המהפכה במזונות ילד לא יהודי אורית דרור-הראל עו"ד ונוטריון

1. המהפכה במזונות ילד לא יהודי אורית דרור-הראלעו"ד ונוטריון עמ 1098/07 פלוני נגד אלמוני- קטין פסה"ד מיום 31/8/08 ההרכב:- דר' ורדי, דר' שנלר (אב"ד), אורנשטיין.

2. פתח הדברים מהפכה ! מהפכה במזונות ילד לא יהודי אמוץ השופט את הגישה האמריקאית בחישוב מזונות, הנהוגה ב- 33 מדינות ארה"ב. חשיבות ההרצאה

3. ראשי פרקים: • פתח הדברים. • חשיבות ההרצאה. • השאלה שהועמדה לדיון:-היחס בין סעיף 3א לחוק לסעיפים 6,7 • עובדות המקרה. • הכרעת ביה"מ קמא. • עיקר הערעור ופסה"ד המחוזי. • ההתפלפלות. • המודל החדש. • שיטת שלושת השלבים. • שלב התרגיל המתמטי עם 3 נעלמים. • פיתוח הדין ע"י עורכי הדין ובית המשפט למשפחה. • מתי ניתן לתבוע שוב מזונות. • הכרעת פסה"ד המחוזי. • ביקורת. • המלצות לעורכי הדין המגישים תביעות למזונות ילד לא יהודי. • סיכום.

4. ב.   השאלה שהועמדה לדיון:- סעיף 3א לחוק לתיקון דיני המשפחהקובע כי אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו, וכי בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין, יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסילהכנסותיהם מכל מקור שהוא. מהי הפרשנות הראויה להוראה זו? מה ההשפעה, אם בכלל, להיות הקטין במחיצת אחד מהוריו יתר על הימצאותו במחיצת ההורה השני?

5. ג.  מה היחס בין סעיף 3א לחוק לסעיפים 6,7 לחוק ומה הדין החל: סעיף 3א' לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959קובע : (א) אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. (ב) בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא".  סעיף 6 קובע: "היקף המזונות, מידתם וצרכי סיפוקם ייקבעו באין הסכם בין הצדדים על ידי בית המשפט, בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3, לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב".  מוקנה לביהמ"ש שיקול דעת, לפי סעיף 7 לחוק המזונות: "... לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, ורשאי הוא לחייבם ביחד ולחוד".

6. ד.  עובדות המקרה:- הורי הקטין נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל. בתביעה ובכתב ההגנה נכתב שהילד יהודי. במהלך המשפט האב טען שאינו יהודי. ביה"מ הוסמך לפסוק מזונות על פי הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959 (להלן: "חוק המזונות") ולא על פי הדין האישי.

7. ה.  הכרעת פסה"ד קמא כב' הש' שוחט חישב את הכנסות ההורים וניכה אך ורק שכ"ד ומשכנתא ומכאן יחס ההכנסות הפנויות של ההורים חושבו כ- 52.2% האב והיתרה האם. צרכי הקטין חושבו בניכוי קצבת המל"ל ב - 3,938 ₪ לחודש. בהתחשב בחלוקת נטל השהות של התובע אצל הוריו, השופט ראה לנכון לחלק את מזונות הקטין לפי יחס של 65% על הנתבע 35% על האם. הנתבע חויב בסכום של 2,560 ₪ לחודש.

8. ו. עיקר הערעור: על 504 ₪ לחודש. אבי הקטין טען כי סעיף 3א מנותק מסעיפים 6,7 לחוק ויש לפסוק מזונות קטין אך ורק בהתחשב ביחס ההכנסות, ללא כל קשר להסדרי ראיה או משמורת וזמן שהות עם הילד. אם היו מתחשבים בחלוקת הנטל רק ב- 52.2 אחוז של הכנסתו הפנויה - היה עליו לשלם: 2055₪.

9. ז. עיקרי פסק הדין: שני היבטים בקביעת מזונות קטין:- האחד:- קביעת מזונות הקטין השני:- חלוקת הנטל בין ההורים – בכך דן סעיף 3 א לחוק. ובחלק זה בלבד. אין לערב בין שני נושאים אלו, ויש לדון בנפרד ביחס לכל אחד מהם.

