סחלבי אירופה וישראל

1. סחלבי אירופה וישראל מצגת ראשונה מצגות קלריטה ואפרים

2. Epipactis neerlandica

3. פתח דבר סחלבי אירופה וישראל הסחלבים האירופיים, דומים לסחלבים ארץ-ישראלים, פרחיהם קטנים יותר מפרחי הסחלבים הטרופיים, אינם אפיפיטים הגדלים על העצים אלא גיאופיטים*, או סוגים בודדים שהם ספרופיטים**. כיוון שרוב סחלבי הארץ הם מאותם הסוגים הנפוצים באירופה, נכלול אותם גם בשמם העברי המוכר לנו, והסברים על תפוצתם באירופה ובארץ. סחלבים אלא מסומנים בדגל ישראל. הסחלבים הבודדים שהם אנדמיים לארץ יוצגו במצגות. אנו נביא בפניכם חלק מהמגוון העצום של סחלבי הבר הגדלים באירופה ובארץ, בחלוקה לפי מינים ולא לפי ארץ מוצאם. ננסה להביא עד כמה שאפשר הסברים תמציתיים על המינים החשובים, והצופים יוכלו להעמיק ידע על ידי כניסה לאתרים שרשומים בסוף המצגות או בספרים הרבים העוסקים בנושא. *גיאופיט, צמח רב-שנתי בעל איבר אגירה למזון, כגון בצל, פקעת, או קנה-שורש מעובה. איבר האגירה מכיל מים, פחמימות וחומרים מזינים אחרים. בתום עונת הצמיחה, או בתנאי מצוקה (קור, יובש וכד'), הצמח נכנס לתרדמה, הפסקה "מתוכננת" לפרק זמן ארוך של פעילות הגדילה הרגילה, כמו גם מוות של החלקים העל-קרקעיים של הצמח, רובם או כולם. **ספרופיט (saprophyte), הוא אורגניזם הניזון מחומר אורגני נרקב, שהוא תוצר הפירוק של פטריות. ספרופיטים אינם מבצעים פוטוסינתזה, ולכן אינם מכילים כלורופיל. מבין צמחי הבר של ישראל, קיים מין אחד שהינו ספרופיט: שנק החורש.

4. סחלב זה הוא בעל תפוצה רחבה מאוד, בחצי כדור הארץ הצפוני הממוזג, עד איסלנד וגרינלנד Coeloglossum viride

5. סחלביים היא משפחת צמחים בסדרת האספרגאים*הכוללת צמחים עשבוניים רב שנתיים ירוקי עד או נשירי עלים ביניהם גיאופיטים (בעלי בצל או פקעת) ומטפסים. היא אחת המשפחות הגדולות והמעניינות מבין הצמחים. עושר צורות הפרחים, צבעיהם המרהיבים, ריחם, והתאמת הפרח למאבקיו, הביאו את המשפחה להימצא בראש אילן היוחסין של התפתחות הצמחים. המשפחה מונה יותר מ- 600 סוגים וכ-30,000 מינים. משפחה גדולה זו נפוצה בעולם בבתי גידול שונים: במקומות עם לחות רבה וגם במקומות יבשים. הם גדלים באזורים הלחים של יערות הגשם באזור הטרופי, וגם בבתי גידול חמים ויבשים כמו בערבה ובאזור ים המלח. הם גדלים בבתי גידול בגובה פני הים ונמוך מזה, וגם בבתי גידול בגובה של מעל 2000 מטר. על כן, ניתן לסווג סחלבים מבחינת העדפתם האופטימאלית לטמפרטורה לשלוש קבוצות: סחלבים הגדלים באזורים חמים בטמפרטורה בטווח של בין 32-15 מעלות צלסיוס. סחלבים הגדלים באזורים ממוזגים של לחות וחום, וסחלבים של האזורים הגבוהים והקרים בטמפרטורות בטווח שבין 26-10 מעלות צלסיוס ופחות מזה. (כתבה ערגה אלוני) *אספרגאים (שם מדעי: Asparagales) הוא שם בוטני של סדרה, במחלקת הצמחים החד פסיגיים, במערכת בעלי הפרחים. רוב משפחותיה נמנו בעבר עם סדרות אחרות, בעיקר בשושנאים.

