Ionizing Radiation

1. Ionizing Radiation Oren Zack, M.D. M.Occ.H.

2. The Electromagnetic Spectrum

3. The Atom • All matter is made up of atoms • All atoms of the same chemical element have an identical number of positively charged protons in the nucleus and negatively charged electrons on the orbits (electrically neutral) • The number of protons defines the atomic number of the element • The mass of the atom is determined by the number of protons and neutrons and the total number is called the mass number

4. Isotopes • The same element can have different numbers of neutrons and consequently different mass numbers = isotope. • Some are unstable and eventually transform into atoms of another element with the simultaneous emission of alpha (α)- or beta (β)-particles and accompanied usually by gamma (γ)-rays. • This property of the unstable atom is called radioactivity (radioactive decay).

5. Health Effects of Ionizing Radiation • Somatic Relate to the individual who is exposed, may be early or late, and in the embryo or fetus may be teratogenic • Deterministic • Severity increases with dose • Threshold exists • Stochastic • Probability of occurrence increases with the dose • Severity is independent of the dose • No threshold • HereditaryEffects would occur in the offspring, through genetic damage to germ cells of the exposed individual

6. Measuring Radioactivity • The time for the activity to decay by one-half is termed the half-life (t½). • 24Na (a radioactive isotope of 23Na)  24Mg (t1/2=15h). • This activity is measured by the numbers of disintegrations per unit time - 1 Bq (Becquerel) = one atomic disintegration per second. • 60 Bq is the average amount of natural potassium-40 (40K) in every kilogram of the average person. This means that about 15 million-40K atoms disintegrate inside a person each hour.

7. Ionizing Radiation • Higher energy electromagnetic radiations (x-rays and γ-rays) or energetic subatomic particles such as α- and β-particles and neutrons • According to their energy, x-rays and γ-rays interact with matter and tissue and although the mechanisms may be different, they all produce positively and/or negatively charged ions, which then interact with the absorbing matter to produce physicochemical changes by adding or subtracting electrons • Higher energy photons penetrate further than low energy ones. • When they interact with tissues and cells, energy is deposited within the tissue.

8. Penetration Aluminum Lead Concrete α Alpha β Beta γ Gamma, x-Rays Neutrons

9. Properties of Ionizing Radiations

10. Dose Quantities • The absorbed dose is a measure of the mean energy absorbed by unit mass of tissue, and the absorbed dose in grays (Gy) is equal to the deposition of one joule (J) of energy in 1 kilogram (kg) of tissue • The average deposition of energy per unit length is called the linear energy transfer (LET) • Charged particles tend to have higher LET values than x- or γ-rays • ICRP weight factors (WR) • Photons (x, γ) = 1 • β particles = 1 • α particles = 20 • Neutrons = 2.3 (fast neutrons = 20) • Tissue weight factors (WT) • WR + WT calculate effective dosein Sieverts (Sv)

11. Dose Definitions • מנה נבלעת (absorbed dose) DT,R- הגודל הבסיסי למדידת מנה. האנרגיה הממוצעת הנמסרת למסה של חומר המתחלקת במסה שלו. יחידת SI של מנה נבלעת היא הגריי(gray) המוגדר כג'אול/ק"ג.מבטאת את כמות האנרגיה שנבלעה במסה של חומר • מנה אקוויוולנטית (equivalent dose) HT– הגודל HT לאבר/רקמה T ולקרינה מסוג R, הניתן ע"י הנוסחה: HT = DT,R · WR(נמדד בסיוורט (Sv)) • כאשרDT,R הוא המנה הנבלעת מקרינה R (כגון קרינת אלפא, ביתא, גמא, ניוטרונים) באבר/רקמה T ו –WR הוא מקדם השקלול לסוג הקרינה R • כאשר שדה הקרינה לו חשוף האבר/רקמה מורכב מכמה סוגי קרינה בעלי ערכים שונים של WR, אזי המנה האקוויוולנטית היא HT = ΣR (WR· DT,R) מבטאת את הנזק הביולוגי שנגרם על ידי חשיפה לקרינה כפונקציה של סוג הקרינה • מנה אפקטיבית (effective dose) E – הגודל המוגדר כסכום המנות האקוויוולנטיות לאברים/רקמות שונים המוכפלות, כל אחת, במקדם השקלול הרלוונטי לאותו איבר/רקמה E = ΣTWT · HTמבטאת את הנזק הביולוגי תוך התחשבות ברגישות המוגברת של איברים שונים