10. ח. ההתפלפלות:- 1 המחוקק ביקש שלא להתחשב במקום הימצא הקטין בקביעה בדבר חלוקת הנשיאה בצרכי הקטין. 2. פרשנות לפיה ביהמ"ש לא יתחשב בנושא שאלת המשמורת בבואו לקבוע את הנטל היחסי, אולם יתחשב בשאלת הסדרי הראיה, איננה פרשנות ראויה. 3. יחד עם זאת, אין לקבוע כי אין מקום להביא בחשבון כלל ועיקר את שאלת החזקת הקטין. 4. עם שינוי מהותי בהחזקה בפועל בקטין, לא יביא הדבר לשינוי בעקרון היחסי של נטל המזונות, אולם יביא לשינוי בפועל בתשלום המזונות.

11. ט. המודל החדש להביא לפיתוח דין אזרחי בדיני מזונותיו של קטין יצירת קופה משותפת לנשיאה בצרכי הקטין, כאשר הנשיאה בקופה זאת יכול ותעשה בתשלום ויכול ותעשה כשווה ערך לתשלום.

12. י. שיטת שלושת השלבים:- שלב ראשון: צרכי הקטין חישוב כל צרכי הקטין באופן מלא. כאילו היו הוריו ממשיכים לחיות במשותף. + מוסיפים סכום כללי של "הוצאות כלליות" = "כמה שווה לדאוג לילד" ומה הערך הכלכלי של זה. נניח כי מכלול ההוצאות הנ"ל של הקטין הינו: 10,000 ₪.

13. שלב שני: מחשבים הכנסה פנויה לכ"א מההורים. (הוראות סעיף 3א לחוק) ואת היחס ביניהם כלומר לדוגמא: 60% האב- 40% האם. השלב השלישי:- • עושים חישוב מתמטי כמה זמן נמצא הילד עם כל אחד מהוריו, המדיד הזה צריך לקבל כימות כספי. כולל חגים, חופשות, סופי שבוע וכו'. • נחשב זאת באחוזים. • נניח 75% עם האם- 25% עם האב.

14. כ. שלב התרגיל המתמטי עם 3 נעלמים:- ד. אם יחס ההכנסות הפנויות של ההורים: האם: 40% והאב 60%. ה. אם צרכי הילד הם 10,000 ₪ (כולל כל ההוצאות כולל הטיפול בו) ו. אם יחס זמן ההורות הינו 75% אם ו-25% האב החישוב: האם נושאת ב- 75% מצרכי הילד ובפועל מממנת 7,500 ₪ מצרכיו מתוך ה- 10,000 ₪ והאב 2,500 ₪. אולם- האם צריכה לשאת רק ב-4,000 ₪ ע"פ הכנסתה הפנויה ונושאת ב- 7500 ₪ ועל כן צריכה לקבל 3,500 ₪ מזונות קטין מהאב.

15. ל. התרגיל:- זמן הורות האם באחוזים (75%) - אחוז הכנסתה הפנויה של האם (40%) X צרכי הילד (10,000 ₪) = סכום המזונות שעליה לקבל מהאב (3,500 ₪)

16. מ. תרגילים נוספים דוגמא 2: • צרכי הילד 3,000 ₪, • יחס הכנסות הפנויות 40-60. • הילד נמצא אצל האם 75 אחוז מהזמן. • התרגיל:- 75 אחוז מ- 3,000 ₪ הם: 2250 ₪. האם מוציאה עליו 2250 ₪ וצריכה לשאת רק ב- 40 אחוז קרי- 1,200 ₪ תקבל מזונות 1050 ₪. דוגמא 3: • יחס הכנסות ההורים 50-50. • צרכי הילד 10,000 ₪. • חלוקת הזמן משמורת משותפת. • אין מזונות כלל. דוגמא 4:- • אם האם מרוויחה יותר מהאב, 60 אחוז האם 40 אחוז האב. • הוצאות הילד 10,000 ₪ • יחס שהות הזמנים 50-50. • על האם יהיה לשלם לאב מזונות !

