תאוריות למידה והוראה

1. תאוריות למידה והוראה טל אילסר קורס הדרכה קלינית 2011

2. למידה- הוראה • האם זה אותו הדבר? • ממה מושפעת הלמידה? • מה משפיע על ההוראה?

3. תכנון ופיתוח יחידת הוראה - למידה • מהן מטרות הלמידה? • מיהם המשתמשים: • מאפייני הלומדים (גיל, מוטיבציה) • ידע התחלתי של הלומדים • ביצוע נדרש בעקבות הלמידה (מיומנות מוטורית? קוגניטיבית? הבניית ידע באופן עצמאי?) • כל זאת בזיקה לגישות פדגוגיות ללמידה: הגישה הביהוויוריסטית, הקוגניטיביסטית והקונסטרוקטיביסטית

4. גישה ביהביוריסטית (Behaviorist Approach) • הגישה: • חקר הלמידה לפי הגישה: • מטרות הלמידה: • תכנים: הוראת מיומנויות שגרתיות, אוטומטיות (שאינן מצריכות חשיבה מודעת): • מרכז הלמידה - תרגול וביצוע (ולא הבנה)

5. עקרונות סביבת למידה לפי הגישה הביהביוריסטית עקרונות מודל ההוראה הביהביוריסטי של סקינר: • גירוי תגובה משוב . 2. למידה במנות קטנות: 3. למידה הדרגתית:

6. עקרונות סביבת למידה לפי הגישה הביהביוריסטית - המשך עקרונות המודל ההוראה הביהביוריסטי של סקינר: 4. משוב – מתן משוב מיידי בכל אחד משלבי הלמידה 5. חזרה ותרגול 6. תיווך מילולי 7. למידת שליטה (mastery learning): כל לומד מקבל את האימון שהוא זקוק לו על מנת להגיע לשליטה במיומנות – סביבת למידה המאפשרת התאמה אישית של הסברים ואימון. גישה זו ישימה במיוחד בסביבות למידה בהם הדגש הוא על שינון ולא הבנה.

7. ממצאי מחקרים (Atkins, 1993) • הצגה של מטרות הלמידה בתחילת ההוראה משפרת היזכרות של מידע מילולי בלבד • שאלות אימון בתוך הלומדה משפרות ביצוע בפריטי היזכרות ולעיתים בפריטים של פתרון בעיות אולם אינן מועילות בהכללה של הלמידה ויישומה בסיטואציות חדשות • פידבק משפר ביצועים: ככל שהפידבק משוכלל יותר הלמידה עולה. • המלצה: בתהליכי למידה פשוטים הפידבק גם צריך להיות פשוט. אם המטלה קשה יש צורך בפידבק משוכלל • אימון – במטלות פשוטות אין צורך באימון חוזר ונשנה של הפעולה הנכונה (מעייף, משעמם). סיכום: שימוש במאפייני הגישה הביהביוריסטית טוב באפליקציות שמטרתן למידה מהירה של רעיונות בסיסיים, מיומנויות בסיסיות ומידע קונקרטי במסגרת ברורה.

8. גישה קוגניטיביסטית (Cognitivistic Approach) • הגישה: ניתן לחקור תהליכים פנימיים ("קופסא שחורה") • מטרות הלמידה: הבנה של תכנים מושגיים • תכנים: הוראה המכוונת להבנת מושגים, תהליכים ותופעות (כיצד פועלת משאבת נתרן אשלגן?), פרוש קבוע של המציאות • רכישת ידע עיבודו והבנתו – מרכז הלמידה

9. עקרונות סביבת למידה לפי הגישה הקוגניטיביסטית מודלים קוגניטיביסטים מתמקדים ב: • כיצד מידע מיוצג (represented) ומאוחסן (stored) אצל הפרט • כיצד מתבצעת שליפת מידע (retrieve) • מהי הנגישות (accessibility) לידע • כיצד הפרט ממיר, מתאים ומקודד (encode) ידע • כיצד מבנה הפרט ידע

10. עקרונות סביבת למידה לפי הגישה הקוגניטיביסטית 4 תהליכי עיבוד אצל הלומד לפי המודלים הקוגניטיביסטים: • מיקוד קשב - יכולת הפרט לבחור אילו גירויים יעובדו ויכולתו להתעלם מגירויים שאינם רלבנטיים • שימור – על מנת לשמר מידע יש לחזור עליו ולמנוע כניסת מידע חדש שיפריע לכך (שינון מספר טלפון חשוב) • קידוד / המרה – המרה והתאמת מידע חדש לסכמות קיימות / מידע קיים • אחזור / שליפה – מזיכרון ארוך הטווח אל הזיכרון קצר הטווח. ארגון נכון של המידע יוביל לנגישות מהירה ויעילה את פריטי המידע.

