ליקויי למידה

1. ליקויי למידה

2. מהי לקות למידה? הגדרה מתוך DSM –מילון הפסיכיאטרים אשר מתוארות בו כל ההפרעות הפסיכיאטריות, נפשיות ונוירולוגיות. וכן הגדרת ליקויי למידה לפי חוזר מנכ"ל, תשס"ד 4/ב משרד החינוך הישראלי: "אדם מאובחן כלקויי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיווידואלי נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו, ורמת המשכל (IQ) שלו. ובנוסף בעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום יום האחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה".

3. לפיכך, תלמידים עם ליקויי למידה יוגדרו ככאלה כאשר יתקיימו שני התנאים הבאים: 1.קיים פער משמעותי ומתמשך בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו. 2.קיים פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים. מידע מפורט באתר משרד החינוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm

4. ליקויי למידה - פנים רבות להם ישנם סוגים שונים ומגוונים של ליקויי למידה. המושג כולל בתוכו קשת רחבה של ליקויים אשר המשותף להם הוא הקושי שבא לידי ביטוי בלמידה. פעמים רבות קיימים באדם עם ליקויי הלמידה מספר ליקויי למידה. סוגי לקויות הלמידה: דיסלקציה דיסגרפיה דיסקלקוליה ליקויי למידה לא מילוליים הפרעות קשב וריכוז

5. דיסלקציה- לקויות בקריאה אנשים בעלי דיסקלקוליה- אלו הם ליקויי למידה המאופיינים בקשיי קריאה ואיות, אשר לרוב נגרמים עקב קשיי פענוח ו/או שליפה מן המנגנון הפונולוגי במוח האחראי על הקישור בין אות לצליל. *הדיסלקציה כפופה לכל ההגדרות של לקות למידה- אדם בעל רמת משכל תקינה. אדם שאין לו חסך חושי- שומעים רואים וכדומה. שכן היו במערכת החינוך ונחשפו לשיטות ההוראה המקובלות. אין להם הפרעות נפשיות חריפות.

6. על-פי מחקרים שנערכו בחו"ל, וכן על-פי עדויות של סטודנטים ישראלים, ניתן לאפיין את הקשיים של סטודנטים דיסלקטים, קשיים שנקל למצוא גם אצל גילאים צעירים יותר בחמישה תחומים מרכזיים: 1.קשיים שפתיים –חולשה בתחום אוצר המלים, קשיים בקליטת דברים הנאמרים בקצב מהיר, קושי להקשיב להרצאות ולכתוב בו-זמנית, קושי לארגן רצף עלילתי או רעיוני, טעויות בתחביר ובמלות קישור, קשיים בשליפת מלים, קושי בהגיית מלים בעלות הברות רבות, קושי בלימוד שפה זרה, פער משמעותי בין רמת ההבעה בעל-פה לבין רמת ההבעה בכתב, לטובת הראשונה. 2. קשיים בקריאה – קושי טכני בקריאה של חומר רב, קושי בהבנת הנקרא למרות קריאה טכנית תקינה, קריאה אטית מאוד, קושי בהבחנה בין עיקר לטפל.

7. 3. קשיים בכתיבה – כתב-יד לא ברור, שגיאות כתיב מרובות, קשיים בבניית משפטים, קשיים בארגון התחלתי של משימת כתיבה, בעיות בארגון של רצף. 4. קשיים במתמטיקה – קושי בהבנת השפה המתמטית, שליטה חלקית בלבד בפעולות אוטומטיות בסיסיות, קושי בזכירת נוסחאות או רצף של פעולות חשבוניות, היפוך מספרים וסימנים, הפרעות בהתמצאות בכיוונים, קושי בהעתקה ובקריאה של בעיות. 5. קשיים במיומנויות למידה – קושי בארגון הזמן, קשיים בהתמדה בביצוע משימה, קשיים בשילוב מידע ממקורות שונים, קשיים בזכירה ובשינון, קשיים בשימוש טכני במאגרי מידע מודפסים ואלקטרוניים, קשיים בעמידה במבחן למרות שליטה בחומר.

