מטוטלת האחריות: בין המדינה והמשפחה

1. מטוטלת האחריות: בין המדינה והמשפחה פרופ' אורלי בנימין המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוכנית ללימודי מגדר אוניברסיטת בר-אילן

2. המדינה מתנערת מאחריות על השירותים הדרושים למשפחות m תנועת הנשים המדינה לוקחת אחריות על השירותים הדרושים למשפחות ארגוני החברה האזרחית איגודים מקצועיים

3. העדר הסכמה: 'מה היא משפחה?' איך להגדיר משפחות? כמה צורות או הרכבים למשפחות? למשקי בית? כמה צריכים להיות? – סוגים לגיטימיים או לא (לגיטימיות לא רק כמוסריות אלא גם כמעמד/עושר – self sufficiency) איזו עזרה מגיעה למשפחות? לאילו משפחות מגיעה עזרה? לאיזו עזרה משפחות זקוקות? מה מיטיב עם משפחות? (איזו תמיכה מגיעה ללא צורות של פיקוח חברתי ומשמוע – שימור יציבות? הגנה ממשבר כלכלית? חילוץ מחובות?) איך העזרה למשפחות צריכה להיות – - מתוכננת - מתואמת - מוערכת

4. משפחות במדיניות ובנתונים שיעור משפחות כפולות הכנסה: החל מ- 2008 בלמעלה מ- 65% ממשקי הבית שני בני הזוג עובדים. במיוחד בקרב משכילים. ב- 45% ממשקי הבית תרומת האשה להכנסת הבית זהה לזו של הגבר או גבוהה משלו. משפחות מפורקות אמהותיחידניות משפחות שמטפלות בתלויים: קשישים, פעוטות, בעלי מוגבלויות סתירה ראשונה: עידוד נשים לפעילות בשוק העבודה לצד: אמא בבית, אמא מטפלת, לאמא יש זמן סתירה שניה: עידוד אזרחים לעצמאות כלכלית לצד: השתקת ריבוי המשרות רעות, לא יציבות, חלקיות, לא מחלצות מעוני סתירה שלישית: עידוד משפחות להצבר נכסים, הון וחסכונות כהגנה בתקופות משבר לצד: פגיעה בחסכונות, פגיעה בפנסיות, דחיקת משפחות לחובות

5. אבחנה בין משטרי רווחה בשנת 1989 ובספרו מ- 1990 הציג החוקר הדני Esping-Andersen טיפולוגיה המבחינה בין שלושה משטרי רווחה הנשענת על ארבעה מימדים|: איכות ונגישות של זכויות חברתיות דה-קומודיפקציה (צמצום התלות בשוק ובעבודה בשכר) הריבוד הנוצר באמצעות מדיניות רווחה הצטלבות בין שוק ורווחה

6. הביקורת על הטיפולוגיה של אספינג-אנדרסן: רווחה עבודה שלא בשכר עבודה בשכר Taylor-Gooby:

7. שלוש תביעות ממדינת הרווחהנוכח הניהול הציבורי החדש –הוזלה עד למס שפתיים Decommodification: קצבאות ותנאי העסקה שמבטיחות קיום וכבוד אנושי גם בתקופות ובמצבים בהם האזרח אינו יכול לעבוד The State as Employer: כמה משרות לנשים המדינה מציעה בשירותים החברתיים שלה ובאילו תנאים המדינה מעסיקה את העובדות בשירותים החברתיים והציבוריים שלה DeFamilialization: המדינה כמופקדת על שירותים חברתיים שיכולים לשחרר נשים ממחויבויות הטיפול שלהן ולהתפתח כמפרנסות

8. בריתות פוליטיות וסולידריות נשית הניהול הציבורי החדש מייצר הפרד ומשול בין שלוש קטגוריות של נשים: נשים כמפרנסות – אשליית הרטוריקה של שוויון לגברים נשים כצרכניות של השירות הניתן במסגרות טיפול– אשליית זכויות הצרכן, היעילות, הטכנולוגיות, ה- value for money נשים כמועסקות של השירותים - אשליית המקצועיות – משרות חלקיות, שעתיות, מבזות