12. Dose Definitions • מנה אקוויוולנטית מחויבת (committed equivalent dose) - HT(τ) • המנה האקוויוולנטית לאיבר/רקמה T במשך תקופת זמן שאורכה τ, כתוצאה מקליטת חומר רדיואקטיבי ע"י הגוף. בהיעדר ציון אחר, אורכה של התקופה τ יילקח כ-50 שנה למבוגרים ועד גיל 70 שנה לילדים. • מנה אפקטיבית מחויבת (committed effective dose) - E(τ) • חיבור מכפלות המנה האקוויוולנטית המחויבת לכל איבר/רקמה בתקופת זמן שאורכהτ במקדם השקלול לכל איבר/רקמה (WT) : E(τ) = ΣT WT · HT(τ) • מנה אפקטיבית כוללת (total effective dose equivalent) • המנה, בתקופה מסוימת, המתקבלת ע"י חיבור: • המנה האפקטיבית מחשיפה חיצונית + • המנה האפקטיבית המחויבת מחשיפה פנימית

13. Exposure Limits

14. Organ Limits For occupational exposure in planned exposure situations the equivalent dose limit for the lens of the eye is 20 mSv in a year, averaged over defined periods of 5 years, with no single year exceeding 50 mSv ICRP April 21, 2011

15. External Contamination • External contamination results when radioactive material is deposited on skin, hair, eyes, or other external structures, much like mud or dust. • External contamination stops when the material is removed by shedding contaminated clothes and/or completely washing off the contamination. • Full body: entire person is covered with radioactive material, not necessarily homogeneously • Partial body: shielding blocks radioactive material from covering the entire person Full body Partial body

16. Internal Contamination • Radioactive material is taken into the body via inhalation or ingestion or open wounds. • Internal deposition of radioisotopes in organs results in local exposure at that location. • Internal contamination continues until the radioactive material decays, is flushed from the body by natural processes, or is removed by medical countermeasures. • Types of internal contamination • Via respiratory tract: When aerosol particles are inhaled, those measuring <5 micrometers can reach the alveoli, whereas larger particles will remain in proximal airways. Tiny particles can be absorbed by the lymphatic system or the blood stream, or continue to irradiate locally until exhaled, removed, or depleted of their radioactivity. • Via digestive tract: If swallowed, soluble radionuclides may be absorbed in the upper tract, whereas insoluble radioactive particles may affect the lower gastrointestinal (GI) tract. Depending on the specific radioisotope, particles in the GI tract may be lavaged, expelled, and/or removed using drugs. • Via radioactive dust in open wounds: Small radioactive particles in open wounds may be absorbed into the body via blood or lymphatic channels.

17. Detection of Radiation • Ionizing radiations cannot be directly detected by the human senses • Can be measured by photographic films, Geiger tubes and scintillation counters • No single device can detect all kinds of radiation • No one device is useful in all situations • Real-time (e.g. Geiger Mueller (GM) detectors) • Detect only a percent of the total energy with varying efficiency • Efficiency conversion factors – determine actual DPS/DPM

18. Personal Dosimeters • Types of personal dosimeters • Non-self reading dosimeters • Real time dose information not available • Film badges • Thermoluminescent dosimeters (TLDs) • Optically stimulated luminescence (OSL) dosimeter • Self-reading dosimeters • Provide real time dose information • (aka. direct-reading dosimeters, self-reading pocket dosimeters, pocket electroscopes)

19. Film Badges • Film badges • Photographic film • Metallic and plastic filters • Coated with two different emulsions: large grain, fast emulsion (sensitive to low levels of exposure), fine grain, slow emulsion (less sensitive) • Least accurate personal dosimeter for recording very low exposure • Sensitive to temperature and humidity, which may limit use by emergency responders • Available for use on torso and finger

20. Thermoluminescent Dosimeters (TLDs) • Thermoluminescent dosimeters (TLDs) • Radiation-sensitive lithium /calcium fluoride crystal  exposure to radiation  electron trapping in an excited state • Crystal is heated to a very high temperature  release of energy (visible light)  determine dose • More sensitive than film badges • Some can measure readings lower than film badges • Not sensitive to heat and humidity • Available for use on torso and finger

