עדכונים בדיני עבודה

1. עדכונים בדיני עבודה מכללת די.בי.איי. בע"מ בן-הרויה דוד רואה חשבון B.A. מינהל עסקים יועץ מס יום עיון אשקלון 4.12.12 www.aroyacpa.co.il www.dbacollege.co.il

2. בן זוג רשום – מי כדאי? • הכנסותיו של יחיד "נכה" כהגדרתו בסעיף 9(5)(א) לפקודה פטורות עד ₪ ככל שהופקו מיגיעה אישית. • ביום 24.10.12 התקבל פסק דין מהפכני בעניין ציון ואסתר כספי, בו דן בית המשפט בסוגיה: האם בעת עריכת השומה לבני זוג בחישוב מאוחד (ברירת מחדל סעיף 65), יחול הפטור על כלל הכנסות בני הזוג כאשר בן הזוג הרשום הוא נכה? • ביהמ"ש הגיע למסקנה כי הבסיס לסעיף 65 לעניין חישוב מאוחד הוא העברת ההכנסות לבן הזוג הרשום לטוב ולרע. • מסקנה: ככל שלא יהיה ערעור ע"י רשות המיסים בעליון או שכהרגלה תעקוף אותו ע"י חקיקה, יש לצפות לפניות של בני זוג שאחד מהם הוא נכה לרישומו כבן הזוג הרשום. • מועד הרישום צריך להיות 3 חודשים לפני תום שנת המס לגבי השנה הבאה.

3. הכנסות מדיבידנד – היבטי מס • "דיבידנד" – חלוקת רווחים לבעלי המניות לפי חלקם בהחזקות החברה לאחר ששולם מס החברות. (ב-2012 25%) • שעור המס הסופי לבעל מניות "מהותי"-25%+75%*30=47.5%. מ"ה הבהיר כי שיעורי המס יחולו גם על דיבידנד שחולק משנים קודמות. (שעור המס על דיבידנד בשנה קודמת עמד על 25%) • ההכנסה מסווגת כ-2(4) לפקודה ומוגדרת כ-"הכנסה לא מבוטחת" כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה. מסקנה: ניתן לקבל ניכוי וזיכוי בגין הכנסה זו. • לא ניתן לקבל ניכוי בגין הפרשה לאובדן כושר עבודה לפי סעיף 32(14) לפקודה כי הניכוי ניתן בגין הכנסה מעסק משלח יד או משכורת בלבד.

4. דוגמאות וחישובים – ניכוי סעיף 47 • הכנסה רק מדיבידנד – ניכוי 11% עד 17000 לחודש. • הכנסה מדיבידנד+משכורת: א. ניכוי 11% עד 8500 ₪ בניכוי המשכורת המבוטחת. לדוגמא: משכורת מבוטחת 8000 ₪ לא מבוטחת 2000 ₪ דיבידנד 10000 ₪. 2000+10000=12000 מגבלה עד 8500*11%=935 ב. ניכוי 11% בגובה ההפרש בין (שכר ברוטו+דיבידנד) עד 34000 ₪ לבין הגבוה מבין השכר המבוטח/8500, בכל מקרה לא יותר מ-8500 ₪. לדוגמא: שכר ברוטו 20000 ₪ מבוטח 12000 ₪ דיבידנד 15000 ₪. שכר ברוטו=20000 בצירוף דיבידנד 15000 > 34000 ולכן 34000-12000=22000 אך לא יותר מ-8500 ולכן יותר ניכוי 8500*11%=935

5. דוגמאות וחישובים – זיכוי סעיף 45א(ה) • הכנסה רק מדיבידנד – זיכוי 5% עד 17000 לחודש. • הכנסה מדיבידנד+משכורת: א. משכורת מבוטחת – זיכוי 7% עד 8500 ₪. ב. משכורת לא מבוטחת + דיבידנד – זיכוי 5% עד ( שכר ברוטו + דיבידנד) של 17000 ₪ בניכוי הנמוך מבין שכר מבוטח/8500 ₪. לדוגמא: שכר מבוטח 8000 ₪ לא מבוטח 2000 ₪ דיבידנד 10000 ₪ שכר ברוטו כולל דיבידנד=20000 ₪ > 17000 ₪ הנמוך מבין 8000 ₪ / 8500 ₪ לכן : 17000-8000=9000*5%=450 ₪ לזיכוי 35%/25%

6. זיכוי סעיף 46 – תרומות • בהתאם לתקנה 9(א) לתקנות מ"ה פק"ש רשאי להורות למעביד להעניק לעובד ניכוי, זיכוי וכד'. פסקה 8 מטפלת במתן זיכוי בגין תרומות. • בהוראת ביצוע 7/2012 שפורסמה ע"י רשות המיסים מפורטים התנאים והדרישות לצורך מתן הרשאה אוטומטית למעבידים המעוניינים להעביר לעובדיהם זיכוי לפי סעיף 46 לפקודה, באמצעות תלוש השכר. • ההצטרפות להסדר היא וולנטרית, באופן ממוחשב, באמצעות התחברות מייצג המעביד לשע"מ והמעביד הוא נורמטיבי וברשותו לפחות 50עובדים בממוצע ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

