חוקרים במופלא: גישות חדשות בעיצוב אוצר: אלכס וורד

1. חוקרים במופלא: גישות חדשות בעיצוב אוצר: אלכס וורד התערוכה תציג עבודות של כ-30 מעצבים בינלאומיים מאוסטריה, בלגיה, צרפת, גרמניה, ספרד, שוויץ, אנגליה, איטליה, הולנד, ישראל, סינגפור, דרום קוריאה, וארה"ב. המעצבים המשתתפים בתערוכה מנסים לשרטט טריטוריות חדשות ,לגרות את דמיונו של הצופה ולעודד סוג חדש של דיון בנוגע לתפקידו של העיצוב בעיצוב עולם המחר. בד בבד עוסקת התערוכה בסוג חדש של שיתוף פעולה המחבר בין תחומים שונים כמו עיצוב, מדע וביולוגיה. הטכנולוגיה של היום, מאפשרת לדור מעצבים חדש להתעלות מעל הדגמים השגרתיים של עיצוב ושל ייצור שהיו נהוגים בעבר. שלא כמו קודמיהם המודרניסטים, המעצבים הצעירים האלה לא דוחים את העבר, ומדי פעם בפעם שואבים השראה ממלאכה מסורתית, או יוצרים פרשנות חדשה המשלבת ישן עם חדש.

2. "חוקרים במופלא" מספיק לראות את המבטים המשתאים של הצופים בעבודה של יוליוס פופ, "מפל ביטים" (Bit.Fall) במוזיאון ישראל, כדי להבין כי שם התערוכה - "חוקרים במופלא" - הולם. "מפל ביטים" היא מכונה העשויה מפלדת אל-חלד, שסתומים מגנטיים ורכיבים אלקטרוניים, ומייצרת מסך ממפל של טיפות מים. המפל מרכיב מלים, בדומה לאופן שבו פיקסלים יוצרים מלים ותמונות על מסך המחשב. בטיפות המים המרכיבות את המלים שולטים שסתומים מגנטיים מסונכרנים; כל מלה נראית לזמן קצר בלבד. המלים שטיפות המים יוצרות נבחרות על ידי תוכנית אלגוריתם, המאתרת מילות מפתח מאתרי חדשות או ממנועי חיפוש. לפי פופ, מכיוון שמידע מהעולם הווירטואלי לובש ביטוי פיסי, מסך המים מסמל את שטף המידע שאנו חשופים אליו בעידן הדיגיטלי. הסבר פשטני מעט, שלא פוגם בהנאה מהעבודה.

3. יוליוס פופ – מפל ביטים

4. http://www.mrmann.co.uk/2012/01/2011-round-up-and-a-nod-to-the-year-ahead.htmlhttp://www.mrmann.co.uk/2012/01/2011-round-up-and-a-nod-to-the-year-ahead.html ג'ף מאן – cross fire

5. http://www.moma.org/interactives/exhibitions/2011/talktome/objects/145470/http://www.moma.org/interactives/exhibitions/2011/talktome/objects/145470/

6. פנס הקסם: רכישות חדשות של אמנות עכשווית אוצרים: סוזן לנדאו, אמיתי מנדלסון, טליה עמאר העבודות נוגעות באופנים שונים ברעיון ההיקסמות ובעולם מסתורי מרתק. בין שמתואר בהן נוף ובין שמתוארת תמונה ביתית כולן משרטטות עולם של תעתוע בין דמיון למציאות, עולם של אגדות, וחלומות בהקיץ. עולם של מסעות דמיוניים, צלליות מטושטשות בערפל, להבות מרצדות ומראות של יערות אפלים. עולם מסתורי וגבולי זה מוצג באמצעות מיצבים, תצלומים, עבודות וידאו וקולנוע ואף עבודות שמחזירות אותנו אל האמצעי הראשון, פנס הקסם, שהעלה בדרך פלאית דימויים על המסך והביא עמו רוחות רפאים ערטילאיות. מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על העולם הזה חדל להיות מובחן וברור וקווי המתאר של הדברים הם קוויו המתפשטים של הפלאי. http://www.imj.org.il/exhibitions/2011/Magic_Lantern/index.html

7. היראקי סאווה, נולד ביפן ב-1977, פועל בלונדוןללכת למקומות, להתיישב, 2004הקרנת וידיאו תלת-ערוצית, 8:30 דק'רכישה בנדיבות הוועדה לרכישת אמנות עכשווית של ידידי מוזיאון ישראל בארה'ב, ניו-יורקבסרטי ההנפשה שלו יוצר היראקי סאווה נופי חלום פיוטיים – הרהורים על זמן ועל תנועה, על תמימות וזרות, על עקירה ועל העברה. בעבודה 'מגורים' משנת 2003 שימשה דירת המגורים של האמן בית ושדה תעופה גם יחד, שמטוסי סילון זעירים חצו אותו וטסו בין חפציו. ב'ללכת למקומות, להתיישב' משמש בית כפר אנגלי במה לסוסי נדנדה חינניים. סוסים אלה, שחקני ההצגה הראשיים, הם האמצעי המושלם לביטוי רעיונותיו של סאווה שכן הם 'דוהרים' תמיד אך אינם מגיעים לשום מקום. בעבודה זאת הם נעים בגמישות במסע קסום בתוך נוף ביתי ומנווטים את דרכם בתוך מה שנעשה לנוף רחב ופלאי. האמן הופך את מחוז הדמיון לנראה, מאפשר לנו לטייל בעולם מבלי לזוז ממקומנו ומזכיר לנו שהמוח האנושי הוא חסר גבולות.

8. אנילה רוביקו, נולדה באלבניה ב-1970, פועלת במילנוCasa all'italiana – Superleggera (בית בסגנון איטלקי – קל מאוד), 2008 נייר מחורר ותפוררכישה בנדיבות קרן ברברה ויוג'ין שוורץ לרכישת אמנות עכשווית ותורם עלום-שם באמצעות גלריה ברוורמן, תל-אביבהבית הקטן שיצרה אנילה רוביקו מזכיר סיפורים לפני השינה וציורי ילדים תמימים. האור הבוקע מבעד לקירות הנייר המחוררים הופך אותו למעין פנס קסם המטיל דימויים על קירות החלל שסביבו. הרקמה החיצונית יוצרת את הרושם של פְּנים המוקרן החוצה וחושף את מה שבדרך כלל הוא סמוי. האמנית רקמה את הדימויים הביתיים הללו בעזרת אמהּ ועבודתן המשותפת מרמזת על מלאכות הנשים המסורתיות. בחמימות, בפשטות ובאופן נוגע ללב הן מדברות על נוסטלגיה ועל ערגה אל העבר.ואולם, הבית הזה מעולם לא עמד ומציאות העבר לא היתה ורודה. רוביקו אומרת שהעבודה ינקה את השראתה מזיכרונות ילדותה באלבניה, כשהפסקות חשמל ארוכות הותירו שכונות שלמות באפלה ואת תושביהן כשהם חסרי אונים. בית הנייר השברירי והנייד, הספוג אנרגיה של יצירה משותפת של הבת והאם אשר עשתה אותו למקום של אור, הוא אפוא הניגוד המוחלט למציאות החשוכה.