ISRAEL'S BRAIN DRAIN

1. ISRAEL'S BRAIN DRAIN ERIC D. GOULD AND OMER MOAV Israel Economic Review Vol. 5 No. 1 (2007), 1–22

2. 1. הקדמה המאמר בוחן את שיעור ההגירה מישראל בין השנים 1995 ל- 2004 תוך מתן דגש על כיצד שיעור ההגירה משתנה ביחס לרמות השכלה שונות, משלוח יד, הכנסה, מצב משפחתי ומס' השנים שחיו בישראל. הניתוח בוצע באמצעות נתונים ממפקד האוכלוסין של ישראל לשנת 95 ואינדיקציה על מצב ההגירה העולה מנתוני הלמ"ס לשנת 2004. הנתונים מראים כי ההסתברות להגר מישראל גבוהה פי 2.5 בקרב האקדמיים עפ"נ המהגרים בעלי השכלה נמוכה יותר. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

3. משרד הקליטה פירסם בנובמבר 2003 אומדן למס' הישראלים החיים מחוץ לגבולות המדינה – 750,000 נפש (מרביתם בקנדה וארה"ב). הנ"ל מייצג כ- 12.5% מסך האוכלוסיה היהודית בארץ. בשנת 2005 "ירדו" מהארץ 25,000 איש בהשוואה לשנים קודמות בהן עזבו את הארץ מדי שנה כ – 19,000 נפש. המאמר מראה כי בעיית ההגירה הרבה יותר חמורה מכפי שהוצגה במחקרים קודמים. וכי ה"יורדים" אינם מייצגים חתך רוחב באוכלוסיה. יתר על כן, היורדים מהווים קבוצה אשר באופן משמעותי צעירה יותר ומשכילה יותר משאר האוכלוסיה. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

4. המהגרים האקדמאיים מישראל, הם למעשה חלק מתופעה כלל עולמית שצפויה לגדול בעתיד. התופעה של מהגרים משכילים ידועה בשם בריחת/נדידת מוחות . הביקוש העולה לעובדים מיומנים הביא לפתיחות במדיניות ההגירה של הרבה מדינות מפותחות. הצמיחה המהירה של ההיי-טק בשילוב עם ירידה כוללת בשיעור הילודה עוררה דאגה בקרב מדינות כגון קנדה, בריטניה וגרמניה אשר התאימו את מדיניות ההגירה שלהן לקליטת מהגרים בעלי כישורים גבוהים. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

5. מהפכת המידע הפכה את חיפוש העבודה והעתקת מקום מחייה למדינות זרות לקלה יותר, ובכך הוזילה עלויות ההגירה. סה"כ המהגרים העובדים באירופה גדל משמעותית בכ- 64% במהלך ה- 15 שנים האחרונות. העובדה שאנשים משכילים מהווים אחוז גבוה מסך המהגרים אינה תופעה יוצאת דופן ומאפיינת בעיקר מדינות מתפתחות. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

6. במדינות מתפתחות, האפשרות להגר מספקת תמריץ לפרט לרכוש השכלה בכדי שעם תום לימודיו יוכל להגר ולשפר הכנסתו. כתוצאה מכך ייתכן כי נדידת המוחות משפיעה באופן חיובי על סך ההון האנושי באותה מדינה. אך יתרון זה נתון לויכוח שכן ניתן לטעון שלא סביר כי ההשפעה החיובית עולה על ההשפעה השלילית של המהגרים המשכילים העוזבים את המדינה. ישראל היא מקרה של מדינה מפותחת שמאבדת באופן משמעותי אחוז ניכר מהאזרחים המשכילים שלה לטובת מדינות מפותחות אחרות. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

