המיזם התיירותי בקיבוץ בני דרום. שם הפך מיזם של הפקת שמן זית לסיפור הצלחה, בעיקר הודות לאישיותו של אודי. בין מרצי הקורס שולבו מיטב היועצים לתיירות, שהצביעו על מגמות ותחזיות בתחום התיירות החקלאית, איתור צורכי לקוחות, פרסום, שיווק, יחסי ציבור, פסטיבלים לבניית חשיפה תקשורתית של מיזם תיירותי באמצעות האינטרנט ועמותות תיירות, קרנות בסיוע המשקיע הקטן, לרבות מט"י ליזמים, היבטים חוקתיים בהקמת עסק, וסיפור אישי על מסעדה בחוות עיזים בהרי ירושלים, שבשל היעדר רישוי מתאים נהרסה על ידי דחפורי מינהל מקרקעי ישראל. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

16. האטרקציה המרכזית של הקורס הייתה הכנת הגבינות. מגמת ייצור גבינות מסורתיות ב"טעם הגבינות של סבתא", תופסת תאוצה, והקורסים לייצור גבינות ביתיות זוכים לביקושים נרחבים. כל אחד מהמשתלמים קיבל ציוד, המצוי בכל מטבח ביתי רגיל, שכלל גזיה, קערה וסירים, וכן ערכה מיוחדת להכנת גבינות (אנזימים, סלסילות ועוד). במהלך הקורס הוכנו גבינות רבות למריחה ולאפייה, כגון: גבינה צ'רקסית, צפתית, לבנה, שמנת לקצפת, קממבר, חלומי, ריקוטה וג'יבנה. החלק העיוני של לימוד ייצור הגבינות לווה בהרצאות תיאורטיות, שביניהן הוצגו גם דרישות משרד הבריאות להקמת מחלבת משק ושימוש מושכל בחלב הטרי. דפנה יוריסטה והילה בארי מהיחידה לדוברות והסברה במשרד, תרמו תרומה עצומה בפרסום הקורס בעיתונים היומיים, מה שעודד ביקושים לקורסים דומים נוספים. בכוונת שה"מ לקיים בעתיד עוד קורסים והדרכות, שיכשירו יזמים חקלאיים לפתח משקים תיירותיים לרווחתם הכלכלית במינימום טעויות. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

17. פסטיבל סגול כתיבה וצילומים: רוני אלון, מנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי מועצה אזורית מרחבים במהלך חג השבועות האחרון התקיים במושב שדה צבי פסטיבל סגול לראשונה בנגב! 17 הפסטיבלים שקדמו לו, בהפקתם של אורי ולילך נצר, תושבי שדה צבי, התקיימו תמיד בצפון הארץ על חוף הים. אורי ולילך נצר התחילו להפיק ביחד את סגול לפני 9 שנים - אז היה זה הפסטיבל הרוחני הראשון בישראל. באותה תקופה רכשו את ביתם בצפון הנגב במושב שדה צבי - משק שגודלו 40 דונם, להגשמת חלומם: להקים מקום אקולוגי לאירוח ולסדנאות. בחג השבועות האחרון התקיים סגול ה-18, שציין את הגשמת החלום, חנוכת כפר סגול. פסטיבל סגול נערך בביתם של לילך ואורי בטבע, בכפר אקולוגי יפהפה בצפון הנגב במועצת מרחבים. חזון המקום להפיץ מודעות אקולוגית סביבתית ואישית. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