8. דיסגרפיה- לקויות בכתיבה • אנשים בעלי דיסגרפיה- אלו הם ליקויי למידה אשר לרוב קשורים בבעיה מוטורית המקשה על הלומד לכתוב כראוי. לקויות בכתיבה העלולות להתבטא: • בלחץ רב מדי או מועט מדי על כלי הכתיבה. • באיטיות בכתיבה. • בשגיאות כתיב רבות, החלפות בין צלילים הומופונים- אותו צליל ולא אותה אות. כמו כתיבת המילה ראש עם ו' במקום א'. כל ההחלפות של ט' ת', כ' ח'. • בניסוח שגוי של משפטים. • בהימנעות מכתיבה או בשימוש בתשובות קצרות, כדי להימנע מכתיבה מרובה. • רמת התוכן שהתלמיד מבטא בכתיבה נמוכה, לעתים מזומנות, מרמת התוכן שהוא מביע בעל פה, בשל השקעת המאמצים בצד הטכני של הכתיבה והסחת הדעת מן התוכן.

9. במידה מסוימת קשיים אלו באים על רקע של קשיים במוטוריקה העדינה (כגון קושי באחיזת העיפרון), קשיים שפתיים (כגון קושי בהבחנה בין צלילי שפה וקושי בקישור בין צליל לאות), קשיים בתפיסה החזותית (כגון קושי בהבחנה בין אותיות) וקושי בתיאום בין העין ליד. הדיסגרפיה כפופה לכל ההגדרות של לקות למידה: אדם בעל רמת משכל תקינה. אדם שאין לו חסך חושי- שומעים רואים וכדומה. שכן היו במערכת החינוך ונחשפו לשיטות ההוראה המקובלות. אין להם הפרעות נפשיות חריפות.

10. דיסקלקוליה- לקויות במתמטיקה אנשים בעלי דיסקלקוליה- בעלי ליקויי למידה הקשורים לבעיות ברכישת החשבון וקושי בהבנת היסודות בחשבון. • לקויות אלו מתבטאות בקושי ברכישה תואמת-גיל של מיומנויות החשבון ובדרך כלל מתגלות כבר בגיל צעיר. הקשיים ניכרים בהבנת מושגים מרכזיים בחשבון ובקשיים בעשיית פעולות החשבון. אצל כמה מן התלמידים ניכר קושי בהבחנה הכמותית (כגון השוואה בין כמויות, יכולת אומדן) ובהבנה של רצף (כגון רצף של מספרים ורצף פעולות חשבוניות), וכן ניכרת בהם לקות שפה (כגון אי יכולת ללמוד מונחים מתמטיים או לתרגם בעיה מילולית לתרגיל). • יש ליקויים גם בתהליכי עיבוד אחרים העלולים לפגוע בלמידה לסוגיה, כגון הפרעות בקשב ובריכוז, הפרעות בהתפתחות השפה (דיספזיה), קשיים בסוגי הזיכרון, קשיים במוטוריקה העדינה והגסה וקשיים במיומנויות החברתיות.

11. הדיסקלקוליה כפופה לכל ההגדרות של לקות למידה: אדם בעל רמת משכל תקינה. אדם שאין לו חסך חושי- שומעים רואים וכדומה. שכן היו במערכת החינוך ונחשפו לשיטות ההוראה המקובלות. אין להם הפרעות נפשיות חריפות. 15% מהתלמידים בעלי דיס קלקוליה יהיו גם בעלי דיסלקציה (קריאה).

12. ליקויי למידה לא מילוליים לקות למידה לא מילולית הכוללת בתוכה הרבה מאוד מאפיינים של קשיים מסוימים כאשר המאפיין המרכזי שלה הוא שמבחינת שפה אין לילדים האלה קושי. היכולות המילוליות שלהם הן טובות. לקות למידה לא-מילולית היא בעלת אפיונים ייחודיים שמבדילים אותה מהמכלול הרחב של ליקויי למידה. אפיונים שכיחים של לקות למידה לא- מילולית: חזותי מרחבי- קושי בזיכרון ודימוי חזותי, תפיסה מרחבית לקויה וקושי ביחסים מרחביים. קושי מוטורי- קושי בקואורדינציה, בעיות שיווי משקלוקושי במיומנויות מוטוריות.

