מושגים עיקריים בסוציולוגיה של בריאות

1. מושגים עיקריים בסוציולוגיה של בריאות

2. מודל רפואי של מחלה • לפי המודל הרפואי (או ביו-רפואי) : • גוף האדם דומה למכונה המורכבת מחלקים רבים • בריאות – תפקוד תקין של כל החלקים (אורגנים ומערכות אורגנים) • מחלה – "תקלה" או "אי תפקוד" של אחד או יותר אורגנים (או מערכות) בגוף • ריפוי המחלה – שימוש בכלים רפואיים וידע רפואי כדי "לתקן" את החלק הבעייתי בגוף

3. מודל רפואי של מחלה • מדובר בשיח מכניסתי • מקורו של המודל הרפואי – במאה ה-19 (מדוע?) • תהליך ה"ריפוי" מתחיל מדיאגנוזה (זיהוי המחלה) לפי הסימפטומים • לאחר קביעת באיזו מחלה מדובר הרופא מתאים טיפול אשר אמור לרפא את המחלה • לשים לב : המוקד הוא על המחלה ולא על החולה!

4. מודל רפואי של מחלה • המודל הרפואי לא לוקח בחשבון גורמים חברתיים, תרבותיים, סביבתיים ואפילו פסיכולוגיים • קביעת הדיאגנוזה הנכונה לרוב מתבססת על שיח בין רופא למטופל, אך זה לא גורם של המודל הזה • דוגמאות http://www.youtube.com/watch?v=t29aFSACbnA&feature=player_detailpage http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=2IOrQwLs420

5. מודל רפואי של מחלה

6. מודל רפואי של מחלה

7. המודל הרפואי-ביקורת • חולשה נוספת של מודל הרפואי היא דוקטרינה של אטיאולוגיה ספציפית (Doctrine of specific etiology) (Dubos, 1959) – הנחה כי כל מחלה נגרמת מסיבה ספציפית הניתנת לזיהוי. • גישה זאת גורמת לחיפוש "כליע קסם" (Magic bullet) שיוכל "לרות על מנת להרוג" כל מחלה, יוצרת הסתמכות יתר על תעשיית ייצור תרופות וטכנולוגיות רפואיות (Freund & McGuire, 1991).

8. המודל הרפואי-ביקורת • Illich (1976) הביא ביקורת נוספת למודל רפואי. הוא טען כי ישנם מחלות הנגרמות על ידי טיפול רפואי (Iatrogenesis). • הוא הבחין בשלוש רמות של iatrogenesis: חברתי, תרבותי וקליני.

9. המודל הרפואי-ביקורת • Illich (1976) מתאר איך מצבי בריאות טבעיים בחיי האדם כמו היריון, לידה, זיכנה, מצבי רוח שונים עוברים "מדיקליזציה" (Medicalization) על ידי ממסד רפואי: נשים בהיריון נדרשות לעבור סדרת בדיקות, לקבל תרופות, לידה מקבלת אופי של טיפול רפואי פולשני, אנשים מדוכדכים מקבלים תרופות פסיכוטרופיות וכו'. • הטיפול הרפואי במצבים טבעיים אלה הופך להיות נורמה בחברה, לכן Illich קרא לתופעה הזאת Social iatrogenesis.

10. המודל הרפואי-ביקורת • בנוסף,הוא היראה כי בתרבות המערבית מעדיפים לרפא את המחלה מאשר למנוע אותה. • טיפול בחולי דורש רופאים, אחיות, עובדי מעבדה רפואית, רוקחים, ספקי ציוד רפואי ועוד הרבה אנשים שמועסקים בענפים הכלכליים הקשורים ברפואה ומתן שירותים. • מניעת החולי משאירה אותם ללא עבודה. Illichהגדיר את המצב בתור: cultural iatrogenesis.

11. המודל הרפואי-ביקורת • היבט נוסף ב-iatrogenesisמתייחס לתופעות לוואי מהתרופות שחולים מקבלים מהרופאים: כך מחלות חדשות נגרמות מהטיפול הרפואי, על פי Illich (1976) מדובר ב-clinical iatrogenesis.