18. פן מעניין נוסף של הפסטיבל הוא השינויים שהוא מחולל בחייהם של רבים מן המשתתפים בו: אנשים עושים מפנה בחייהם, אנשי עסקים מגיעים לפריצות דרך, זוגות רבים מכירים ומתאהבים. את עניין מפגש הזוגות אני מוצאת מעניין במיוחד. דווקא בימים אלה, כאשר קשה כל כך להכיר בן או בת זוג, ורווקים ורווקות רבים פונים לאתרי היכרויות באינטרנט, דבר העשוי לגרום לעוגמות נפש רבות מהסיבות הברורות - פסטיבל סגול נותן הזדמנות מיוחדת ונדירה לפגוש בן/בת זוג באווירה שונה ולא מלחיצה. מגוון הסדנאות המוצע בפסטיבל מקנה במה למפגש, להיכרות, למגע ללא כל התחייבות או ציפיות. להלן דברים שכתבה אחת המשתתפות: "השתתפתי בפסטיבל סגול 18, לראשונה לא ליד ים קסום, אמת, אך מצאתי שם איכות אחרת, ‏דבר חדש, סוג של reset ‏על מה שהיה, הפסטיבל הזה היה קטן במימדים מקודמיו, צבעים ‏שונים ואף קולות אחרים. מי שמוכן להיות גמיש ופתוח ומוכן לשחות בזרמים חדשים, יכול היה ליהנות ‏מהסדנאות ומהאנשים החדשים שבאו מהדרום לפסטיבל הזה. האינטימיות שבו התאימה לי. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

19. מעט חנויות, מסעדה אחת, וצ'אי שופ אחד גם. מזג האוויר היה נעים, בלילה קריר וביום רוח נעימה, כמובן, לא בשמש. תור קצרצר, כמעט לא מורגש, בדרך למקלחות (שהיו יפות וחדשות לגמרי... פסטיבל ‏טרי טרי...) המפגש האנושי החם נעשה. לא ראיתי הרבה נגנים מאלתרים בקבוצות, אך זה יבוא... " הארגון לדעתי היה טוב מאוד, הבנתי שהיו כאלה שהתלוננו על היעדרותה של תכניה ‏מודפסת, שמטעמי שמירת הסביבה לא הודפסה כלל, אך היה לוח במרכז הפסטיבל. אולי אני בחרתי להתמקד בטוב שבפסטיבל הזה, ובהחלט מצאתי...הייתי קוראת לו "פסטיבל כתום'' או ''גלגולו של סגול'', קיבלתי בברכה את ההזמנה לשינוי של יוזמי ‏הפסטיבל. לילך ואורי, יישר כוח על מפעל חיים! תודה לכל מי שפגשתי שם והשאיר חיוך על פני. ניפגש שם שוב בסוכות? לאתר סגול www.sagol.org תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

20. יקב רמות נפתלי כתיבה ותמונות: שי דותן באירוע רב-משתתפים במעמד שר החקלאות ופיתוח הכפר, מר שלום שמחון, ואורחים רבים, נחנך מרכז המבקרים ביקב רמות נפתלי, שבמושב רמות נפתלי בגליל העליון. מרכז המבקרים הוקם ליד משקו של איציק כהן, חקלאי ותיק ברמות נפתלי. איציק עוסק שנים רבות בחקלאות ובתפקידי ניהול שונים. הפוטנציאל הטמון באדמות עמק קדש הניע לפני יותר מ- 10 שנים קבוצת חברים, שאיציק ארגן, לנטוע כרמים נוספים בעמק קדש על חשבון המטעים הנשירים. באותן שנים היו בעמק רק כ- 500 דונם של כרמים, בעוד שהמטייל היום בעמק יכול לראות בו את תנופת הנטיעות שהביאה לכך שבעמק כ- 5000 דונם של כרם יין! איציק לא הסתפק בגידול ולמד גם ייננות. בשנת 2003 התחיל לייצר יין ובקבק באותה שנה כ-1000 בקבוקים. היום הגיע לבקבוק של 10,000 בקבוקים, בעיקר מהזנים קברנה סובניון ומרלו. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

21. לאחר התבססות היקב פנה איציק להקמת מרכז המבקרים. הוא הכין תכנית תיירותית שבדקה ייתכנות כלכלית ואף זכה לתמיכת משרד החקלאות ופיתוח הכפר במימון ההקמה (במסגרת נוהלי התמיכה לפיתוח הכפר קיים מסלול תמיכה במרכזי מבקרים של תיירות חקלאית). הקמת מרכז המבקרים ליד היקב היא פועל יוצא של הגידול בשטחי הכרמים, האהבה של איציק ליין. מושב רמות נפתלי, שבו יקב רמות נפתלי ויקבים נוספים, הצימרים, מסעדת השף ואטרקציות נוספות - מהווה מוקד ביקורים לחובבי היין ולנופשים מכל האזור. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