13. בתחום האקדמאי- קושי במתמטיקה, הבנת הנקרא, קושי באיות תבניות לא צפויות, בעיה באירגון, פתרון בעיות, חשיבה מופשטתנקודות חוזק: זיכרון מילולי ושמיעתי טוב מאוד. בתחום החברתי- קושי להבין תקשורת לא-מילולית מתוך הקושי בתפיסה חזותית. אינטראקציה חברתית לקויה. בתחום הרגשי- פחד ממקומות חדשים ומשינויים בשגרהסיכון גבוה להתפתחות חרדה ודיכאון עם ההתבגרות.

14. הפרעות קשב וריכוזadhd- אלו הם לקויי למידה הקשורים בבעיות של יכולת להיות קשובים ומרוכזים לאורך זמן בהפנמת מידע חדש. הפרעת הקשב והריכוז מבחינת הסימפטומים הקליניים מורכבת משלשה מרכיבים: ליקוי בקשב INATTENTION )) ילדים אלו מתקשים בכיתה בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד. כל גירוי חיצוני אחר מסב את תשומת ליבם מהנושא. לכן יש גם קושי בארגון- הם אינם מסיימים פרויקטים או שוכחים ציוד. לעומת זאת, הם מסוגלים להתרכז במטלה שהם אוהבים מאד, למשך שעות (טלוויזיה, מחשב ). מרכיב המוטיבציה של הילד קיים בתסמונת ומשפיע על התבטאותה לחיוב או לשלילה.

15. * פעילות יתר (MOTOR RESTLESSNESS) • מתפתח כבר בשנים הראשונות לחיים- והוא שילוב של פעילות יתר והפרעה לסביבה באותו הזמן. • הילדים הסובלים מכך מפריעים בגן, בבית הספר ובבית. • הם מלווים באי שקט פסיכו-מוטורי – הם קמים, יושבים, רצים,רבים ונמצאים בעימות מתמיד עם המבוגרים בסביבתם המיידית. • חוסר ארגון בולט באי השקט. • לעיתים קרובות חסר תסמין זה בבדיקה הקלינית אצל הרופא ולכן חשוב דיווח ההורים והמורים. • אימפולסיביות (IMPULSIVITY) קושי לשלוט בדחפים. ילדים אלו מתקשים להיכנס למסגרת חוקית של משחק או לחכות לתורם לשחק, הם מתפרצים לתוך דברי האחר ומשתתפים במשחקים מסוכנים מאד.

16. דרכי טיפול בלקות: ברוב המקרים ישנו שימוש בטיפולים תרופתיים: ריטלין- משך ההשפעה שלו היא בן 3-4 שעות. ריטלין סלאו ריליס- (שחרור איטי) הוא משתחרר בצורה יותר איטית בגוף ומספיק לאורך זמן ארוך יותר 6-8 שעות. קונצרטה- אותו חומר פעיל- (שחרור מעוקב)- משתחרר בפורמולציה אחרת שנותנת את הטיפול לאורך זמן 10-14 שעות. ניטן- נהגו לתת אותה לפני שנים רבות ועכשיו יש לה קמבק מספיק ל- 6-12 שעות. תופעות לוואי מעט אחרות והוא לא מתאים לכולם.

17. כיצד מאבחנים? כאשר עולים קשיים לימודיים אצל תלמידים, אנשים בוגרים והסיבות לכך אינן ידועות, עולה צורך לאבחן את מקור הקושי. לצורך איתור מקור הקושי ישנם שני סוגי אבחונים: *אבחון דידקטי. *אבחון פסיכו דידקטי.

18. אבחון דידקטי נערך על ידי: מאבחן/נת דידקטית (בדרך כלל מורה להוראה מתקנת במקצועה שעברה קורס אבחון דידקטי). אורכו: בדרך כלל בין 6-4 שעות במספר מפגשים. כולל: הערכה של היכולת המילולית והצורנית הכללית. התפיסות: מבחני תפיסה חזותית ספציפיים, תפיסה חזותית - מוטורית (העתקת צורות) זיכרון לסוגיו השונים, מבחני סינון לקשב, הבחנה שמיעתית, תפיסה כמותית, רצף, ועוד מבחני תפיסה נוספים לפי התמונה שמתגלה במהלך האבחון. הישגי הלמידה הפורמליים: הערכת טכניקת הקריאה, הבנת הנקרא, מרכיבי הכתיבה, ביטוי בכתב, אסטרטגיות הלמידה, ועוד. אבחון תחומי למידה ספציפיים נוספים - בדרך כלל אבחון מתמטיקה ואנגלית.