12. המודל הרפואי-ביקורת • הביקורת הבאה למודל הרפואי באה מכיוון החוקרים הפמיניסטיים. Wallace (1990) הדגישה כי מודל הרפואי לא נותן הסברים לשליטה גברית בבריאות נשים: רופאים גברים הרבה פעמים קובעים התייחסויות למצבי בריאות של נשים, ללא התייחסות לתלונות שלהן על סיבות פסיכולוגיות או חברתיות של חולי.

13. המודל הרפואי-ביקורת • Oakley (1993) מצאה כי 69% מאמאות הצעירות הרגישו כי אין להן שליטה על מצבן בזמן היריון ולידה. • רופאים ראו בלידה פרוצדורה רפואית מובהקת לעומת הנשים אשר התייחסו ללידה כתהליך טבעי. • בנוסף, אמצאי מניעת ההיריון אשר לרוב גורמים לתופעות לוואי קשים מיוצרים לשימוש בקרב נשים בלבד למרות שללמנוע היריון מצד הגברי פשוט יותר מבחינה רפואית.

14. מודל חברתי של מחלה • בא כביקורת למודל הרפואי • לפי המודל החברתי: • חברה היא אחד הגורמים העיקריים למחלות • לוקח בחשבון גורמים מבניים, עמדות שליליות, תהליכי הדרה בחברה • הגישה התפתחה בשנות השמונים בבריטניה • ארגון הבריאות העולמי לא מזמן קיבל החלטה שיחס למחלות חייב לקחת בחשבון גם גורמים חברתיים http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=MknBuiNdLl8

15. מודל חברתי של מחלה • בניגוד למודל רפואי שמחפש "כשלים" שגורמים מצב החולי בתוך הגוף הפרטי, מודל חברתי מתייחס לסיבות לחולי ברמה קהילתית ציבורית. • הכוונה לדוגמה לאיכות המים, מערכת הביוב, פינוי אשפה וגורמים סביבתיים אחרים. • McKeown(1976) טען כי הסיבה העיקרית לירידה בתחלואה במחלות זיהומיות במאה ה-19 ותחילת מאה ה-20 הייתה טיפול חברתי כגון הספקת מים נקיים לבתים ופינוי האשפה ולא טיפולים רפואים כמו תרופות ואשפוזים.

16. מודל חברתי של מחלה • המודל החברתי של חולי מתמקד בתנאי מחיה בתור מפתח לשיפור הבריאות. • ניתן לשפר אותם דרך חינוך (למשל, ללמד עיקרונות ההיגיינה) וגם דרך שינוי תנאים פיזיים (לדוגמה, הורדת ממדי העיני תאפשר תנאי מגורים טובים יותר בבתים יקרים יותר ותזונה בריאה ומספקת).

17. מודל חברתי של מחלה • מבקים של McKeown טענו כי מודל החברתי לא יכול להיות כללי מפני שלא כל המחלות נגרמות ממצב הסביבה, מים נקיים או מערכת הביוב. • במאה העשרים התפתחה דיסציפלינה נפרדת אשר מתבססת על מודל החברתי של חולי – אפידמיאולוגיה חברתית (Social epidemiology) – העוסקת בזיהוי הקשרים בין גורמים סביבתיים כגון: מים, ביוב, פינוי אשפה, קירבה לתעשייה מסוכנת, מצב הכבישים, אכות המזון ואחרים למחלות הקיימות בקהילה.

18. מודל חברתי של מחלה • בשנים אחרונות עלתה חשיבות של מחקר אפידימיולוגי חברתי בעקבות הדרדרות של איכות הסביבה ועליה במימדי העוני בכל העולם. • יש הטוענים כי "רפואה הוא מדע חברתי לכל דבר, פוליטיקה היא לא אחרת אלא רפואה בגדול" (Rudolf Virchow in Susser et al., 1985, p.6).

19. מודל ביאו-פסיכו-חברתי • מודל בריאות נוסף הוצעה על ידי פסיכיאטר אמריקאי George Engel ב-1977. • על פי הגישה של Engel מצב בריאותי תלוי בגורמים משלושה תחומים עיקריים: ביאולוגי, פסיכולוגי וסוציולוגי (חברתי), לכן המודל נקרא ביאו-פסיכו-חברתי (Biopsychosocial (BPS)).