21. Optically stimulated luminescence (OSL) dosimeter • Radiation-sensitive aluminum oxide exposure to radiation electron trapping in an excited state • Irradiation with laser (specific λ) emission of light determine radiation dose • More recent device of choice for occupational exposure monitoring • More sensitive than film badge or TLD • Results can be read up to a year following exposure • Available for use on torso and finger

22. Self-reading Dosimeters • Older type • Often used in hospital settings • Dose is determined by looking through the eyepiece on one end of the dosimeter, pointing the other end towards a light source, and noting the position of the fiber on a scale • Newer type • Electronic • Can measure and display dose rate and total dose • Some can alert wearer that pre-set dose rate and/or total dose limits have been exceeded by both visual and vibrating alarms • Dose rate and total dose readings can be downloaded in real time to a computer • Some are designed for use in extreme environments by emergency responders wearing bunker gear or higher level PPE

23. Radiotoxicology • Measurement of radioactivity withinthe human body • Internal exposure dose estimation • Direct: Whole body counter • A whole-body counter is a shielded scintillation detector system used to evaluate the quantity of radioactive material in the body when radiation from that material can be detected outside the body • Primarily applicable to radioactive material that emits gamma rays • Can misinterpret external contamination as an internal contamination • Results converted into annual effective dose • Indirect: Urine / feces

24. Sources of Human Exposure • Natural background radiation • Cosmic radiation • Gamma rays from the earth • Radon • Activity in diet • Artificial radiation • Occupational exposure • Medical exposures • The worldwide average natural dose to humans is about 2.4mSv per year • The worldwide average artificial radiation exposure, is about 0.6mSv per year United Nations Scientific Committee on the Effects of Atomic Radiation (2008 (published 2010))

26. Occupational Exposure

27. Occupational Exposures

28. Occupational Natural Sources of Radiation • Aircrew • Occupationally exposed group according to ICRP

29. Occupational Natural Sources of Radiation • Extractive and processing industries • Main source of exposure – radon • Average annual effective dose • 60% of worldwide workforce – 2.4mSv • 40% of worldwide workforce – 3mSv

30. Occupational Man-made Sources of Radiation • Operation of nuclear reactors for generation of electricity

31. Occupational Man-made Sources of Radiation • Medical uses of radiation • Diagnostic radiology • Conventional diagnostic radiology • Interventional procedures • Dental practice • Nuclear medicine • Radiotherapy • Other

32. Occupational Man-made Sources of Radiation • Industrial uses of radiation • Industrial irradiation (sterilization, preservation of foodstuffs, polymer synthesis, eradication of insects…) • Non-destructive testing (γ-rays from 137Cs, 60Co, x-rays…) • Well logging (measure geological characteristics in mineral, oil and gas explorations) • Luminizing (gunsights, low-level light sources…) • Radioisotope production • Thickness, moisture, density and level gauging • Tracer techniques • Fluoroscopic and crystallographic analysis of materials

33. Occupational Man-made Sources of Radiation • Industrial uses of radiation • Industrial irradiation ~0.56mSv/a • Industrial radiography ~1.48mSv/a • Luminizing ~0.72mSv/a • Radioisotope production ~1.8mSv/a • Well logging ~0.94mSv/a • Accelerator operation ~0.73mSv/a • All other industrial uses ~0.33mSv/a

34. Occupational Man-made Sources of Radiation • Other miscellaneous uses • Educational establishments ~0.09mSv/a • Radiology in veterinary medicine ~0.15mSv/a • Transport of radioactive material ~1mSv/a • Others ~0.1mSv/a

35. Occupational Man-made Sources of Radiation • Sources for military purposes • Production and testing of nuclear weapons and associated activities • Use of nuclear energy as a source of propulsion for naval vessels • Ionizing radiation for same purposes used in civilian spheres

36. Average Annual Effective Dose The highest level of occupational exposure comes from exposure to natural sources of radiation. United Nations Scientific Committee on the Effects of Atomic Radiation (2008 (published 2010))