19. האבחון מייצר: פרופיל מורחב של כישורי הלמידה - היכולת השפתית והחזותית, התפיסות, וניתוח הישגי הלמידה הפורמליים - קריאה כתיבה חשבון וכד' המלצות מפורטות לדרכי למידה מתקנות, ולהתאמות בחינה ברמה 1-2 לפי הגדרות משרד החינוך.

20. אבחון פסיכו דידקטי נערך על ידי: פסיכולוג חינוכי. אורכו: 4-6 שעות במספר פגישות. כולל: • אבחון אינטליגנציה מלא. • התפיסות: מבחני תפיסה חזותית ספציפיים, תפיסה חזותית - מוטורית (העתקת צורות) זיכרון לסוגיו השונים, מבחני סינון לקשב, הבחנה שמיעתית, תפיסה כמותית, רצף, ועוד מבחני תפיסה נוספים לפי התמונה שמתגלה במהלך האבחון. • הישגי הלמידה הפורמלים: הערכת טכניקת הקריאה, הבנת הנקרא, מרכיבי הכתיבה, ביטוי בכתב, אסטרטגיות הלמידה, ועוד. • התרשמות מן התפקוד הרגשי.

21. האבחון מייצר: פרופיל של האינטליגנציה, פרוט התפיסות וההישגים הלימודיים הפורמלים, והתייחסות לכוחות ולקשיים הרגשיים. המלצות לתחומי העבודה הנדרשים (בדרך כלל ללא פרוט של תכנית ההוראה המתקנת) המלצות לדרכי התאמת בחינה ברמה 3-1 לפי הגדרות משרד החינוך. בעצם האבחון הפסיכו- דידקטי נועד לבדוק יכולת חשיבה ומצב רגשי של הלומד כאחד.

22. התאמות לבחינות על פי רמות

23. התאמות לבחינה ברמה 1- ע"פ חוזר מנכ"ל משרד החינוך התאמות אלו אינן פוגעות במהות הנמדדת על ידי הבחינה. להתאמות מסוג זה אין השפעה על נבחנים שאין להם ליקויי למידה. דהיינו: מתן ההתאמה למי שאין להם ליקויי למידה אינו משפר את הישגיהם. לעומת זאת, ההתאמות עשויות לסייע לנבחנים בעלי ליקויי למידה לשפר את הישגיהם. רשימת ההתאמות: הארכת זמן הבחינה-בכתב בשיעור של 25% מזמן הבחינה. התעלמות משגיאות כתיב- ריבויי שגיאות כתיב. שעתוק הבחינה- מי שכתב ידו איננו קריא. הגדלת שאלון הבחינה- נבחנים בעלי בעיות בעיבוד חזותי. דף נוסחאות מורחב ו/או ארגון שונה של דף הנוסחאות הרגילוהמורחב- קושי בדלייה מהזיכרון ובשימור בזיכרון.

24. התאמות לבחינה ברמה 2- ע"פ חוזר מנכ"ל משרד החינוך התאמות אלו עלולות לפגוע באופן חלקי במהות הנמדדת על ידי הבחינה והן מתייחסות בעיקר לשינויים בתנאי הבחינה אך לא בתוכנה. רשימת ההתאמות: הכתבת מבחן:הנבחן מכתיב את התשובות לבוחן ניטרלי (בוחן דובר השפה העברית/הערבית או משגיח שיודע קרוא וכתוב באופן סביר. הקראת שאלון הבחינה ע"י קורא נטרלי, ובאנגלית -השמעת שאלון הבחינה באמצעות קלטת:קריאה משובשת או איטית במיוחד. שימוש במילון אלקטרוני באנגלית: קשיי שליפה, שימור בזיכרון וארגון. באנגלית – הקלטת התשובות של הנבחן על גבי קלטת*:במקרה של קשיים חמורים בתהליך הכתיבה