6. Corallorrhiza trifida סחלב בעל ממדים קטנים, המעדיף אזורי אקלים קרירים.

7. מינים רבים הם אפיפיטים. פירושו חיים על עצים במקומות בהם הצטבר חומר אורגני. בהם מינים ירוקי עד שלהם עלים מטמיעים. הם אינם טפילים ואינם קולטים מהעץ חומרי הזנה (אין באירופה ובארץ סחלבים אפיפיטים). מינים אחרים גדלים בקרקע עשירה ברקבובית או ענייה בה, רובם גיאופיטים, עליהם מתייחסות המצגות על סחלבי אירופה, בדומה למיני הבר של סחלבי הארץ. יש גם סחלבים ספרופיטים שאינם מבצעים פטוסינטזה ומנצלים לקיומם תוצרי פירוק של חומר אורגני שמבוצע ע"י פטריות שונות, לדוגמה שנק החורש. מינים אחרים הם ליטופיטים, החיים על סלעים ומסתפקים במועט. האברים בקרקע יכולים להיות פקעת שורש, פקעת נצר או קנה שורש. באברים אלה אגורים חומרי מזון ומים. פקעות שורש מחודדות מירונית פקעות שורש מאוצבעות דקטילוריזה קנה שורש. בן שורש סחלבו קנה שורש שנק פקעת שורש סחלב דבורנית

8. Bumblebee on Dactylorhiza sambucina, the insect bears several pollinias

9. בסחלבים בעלי פקעת שורש שהם גיאופיטים, מפתח העובר בעת נביטת הזרע, שורש המתעבה לצורת פקעת. בפקעת זו נאגרים חומרי תשמורת המספקים לצמח הגדל מלאי מזון. עם התדלדלות הפקעת הראשונית נוצרת באחד השורשים הקרובים פקעת נוספת. פקעת זו תישאר בקרקע עם מלאי מזון שישמש את הצמח בשנה הבאה. הצורה של שורש קצר בעל שתי פקעות עוררה דמיון לאשכים, וכרכה את הצמח בסיפורי פוריות. מכאן גם הפירוש לשמו המדעי Orchis אשך. Illustration of Neotinea tridentata

10. Bee and bumblebee pollinating Dactylorhizamaculata ericetorum

11. מבנה פרח הסחלב עטיף פנימי עטיף חיצוני מאבק עמודון צלקת שפית הסחלב פורח בתפרחת שהיא שיבולת אשכול או מכבד. הפרחים לרוב דו מיניים בלתי נכונים ובעלי צורות מגוונות ביותר בהתאמה למאביקים. העטיף כותרתי בעל 6 עלי עטיף המסודרים בשני דורים. דור פנימי ודור חיצוני. עלי העטיף החיצוני דומים זה לזה בצורה ובצבע. אך הם שונים בצורתם מעלי העטיף הפנימי ובעיקר מהעלה האמצעי שהוא השפית. השפית שונה בין המינים בצורתה, גודלה צבעיה, ומרקמה, והיא משמשת מקום חנייה לחרקים המאביקים. מבנה האבקנים מותאם להאבקה ע"י חרקים ולהם צורה אופיינית. מספרם 1 ולעיתים רחוקות 2. לאבקן מאבק בעל שתי לשכות. בכל לשכה דחוסים גרגירי האבקה לצורה של גוש הקרוי אבקית. האבקיות מחוברות לזנבון ובבסיסו חומר דביק. עם כניסת החרק אל השפית, ניתק הזנבון הדביק יחד עם האבקיות, ונדבק לגוף החרק.

12. Bee orchid being pollinated העלי בן שחלה אחת ושלוש צלקות. השחלה תחתית מארכת והצלקת דביקה וקעורה ונמצאת מתחת למאבק. לאחר ההאבקה וההפריה, קמלים הפרחים ומתפתח פרי. הפרי הלקט בן מגורה אחת הנפתח ב-6 קשוות. הזרעים קטנים ביותר ורבים. כאמור, פרחי הסחלבים מאבקים ע"י חרקים ובעיקר דבורים ופרפרים. אלה באים לפרח כדי לקבל גמול בצורת צוף או אבקה או מחסה בפרח. צמחים אלה פיתחו אמצעים רבים ומגוונים כמו צורה וצבע ייחודים, ריח מיוחד, ולרוב מעט צוף, המושכים אליהם מאביקים.