37. גופים בינלאומיים • UNSCEAR - Its mandate in the United Nations system is to assess and report levels and effects of exposure to ionizing radiation upon humans and environment. • ICRP - Provides recommendations and guidance on all aspects of protection against ionizing radiation.IAEA - Serves as the world's central intergovernmental forum for scientific and technical co-operation in the nuclear field and develops nuclear safety standards. • BEIR – US National Research Council, analysis of biological effects and development of dose-response risk models

38. תחיקה רלוונטית תקנות הבטיחות בעבודה (גיהותתעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג-1992 תקנות בטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשע"א-2011(להלן תקנות הניטור) תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ"ו-1995 תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת),התשל"ט-1979

39. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג – 1992סעיף 1 - הגדרות • "עובד קרינה" • אדם העוסק בקרינה שחשיפתו התעסוקתית עלולה לעבור בשנה אחת את 1/10 המנה הגבולית, או • העובד באחת, או בכמה מהעבודות המפורטות בתוספת השלישיתבהיקף של 200 שעות בשנה לפחות. • "חשיפה תעסוקתית" • חשיפת גופו של אדם לקרינה מייננת או לזיהום רדיואקטיבי עקב תעסוקה, הכשרהמקצועית, לימודים או מחקר, למעט חשיפתו לקרינת רקע טבעי ולקרינה שמטרתה טיפול או אבחון רפואיים בו עצמו • "המנה הגבולית" • הנמוכה מבין מנות הקרינה כמפורט בתוספת השנייה לתקנות הניטור

40. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג – 1992תוספת שלישית • מרפאות, מעבדות ומכונים רפואיים בהם עוסקים בפעולות הבאות: • אבחון ברנטגן על כל צורותיו לרבות מרפאות שיניים, צילומי פה פנורמיים, הפעלת סורק ממוחשב (CT). • טיפולים אונקולוגיים או רפואה גרעינית לרבות טיפולי הקרנה חיצוניים (במכונת רנטגן, מאיצים, מקורות חתומים), טיפולי הקרנה פנימיים באמצעות מקורות חתומים, אבחון או טיפולי הקרנה באמצעות תרופות שהן חומרים רדיואקטיביים פתוחים. • רדיואימונואסיי (RIA).

41. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג – 1992תוספת שלישית • מעבדות במכוני מחקר ובמוסדות להשכלה גבוהה בהן מפעילים או משתמשים במקורות הקרינה הבאים: • מקורות חזקים לקרינה מייננת (מכונת רנטגן, מאיצים, מקורות חתומים פולטי גמא בהם מכפלת האקטיביות של המקור באנרגיה הממוצעת של פוטון, היא מעל(~1mCi MeV) 4x107 Bq MeV מקורות β באנרגיה ממוצעת מעל 0.3 Mevובאקטיביות של(~100μCi) 4x106 Bqומעלה, מקורותβ באנרגיה ממוצעת מתחת ל-0.3MeV ובאקטיביות של 4x109Bq~100mCi) ) ומעלה • חומרים רדיואקטיביים פתוחים.

42. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג – 1992תוספת שלישית • מפעלי תעשייה וחקלאות בהם מפעילים, מייצרים או משתמשים במקורות הקרינה הבאים: • מקורות רדיוגרפיה. • מדידים גרעיניים פולטי קרינה מייננת (מד-גובה, מד-צפיפות, מד-לחות, מסלקי מטען סטטי וכו'). • ציפוי עדשות בתוריום-פלואוריד. • תרכבות מסומנות בחומרים רדיואקטיביים פתוחים.

43. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג – 1992תוספת שלישית • מסחר ושירותים: • ספקים ומובילים של חומרים רדיואקטיביים פולטי קרינת גמא (לשימושים רפואים, תעשייתיים או אחרים) במדד פעילות כוללת העולה על 100. • ספקים ונותני שירות לגלאי עשן. • מפעילי מכונות שיקוף לצרכי בטחון.

44. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג – 1992סעיף 2 – הגבלת החשיפה א. החשיפה התעסוקתית לעובד קרינה לא תעלה על אלה: 1. המנה הגבולית בתוך תקופה של שנה(50mSV); 2. כל הגבלה נוספת המפורטת בתוספת השנייה לתקנות הניטור. (עד 100mSvב-5 שניםעוקבות) ב. במקרים חריגים, כאשר עבודה מתוכננת בקרינה היא חיונית ואין אפשרות מעשית לבצעה בלא לחשוף עובד קרינה למנת קרינה שהיא מעבר למנה הגבולית, יוכל מעביד, לאחר שנועץ במפקח קרינה, לאשר חשיפה חד פעמית של עד כפל המנה הגבולית (100mSv), ובכל חיי עובד הקרינה צבירת חשיפות חריגות עד כדיחמש פעמים המנה הגבולית (250mSv); לפני ביצוע עבודה כאמור, יודיע המעביד לעובד, בכתב, על הסיכונים הכרוכים בה, ויפרט בפניו את האמצעים הננקטים כדי להקטין את חשיפתו. ג. המנה המרבית לעובד לצורך הצלת חיים של בני אדם או למניעת אסון רבתי תהיה כאמור בתקן*. (*תקן להגנה מקרינה מייננת של הוועדה לאנרגיה אטומית, עדכון אחרון: 2011) ד. על אף האמור בתקנות משנה (א) ו (ב), לא תעלה חשיפת נשים בגיל הפוריות או נשים בהריון על האמור בתקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979.

45. תקן להגנה מקרינה מייננת של הוועדה לאנרגיה אטומית, עדכון – 2011סעיף 3 – הגבלת מנות לחשיפות תעסוקתיות כללי 3.1 חשיפות תעסוקתיות של עובדי קרינה תבוקרנה כך שלא תחרוגנה מהגבולות הבאים: (א) מנה אפקטיבית ממוצעת של 20mSvבשנה, כאשר הממוצע מחושב על פני 5 שנים עוקבות. (ב) מנה אפקטיבית של 50mSvבשנה בודדת כלשהי. (ג) מנה אקוויוולנטית לעדשת העין של 150mSv בשנה. (ד) מנה אקוויוולנטית לידיים ולרגליים או לעור של 500mSvבשנה. עובדים צעירים 3.2 חשיפות נוער (בגיל 16-18), במסגרת לימודים או הכשרה מקצועית תבוקרנה כך שלא תחרוגנה מהגבולות הבאים: (א) מנה אפקטיבית של 6mSvבשנה. (ב) מנה אקוויוולנטית לעדשת העין של 50mSvבשנה. (ג) מנה אקוויוולנטית לידיים ולרגליים או לעור של 150mSv בשנה.

46. תקן להגנה מקרינה מייננת של הוועדה לאנרגיה אטומית, עדכון – 2011סעיף 3 – הגבלת מנות לחשיפות תעסוקתיות נשים בהריון ונשים מניקות 3.3 חשיפת אישה בהיריון תוגבל, וזאת החל מהרגע בו הודיעה על הריונה, באופן שיהיה זה לא סביר שהעובר ייחשף למנה אפקטיבית (מחשיפות חיצוניות ופנימיות גם יחד) העולה על 1mSv במשך תקופת ההיריון הנותרת 3.4 בחישוב החשיפה לעובר: (א) בחשיפות חיצוניות תיחשב מנה של 1mSvלדופן הבטן של אישה כמנה של 0.5mSvלעובר עבור קרינה חודרת, x או γ, באנרגיה של עד 100KeVוכמנה של 1mSvלעובר עבור קרינה חודרת אחרת. (ב) בחשיפות פנימיות תיחשב מנה אפקטיבית מחויבת של 1mSvלגוף האישה כמנה של 1mSvלעובר. 3.5 נשים מיניקות לא תועסקנה בעבודה בה קיים סיכון משמעותי לזיהום רדיואקטיבי חיצוני או פנימי לגוף האישה