22. הפוטנציאל התיירותי של אגנים ירוקים ראיון בגיליון עם ד"ר איריס ידידיה, המחלקה לפרחים, מינהל המחקר החקלאי מהו בעצם אגן ירוק? אגן ירוק הינה מערכת אקולוגית, שנועדה לחקות תהליכים המתרחשים בטבע, למטרת ניקוי גופי מים. המערכת מבוססת על בריכות טבעיות או מלאכותיות, שבהן המים מועברים בזרימה איטית דרך מצעים שונים. הזרימה יכולה להיות עילית או תחתית. תהליך הטיהור מתבסס על מיקרואורגניזמים, צמחים ויחסי הגומלין ביניהם, אך גם על תהליכים כימיים ופיסיקאליים. בעולם מוכרים אגנים, שבהם רותמים לשימוש מערכות טבעיות ומזרימים מים שאינם מגיעים לשם באופן טבעי. אגם החולה שימש בעבר פילטר טבעי לחלק מהמים שזרמו לכנרת. כתיבה וצילומים: דובי וולפסון איך המערכות הללו עובדות? המים המטוהרים מכילים בתוכם סוגים שונים של עומסים, אורגניים מחד, וחומרים כימיים מאידך. חומרים אלה נחשבים מבחינתנו לזיהום, אך יכולים לשמש מצע מזון למיקרואורגניזמים, שמפרקים אותם לאבני יסוד, שמהם הם צורכים את המרכיבים הנדרשים לתזונתם. הפירוק הביולוגי יכול להיעשות בתהליכם אירוביים ואנאירוביים כאחד. התהליכים הנוספים המתקיימים במערכת הם גם פיסיקאליים (שיקוע, ספיחה, סינון ונידוף) וגם כימיים (חמצון, חיזור והידרוליזה). תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

23. מהו הפוטנציאל התיירותי של מערכות אלו? האגנים מהווים בית גידול עשיר לחיים מגוונים, שמהם נובע עושר אקולוגי, כגון ציפורים, בע"ח הניזונים מציפורים וצמחים רבים. יש לזכור, כי רמת הזיהום משפיעה על מגוון הצמחים. כשהמים מזוהמים מאוד רק חלק מהצמחים יכולים להתקיים בהם. כאשר מושג האיזון הביולוגי, עולה מגוון הצמחים באגן, ועמו מגוון בעלי החיים. כל זה מהווה אבן שואבת לתיירני טבע, ציידים ותיירים המחפשים פינה רגועה בטבע. האם ניתן למצוא עוד ערך מוסף? באופן מפתיע ערך הנדל"ן של אזור המכיל אגן ירוק עולה. מערך אינטנסיבי לטיפול במים (מפעל טיהור קולחין) הוא חשוב מבחינה סביבתית, אך מהניסיון, הקמה של מערך כזה מורידה את ערך הנדל"ן בסביבה, בעוד שהקמת אגן ירוק מעלה אותו. מת"ש נאות סמדר תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

24. במה את עוסקת? אני עוסקת בהיבט הביולוגי של נוכחות הצמחים באגן הירוק. עבודתי מתרכזת במציאת מיני צמחים המתאימים ביותר לשימוש בתנאי האגנים ולהבנת התהליכים הפיסיולוגים המאפשרים להם לשרוד בנוכחות מזהמים שונים. כמה אתרים כאלו יש היום בישראל? איריס מונה כמה דוגמאות: אתר יפהפה בנאות סמדר, אתר בחיריה, שכנראה ישולב בעתיד בפארק המתוכנן שם, אתר בקיבוץ מעברות, אתר פיילוט המטפל במי שפכים של הכפר אום ריחן היושב על קו פרשת המים, ואתר ביד חנה המטפל בשפכים ממקור פלסטינאי המזהמים את נחל אלכסנדר. יש להזכיר גם אתר בדימונה המטפל טיפול שלישוני בשפכי העיר ועוד כמה פיילוטים ברמת חובב המטפלים במים מזוהמים ביותר. הרשימה היא רק על קצה המזלג של מה שקיים היום בישראל. מת"ש נאות סמדר תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