17. נ. פיתוח הדין ע"י עורכי הדין ובית המשפט למשפחה קביעת הצרכים כלליים, והכימות הכספי לכך, יעורר קשיים ושאלות על כן מנחה ביה"מ המחוזי: "נראה כי על בתי המשפט יהיה לפתח – ובהתחשב במקרים השונים שיובאו לפתחם – עקרונות נוספים אלו או אחרים, בדבר אופן קביעת אותם צרכים כלליים". כאשר הומלץ ללמוד מהמודל האמריקאי, לרבות בכל הקשור בקביעת הצרכים הכלליים.

18. ס. "צרכים כללים" ע"פ מדינות ארה"ב כרעיונות לעורכי הדין בעיצוב המודל:- • הוצאות טיפול בילד הנובעים מהעבודה של ההורה. • מנהגיו של הילד. • צרכי הילד הבסיסיים, אשר כוללים: אוכל, בגדים, לינה, טיפול רפואי והשכלה ראויה, תחבורה. • קרן למימון חינוכו של הילד ועבור ביטוח רפואי ודנטאלי. • טיפול רפואי, השכלה ראויה, ביטוח חיים או בריאות לילד ואף להורה. • תשלום עבור בתי ספר פרטיים, מחנות קיץ . • חוגים, תרגולים (מורים פרטיים), מחנות קיץ ותשלום עבור לימודים על-תיכוניים. • אין מדובר ברשימה סגורה, ובין היתר, כאשר מדובר בהכנסה גבוהה במיוחד; הכנסה נמוכה במיוחד; הוצאות נסיעה; משכנתא; הוצאות מיוחדות וזמן הורות.

19. ע. מתי ניתן לתבוע שוב: • שינוי נסיבות מהותי:- • הן בהסדרי הראיה • הן בקביעת צרכיו ומזונותיו של הקטין • והן בהכנסות הפנויות של מי מההורים

20. פ. ובסופו של יום: הכרעת פסה"ד המחוזי נפסק כי לא נקבע ממצא ברור וחד משמעי בשאלת החזקת הקטין ע"י ביה"מ קמא. כך גם לא דן בית משפט קמא כלל ועיקר בשאלת הצרכים הכלליים והכימות הכספי להוצאות אלו. בנסיבות אלה אין מנוס, אלא מלהחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שיבחן שתי שאלות בלבד.

21. צ. ביקורת • תיק מזונות קטין לא יהודי הפך לתיק "רצח". • "הכנסה פנויה"? • מה ניתן לנכות? • כימות "הטיפול" בילד? כיצד יבוצע? ביה"מ המחוזי קבע רק הנחיות מעורפלות, • חלוקת הזמנים בין ההורים • האם סוף סוף תהא סנקציה אם האב לא יבוא לקחת את הילד- יום אחד בלבד אחרי מתן פסה"ד?

22. המלצות לעורכי הדין המגישים תביעות למזונות ילד לא יהודי:- • שנו את כתבי התביעה מהיסוד, ע"פ הנחיית פסה"ד והתרגיל החשבונאי. • למדו את השופטים בבתי המשפט למשפחה את פסה"ד- הכל חדש. • את צרכי הילד כמתו על הצד הגבוה ביותר והוסיפו "הוצאות שמירה". • "בהוצאות שמירה" יש לנסות ולהכליל כמה שיותר ואף להכניס ממאמריה של ד"ר רות הלפרין קדרי, על אי השוויון בגירושין כלפי אשה. • כאשר אתם מייצגים את האם: עליכם להקפיד כי הכנסתה הפנויה תהא נמוכה ככל שניתן וזמן השהות עם הילד גבוה ככל שניתן. • אם אתם מייצגים את האב:- שהכנסתו הפנויה תהא נמוכה ככל האפשר וזמן השהות עם הילד גבוה ככל שניתן. יש סיכוי שיקבל מזונות מאשתו. • הלכה חדשה. היצירה ומילוי התוכן בידיים שלכן- בהצלחה.

23. תודה רבה על הקשבתכם אורית דרור-הראל, עו"ד ונוטריון דיני משפחה, ירושה וגישור עזריאלי, מגדל עגול, קומה 20, ת"א טלפון: 7188300 פקס: 7188320