13. Dactylorhiza traunsteineri תפרחת ופרות

14. סחלבים מתרבים בטבע בשתי דרכים: בדרך מינית ע"י זרעים ובדרך אל מינית (וגטטיבית). בדרך האל מינית מייצרים מינים אחדים על גבעוליהם ניצני צמיחה ושורשים. אלה ניתקים מצמח האם וממשיכים כפרט זהה לאמו. מינים אחרים מפתחים אברים תת קרקעיים המתרחבים באזור גידולם. תפוצת הזרעים היא לרוב ע"י רוח. מהזרעים הקטנים רק מעט יגיעו למצב של נביטה והתפתחות. יש לציין שסחלבי בר מוגנים ממסחר באמנות בין לאומיות ונחשבים למינים בסכנה. תרבות נוספת הקשורה בסחלב היא המשקה הנפוץ במזרח התיכון הקרוי סחלב. מטחינת פקעות של סחלבי בר המכילים עמילן מייצרים אבקה המעורבת בריח וטעם. המשקה המופק קשור לשיקוי אהבה והוא שזור באגדות בנושא פוריות שרווחו באזור המזרח התיכון. בארץ גדלים 29 מיני סחלבים הנפוצים ברוב אזורי הארץ וכולם מוגנים. כתבה: ערגה אלוני

15. Dactylorhiza sambucina

16. סחלבים בישראל הסחלבים בארץ פורחים בגליל, בהרי יהודה, בכרמל, במורדות החרמון ובמישור החוף. לעומת הסחלבים הטרופיים, הסחלבים בארץ הם קטנים יותר ובעלי מערכת שורשים המתאימה למזג האוויר היבש באזור הים התיכון. כל הסחלבים הם צמחים מוגנים. בישראל פורחים 11 סוגי סחלבי בר הכוללים 31 מינים. 2 סוגי הסחלבים הנפוצים ביותר הם הסחלב והדבורנית.  סחלב, 12 מינים: סחלב הביצות,סחלב אנטולי,סחלב הגליל,סחלב שלוש השיניים, סחלבן החורש,סחלב פרפרני,סחלב השקיק, סחלב ריחני,סחלב קדוש,סחלב איטלקי,סחלב נקוד, סחלב מצויר, סחלב סורי, הדבורנית, 9 מינים: דבורנית גדולה, דבורנית נאה, דבורנית דינסמור, דבורנית הדבורה, דבורנית כחלחלה ודבורנית הקטיפה, דבורנית צהובה, דבורנית צהובת שוליים, דבורנית שחומה, בן החורש: 2 מינים: בן חורש גדול, בן חורש רחב עלים שפתן, מין אחד: שפתן מצוי סחלבן, מין אחד: סחלבן מרונית, מין אחד: מרונית סרגלית בן סחלב, מין אחד: בן סחלב צריפי רצועית, מין אחד: רצועית הגליל אצבענית, מין אחד: אצבענית רומאית שנק, מין אחד: שנק החורש נאוטיניאה, מין אחד: נאוטיניאה תמימה

17. גיאופיט דומה לסחלב. פורח מאוחר באביב, התפרחת שיבולת חרוטית צפופה רבת-פרחים (20-50). הפרח קטן, מדיף ריח עדין. צבע הפרח אחיד, עם מעבר מתון אל מרכז בהיר. השפית מחולקת ל-3 אונות שוות כמעט. לפרח דורבן צר, וכך קל להבדילו מסחלב 3 השיניים. מואבק על-ידי פרפרים ועשים, הבאים למוץ צוף מתוך הדורבן. תצפיות מבריקות בהאבקת בן-סחלב נעשו בידי צ'ארלס דארוין במאה ה-19. בן-סחלב צריפי שכיח למדי בארץ מהרי יהודה וצפונה. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות הים התיכון והמזרח התיכון וצפונה לאירופה. המין בודד בסוגו. כתב מייק לבנה Anacamptis pyramidalis בן-סחלב צריפי

18. The Green-winged Orchid or Green-veined Orchid (Anacamptis morio according to holophyletists, Orchis morio according to others) The orchid family, Orchidaceae. It is a native of western Eurasia, ranging from Europe to Iran. In the British Isles it is found in Central-southern England, Wales and Ireland. Anacamptis morio