25. התאמות לבחינה ברמה 3- ע"פ חוזר מנכ"ל משרד החינוך התאמות אלו משנות את המהות הנמדדת על ידי הבחינה ומתייחסות לשינויים הן בתנאי הבחינה והן בתוכנה. לפיכך התאמות ברמה זו ניתנות במקרים מיוחדים בלבד, שבהם התאמות ברמה 1 ו-2 אינן יעילות דיין. התאמות ברמה זו ניתנות באישור מיוחד של ועדת ההתאמות המחוזית. רשימת ההתאמות: שאלון מותאם,הנגזר משאלון הבחינה הרגיל עפ"י ההנחיות בחוזרי המפמ"רים מבחן בעל-פה (הבוחן יבקש מהנבחן להשיב על כל השאלות המופיעות בשאלון החיצוני). המרת בחינה במתמטיקה לבחינה במקצוע מדעי אחר - ביולוגיה, כימייה או פיזיקה – ברמה של 3 יחידות. ההקלות יוענקו בהתאם להמלצת אבחון משולב והמלצות הוועדה הממונה מטעם הגוף החינוכי.

26. הכוונה לליקויי למידה במוסדות אקדמאיים בדרום הקמפוס האקדמי אחווה- מכללת אחווה במכללה פועל מרכז אבחון המאפשר לאבחן לקויות למידה בקרב מועמדים להשכלה גבוהה.האיבחון נעשה על ידי בוחנים מומחים תוך שימוש בתוכנות מת"ל (מערכת תפקודי למידה) שהיא מערכת אבחון ממוחשבת ותוצאותיה מוכרות על ידי כל המוסדות האקדמיים בארץ. לפרטים צרו קשר:מנהלנית  מכון אל"ה - מיטל צורי טלפון 08-8588139

27. המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון סיוע לסטודנטים הסובלים מליקויי למידה או מקשיים אחריםבלשכת דיקן הסטודנטים קיימת ועדה הדנה בפניות סטודנטים הסובלים מליקויי למידה, ומחליטה על דרך הטיפול הטובה ביותר במהלך לימודיהם. א. הפנייה לוועדה תלווה תמיד בתיעוד רפואי או פסיכולוגי עדכני מאחד הגורמים הבאים לפחות:    1 . נוירולוג התנהגותי    2. נוירו- פסיכולוג    3. פסיכולוג מומחה הרשום בפנקס הפסיכולוגים על יד משרד הבריאות ( פסיכולוג קליני, פסיכולוג שיקומי, פסיכולוג חינוכי).- אבחון פסיכו- דידקטי.ב. בקשת הסטודנטים תוגשנה בתחילת כל סמסטר ישירות לדיקנט הסטודנטים.ג. הוועדה תודיע על החלטתה לסטודנט, לועדת ההוראה המחלקתית ולמדור בחינות.ד. סטודנטים המבקשים לערער יגישו ערעור מנומק, בצירוף מסמכים נוספים, תוך 30 יום ממועד קבלת התשובה.לסטודנטים בעלי ליקויי למידה נפתח פורום (לשם) המיועד לכם בכל הקשור בקשיי למידה ולימודים אקדמיים.

28. המכללה האקדמית ספיר סיוע לסטודנטים הסובלים מליקויי למידה סטודנט שהתקבל ללימודים ולו ליקויי למידה יכול לקבל התאמות בבחינות. לשם כך עליו להצטייד בחוות דעת מקצועית- אבחון פסיכו- דידקטי בתוקף עד 5 שנים (במידה וניגש ללימודי הנדסאי- אבחון בתוקף של 7 שנים) מכל מכון מוכר, עפ"י נוהל בקשת סטודנטים להקלה בשל ליקויי למידה, ולמסור אותה בחודש הראשון של סמסטר א` למשרד הדיקן. ועדה הכוללת פסיכולוגית ואנשי אקדמיה תקבע האם הסטודנט זכאי להארכת זמן בבחינות או להתאמות אחרות המופיעות באבחון- יתכן כי לא כל ההתאמות המופיעות באבחון יתקבלו. האישור יימסר לפני תקופת הבחינות. ** באשר לסטודנטים במסלול לימודי המשך לתואר .B.Sc באוניברסיטת בן גוריון, ההתאמות יהיו תקפות ללימודיו במכללת ספיר, במעבר לאוניברסיטת בן גוריון ידרשו להצטייד באבחון התואם את דרישות האוניברסיטה.