7. 2. ממצאים Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

8. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

9. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

10. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

11. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

12. 3. סיכום ומסקנות אחד מהמאפיינים כלכלה מפותחת הינו רמת ההון האנושי בכלכלה. מדינות עניות, אשר באופן טיפוסי מאופיינות ע"י שיעור נמוך של בעלי השכלה גבוהה, בד"כ סובלים מבריחת מוחות משמעותית. הנהנים מהתופעה הם אותן מדינות מפותחות, הקולטות אליהן את הצעירים הטובים ביותר, מאותן מדינות עניות, בלי להגדיל את עלות ההשקעה בהשכלה. המאמר מראה כי בישראל, למרות היותה מדינה מפותחת, היא סובלת מבריחת מוחות משמעותית במקום להיות מגנט לקליטת מהגרים משכילים. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

13. מדוע ישראל שונה מרוב המדינות המפותחות ואיזו מדיניות עשויה לסייע למיגור התופעה? הממצאים המובהקים במאמר הינם: אחוז גבוה של הגירה בקרב עולים חדשים שעלו בעיקר מברה"מ לשעבר. חלקם אף היגרו חזרה לרוסיה. רוסיה נחשבת למדינה עניה יותר מישראל אך מתקיים בה שוק עבודה מאוד גמיש אשר מתגמל עובדים מיומנים בין השאר ע"י גביית מיסים נמוכה יותר מישראל (13%). בניגוד לרוסיה, נשווה את ישראל לאיטליה, אשר עשירה יותר מישראל אך בדומה לה סובלת מבריחת מוחות חמורה. שתיהן מאופיינות ע"י שוק עבודה מסורתי מרובה באיגודי עובדים ומקשה על מציאת עבודה למי שנמצא מחוץ לשוק. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

14. צעירים משכילים באיטליה, סובלים ממחסור בתחרותיות בשוק העבודה אשר בהרבה מקרים מבוסס על קשרים אישיים ונפוטיזם יותר מאשר על כישוריהם של הפרטים. כתוצאה, בוגרים חדשים מתקשים למצוא עבודה עם שכר שמשתווה לאלטרנטיבות במדינות אחרות ולכן הם מנסים מזלם במדינות שיתגמלו אותם בהתאם לכישורהם. ישראל סובלת מבעיות דומות ובנוסף המדיניות החברתית המיושמת כיום בישראל עשויה אף להחריף התופעה של בריחת מוחות. קבוצה קטנה של עובדים תומכת בקבוצה רחבה יותר של ילדים וחסרי עבודה. העומס הרב מוטל על כתפיהן של האנשים המשכילים המשלמים מיסים באופן לא פרופורציונלי והסכנה היא שיותר אנשים משכילים הנוטלים חלק בנטל תשלומי המס עוזבים את המדינה. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

15. בעיה נוספת היא שהאוניברסיטאות בישראל נשלטות ע"י איגודי עובדים והסכמים קולטקטיבים אשר לא מאפשרים תחרותיות בשכר ותגמול בההתאם לכישורים. השכר שווה בין הדיספלינות השונות. השילוב של מיסוי גבוה ושכר נמוך משאיר מרצה מתחיל באונ' הישראלית עם הכנסה של פחות מ-2,000 דולר לחודש. אם אותו מרצה יעבור לארה"ב הוא יוכל להרוויח יותר מ-6,000 דולר לחודש בחוג לכלכלה ויותר מ- 10,000 דולר לחודש בביה"ס למנהל עסקים. פער כזה הופך את המשימה להשאיר מוחות בארץ לכמעט בלתי אפשרית. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008

16. בכדי להלחם בתופעה הממשלה צריכה לבצע מס' מהלכים: • לעודד צמיחה כלכלית • הפחתת מיסים • שיפור איכות השירותים הציבוריים • שיפור איכות הסביבה. אנו חיים בכלכלה גלובלית בה מדינות מתחרות על העובדים הטובים ביותר. אם ישראל רוצה להתנהל בשוק הגלובלי היא חייבת להתאים עצמה. Topics in Economic Development, Course No. 66-835, June 2008