11. סכמה – מבנה דעת מופשט הכולל את כל המידע שיש לנו על אובייקט, נושא או אירוע (מהי מסעדה?). מודל מנטלי - חשיבתו של אדם לגבי אופן תהליך עבודת אובייקט בעולם - ייצוגים פנימיים שיש לנו על תופעות דינאמיות (טלפון, שולחן עבודה – כיצד הם עובדים? מאורגנים?) סכמות ומודלים מנטאליים תלויים בחוויות הפרט ונוצרים באמצעות הטמעה (מידע חדש) והתאמה (מידע ישן) (תיאורית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה

12. מאפייני סביבות למידה קוגניטיביסטיות • מעודדת עיבוד פעיל של החומר ומביאה דרכים להפיכת החומר משמעותי (סימולציות) • מציגה מידע בהקשר (קונטקסט) המסייע ללומד להטמיע את המידע • מטרתה – הבנת עקרונות ולא רק זכירה ושינון • מעודדת הפעלת ידע המצוי בLTM והעברתו לSTM • עושה שימוש במטפורות ואנלוגיות • ממקדת את הקשב בעיקר (באמצעות צבע, צורה) ואינה מכילה גירויים מסיחים (אנימציה, מוסיקה) • עומס קוגניטיבי מותאם לחומר הנלמד • עושה שימוש בהצגה רב מימדית של החומר (צליל, קול, תמונה) – מעודדת הבנה • זיהוי טעויות חשיבה – מתן משוב המסייע ללומד להבין טעויות חשיבה או אי-הבנה • העברה (transfer) של הלמידה – יכולת ליישם עיקרון, מושג או אסטרטגיה שנלמדו בהקשר אחד, להקשר חדש ושונה

13. Atkins (1993) • לפי אטקינס, הגישה הקוגניטיבית משלבת בין תיאוריות של עיבוד מידע ובין הגישה החברתית-קונסטרוקטיביסטית. • תהליכי עיבוד מידע מערבים 3 שלבים עיקריים: • קשב סלקטיבי • עיבוד מנטאלי אקטיבי (קשר בין מידע חדש לקיים) • הבנייה של המידע, קידוד • בעיות בלמידה: STM מוגבל, מידע בLTM אינו מקושר עם מידע רלבנטי אחר בזמן למידה (מודל הרשת) • למידה מוצלחת: איכות עיבוד, סינתזה, אנליזה, אינטגרציה עם ידע קודם, מטא קוגניציה (מודעות לתהליכים הקוגניטיביים, בחירת אסטרטגיות, יכולת הערכה) • גישה חברתית – • למידה היא הבנייה סובייקטיבית של משמעות בעקבות ניסיון בקונטקסט ספציפי. • משתנים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים משפיעים על מהו ידע ומהי למידה בכל קונטקסט.

14. גישה קונסטרוקטיביסטית (Constructivist Approach) • הגישה: הבניית ידע באופן פעיל, חוקר • חקר הלמידה לפי הגישה: בניית ידע, שימוש בידע באופן מעניין ויצירתי • מטרות הלמידה: "ביצועים של הבנה" • תכנים: פתרון בעיות מורכבות, לא מובנות (ill-structured) ולא מוכרות • הבניית ידע באופן פעיל (ניתוח מצבים, לא רק הבנה) – מרכז הלמידה

15. גישה קונסטרוקטיביסטית (Constructivist Approach) • מתבססת על מודלים קוגניטיביים בדומה לגישה הקוגניטיביסטית • אולם, היא מבחינה בין הבנה ראשונית של חומר נלמד, לבין היכולת להשתמש בידע בפועל • הבעיות הן מורכבות ולא מובנות ולהן "ניחוח" מציאותי – מדמות בעיות שאנשי מקצוע אכן פותרים • הטענה המרכזית – ידע נרכש בצורה הטובה ביותר כאשר הוא נוצר (מובנה) על ידי הלומד עצמו תוך פתרון בעיות

16. מאפייני סביבות למידה קונסטרוקטיביסטית • הבניית ידע באופן עצמאי ואקטיבי – בחינת סוגיה, העלאת השערות, ניתוח וחיפוש הסברים. על הלומד לפעול על מנת ללמוד ולהפיק לקחים. • למידה עמוקה ולא שטחית – לימוד מדגם מייצג של נושאים דומים באופן מעמיק: התמקדות ברעיונות מרכזיים ניסוח כללים פתרון בעיותבעתיד רכישת כלים ואופני חשיבה הייחודיים לתחום דעת (מלחמות) • עידוד הלומד לטפח הכוונה עצמית בלמידה – תכנון, הצבת יעדים, זיהוי שיטת לימוד, ניטור הלמידה והערכה נעשים כולם על ידי הלומד • שימוש בחומרים ראשוניים אותנטיים (קטעי עיתונות, מכתבים) • בחינת תופעה ממספר נקודות מבט • קישור בין תחומי דעת הרלבנטיים לאותו נושא – שימוש בנתונים ובמידע ממגוון רחב של תחומים • למידה הוליסטית ודינאמית – למידת תופעה בכללותה (לא ניתן להבין תופעה ללא הקשר) • שימוש במושגים ועקרונות בדומה לאנשי מקצוע בקהילייה