25. איך ניתן לקדם את הקטע התיירותי באגנים כאלו? יש להשקיע עוד עבודה רבה בהטמעת הטכנולוגיות של אגנים ירוקים ברמה גבוהה ביותר. כאשר ייפתרו הבעיות סביב המערכות הללו - השמיים הם הגבול. במדינה צחיחה כמו שלנו, כל אזור ירוק עם מים יכול להוות מוקד משיכה להמונים. בנוסף, אפשר להוסיף גינון שישפר את מראה המקום, צמחים ייחודיים בעלי ערך נופי ועוד. ליד האגן אפשר להוסיף שבילי הליכה, שבילי אופניים ולשלב את האגן באופן אקטיבי בנוף ובסביבה. האם מבקר באגן צריך לחשוש מזיהומים במים (הדבקה בגורמי מחלה)? יש בעיתיות מסוימת אך היא משתנה. אם האגן מטפל במי נגר עילי ושיטפונות, אין חשש לזיהום. אגן המטפל במי ביוב בחלקים הקרובים למוצא, יכול להיות מקור לחיידקים פתוגנים, ואין לאפשר לקהל להגיע למים באזור זה. בחלקים האחרים של האגן, העוסקים בטיהור מים לרמה שלישונית, אין מה לחשוש. מת"ש יד חנה. צילום: פיני שניר תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

26. סיור תיירות חקלאית באוהיו –יולי 09 כתיבה וצילומים: ברכה גל, שה"מ במסגרת נסיעה לארצות הברית במהלך חודש יולי, סיירתי באוהיו. נושא הסיור היה תיירות חקלאית והקשר שלה להדרכה. ביקרתי בכמה משקים שהוסיפו מרכיבים תיירותיים למשקם. מי שארגנה את סדר היום של הסיור ואף ליוותה את הביקורים בחלק ניכר מהזמן הייתה ד"ר ג'ולי פוקס, שנמנית עם שירות ההדרכה באוהיו ועומדת בראש צוות לשיווק ישיר. זהו צוות שמורכב מחוקרים, מדריכים ונציגות של חקלאים, ומטרתו לפעול לפיתוח כלכלי של החקלאים, מתוך הבנה ששיווק ישיר ישאיר בידי החקלאי הכנסה גבוהה יותר. בארצות הברית תיירות במשקים חקלאיים מקוטלגת כשיווק ישיר - כל מה שהוא מכירה של מוצר או שירות ישירות ללקוח הסופי. דוגמאות לשיווק ישיר: פתיחת חנות במשק או בקרבתו למכירת מוצרי המשק, שוק איכרים (אמיתי) בו החקלאים עצמם עומדים בדוכנים ומוכרים פירות וירקות מן המשק, פעילות של קטיף עצמי וכן פסטיבלים. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

27. יש רבות לספר, אך הפעם אתמקד בשני מקומות שביקרתי (בתיירון הבא אסקור מקומות נוספים): דוגמה ליוזמה לפסטיבל פגשתי במשק של דייב סמית', ביולוג ימי, העוסק בחקלאות מים. לפני 25 שנה, משפחתו רכשה משק עופות והפכה אותו למשק דגים ופירות ים. כיום יש במשק חנות למכירת התוצרת של המשק. אביו של דייב הראה לנו בגאווה פילה, שהם מייצרים במקום. כששאלתי איך הגיעו לרעיון של חנות במשק, ענה דייב, כשהוא מחזיק בידיו את נכדתו, שאנשים הגיעו כל הזמן למשק ורצו לקנות דגים. בתחילה הם הקימו ביתן קטן למכירה ישירה למבקרים. בהמשך הם בנו מבנה גדול, שבו חנות, מטבח ואזור קירור. לשיפור המכירות והדימוי, הם יזמו לפני כ-8-7 שנים פסטיבל דגים ושרימפס במשק. מאז, מתקיים הפסטיבל אחת לשנה. במשך יומיים מגיעים כ-7,000 מבקרים. מגדלי השרימפס המתחרים מוזמנים למכור יחד עמם, כי הביקוש גדול מאוד והם לא מצליחים לענות עליו. דבר שהופך תחרות לשיתוף פעולה. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