29. מועמד ללימודים גבוהים המבקש לקבל התאמות במהלך לימודיו האקדמיים נדרש להגיע למרכז טרום רישום במכללה ולהצהיר על לקויות הלמידה. במרכז טרום רישום יינתנו טפסים למילוי כמו כן יהיה על המועמד להציג אבחון פסיכו דידקטי בתוקף (עד 7 שנים) מכול מכון מוכר. סטודנט אשר טרם אובחן נדרש לעבור אבחון במכון "משאבים" בבאר שבע ולהגישו למדור טרום רישום לפני תחילת שנת הלימודים יחד עם הטפסים. • במכללת קיי פועל מרכז "איתקה", מרכז מסייע לסטודנטים לקויי למידה. מרכזת "איתקה" היא דפנה גוברין. • מכון "משאבים" באר שבע 08-6238899 המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

30. אוניברסיטת בן גוריון בנגב לימודי מכינה לקבלת התאמות בתקופת לימודים במכינה על המועמד להגיע עם אבחון מטעם המכונים המוכרים על ידי האוניברסיטה. במידה ולמועמד יש אבחון קודם, עליו לעשות אבחון חדש התקף לתקופת הלימודים במכינה ובאוניברסיטה. להלן נתונים על מקומות בהם עורכים אבחון התקף לאוניברסיטה: • מכון אלה (אבחון להשכלה גבוהה) • אבחון מת"ל (מערכת לאבחון תפקודי למידה) אשר נערכים במוסדות האקדמאים הבאים: • ירושלים (מרכז הערכה) 02-6759584/5 • מכללת אחווה 08-8588139 • רעננה (האוניברסיטה הפתוחה) 09-7781126 • אוניברסיטת חיפה 04-8249022 • מכללת תל חי 04-6900814 את תוצאות האבחון יש להעביר למשרדי המכינה ולמלא טפסי פנייה להכרה בלקויות הלמידה. טפסים אלה מועברים לדיקאנט (הוועדה האקדמית לליקויי למידה).

31. במידה והמועמד לא אובחן בעבר או לחילופין חושד כי קיימות אצלו לקויות למידה, ישנה אפשרות להתייעץ עם יועצות המכינה נעמי גוטמן/ מורן אבטבי על מנת לבחון את המצב בטרם ייגש לאבחון. עלות האבחון- האבחון כרוך בתשלום של כ- 1,260 ₪. ניתן להגיש בקשה להשתתפות בדמי האבחון. סטודנטים שיהיו זכאים למלגת קיום יצטרכו להעביר את השובר שכבר שולם,למשרדי המכינה להמשך טיפול. סטודנט שלא יגיש בזמן את השובר – לא ניתן להעביר בקשה על שמו. אין התחייבות להחזר הכספי. אנשי קשר באוניברסיטת בן גוריון: • לשכת דיקן הסטודנטים: 08-6461238, 08-6472367. • נעמי גוטמן, יועצת המכינה: 08-6461058.

32. לימודים אקדמיים לקבלת התאמות בתקופת לימודים אקדמיים על המועמד להגיע עם אבחון מטעם המכונים המוכרים על ידי האוניברסיטה. להלן נתונים על מקומות בהם עורכים אבחון התקף לאוניברסיטה: • מכון אלה (אבחון להשכלה גבוהה) • אבחון מת"ל (מערכת לאבחון תפקודי למידה) את תוצאות האבחון יש להעביר למשרדי הדיקאנט ולמלא טפסי פנייה להכרה בלקויות הלמידה. הבקשות יבדקו ע"י הועדה האקדמאית לליקויי למידה ותחליט לגבי התאמות הרלוונטיות לכל סטודנט.