47. תקן להגנה מקרינה מייננת של הוועדה לאנרגיה אטומית, עדכון – 2011סעיף 3 – הגבלת מנות לחשיפות תעסוקתיות עובדים העוסקים בפעולות התערבות 3.6 החשיפות לקרינה עקב פעולות התערבות לאחר תקלה \ תאונה, הן לעובדי היחידה בה ארעה התאונה, הן לעובדי יחידות אחרות הנחלצים לסייע והן לאנשי ארגוני חרום, תוגבלנה ל-50mSv לאירוע. חריגה מעבר למנות אלה תותר רק באחד מן המקרים הבאים: (א) להצלת חיים או למניעת פגיעה בריאותית חמורה. (ב) למניעת מנות קולקטיביות גבוהות במיוחד. (ג) למניעת אסון רבתי (דהיינו, אסון בקנה מידה גדול שעלול להתרחש אם לא תבוצע פעולת ההתערבות), או להקטנה משמעותית של תוצאות תאונה. במקרים חריגים אלה, למעט בפעילות מצילת חיים, ייעשה מאמץ להגביל את המנות האפקטיביות לעובדים אל מתחת לפעמיים גבול המנה לשנה בודדת (100mSv). בפעילות מצילת חיים ייעשה כל מאמץ להגביל את המנות לעובדים אל מתחת לעשר פעמים גבול המנה לשנה בודדת (500mSv) במטרה למנוע אפקטים דטרמיניסטיים. עובדים המבצעים פעילות התערבות למטרות (א)-(ג) לעיל, בה מנתם עלולה להתקרב ל-500mSv או לעבור ערך זה, יעשו זאת, רק כאשר התועלת לאחרים תהיה גדולה משמעותית מהנזק העלול להיגרם להם.

48. תקן להגנה מקרינה מייננת של הוועדה לאנרגיה אטומית, עדכון – 2011סעיף 3 – הגבלת מנות לחשיפות תעסוקתיות עובדים העוסקים בפעולות התערבות 3.7 אנשים, העוסקים בפעולות התערבות וצפויים להיחשף למנות קרינה העולות על 50mSv, יהיו מתנדבים בלבד שתודרכו בהתאם, קיבלו מידע על הסיכון הכרוך בפעולה ותורגלו במידת האפשר לביצוע המשימה הנדרשת. עבור אנשים, הנמנים עם כוחות חילוץ ייעודיים, יתכנו מצבים בהם הנחיה זו אינה ישימה. החשיפות של אנשים אלה תוגבלנה לרמות שתקבענה על ידי הרשות המוסמכת, בכל מקרה לגופו. 3.8 חשיפות עובד עקב פעולות התערבות בחרום לא ימנעו, בדרך כלל, את המשך חשיפתו התעסוקתית בשגרה. כאשר חשיפתו של העובד גבוהה מעשר פעמים גבול המנה לשנה בודדת, או על פי בקשתו של העובד, המשך החשיפה התעסוקתית יאושר רק לאחר התייעצות עם רופא מומחה לנושא. 3.9 בכל מקרה, בפעולות התערבות תאושרנה החשיפות הצפויות ותפוקחנה בפועל ע"י המנהל המוסמך, או מי שיאושר על ידו כמוסמך לנושא זה.

49. מנה גבולית - תרגול • אדם אחרי שנה ראשונה לעבודה בחשיפה לקרינה מייננת נחשף ל-50mSv לכל הגוף, כלומר הגיע לגבול המקסימאלי של המנה הגבולית המותרת לשנה.לכמה זמן יש להרחיק אותו מהחשיפה? • לאחר חזרתו לעבודה בתום שנת עבודה נוספת נחשף שוב ל-50mSv כל גופי.לכמה זמן יש להרחיק אותו עכשיו?

50. תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג – 1992סעיף 6 – בקרה אישית עובד אשר עלול להיחשף לקרינה מייננת בשיעור העולה על 3/10 המנה הגבולית בשנה או אשר מוגדר כבעל סיכון לחשיפה חיצונית ופנימית ע"פ התוספת, יבוקר באופן אישי: • סיכון לחשיפה חיצונית- עבודה עם מקור קרינה או בסביבה עם קצב מנת קרינה מעל 2.5μSv/h • סיכון לחשיפה פנימית- עבודה עם חומרים רדיואקטיביים שאינם ממקור חתום: • אם לא אבקה ולא חומר נדיף – כאשר מדד הפעילות הכולל מעל 10 • אם לפחות אחד נדיף ואין אבקה – כאשר מדד הפעילות הכולל מעל 3 • אם לפחות אחד אבקה – כאשר מדד הפעילות הכולל עולה על 1 *** מדד פעילות – מדד לפליטת קרינה ממקורות עם סיכון לחשיפה פנימית (ללא יחידות) בחשיפה חיצונית – דוזימטר אישי, ייקרא בידי מעבדה מוסמכת אחת לחודש. בחשיפה פנימית – בדיקות רדיוטוקסיקולוגיות, ייערכו בסמיכות למועד העבודה עם החומרים ויבוצעו אחת ל-3 חודשים לפחות