20. מודל ביאו-פסיכו-חברתי • על פי הגישה הזאת, כדי להיות בריא אדם צריך גוף מתפקד, איכות חיים תקנית הקשורה בסביבתו והרגשה פסיכולוגית טובה. • כך, בניגוד למודל רפואי, גוף הוא לא מקור היחיד של המחלה, נדרשת גם התייחסות לחולה כאדם, לרגשותיו, אמונותיו, תרבות שלו ותנאי סביבה בה הוא נמצא.

21. מי משתתף בתהליך? • חשוב להדגיש כי בנוסף לתיאור התהליכים המתרחשים בתחום הבריאות והחולי כל מודל מגדיר את התפקידים החברתיים של ה"שחקנים המשתתפים" בו. • על פי המודל הרפואי רופא אחראי על ריפוי מחלות של המטופל, • על פי המודל החברתי הרופא אחראי על מניעת החולי ושמירת בריאות הציבור ברמה קהילתית, • על פי המודל ביאו-פסיכו-חברתי רופא מחויב להתייחס למטופל כמכלול גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים, לתת לו אפשרות בחירה בתהליך קבלת החלטות - המטופל ולא המחלה נמצאים במרכז.

22. Turner , 1995 "Medical power and social knowledge" • על פי הגישה הסוציולוגית לחולי, להיות חולה זה מצב חברתי יותר מאשר מצב ביו רפואי • סוציולוגיה מסבירה סיבות חברתיות של חולי: • "חולה" כתפקיד חברתי ותגובות כפועל יוצא מלהיות חולה במושגים של הרגשות, שפה ופעולה חברתית

23. תפקיד החולה • Parsons, 1951 היה הראשון שהתייחס ל"תפקיד החולה" כפונקציה חברתית • 4 מימדים של תפקיד החולה: • תפקיד החולה נותן לגיטימציה להימנע מחובות חברתיות כמו ללכת לעבודה או לבצעה פעולות בבית • החולה לא אחראי למצבו הבריאותי. הוא לא יכול להחלים ללא עזרה מקצועית • החולה מחויב לשפר את מצבו הבריאותי. בשביל זה הוא חייב לציית למה שהרופא אמר • החולה חייב לחפש עזרה מקצועית

24. תפקיד החולה • חולי על פי Parsons זה סוג של סטייה חברתית, אשר דורשת לגיטימציה ופיקוח חברתי • תפקיד החולה לפי פרסונס הוא זמני ולאחר שהחולה החלים הוא חוזר לתפקד בחברה • מה יכולה להיות הביקורת?

25. תפקיד החולה-ביקורת • יכול להיות כי החולה הולך לרופא רק בסוף המערכת של התנהגויות של חיפוש עזרה (help seeking behavior). • Freidson, 1961,1970 דיבר על חשיבותה של "lay referral system" בתהליך חברתי בו לא מתייעצים עם רופא

26. תפקיד החולה-ביקורת • קודם פונים לחברים ומשפחה ורק אחר כך לרופא. • אדם מרגיש חולה רק אם הוא מראה סימפטומים שאחרים תופסים כמחלה בתוך הקונטקסט התרבותי מסוים. • לפי כך, lay culture ולא ערכים מקצועיים של הרופא מגדירים משמעות המחלה בקונטקסט חברתי

27. תפקיד החולה-ביקורת • אחד המסקנות של המחקר הזה הוא בכך שצריך להבדיל בין "תפקיד החולה" ל"תפקיד המטופל". • לא כל אנשים חולים הם מטופלים ולא כל המטופלים הם חולים

28. תפקיד החולה-ביקורת • פרסונס התייחס למחלות אקוטיות ולא כרוניות. • על פי גישתו יש הנחה שמטופל ירגיש טוב יותר ויבריא לאחר טיפול רפואי

29. תפקיד החולה-ביקורת • רוב מחלות כרוניות נמשכות זמן רב ולא בהכרח דורשות הדרת החולה מהחברה עד שיבריא. • אדם החולה במחלה כרונית נדרש "לנהל" את "תפקיד החולה" לאורך זמן בתוך החברה • עוד ביקורת?