28. הבת של דייב היא שפית במקצועה, כך שבנוסף למכירת תוצרת המשק, הם מבשלים ומוכרים מזון לבאי הפסטיבל, וגם כאן יש רווח נאה. כולם יוצאים נשכרים: המבקרים, היזמים, עובדים שנשכרים לצורך הפסטיבל, מגדלי השרימפס ששותפים במכירות, וענף דגי הבריכות בכללותו, המקבל חשיפה והזדמנות לשפר את תדמיתו. ביקור נוסף התקיים במשק של רוב לידס. כאן מתרחש הפנינג במשך חודשיים בשנה. במשק זה מגדלים, בין השאר, 80 דונמים של דלעת. הדלעות נמכרות במכירה ישירה לצרכנים לקראת חג ההלואין. 30 אלף איש מגיעים למשק בחודשים ספטמבר ואוקטובר כדי לבחור ולקנות לעצמם דלעת, למרות שבחנות מחיר הדלעת זול יותר. בתחילה זו הייתה כל הפעילות במשק, אך במשך הזמן הם הוסיפו אטרקציות נוספות: מתקן אומגה, מגלשות ומתנפחים, סיור בטרקטור ביער הסמוך ועוד. בתקופת הפעילות יש גם שירותי קייטרינג למבקרים, אבל רובּ, איתו דיברנו, חושב לקחת על עצמו גם את נושא המזון ולהקים מסעדה שתפעל בחודשיים הללו. המשק ממוקם לצד כביש די ראשי, וזה מהווה יתרון. הרדיוס ממנו מגיעים למשק הוא כ- 90 מייל. כל משפחה משאירה בממוצע כ-25 דולר באתר. הפעילות מקבלת תאוצה בסופי שבוע, ואז עובדים במקום 18 אנשים.רובּ ליידס עצמו הוא גם מדריך חקלאי, רפרנט של המחוז לתיירות חקלאית. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

29. שאלתי את רובּ מה הוא אומר לחקלאי, המתייעץ עמו לגבי הקמת עסק תיירותי, ורובּ ענה שהוא מציע לו להתמקד במה שהוא אוהב, מפני שזו לא עבודה של 17-9, ולא כדאי להקים בניין של מליון דולר, לפני שיודעים אם העסק מתאים. בנוסף, יש לברר מה צריך או יכול להתאים לסביבה, כמה מכוניות עוברות בכביש, וכמה זמן יכול לקחת עד שהעסק יתרומם. מסבירים לחקלאי שבשנה-שנתיים הראשונות, בדרך כלל העסק מתבסס על בני המשפחה, אך כשהוא גדל יש צורך לשכור אנשים, ואז צריך גם לנהל אותם. עסקים רבים קורסים עם שכירת העובדים הראשונים. יש צורך גם בביטוח מתאים. ביטוח הוא דבר מורכב: בארצות הברית אם ילד נפגע במשק, הוא יכול לתבוע את המשק עד הגיעו לגיל 18! ויש להיות מכוסים לגבי אפשרות כזו. יש לציין, שבכל המקומות בהם ביקרתי, התייחסו לביטוח בכובד ראש. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

