1 / 16

השפעת תהליכי השוואה חברתית על ניטור תהליך הלימוד והישגי התלמידים בלמידה מתוקשבת

כנס מיט"ל 2012. השפעת תהליכי השוואה חברתית על ניטור תהליך הלימוד והישגי התלמידים בלמידה מתוקשבת. רווה הרוש, אלה גליקסון, מרים ארז, ריקי נורי הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. המחקר מומן על ידי קרן המחקר והפיתוח של מיט"ל בשנים 2011-212. רציונאל המחקר.

braith
Télécharger la présentation

השפעת תהליכי השוואה חברתית על ניטור תהליך הלימוד והישגי התלמידים בלמידה מתוקשבת

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. כנס מיט"ל 2012 השפעת תהליכי השוואה חברתית על ניטור תהליך הלימוד והישגי התלמידים בלמידה מתוקשבת רווה הרוש, אלה גליקסון, מרים ארז, ריקי נורי הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל המחקר מומן על ידי קרן המחקר והפיתוח של מיט"ל בשנים 2011-212

  2. רציונאל המחקר • הוראה מתוקשבת ביסודה מוכוונת יחיד (1968Skinner, ) • הטמעת מרכיבי הלמידה החברתית (1986Bandura,) • שימוש במנגנוני השוואה חברתית (Festinger, 1954)

  3. למידה מתוקשבת - יתרונות • שיטת למידה מתווכת מחשב שבה יש הפרדה פיזית בין הלומד לבין המרצה והמוסד (Frank, Reich and Humphreys, 2003) • יתרונות בהשוואה להוראה הפרונטאלית • נוחות • ניצול זמן • למידה חווייתית • צמצום עלויות • הרחבת חוג הלומדים ((Brown, 2000; LeLoup and Ponterio, 2000

  4. למידה מתוקשבת - חסרונות • בדידות וניתוק פסיכולוגי (Frank, et al., 2003). • קושי בניטור ושליטה שעלול לפגוע במוטיבציה (Arbaugh, 2001) • מוטיבציה נמוכה שעלולה לפגוע ב - • הצלחה אקדמית (Lynch, 2006) • שביעות רצון (Benbunan-Fich & Hiltz, 2003). • 'למידההיברידית': שילוב למידה מתוקשבת עם הוראה פרונטאלית מינוף היתרונות של שני סוגי ההוראה (Campuzano-Bolarin, 2011) • צוותים וירטואליים – לא ניתן להשתמש ב 'למידה היברידית' ( Loh & Smyth, 2010; Shokef & Erez 2006)

  5. השוואה חברתית ככלי להערכת יכולת • לאנשים יש דחף להשוות את עצמם לאנשים דומים, שיכולים לשמש כמדד מדויק להערכת יכולותיהם (Festinger, 1954) • מניעים בבסיס המנגנון: • הערכה עצמית • השתפרות בביצועים (Helgeson & Mickelson 1995)

  6. השוואה חברתית בכיתות לימוד • השפעה חיובית על: • תשומת לב למשימה • ניטור • רמת הביצועים ((Levine, 1983

  7. השוואה חברתית בעבודה קבוצתית בתקשורת מתווכת מחשב • מתן אפשרות להשוואה חברתית תוך קבוצתית בתקשורת מתווכת מחשב הראו השפעה חיובית על: • מאמץ במשימה (McLeod, 2011) • יצרנות ויצירתיות (Michinov & Primois, 2005) • עבודה קבוצתית (Janssen, Erkens & Kirschner, 2011) • שביעות הרצון (Phielix, Prins, Kirschner, Erkens & Jaspers, 2011) • כלי משוב עשויים להסיח את תשומת הלב מהמשימה העיקרית ולפגוע בביצוע (Buder, 2011; Gutwin & Greenberg 2002).