7. הודעת רשות המיסים – חישוב מאוחד א. תתאפשר החלת סעיף 66(ה)-חישוב נפרד עד 48960 ₪.(2012) ההקלה תחול לגבי כל התיקים "הפתוחים" בהם עולה סוגיית החישוב המאוחד, גם אם לא הודיעו על בקשתם במועד. ב. יבוטלו קנסות וריבית בגין המס הנובע מהחישוב המאוחד. ג. תינתן פריסה של 12 תשלומים הנובעים מחוב המס בגין החישוב המאוחד. • כל ההקלות מותנות בהגשת בקשה לפקיד השומה לתיקון הדוחות לשנים הרלבנטיות עד ליום 1.3.13 • מנהל הרשות הקים צוות לפתרון הסוגייה לשנים 2013 ואילך.

8. עדכונים בדיני עבודה מכללת די.בי.איי. בע"מ בן-הרויה דוד, רואה חשבון B.A. מינהל עסקים יועץ מס מוסמך יום עיון אשקלון 4.12.12 www.aroyacpa.co.il www.dbacollege.co.il הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

11. מסלול התראה מנהלית למעסיק • הממונה מפרט את ההפרות, מפרט את המשמעות להמשך ההפרות ומציין את זכותו לערעור. • המעסיק רשאי תוך 30 יום לפנות לממונה בבקשה לבטל תוך נימוקים שלא ביצע את ההפרות או שהמעשה המפורט אינו מהווה הפרה. • הממונה רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה. • במקרה של המשך ביצוע ההפרה לאחר ההתראה, הממונה ימסור למעביד דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת. • במקרה והמעביד חזר והפר תוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת. • התראה מינהלית תבוא במקום עיצום כספי.

12. אחריות אזרחית של מזמין השירות • חובת מעביד שהוא "קבלן" כלפי עובדו חלה גם על "מזמין שירות" בתנאים מסוימים וביניהם: מספר עובדים, תקופת ההעסקה ועוד. • מזמין השירות חייב להוכיח כי ביצע פעולות כדי להימנע מתביעה אזרחית וביניהם: בדיקות תקופתיות ע"י בודק שכר מוסמך. • נקיטת אמצעים סבירים ע"י מזמין השירות ומסירת הודעות לקבלן. • עמידה בתנאים בכריתת חוזה בין הקבלן למזמין השירות.

13. שכר גלובאלי – המותר והאסור • שכר גלובאלי כולל ש"נ – בחוק הגנת השכר חל איסור לכלול ש"נ כחלק משכ"ע ואם נכלל השכר כולל הש"נ ייחשב כשכר בלבד. • ש"נ גלובליות – אם סוכם עם העובד שש"נ לא יעלה על X שעות בחודש או לא סוכם כלל מספר הש"נ חובה לבדוק מידי חודש האם התגמול בגין ש"נ תואם לש"נ בפועל. • משרת אימון – בהסכמים רבים בעיקר בתחום ההייטק נוטים מעסיקים לציין שמשרתו של העובד היא משרת אמון ולכן לא חל על העובד [סעיף 30(5) לחוק ש"ע ומנוחה]. חובה לבדוק היטב עם יועץ מומחה האם אכן משרתו תואמת לנאמר בפסיקה לעניין משרת אמון. • דיווח נוכחות – אם משולם רכיב ש"נ גלובליות אין צורך בניהול שעון נוכחות לעובד שכזה. טעות!!! בהתאם לסעיף 24 לחוק הגנת השכר ולתיקונו חובה לנהל יומן נוכחות לכל עובד. סנקציה של עיצום כספי בגובה 35000 ₪ "ממתינה" למעביד לפי חוק להגברת האכיפה לאי ניהול יומן נוכחות.

14. השעיית עובד – המותר והאסור • במקרים לא מעטים עובד עובר עבירת משמעת חמורה כגון: גניבת מוצרים, דלק, כסף ועוד ממעביד או עובר עבירות תנועה או מפר הוראות מעביד וכד'. • מקום בו קיים הסכם קיבוצי ו"תקנון משמעת" התקנון המוסדר לדוגמא בהסכם של התאחדות התעשיינים ניתן להשעות עובד עד 3 ימים, ללא הגבלת זמן או לצמיתות תוך כדי שלילת תנאים תלוי בחומרת העבירה. קיימת וועדת משמעת משותפת למעסיקים ולנציגי העובדים שקובעת את חומרת העונש. • מקום בו לא קיים הסכם קיבוצי לא ניתן להשעות עובדים זמנית כעונש או כהליך לפני פיטורים. גם אם הדבר צוין בחוזה אישי. בעבירת משמעת חמורה עדיף לפטר עובד בכפוף להליך שימוע.