19. Aceras anthropophorum סחלב גיאופיט הנפוץ באזורי הים התיכון המערבי, בצפון מגיע עד הולנד ומרכז אנגליה

20. סחלבן החורשCephalanthera longifolia הוא גאופיט ממשפחת הסחלביים, בעל פרחים לבנים. בישראל, המין גדל תחת צל חלקי או מלא של חורש ים תיכוני, ופורח בחודשים מרץ-אפריל. הפרחים מואבקים על ידי מינים שונים של דבורים. הפרחים אינם מציעים למאביקיהם גמול צוף או אבקה; עם זאת, הם מפיצים ריח חזק, ומכילים רקמה צהובה בעלת צורה מיקרוסקופית המזכירה גרגרי אבקה. אמצעים אלה משמשים להטעיית המאביקים ולמשיכתם אל הפרח ללא מתן גמול כלשהו (האבקת רמייה). סחלבן החורש נפוץ ממערב אירופה, ספרד, צרפת, ארצות ים התיכון עד ארץ ישראל במזרח. Cephalanthera longifolia סחלבן החורש

21. Epipactis helleborine

22. תפוצת סחלב זה באזורים נרחבים של אירופה וחלקים מדרום אסיה, עד אירן, ובצפון אפריקה, מרוקו, אלג'יר וטוניס. Cephalanthera rubra

23. Cephalanthera longifolia, common name the Sword-leaved Helleborine, is an herbaceous perennial plant with rhizome belonging to the family Orchidaceae.

24. 3.3 Cypripedium calceolus is a lady's-slipper orchid. It has a widespread distribution from Europe east through Asia to the Pacific Ocean and is typically is found in open woodland on moist calcareous soils. In continental Europe it is also found growing in the decomposed humus of semi-shaded woodland cover on limestone. It has declined over much of the European part of its range, and as a result is legally protected in a number of countries. Cypripedium calceolus

25. Cypripedium parviflorum Cypripedium reginae Cypripedium is a genus of 47 species of hardy, lady's-slipper orchids native to temperate and colder regions of the Northern Hemisphere. Some grow in the tundra in Alaska and Siberia, which is an unusually cold habitat for orchids. They can withstand extreme cold, growing under the snow and blooming when the snow melts. But, in the wild, most have become rare and close to extinction, due to an ever shrinking natural habitat and overcollection. In the late 20th century, only a single plant of Cypripedium calceolus survived in Britain.

26. This gallery shows the various steps of pollination of Cypripedium calceolus 3 - The insect extricate itself by this narrow hole and pollinias stick on its back. 2 - The only exit, less slippy, is at the back of the lip where pollinias are located . 1 - The pollinator falled into the lip .

27. This other bee is too large and can get out of the lip directly without taking pollinias 4 - The pollinator completely get out of the lip, it carries one pollinia and it is now ready to take off towards another flower

28. The Frog Orchid, or Coeloglossum viride, also known as the Long-Bracted Green Orchid and Dactylorhiza viridis is a monotypic genus of the family Orchidaceae generally found within the palearctic ecozone throughout the mid to northern United States through Canada, and in the British Isles and parts of Western Europe. Coeloglossum viride

29. Chamorchis alpina

30. סחלב זה נפוץ באזורי מערב ים התיכון, פורטוגל, ספרד, צרפת, מרוקו, אלג'יריה, טוניס והאיים באזור. אפשר למצוא אותו בהרים עד גובה 2500 מטר. Dactylorhiza elata

31. Dactylorhiza maculata This species from northwest Africa, Europe to Siberia grows to 60-70 cm tall, has purple flowers , spotted leaves and blooms in June. Dactylorhiza maculata

32. The western marsh orchid (Dactylorhiza majalis) is a terrestrial European orchid. Its flowering period begins at lower elevations as early as the beginning of May and ends in higher elevations at the end of July. The lowest blossoms usually open even before the stem has reached its full height. Dactylorhiza majalis

33. Dactylorhiza fuchsii The Common Spotted-orchid (Dactylorhiza fuchsii) is a commonly occurring species of European orchid. It is widely variable in colour and height, ranging from 15 to 60 cm in height. The flower colour can vary from white to pale purple with purple spots. The lip has three lobes. Some colonies are highly perfumed, attractive to day-flying moths.