  8. השוואה חברתית בין קבוצות לימוד – השערות המחקר • השוואה החברתית יכולה להתרחש גם ברמת הקבוצה והיא נחשבת לתוצאה של מוטיבציה להערכה עצמית חיובית (Abrams & Hogg, 1988; Stets & Burke, 2000) • השערות: שימוש בכלי משוב, המאפשר השוואה חברתית בין קבוצות לגבי התקדמות במטלה לימודית יביא ל - • שיפור הישגי התלמידים • שיפור בשביעות רצון מהתהליך הלימודי • חיזוק הזהות הקבוצתית • עליה במידת הפעילות והמאמץ המושקעים בפרויקט • הפחתה בצורך בניטור חיצוני ע"י המורים

  9. שיטה • שדה המחקר: פרויקט ניהול בין תרבותי של הטכניון (TMCTP) • מהלך המחקר: נבדקה ההשפעה של מידת השימוש ב"לוח סטאטוס דינמי" על תפקוד והישגי הקבוצות שהשתתפו בפרויקט בשנת 2011. • אוכלוסיית המחקר והמדגם: 361 סטודנטים מ-10 אוניברסיטאות בעולם שחולקו ל-92 קבוצות רב-תרבותיות בכל אחת בין 3 ל 4 משתתפים.

  10. מדדים משתנה בלתי תלוי • מידת השימוש ב "לוח סטאטוס דינאמי" נמדד באמצעות 5 פריטים בסולם מדידה של 1-7. משתנים התלויים: • הישגי התלמידים – איכות התכנית העסקית הוערכה ע"י שופטים בלתי-תלויים. • שביעות הרצון מהלמידה – נמדדה באמצעות 4 פריטים בסולם מדידה של 1-7. • זהות קבוצתית – נמדדה על ידי המדד של Earley and Mosakowski (2000) הכולל 3 פריטים בסולם מדידה של 1-7 • מידת הפעילות והמאמץ המושקעים בפרויקט – נמדדה ע"י מספר השעות שהסטודנטים דיווחו שהשקיעו בפרויקט. • ניטור חיצוני – נמדד ע"י מספר המיילים ממתאמי הפרויקט לקבוצות.

  11. תוצאות: השערה 1 • קשר קמור מובהק בין מידת השימוש בכלי המשוב להישגים: ( F=5.13, p<0.01; β=1.08, p=0.06; β2=1.59, p<0.05) • יתכן ששימוש רב בכלי המשוב הסיח את תשומת הלב מהמשימה העיקרית (Buder, 2011; Gutwin & Greenberg 2002).

  12. תוצאות: השערות 2 ו-3 • ככול שעלה השימוש בכלי המשוב עלו - • רמת הזהות הקבוצתית (F=6.3, β=0.11, p<0.05) • מידת שביעות הרצון (F=10.23, β=0.34, p<0.005) • זהות קבוצתית מתווכת את הקשר בין שימוש בכלי המשוב לשביעות הרצון (נבדק באמצעות פעולת ה-bootstrap ונמצא מובהק תחת רווח סמך של 90% - ((CI .005-.121). • נראה כי כלי המשוב מחזק קשרים ומרקם קבוצתי דרך חיזוק הזהות הקבוצתית β=0.54* β=0.087 β=0.28*

  13. תוצאות: השערות 4 ו- 5 • קשר קמור מובהק בין מידת השימוש בכלי המשוב לפעילות והמאמץ המושקעים ( (F=3.54, p<0.01; β=0.44, p=0.18; β2=0.79 • קשר קעור מובהק שולית בין מידת השימוש בכלי המשוב והצורך בניטור חיצוני (F=2.56, p=0.08; β=0.26, p=0.12; β2=0.34, p=0.07). Effort

  14. סיכום + + המלצה: שילוב מושכל ומידתי של כלי משוב להשוואה חברתית בקורסים מתוקשבים, להימנע מהסתת תשומת הלב של הלומדים ממטרות הלימוד העיקריות

  15. מגבלות המחקר ומחקרי המשך • לא ניתן היה להשוות בין מצבים זהים עם כלי המשוב וללא כלי כזה • ניתוח מידת השימוש בכלי המשוב נעשה על בסיס דיווח עצמי • מחקרי המשך • השוואה בתנאים דומים בין קבוצות שיש להן גישה למשוב לקבוצות שאין להן גישה למשוב • מדידת זמן שהייה בדף האינטרנט של כלי המשוב כמדד למידת השימוש בכלי

  16. תודה

More Related