מבוא

1. הערכת הביצועים של חזאים מובילים ושל תחזיות הנגזרות משוק ההון לאינפלציה ולשער החליפין בישראל(מאי 2005)גולן בניטה ובנצי שרייבר

2. מבוא • ישנם מחקרים מהעת האחרונה הטוענים כי מרבית הטעיות שנעשות במדיניות המקרו-כלכלית נובעות מהערכה שגויה של ההתפתחויות הצפויות במשתנים הכלכליים. • Brook & Hargreaves (2001) ערכו מחקר מקיף לבחינת טיב החיזוי של 250 גופים פיננסים בין-לאומיים לגבי אינפלציה ושיעור הצמיחה במספר כלכלות מובילות. ממצאים עיקריים: • אף אחד מהחזאים לא הצליח לחזות את שינויי המגמות בהתפתחות המשתנים. • הן ה-IMF והן ה-OECD דורגו בין המקומות הנמוכים ביותר. • אילק ואלקיים (2004) בדקו תחזיות לאינפלציה שנה קדימה בישראל

3. מטרות העבודה • בדיקת טיב התחזית של כל חזאי • בחינה השוואתית של ביצועי החיזוי. • האם התחזיות מוטות באופן שיטתי? • מהי מידת האדפטיביות של התחזיות? • האם ישנו תהליך של למידה במתן התחזית? • מערכת הקשרים בין התחזיות השונות • האם החזאים מתואמים ביניהם ועם השוק במתן התחזיות? • האם ישנו חזאי אחד מוביל המשפיע על תחזיות שאר החזאים? • האם החזאים מושפעים מתחזיות השוק או להיפך? • הקשר בן התחזיות לטווח הקצר ולטווח הארוך. • הקשר בין התחזיות לשער חליפין ולאינפלציה.

4. תיאור הנתונים • חזאים • תחזיות של 5חזאים מובילים לאינפלציה, מתוכם 3 חזאים המספקים תחזיות גם לשער חליפין שקל/דולר. • העבודה מתמקדת בשני טווחי חיזוי: חודש קדימה ושנה קדימה. • תחזיות הנגזרות משוק ההון: • אינפלציה: משוואת פישר – הפער בין תשואות אג"ח צמודה ושאינה צמודה למדד. • שיעור השינוי בשער החליפין: מודל ה-UIP - הפער בין תשואת המק"מ לתשואת הליביד.

5. תיאור הנתונים • התחזיות לאינפלציה כוללות 75 תצפיות חודשיות בתקופה שבין אוקטובר 1998 ועד דצמבר 2004. • התחזיות לשער החליפין כוללות 46 תצפיות חודשיות בתקופה שבין מרץ 2001 ועד דצמבר 2004. • כל התחזיות הובאו למכנה משותף ומהן נגזרו הסטיות מהנתון שהתממש בפועל. • בעיית החפיפה לשנה קדימה.

6. התפתחות התחזיות והנתון בפועל תחזיות לשיעור האינפלציה לשנה קדימה

7. התפתחות התחזיות והנתון בפועל תחזיות לשיעור השינוי בשע"ח לשנה קדימה

8. ביצועי החיזוי • ביצועי החיזוי של החזאים ותחזית השוק נבחנים באמצעות שני מדדים מקובלים המתבססים על הסטייה של הנתון שהתממש בפועל מהתחזית: • Root Mean Square Error (RMSE)- מוגדר כשורש של ממוצע ריבוע הסטיות, ומודד את יכולת הניבוי של החזאי. • Mean Prediction Error (MPE) - מוגדר כממוצע הסטיות בתקופת המדגם ולפיכך מציין האם בממוצע התחזית הייתה מוטית לאחד הכיוונים.

9. ביצועי החיזוי - אינפלציה

10. ביצועי החיזוי – שיעור השינוי בשע"ח

11. ריכוז ממצאים • יכולת החיזוי של שיעור האינפלציה טובה בהרבה מיכולת החיזוי של שיעור השינוי בשער החליפין. • התחזיות לחודש עדיפות על התחזיות לשנה. • בכל התחזיות לשיעור האינפלציה לשנה קדימה התקבל מדד MPE שלילי(הטיה שיטתית). • אין חזאי עדיף - דירוג ביצועי החזאים על פי מדד ה-RMSE ומדד ה-MPE משתנה בין סוגי התחזיות השונות . • יכולת החיזוי של השוק לשע"ח נחותה בהרבה מזו של החזאים (חולשת ה-UIP).