34. Pollinator on Dactylorhiza fuchsii Dactylorhiza fuchsii

35. אצבעית רומאית הוא גיאופיט דמוי סחלב . גובה הצמח 20 ס"מ אצבעית רומאית פורחת בעיקר בחודשי האביב. הפרחים מרוכזים בראש הגבעול ובדרך כלל הם חמישה עד חמישה עשר. הצמח אופייני לסחלב, צבעו לבן וחלק עם כתם צהבהב נוטה לירקרק במרכזו.לפרח אין צוף, למרות זאת מרבים לבקרו דבורים, בעיקר מהסוג מחושית ומהסוג מדרונית. אצבעית רומאית גדלה בארץ רק בהר קטע שבמורדות החרמון, ברום 900 עד 1,000 מטרים מעל פני הים,שם היא מפוזרת בכמה תת-אוכלוסיות נפרדות, רחוקות כדי מאות מטרים זו מזו. לכן,רגישותו להכחדה גדולה וראוי לשמירה קפדנית. המין התגלה בארץ בשנת 1985. התפוצה העולמית של המין משתרעת בארצות צפון-מזרח הים התיכון, מאיטליה דרך הבלקן לטורקיה, לקפריסין ולסוריה. החרמון הוא הקצה הדרומי של תחום תפוצתו. Dactylorhiza romana

36. Epipactis helleborine בן חורש רחב עלים גאופיט ממשפחת הסחלביים, בעל פרחים שצבעם משתנה מפרט מפרט, בין לבן, ירוק, וארגמן. שפית הפרח מורכבת משני חלקים: חלקה האחורי בנוי ככוסית ומכיל צוף נוזלי; חלקה הקדמי משמש משטח נחיתה לחרקים הבאים למצוץ את הצוף. מחקרים שנעשו בארצות אחרות שבהן גדל המין, הראו שהוא מואבק על ידי צרעות; עם זאת, לא ידוע מי מאביק את המין בארץ. נפוץ באזורים בעלי אקלים ממוזג וסובטרופי, מצפון אפריקה, אירופה, סיביר עד מרכז סין. בישראל, המין גדל בגליל ובגולן, לרוב תחת צל חלקי או מלא של חורש. הפריחה בחודשים מאי-יוני.

37. Pollinisateurs sur Epipactis palustris

38. Pollinisateurs sur Epipactis palustris

39. מקורות: סחלבים בארץ: http://www.ynet.co.il/yaan/0, סחלבים בצרפת: http://perso.numericable.fr/~durbphi http://perso.numericable.fr סחלבי איטליה: http://it.wikipediaסחלבי איטליה סחלבי אירופה (ספרדית): http://es.wikipedia.org/wik סחלבי אירופה: http://www.orchidsofbritainan סחלבים מאבקים: http://www.europeanorchids.com הסדרה מורכבת מארבע מצגות: המצגת הראשונה היא מצגת פתיחה ובהמשך מציגה מספר סוגים של סחלבי בר. המצגת השנייה תתמקד בסוג "דבורנית", השלישית בסוג "סחלב" והרביעית בסוגים שונים שמספר המינים בהם קטן.

40. מקורות: אתר צמח השדה: סחלבים http://www.wildflowers.co.il/hebrew/familyID.asp?id=16 ויקיפדיה, עברית: http://he.wikipedia.org/wiki/%D ויקיפדיה, אנגלית: http://en.wikipedia.org/wiki/Orchidaceae סחלבי אירופה http://www.habitas.org.uk/europeanorchids/index.html סחלבי אירופה, כרתים: http://ophrys.bbactif.com/t9037p30-la-crete-fin-avril Orchids Wiki: http://orchids.wikia.com/wiki/Main_Page סחלבי בריטניה: http://www.ophrysphotography.co.uk/pages סחלבי צרפת: http://www.planetepassion.eu/ORCHIDS-IN-FRANCE סחלבי צ'כיה: http://www.orchis.webzdarma.cz/crpage1/crpage1.htm סחלבי יוון: http://www.ophrys-genus.be/index.htm Internet Orchid Species Photo Encyclopedia: http://www.orchidspecies.com/index.htm

41. לצפייה במצגות על סחלבים באתר שלנו: מצגות סחלבים www.clarita-efraim.com chefetze@netvision.net.il