17. מאפייני סביבת למידה קונסטרקטיביסטית - המשך 9. הגישה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית (לב ויגודצקי) – דיאלוג חברתי הינו מנגנון מרכזי בלמידה – עבודה ולמידה שיתופית • הבנה מתפתחת בעקבות ניסיון לשכנע ולהשתכנע • סביבת הלמידה צריכה ליצור קשרים בין לומדים, מחייבת אותם לתקשר ולאתגר זה את זה (קהילות וירטואליות – תהליכי למידה המבוססים על דיאלוג בין חברי הקהילה) לב ויגודצקי – • תק' הקומוניזם – התמקד בקשר בין הפרט לחברה – שפה צומחת מתוך חברה והיא מעצבת חשיבה • Zone of Proximal Development - לא ניתן לממש את הפוטנציאל ההתפתחותי ללא אינטראקציה חברתית • הבניית ידע מתאפשרת רק כאשר יש אינטראקציה ממשית עם מקור ידע חיצוני וכאשר יש דיאלוג עם התרבות והחברה של הפרט

18. סיכום התיאוריות - מאמרה של Semple (2000) התפתחות היסטורית: ביהביוריזם (סקינר) קוגניטיביזם קונסטרוקטיביזם • למידה – הבניית ידע באופן אישי, לפי הניסיון ובהתאם להתפתחות קוגניטיבית • המורה – עוזר ותומך בלמידה • למידה כתהליך אקטיבי, • אינטראקציוני והבנייתי • למידה היא פרשנות אישית של • העולם לפי אמונות וערכים • למידה היא תהליך אקטיבי של • הפקת משמעות • רפלקציה היא תהליך חשוב בלמידה • מספר נקודות מבט • למידה – הבניית מידע באופן • מנטלי וסימבולי • למידה מתרחשת בעקבות עירור מחשבה • ללומד – יכולת ביטוי המחשבה וארגון מידע באופן אישי • מיקוד השליטה - במשתמש • למידה – שינויים בהתנהגות • נצפית כתוצאה מניסוי וטעייה • הלומד פסיבי • ידע – אבסולוטי ואובייקטיבי • למידה – בצעדים, קטנים • חיזוק לכל למידה (לפחות • בשלבים מוקדמים) • פידבק מיידי • Drill & Practice, Tutorials • מיומנויות חדשות, מוטוריות, • רמות קושי עולות + כמות • גדולה של דוגמאות

19. סיכום התיאוריות - מאמרה של Semple (2000) התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית: שיתוף פעולה של המשתמש: • עם מורה –– כתומך, תמיכה הדרגתית (גבוהה – נמוכה) • עם תלמידים – קהיליות מאפייני הלומד משפיעים על הלמידה: • רקע תרבותי וסוציואקונומי • אמונות, ערכים, ציפיות • מוטיבציה • סגנונות למידה (מרחבי, ורבלי, מוסיקלי, בין אישי) טכנולוגיה – • מאפשרת הצגת מידע בהתאם למגוון סגנונות לימוד (פרונטלי – מילולי) • מאפשרת מטא קוגניציה – עוזרת לחשוב על חשיבה • הוראה אינה לינארית – מידע רב • קישור לעולם האמיתי

20. בעיות ומגבלות הטכנולוגיה – Semple (2000) בעיות ומגבלות • חוסר תקציב • חוסר מודעות לקיומן של טכנולוגיות מצד מורים • יש צורך בפיתוח שיטות הערכה מותאמות לשיטת הלימוד • מורים לא רואים מולטימדיה כקלה לשימוש יש צורך באימון המורים בטכנולוגיה, התפתחות מקצועית בתחום ותמיכה: • בניסיון כיצד לעודד מורים לעשות שימוש במולטימדיה, מאור (Maor, 1999) מצא, שעבודת צוות, הוראות ברורות לעבודה עם תוכנה והכרות עם ממשק המשתמש של התוכנה היו תנאים מקדימים ללמידת התוכנה והיישומים שלה באופן מוצלח. כמו כן, הראה המחקר כי חווית המורים כמשתמשים בסיטואציה חדשה היא אסטרטגיה שעשויה להוביל לשינוי.

21. סיכום • טבלת השוואה בין הגישות • תרגיל – תכנון יחידת לימוד לסטודנטים לסיעוד בנושא: • 1. חלוקת תרופות • 2. ביצוע שאיבת הפרשות • ביהביוריסטי • קוגניטיביסטי • קונסטרוקטיביסטי יש לכלול: • רציונל • מטרות ביצוע • פעילויות לומדים • כיצד באים לידי ביטוי מאפייני סביבת הלמידה על פי התיאוריה שבחרתם