15. עדכונים בביטוח לאומי מכללת די.בי.איי. בע"מ בן-הרויה דוד, רואה חשבון B.A. מינהל עסקים יועץ מס מוסמך יום עיון אשקלון 4.12.12 www.aroyacpa.co.il www.dbacollege.co.il הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

16. תיקון תקופת האכשרה לעניין דמי אבטלה סעיף 161 לחוק ב"ל קובע תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה: לעובד במשכורת - 360 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח בתוך 540 הימים בתכוף ליום הקובע. לעובד יומי - 300 ימי עבודה בפועל ששולמו בעדם דמי ביטוח מתוך 540 הימים בתכוף ליום הקובע. מסקנה: עובד חודשי שעבד בכל חודש אפילו יום אחד נדרשת תקופה של 12 חודשים ואילו עובד יומי כ-14-15 חודשים. (ההנחה 6ימים בשבוע, 25 בחודש כפול 12=300 ) התיקון: בוטלה ההבחנה בין סוגי העובדים. הזכאות היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 חודשים בתכוף לתאריך הקובע. חישוב השכר היומי הממוצע – 6 חודשים לפני היום הקובע (במקום 75 יום)

17. החוק לצמצום הגרעון • יחיד שהכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על 800000 ₪ יהיה חייב החל מ-2013 ב-2% נוספים על החלק שעלה. • העלאת חלק המעסיק החל מ – 1.1.13: מדרגה 1 – עד 60% שמ"ב 6.5% במקום 5.9%. 7% ב-2014. 7.5% החל מ-2015 ואילך. מדרגה 2 – מעל 60% שמ"ב 7.5% החל מ-2015 ואילך. הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

18. מתוך אגרת למעסיקים 4/95 • העסקת בן משפחה א. בן המשפחה עובד במפעל,...מפעל...יחידה העוסקת בייצור, מסחר, הפקה, מחקר, מתן שירותים וכו'. ב. עבודתו במפעל נעשית באופן סדיר בימים קבועים, בשעות עבודה קבועות, או על פי תכנית עבודה שנקבעת מראש. ג. בן משפחה עובד במפעל שאילמלא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד אחר, כלומר, ישנה חיוניות בהעסקתו... הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

19. העסקת בן זוג או קרוב משפחה העסקתבןזוגעלידיבןהזוגהאחר סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר עובד: "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה ,"בן משפחה"-אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות" • בת זוג אינה מוגדרת כבן משפחה ולכן המבחנים לגביה ייבחנו לפי המבחנים הרגילים לקיום יחסי עובד מעביד . הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

20. העסקת בן/בת זוג קיום יחסי עובד מעביד על פי המבחנים בפסיקה 1. קיימת התקשרות חוזית בין בני הזוג. 2. קיימת מסגרת קבועה של שיות עבודה. 3. קיים פיקוח על העבודה ובן או בת הזוג כפופים למרותו של המעסיק. 4. בן/בת הזוג הוא/היא חלק מהמערך הארגוני של המפעל... 5. בן/בת הזוג משתמש בעבודתו/ה באמצעי הייצור של המפעל. 6.בן/בת הזוג מקבל שכר ריאלי בתוספת התנאים הסוציאליים כגון: חופשה, הבראה, תוספת יוקר. הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il

21. עמלות לחישוב דמי לידה פס"ד עב"ל 129-10 מל"ל נ' קרן פרידמן, בית הדין הארצי לעבודה • "תשלום נוסף" ששיעורו 25% או יותר מהשכר החודשי הרגיל נקבע, כי "יחולק לשנים עשר, והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם ולשכר כל אחד מאחר עשר החודשים שקדמו לו". • תקנות ב"ל מבחינות בין "שכר חודשי רגיל", המוגדר כשכר שנהוג לשלמו לעובד מידי חודש, לבין "תשלום נוסף" המוגדר כ"שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעביד ולמעט הפרשים". • סוחרת בשוק ההון בבית השקעות הייתה זכאית לתשלום עמלה ששולמה לך אחת לרבעון. המל"ל טען שהתשלום הנוסף נכנסים להגדרה ופרס את העמלה הרבעונית ל-12. • בית הדין הארצי לא קיבל את הערעור של המל"ל וקבע כי "העמלות לא היו מותנות בתנאי...אלא היוו חלק משכרה הרגיל (גם אם שולמו מטעמי נוחות כל רבעון) ..." • דמי הלידה חושבו על בסיס רבעון אוקטובר-דצמבר 2007 בצירוף העמלה ששולמה בינואר 2008. הזכויות שמורות לבן הרויה דוד רו"ח www.aroyacpa.co.il