30. תיירות חקלאית כערך מוסף למגדלי פרחים התיירות החקלאית, או ה-agritourism , גדלה והתחדשה כאפשרות חיונית נוספת למגדלי פרחים ולחקלאים בענפים אחרים, המעוניינים לשנות או לגוון את עיסוקם. התיירות החקלאית מאפשרת להמשיך ולחזק את העיסוק החקלאי הקיים, תוך כדי "פתיחת הדלתות" למבקרים וללקוחות, בד"כ תושבי הערים והאזורים האורבניים, היוצאים נשכרים "מיום בטבע" כאשר הם לומדים משהו על איך המזון או הפרחים גדלים באמת. תיירות חקלאית מוצלחת קרובה בד"כ למרכזים אורבניים או למסלולי תיירות, כמו מקומות ייצור יין וייצור גבינות. התיירות החקלאית מסתמכת על היתרונות ועל הייחוד שיש בכל אזור ומאפשרת את מימוש האטרקציות וההיצע שבו. כתבה מעיתון: FlowerTECH vol.12/ no.3 ע"י מאוריציו מאטיאס תורגם ע"י צפריר בצר. תמונות מהמאמר המקורי תהליך האורבניזציה המהיר ימשיך ליצור מיליוני בני אדם "אורבניים" כלקוחות פוטנציאליים לתיירות חקלאית. בברזיל, למשל, השינויים הדמוגרפיים היו דרמטיים מאוד: מאוכלוסייה, ש- 70% ממנה היו כפריים בשנת 1950, לאוכלוסייה ש- 70% ממנה הם עירוניים. מצד אחד, הדבר גרם לבעיות תשתית בערים, ומצד שני הביא לרגשות של ערגה וגעגועים בקרב המעמד הבינוני, שחיי הכפר הפשוטים העלו בו זיכרונות מרגשים מעברו. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

31. ראנצו' פאראנה היא דוגמה להזדמנויות השונות, העשויות לנבוע משינוי זה. זוהי חווה הממוקמת כ- 40 ק"מ מהבירה ברזיליה, בבעלותו של מגדל פרחים טרופיים, אשר ראה את ההזדמנות לפתיחת שדות הגידול לתיירים, כדרך לפתרון של כמה בעיות; הגיוון אפשר לכלל משפחתו להמשיך לעבוד ולחיות יחד באזור הכפרי וכן להגדיל את הרווח ללא הגדלת השטח המעובד. בחווה, שגודלה 14.5 הקטר, משפחת קרווליו או "פאראנה" הקטן, כפי שהיא מוכרת באזור, הפכה למגדלת פרחים, לאחר שנים של גידול ירקות ורפת חלב. במשך שנים חיפשו בני המשפחה מוצרים נוספים, שיביאו תוספת ערך מוסף לחווה, הם חשבו על "תיעוש" המוצרים שלהם, אך הקושי בהשגת אישורים ורישיונות לכך היה רב מדי. בשנת 1992 הם קיבלו במתנה פקעות שלPolianthes tuberose , ולאחר כ-4 שנים - ראו ברכה בעמלם. בהמשך, החווה הייתה לספקית הפרחים המקומית הגדולה ביותר באזור. לאחר מכן נוספו שני ענפים - גידול פרחים טרופיים וצמחים ירוקים. ב- 1995 המשפחה אימצה את התיירות החקלאית כהזדמנות עסקית מתוך כוונה להגיע ללקוח הסופי ללא צורך במתווכים. כשפתחו את חלקות הגידול למבקרים, ראו שיש מקום לשירותים נוספים, שימשכו קהל מבקרים רחב יותר ולא רק את המתעניינים בגידול פרחים. בעקבות כך, הפכה בריכת ההשקיה לאגם דיג, המאוכלס בדגים, ולצדה מסעדה בנוסח כפרי. כיום יש בחווה 80 מינים של פרחים טרופיים, מיני ירוקים ועצים מקומיים, והיא הפכה למקום בילוי של כל המשפחה בחיק הטבע ולמקור להכנסה כלכלית לבעליה. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