12. האם ישנו תהליך למידה? התפתחות הסטייה המצטברת תחזית לאינפלציה לשנה קדימה

13. האם ישנו תהליך למידה? התפתחות הסטייה המצטברת תחזית לשיעור השינוי בשע"ח לשנה קדימה

14. האם התחזיות מוטות? • השערת חוסר ההטיה נבחנת עבור כל תחזית על ידי בדיקת ההשערה המשותפת a=0 ו- b=1 במשוואה הבאה: • דחיית ההשערה המשותפת מצביעה כי אחד או שני התנאים לחוסר הטיה לא מתקיים ולכן ניתן לדחות את השערת חוסר ההטיה.

15. האם התחזיות מוטות? - אינפלציה

16. האם התחזיות מוטות ? - שיעור השינוי בשע"ח

17. האם קיימים רכיבים אדפטיביים בציפיות? • אחת הסוגיות המעניינות בניתוח דפוסי החיזוי של החזאים והשוק היא השאלה האם התחזיות משקפות ציפיות אדפטיביות? • אחת הדרכים לבחון סוגיה זו היא לאמוד את המתאם בין התחזיות והנתון בפועל שהתרחש בעבר הקרוב. • אולם, קיומה של סיבתיות סטטיסטית בין התחזית לנתון שהתממש בעבר הקרוב אינה מעידה בהכרח על ציפיות אדפטיביות. • בעבודה זו, אנו מיישמים את גישתו של Roberts (1998) לבחינת מידת האדפטיביות של התחזיות.

18. האם קיימים רכיבים אדפטיביים בציפיות? • Roberts מניח שהציפיות הן בחלקן אדפטיביות ובחלקן רציונאליות, ולכן הוא מניח את המשוואה הבאה: • בהינתן שהציפיות הן רציונאליות, ההתפתחות הלא צפויה, הינה: • על ידי הצבת משוואה זו והחלפת אגפים , מתקבל:

19. האם קיימים רכיבים אדפטיביים בציפיות? אינפלציה

20. האם קיימים רכיבים אדפטיביים בציפיות? שיעור השינוי בשע"ח

21. מערכת הקשרים בין התחזיות השונות תחזיות לשנה קדימה אינפלציהשע"ח

22. מערכת הקשרים בין התחזיות השונות ממצאים עיקריים • בתחזיות לאינפלציה לשנה קדימה - אחד החזאים גורר סטטיסטית (Granger) את שאר החזאים. • כללית, החזאים גוררים סטטיסטית את השוק, אך לא להיפך. • כל חזאי לשער הדולר לשנה גורר סטטיסטית את השאר - ממצא המעיד על הקשר החזק בין תחזיות החזאים • המתאמים בין התחזיות לטווח הקצר והתחזיות לטווח הארוך חיוביים וגבוהים יחסית. המתאמים בתחזיות לשער הדולר גבוהים יותר. • ישנו מתאם גבוה בין התחזיות לאינפלציה ולשער הדולר וכן גרירה סטטיסטית דו-כיוונית לשנה קדימה ביניהם.

23. סיכום • ביצועי החיזוי של החזאים טובים יותר מאלו של השוק – ובמיוחד בתחזיות לשער החליפין (חולשת ה-UIP). • כללית, התחזיות לאינפלציה מוצלחות יותר מאלו של שער החליפין. עם זאת, בתחזיות לאינפלציה קיימת הטיה שיטתית כלפי מעלה. • על פי מבחנים שונים נמצא כי התחזיות היו בדרך כלל יותר רציונליות מאדפטיביות. • הן התחזית של כל חזאי בנפרד והן ממוצע התחזיות של החזאים גוררים סטטיסטית את התחזיות הנגזרות מהשוק אך לא להפך (early indicator) • קיים מתאם גבוה בין התחזיות ולא נמצא חזאי שביצועיו טובים יותר מהאחרים בכל סוגי בתחזיות.

24. תודה!