32. החווה מספקת פרחים טרופיים לקישוט אירועים חברתיים, במיוחד בשגרירויות הזרות, הנמצאות בעיר הבירה. זו היא אך דוגמה אחת למגוון האפשרויות הרחב, הנפרש בפנינו, כאשר אנו מודעים לקהלי היעד ולצורכיהם, כישרון שחלק מהמגדלים, הידוע "כמוכווני גידול פרחים", צריך עדיין לפתח; האחריות למציאת ההזדמנויות מוטלת על היזמים. אל ברזיליה, מגיע זרם בלתי פוסק של מבקרים ממדינות זרות, הפוקדים את המקום, הן לעסקים והן לחופשות. עם הזמן הפכה העיר למרכז של כינוסים חברתיים. קישוט אירועים אלה בפרחים מקומיים ובפרחים טרופיים מקנה מהאווירה ומהניחוח האקזוטי של ברזיל. פרחים טרופיים הם המוצר הנכון לקהל הנכון. חיי המדף הארוכים (עד 20 יום באגרטל) של חלק מהפרחים הטרופיים מהווים את יתרונם הגדול על פני פרחים אחרים. מארסיה דה קרווליו, המנהלת את מכירות הפרחים בחווה, מביעה סיפוק ממצב העניינים הנוכחי, אך מזהירה שהשינוי אינו דבר של מה בכך ושנחוצה לשם כך מערכת כישורים מתאימה. לדבריה: "בכדי להוסיף עסק חדש לפעילות הקיימת הנוכחית חובה להיות מודעים ולהקדיש תשומת לב לנושאים, כמו: שיווק, כלכלה, שביעות רצון לקוח וכו'. במקרה שלנו לא היו אנשים מנוסים שיכלו ללמד אותנו כאשר התחלנו", אך בסיכומו של דבר הסתדרו העניינים לא רע בכלל, והחווה "ראנצו פאראנה" זכתה בפרס היזמות בקטגוריית התיירות החקלאית על הישגיה בשנת 2006. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

33. תיירות חקלאית - Agritourism מניבה תוצאה טובה, כאשר הנסיבות הן נכונות, אולם כיום רק מעטים משירותי ההדרכה יכולים לייעץ בנושא, וחובה על המגדלים לחפש אימון ומידע כך שיוכלו לזהות הזדמנויות "נישה". הפעילות האחרונה שנעשתה בחווה היא תוספת של כיתה ללימוד סידורי פרחים ע"י מסדרי פרחים ידועים, שבה משתמשים בפרחים הטרופיים המגודלים בחווה. בנוסף, פותח סוג של נייר שנעשה מסיבי הצמחים שבחווה כפתרון למחזור גבעוליהם הארוכים. הפרויקט פותח בשיתוף האוניברסיטה המקומית. עתה, כשברזיל נבחרה כמארחת גביע העולם בכדורגל בשנת 2014, וברזיליה נבחרה לארח חלק מהמשחקים - אפשרויות נוספות יכולות לעמוד בפתח. תיירון מס' 10– ספטמבר 2009

34. משרד החקלאות ופיתוח הכפר העלה לאוויר בתחילת שנת 2008 אתר אינטרנט חדש. האתר מהווה חלון ראווה לפעילות משרד החקלאות ופיתוח הכפר וכלי עבור ציבור החקלאים והציבור הרחב לקבלת מידע ושירותים. במסגרת אתר האינטרנט החדש אנו מעוניינים לתת במה לאטרקציות תיירות חקלאית. כל בעלי אטרקציות התיירות החקלאית בארץ יוכלו להציגן ולהיחשף בפני ציבור נרחב של תיירים ומטיילים מקומיים ומחו"ל. כדי להיכלל במאגר האטרקציות של תיירות חקלאית, יש להכניס את פרטי בית העסק באופן מקוון בלבד. פרטים נוספים ומילוי הטופס בקישור: פרסום אטרקציות של תיירות חקלאית באתר האינטרנט של המשרד - תזכורת http://www.moag.gov.il/agri/yhidotmisrad/reshut_technun/technun_kafri/turs_hafri/maagar_atr/agriculturetourism.htm תיירון מס' 10– ספטמבר 2009